לקראת הקלאסיקו
סטטוס ריאל:
ריאל מדריד מגיעה למשחק באופוריה גדולה אחרי ההעפלה המרגשת לחצי גמר ליגת האלופות על חשבון הטרבליסטית מנצ’סטר סיטי – אולי לא ‘כנגד כל הסיכויים’ אבל בהחלט זה היה קשה. ובריאל כמו בריאל, גם העיתונאים חוגגים ובמסיבת העיתונאים לקראת המשחק החבר’ה התלחששו והמילה “דאבל” נזרקה לא פעם לאוויר. כעת ריאל שמה בצד את “הקלאסיקו של אירופה” – כשהיריבה הבאה היא באיירן מינכן – ומתכוננת לקלאסיקו בליגה. זה פשוט מאוד: ריאל רוצה לנצח ולהגדיל את הפער בפסגה ל-11 נקודות כשיישארו רק שישה מחזורים – לתת את המכה. “אנחנו מוכנים ומצפים למשחק הזה. האל קלאסיקו הוא תמיד משחק נהדר. אם ננצח – נהיה קרובים מאוד לזכייה באליפות וזו המטרה שלנו”, אמר קרלו אנצ’לוטי. והוא צודק. ואם זה יקרה, ריאל תוכל למקד את כל ‘חמשת החושים’ בליגת האלופות וגם לזכות בתואר עם סימן קריאה. עם אמירה גדולה. ריאל יכולה להשלים דאבל על ברצלונה בליגה בפעם השלישית בלבד ב-39 השנים האחרונות והפעם הראשונה מאז 2007-08 אם נתייחס לעונות עם קהל (זה קרה גם ב-2020-21). אם תרצו אפשר להשתמש בביטוי של קרלו על העוגה והדובדבן\הציפוי. מעבר לכך, ריאל עם שלושה ניצחונות רצופים על ברצלונה בקלאסיקוס. מתי היו ארבעה ברצף? אני באמת לא זוכר וזה מסביר הכל.
מאז עונת 2012-13 ריאל לא ניצחה את בארסה שלוש פעמים באותה עונה. וכעת אין סיבה שהיא לא תעשה זאת, למרות שלקלאסיקו חוקים משלו כמו שכולם יודעים. היא מגיעה למשחק בסגל מלא כמעט לחלוטין, אמנם עייפה אך ברור שבמשחקים האלה אין לכך באמת משמעות, היא משחקת בסנטיאגו ברנבאו שהעונה הוא באמת מבצר. ריאל לא הפסידה העונה בברנבאו ובכלל לא הפסידה בליגה כבר 25 משחקים. המאזן שלה במשחקי הבית עומד על 16 ניצחונות וארבע תוצאות תיקו, כשהיא ספגה שבעה שערים בלבד. אפשר לומר שאחרי צמד המשחקים נגד הקבוצה של פפ גווארדיולה – הביטחון עלה, הן כקבוצה וגם של כמה שחקנים שהיו בצל כמו רודריגו. ולגבי ההרכב לפתע הכל פתוח, הדון מתעקש שגם אדר מיליטאו בתמונה. כמובן שגם המומנטום של שתי הקבוצות שונה לחלוטין.
בואו נעשה לכם סדר: דני קרבחאל הסתפק באימון בחדר כושר ביום שישי, ובכלי התקשורת מעריכים בזהירות שלוקאס ואסקס שהיה חשוב מאוד נגד סיטי – ולא רק בזכות הפנדל – עשוי להחליפו. פרלאן מנדי הדאיג כשהיום לא התאמן באימון המסכם אבל קרלו הבהיר: “הקבוצה מתאוששת, יש כאלה שזקוקים ליום אחד נוסף”. מנדי חשוב מאוד להגנת הברזל של הקבוצה שתפקדה היטב ביום רביעי בעיקר בזכות אנטוניו רודיגר. ולגבי לוקאס – הקלאסיקו לפני שלוש שנים כשהחליף את נאצ’ו הפצוע ושיחק כמגן ימני ומאז לא ממש זז משם – החייה לו את הקריירה. הוא כבר עבר את מספר ההופעות של העונה שעברה, מוסיף הרבה מהירות וקשה יותר ללחוץ אותו. עוד שינוי אפשרי הוא לוקה מודריץ’ במקום טוני קרוס שעייף מאוד. זה יהיה הקלאסיקו ה-34 של הקרואטי, כנראה גם האחרון. “הוא אף פעם לא עוצר, הוא כל כך נחוש. הוא לעולם לא יקבל את התפקיד המשני הזה שאתם מדברים עליו, אני מכיר אותו היטב”, אמר קרלו. לוקה מבחינתו חולם ‘להוכיח’ לכולם, ואחרי שני משחקים טובים כמחליף נגד סיטי – שהוא עדיין יכול לשלוט בקצב. ואולי יהיה זה גם הקלאסיקו האחרון של נאצ’ו.
