הגול המטורף שלו אתמול לחיבורים הוא לא גול מטורף ולא לחיבורים, זו בעיטה שהוא בעט עשרות פעמים בתקופה הכבויה שלו וזה פשוט נכנס הפעם בעזרתו האדיבה של השוער שהיה חייב לקחת. זה לא ההבדל בין שחקן כבוי לשחקן שיותר טוב מויני בשמאל.
לצורך העניין לדעתי רודריגו הוא עוד קיצוני טופ רגיל, כמו סאנה, גנאברי, וויליאן והחברים הגנריים האלה. יהיו תקופות שהוא יראה טוב ויהיו תקופות שהוא יהיה למלמ. ויניסיוס זה לבל אחר ופוטנציאל אחר לגמרי.
נגד בילבאו עם הראש בגמר הגביע ועם חצי הרכב אפשר לא להתגעגע,נגד סיטי הוא הכלי הכי מסוכן ויעיל שיש לנו.
הנקודה שלי היא שהפוטנציאל של רודריגו מאוד גבוה, יותר משל ויני לדעתי. ההבדל העיקרי הוא שויני מקבל מעמד של כוכב על ברמת הכריסטיאנו, בעוד רודריגו הוא כינור שלישי במקרה הטוב.
לדעתי, אם רמת האמון וההשקעה ברודריגו הייתה זהה לזו שמקבל ויני, היינו מדברים אחרת. אבל אלו דיבורים תיאורטיים. אני פשוט חושב שנכון לעכשיו הוא קיצוני טופ רגיל, אבל מה שיש לו בין האוזניים, כמו גם פעולות כדורגל בסיסיות שהוא עושה טוב יותר מויני, מהוות יתרון מבחינתי.
אני פשוט חושב שנגרם לשחקן הזה עוול מכיוון שהוא מימיו הראשונים משחק בעמדה (או עמדות) שלא בהכרח הכי נוחות לו.
מעדיף שחקן למלמ שכביכול לא מזיק מאשר שחקן שביום רע שלו פשוט מחריב את המשחק לגמרי, וזה במקרה הטוב. אבל זה אני 
…
אני בעמדה חצויה פה. רודריגו בשמאל בהחלט שחקן מעולה ומשפיע הרבה יותר מרודריגו בימין. מצד שני אני, מתומכיו הגדולים, כן התחלתי להבין שיש לו תקופות שהוא נעלם ולא מספק מספרים - בין אם זה בעיה בעמדה או בעיה מנטלית. ומנגד, אני מתחיל לקבל את זה שויני הוא באמת גיים צ’יינג’ר רציני, אולי אפילו יותר מרודריגו, לצערי.
אבללל… הדבר היחידי שחסר לי על מנת להבין את הפאזל זה איך נראה אם ויני ישחק בימין ורודריגו ישחק בשמאל. דיברנו על זה לא מעט פעמים ואני כל כך סקרן לראות את זה בפועל. יש לי הרגשה שגם בצד ימין ויני יצליח לספק מספרים ולחרפן הגנות, אז למה לא להחליף בינהם צדדים וזהו?
נראה לי כמו סוג של “תורת המשחקים”.
כלומר ננסה למקסם את המצב והתרומה של השחקנים על ידי חלוקה אחרת של התפקידים שלהם. אם למשל מדד התועלת של ויני בימין הוא 50 ובשמאל הוא 100, כאשר מדד התועלת של רודריגו בימין הוא 20 ובשמאל 80, הרי ששניהם יחד, וחל כלל החיבור של התועלות, הרי שציוות נוכחי יתן יעילות של 120 לעומת לעומת ההמלצה ההפוכה (ויני בימין, רודריגו בשמאל) ויעילות של 130. אבל…
האם קרלו (והצוות שלו) מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה? לא ברור, ובנוסף אם התשובה היא כן והם היו עושים עם זה עוד צעד נועז ומבינים שלמשל ברהים בסיטואציה הזו בצד ימין נותן יעילות גבוהה מה 20 של רודריגו, ולפחות בכושר הנוכחי כנראה שעדיף לשבץ אותו לצד ויני.
אני לא בטוח בזה.
לעובדה שרודריגו שחקן גמיש יותר מויניסיוס יש משמעות לא מבוטלת כאן. הוא גמיש מויניסיוס לא רק ביחס ליכולותיו המקצועיות (יכול לשחק בכמה עמדות) אלא גם בנוגע למעמדו המקצועי (מקבל את העובדה שאיננו הכוכב הראשי).
מצב כזה עלול להוביל דווקא לעזיבה של ויני.
מעניין מאוד! רק חבל שאנחנו חושבים כזה עמוק וטקטית כאשר המאמן שלנו במקסימום עסוק במסטיק המסורתי וקיבעון.
על פניו אתה צודק עם ההנחה הזאת. אבל לדעתי, זה רק על פניו.
כדורגל מקצועני בכלל ובפרט בטופ לאבל (ריאל, בארסה וכו’) מיועד לשחק בתבניות וטקטיקות שונות ומגוונות שהמטרה הראשונה שלהם זה למנוע מקריות.
אני טיפה ארחיב, ואתן לדוגמא את אולי גדול הטקטקנים פפ.
פפ הוא פדנט של תבניות (אני פחות אכנס למהם אותם תבניות, למרות שזה יכול להיות אחד הדיונים הכי מעניינים ומרתקים בכדורגל בכלל. ואולי באמת אני אכתוב על זה בהזדמנות בקטגוריה המתאימה). אבל בחזרה לנושא, פפ עושה הכול בשביל למנוע את אלמנט המקריות.
גם מהקבוצה היריבה ובעיקר בתוך הקבוצה שלו עצמו. להוציא את מסי (שלא צריך לטרוח להסביר ללמה לו מותר) כל שאר השחקנים ששיחקו אצלו הם לא יותר מעוד בורג במכונה. זה לא מקרי שמרוב שפפ הוא מקרה קיצון של השליטה שלו בכל, אז אפילו כוכבי ענק שנרכשו בהמון כסף לקח להם הרבה מאוד זמן להיכנס להרכב. וזה עוד המקרים הטובים. כמות השחקנים שפפ בעצמו ביקש ושוחררו תוך שנתיים בלי דקת משחק, לא דומה לאף מאמן אחר שאני זוכר ברמות האלה.
וחזרה להודעה שלך, קרלו למרות חולשתו הטקטית עדיין נמצא כבר בקבוצה שלוש שנים. הוא בנה שיטה מסוימת שנועדה לשרת את מיטב הסגל עם התאמות מאוד ספציפיות (סתם דוגמא בשלוף, למרות שהוא מאוד רוצה את קראבחל וקרוס בהרכב כי הם נותנים לו איזשהו יתרון שלדעתו שאר הסגל לא מצליח לתת. עדיין יש להם תרומה שלילית הגנתית. אז הוא הצמיד את פדה אליהם).
כמובן שאפשר לזלזל וללגלג ולהגיד שזה צעד מתבקש שכל ילד בן 12 היה עושה. אבל כשטיפה מתעמקים בדבר אפשר להבין שבשביל רמה כזאת גבוהה של אוטומטיזציה לחיפויים, פתיחת קו מסירה וכו’. זאת עבודה של חודשים ואפילו יותר מיזה.
וזו בדיוק הסיבה שאני לא מסכים עם הטענה שלך. אני לא יודע כמה זמן ייקח לקבוצה להתאים את עצמה להחלפת צדדים קבועה בין השניים. ואני גם לא יודע אם באמת זה ישפר אותנו כקבוצה אם זה ייקרה.
אני כן יודע, שקרלו לא גדול הטקטקנים ושייקח לו הרבה מאוד זמן לייצב את השיטה אחרי דבר כזה (כמעט כל המהלכים ההתקפיים שלנו כוללים את ויני בשמאל). ומה שאני עוד יותר יודע זה שבינתיים השיטה הזאת עובדת לנו בסדר גמור.
נ"ב, אם היה לנו קלופ, פפ או אפילו אלונסו. יכול להיות מאוד שהייתי מסכים איתך. אבל אלו מאמנים שיש לך אשכרה דרישה מהם. אני הדרישות שלי מאנצ’לוטי הרבה יותר פשוטות. כמו לא לעלות עם ויני וג’וד וזהו בגומלין ליגת האלופות. אבל אני כבר די התייאשתי ממנו האמת.
איך?
ויניסיוס כוכב על ויישאר שחקן הרכב מובהק גם אחרי הגעת אמבפה.
ויניסיוס אכן שחקן על אבל בחבילה השלמה שלו יש לא מעט בעיות. הוא עדיין לא מספיק בוגר במישור המנטלי והוא לא גמיש מבחינה מקצועית.
זה לא אומר שאיננו כוכב על. גם אין לי ספק שיישאר שחקן הרכב גם אחרי הגעת אמבפה. העניין הוא שקשה לצפות לאן תלך ריאל מדריד במציאות שבה יש לה כוכב על לא פחות גדול מויניסיוס. כרגע אנחנו מדמיינים את אמבפה משחק בשפיץ ואת ויניסיוס ממשיך בצד שמאל. זה כנראה יתחיל כך אך מספיקה היעדרות קטנה של הברזילאי ואז נראה את רודריגו משחק יחד עם אמבפה ומאפשר הרבה יותר גמישות לצרפתי. כשמדברים על מציאות של כמה כוכבים יחד השאלה איננה רק מה הרמה המקצועית של כל אחד בנפרד אלא בעיקר מה הדינמיקה שנוצרת. גם ברמת האגו וגם ברמה המקצועית.