מה שקצת הרס את החגיגות היה הדיווח במארקה ביום שישי לפיו הקפטן הודיע למועדון שהחליט לעזוב בקיץ. “הוא זה שמחליט על עתידו. הוא היה ועדיין בלם מצוין. נכבד את הדרך שלו, הוא יודע מה אנחנו חושבים”, הוסיף לגבי הקפטן. בינתיים לא ברור האם נאצ’ו שעמד כמו אריה במשחק באיתיחאד – יהיה אכן הפרטנר של רודיגר או שקרלו מתחיל להריץ את מיליטאו כבר עכשיו כשהמטרה הגדולה היא שיהיה בעניינים לקראת באיירן. “הוא יהיה בהרכב כבר מחר?, כן, זה יכול לקרות. הוא צריך דקות. הוא מוכן והוא מהווה אופצייה”, אמר האיטלקי, שהבטיח שיחליט על ההרכב מחר. גם אורליאן טשואמני בתמונת ה-11, אולי במקום של אדוארדו קמאבינגה. רק פעם אחת ב-16 הקלאסיקוס האחרונים בברנבאו הצליחה ריאל שלא לספוג, זה קרה במרץ 2020. לא נתון מעודד בכלל.
קרלו, ובצדק, לא לקח ללב ביקורת כלשהי על הדרך ההגנתית מאוד של ריאל מדריד נגד סיטי ואחרי שאמר כמובן שלכל אחד יכולה להיות דעה, צחק: “לא פגשתי אף אוהד שלנו שהיה עצוב, או שעדיין לא”. בכל מקרה, אם נגד סיטי הייתה לגיטימציה לשחק ככה, אפילו בחוץ – נגד ברצלונה בבית – וודאי שלא. ריאל צריכה לשנות פאזה גם בסגנון המשחק שלה והפעם להתנפל, והיא מסוגלת לעשות את זה. קרלו רשם כבר 15 משחקי קלאסיקו, כעת הוא יעבור את פפ גווארדיולה ויגיע ל-16. המאזן שלו עומד על שמונה ניצחונות מול שבעה הפסדים. אם ינצח ישיג את מספר הניצחונות של הספרדי. כמובן שלהחלטות שלו יש השלכות. ואם כבר כמה מספרים, על שחקן אחד אי אפשר לוותר. על פדה ואלוורדה, ה-MVP של המשחק. “קשה לי להגיד מה הוא יכול לשפר. הוא היה טוב מאוד העונה, אני תמיד משתמש בו והוא עוזר לנו בכל עמדה, אין לו תפקיד”. אז פדה, שיאן הדקות והשחקן היחיד ששיחק בכל 45 המשחקים של ריאל העונה – ירשום את משחקו ה-250 במועדון בתזמון ענק.
המשחק הקודם בליגה היה רגע השיא של ג’וד בלינגהאם במועדון, ככה משום מקום הוא לקח את ריאל מעמדת פיגור לניצחון דרמטי, רמונטדה שרשומה על שמו, צמד גדול. הרבה מעבר לכל כותרת על “מאבק גם על הפיצ’יצ’י מול רוברט לבנדובסקי”, ונכון שהאנגלי כבר ירד למקום השני במאבק על מלכות השערים כאשר ארטם דובביק מג’ירונה חלף על פניו – ג’וד רוצה לתת עוד משחק גדול. באיתיחאד הוא היה מעורב בשער הראשון, עבד יותר כקשר מאשר כשחקן התקפה כמובן והשתפר ביחס למשחק בברנבאו. זה יהיה הקלאסיקו הראשון שלו בברנבאו – הזדמנות טובה להחזיר גם את קצב השערים. יש לו רק שלושה בלבד ב-2024.
“רודריגו? הוא ינוח. עד השעה 21:00”, צחק קרלו כשנשאל על הברזילאי שהיה כל כך חשוב בצמד המשחקים האלה והעלה את מאזנו ל-17 שערים העונה – רחוק שניים ממה שהיה לו בכל העונה שעברה. גם הוא וגם ויניסיוס ג’וניור הוחלפו לפני הסיום באיתיחאד. החלק ההתקפי של ריאל ידוע לכל, כשברהים דיאס וחוסלו קצת מאבדים גובה ומומנטום. השלישייה הזו מסוגלת לעשות צרות לכל קבוצה בעולם ובטח אם רודריגו ו-ויניסיוס “ישגעו” את צ’אבי כשכל פעם שחקן אחר יהיה בשמאל ואחר יילך לעמדת החלוץ. אנצ’לוטי שיבח את הצעירים של ברצלונה – “החיבור בין הצעירים לוותיקים חשוב מאוד, בדיוק כמו כאן בריאל. ללאמין ימאל ולפאו קובארסי יש עתיד גדול”. זה נכון, ומהם ריאל תצטרך להיזהר. אבל זה אמור להיות תלוי בה. אם ריאל תנצח היא גם יכולה לסגור חשבון עם ברצלונה על ההפסד האכזרי בקאמפ נואו לפני שנה. אחרי ההפסד, ברצלונה רצה ל-12 נק’ יתרון וסיפור האליפות נגמר. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות, ריאל מנצחת את בארסה בעונה בערך פעם אחת. הלילה הזה – הלילה הזה – שתי פעמים?
ריאל מדריד – הרכב משוער: אנדריי לונין| דני קרבחאל (לוקאס ואסקס), אנטוניו רודיגר, נאצ’ו, פרלאן מנדי| טוני קרוס (לוקה מודריץ’), פדה ואלוורדה, אדוארדו קמאבינגה (אורליאן טשואמני)| ג’וד בלינגהאם, רודריגו ו-ויניסיוס ג’וניור
מה המצב ברצלונה?
ברצלונה מגיעה למשחק בדיכאון עמוק. המאזן הנקי של צ’אבי ללא הפסד מאז ינואר כשהודיע על עזיבה בתום העונה – נהרס בדיוק ברגע הכי גרוע שיש. ברצלונה חלמה כבר והרגישה את חצי גמר ליגת האלופות הראשון שלה מאז עונת 2018-19, כשניצחה 2:3 את פריז סן ז’רמן בחוץ וגם הובילה בגומלין הביתי משער של ראפינייה שהראה את פניו במשחקים הגדולים האלה. ואז הכרטיס האדום של רונאלד אראוחו הוביל לסחרור. צ’אבי השתולל והורחק גם וברצלונה הובסה 4:1 באצטדיון מונז’ואיק וסיימה את דרכה באירופה. כעת בארסה רוצה להרים את עצמה עם הקלאסיקו, רק ניצחון יוכל להשכיח אולי במעט את מה שקרה ובעיקר להותיר לעצמה סיכוי לזכות באליפות. עם פיגור שמונה נקודות כשנותרו רק שבעה מחזורים – בארסה חייבת לנצח. בעשור האחרון היא ניצחה שש(!) פעמים בברנבאו במסגרת הליגה – נתון בלתי נתפס. צ’אבי מבטיח שהקבוצה תיתן הכל ושהדאון ירד - התסכול יהפוך למשהו חיובי. “מחר יש לנו הזדמנות להתחבר שוב לליגה. אנחנו מאמינים וחושבים חיובי. יש לנו הזדמנות להגיב”, הבטיח. במסיבת העיתואים הזו צ’אבי גילה קצת קלאסה לשם שינוי, אגב.
תחילה עסק צ’אבי בריב בחדר ההלבשה. אילקאי גונדואן תקף את רונאלד אראוחו לפחות בעקיפין כשאמר אחרי המשחק שהיה עדיף לספוג מהמצב הזה מאשר לקבל כרטיס אדום והביע מעין אכזבה מקבלת ההחלטות של האורוגוואי שרושם עונה פחות טובה במידה ניכרת מזו אשתקד בה היה שר ההגנה. ז’ול קונדה לא אהב זאת ואמר: “אנחנו מנצחים ומפסידים כקבוצה”, והשניים הבהירו את הדברים בחדר ההלבשה. “זה נפתר, לא ראיתי בזה בעיה. כשמדברים כמו שצריך אנשים מבינים אחד את השני. כל עוד המטרה היא חיובית ושנשתפר – הכל בסדר”. גונדואן, שכבש את השער הראשון בקלאסיקו במונז’ואיק, הפך מיד לאחר המנהיגים של הקבוצה ומגלה יכולת טובה. הוא מבקש: “התמודדנו כבר נגד ריאל. בגמר הסופרקופה לא היינו גרועים אבל נתנו להם מתנות. ואנחנו חייבים להימנע מזה ולהיות סבלניים. ברור שאנחנו מאוכזבים מליגת האלופות אך זה הכדורגל, הוא מעניק לך אתגרים כמו הקלאסיקו מיד אחר כך. אנחנו רוצים לשחק טוב ולנצח”. הגרמני הוא שיאן הדקות של הקבוצה העונה עם 3,641. קשה להאמין על אף דיווחים מסוימים שהאיש שכבש חמישה שערים ובישל 11 – יקבל מנוחה.
צ’אבי מתמקד בפתיחת המשחק ודורש מקסימום ריכוז. “היום דיברנו על זה, שבדקות הראשונות של כל מחצית, מדריד תדחוף. הם משחקים בבית. אנחנו צריכים להיות מאוד אמיצים. זו התפאורה המושלמת להראות אישיות. הכנו את המשחק היטב באימונים, אני חושבים שנוכל לעשות משחק טוב ולנצח. כן, הדקות הראשונות יהיו המפתח, להרגיע את המשחק שלהם ולדעת להפעיל לחץ גבוה משלנו”. הוא משוכנע שעומס פיזי לא רלוונטי כאן ולא ישפיע על ריאל מדריד. הוא רוצה משחק הגנה חזק, בלי להגיד זאת – כמו בעונה שעברה, ומתייחס, בעל כורחו, למה שהיה נגד פ.ס.ז’. “כן, במשחקים נגד אתלטיקו מדריד ואלאבס על אף ששיחקנו בעשרה שחקנים – הצגנו משחק הגנה טוב. אבל לא נגד פ.ס.ז’. אנחנו לא מאשימים אף אחד, אלה הטעויות שלנו ואני בטוח שנלמד מזה. נצטרך לדעת לעמוד בלחצים”, אמר והתייחס גם להשתוללות שלו – “גם אני עושה טעויות”. גיליון רחב של כרטיסים אדומים כמאמן. “ההרחקה שלי נבעה מתסכול”.
ייתכן שאופציה של ארבעה קשרים נשקלת, למשל הכללתו של אנדראס כריסטנסן ל-11, זאת מלבד לפדרי, פרנקי דה יונג שספג ביקורת קשה בהולנד, וכמובן גונדואן. כריסטנסן היה מושעה נגד פ.ס.ז’, וזה “הספק היחיד” של צ’אבי לפי מה שנכתב במונדו דפורטיבו. “לא משנה אם זה שחקן בפרופיל של ראפינייה או גאבי, כל מי שמשחק צריך להבין שעליו לעזור בהגנה. ראפינייה הסתגל לכך בצורה טובה מאוד, הוא משחק נפלא בעמדה הזו ועוזר לנו בשני צידי המגרש”, הבהיר המאמן. בגומלין נגד הצרפתים פדרי כבר פתח. ביחס לניצחון 0:1 הקשה על קאדיס (ז’ואאו פליקס פתר את הפלונטר) – ובארסה ממש ממעטת לספוג לאחרונה בליגה אבל מי זוכר את זה – לבנדובסקי חוזר לאחר שריצה השעייה בשל כרטיסים צהובים, גם ז’ואאו קאנסלו שהציג משחק הגנתי מזעזע נגד פ.ס.ז’ – יהיה זמין. במקרה של 4:4:2, המאמן יצטרך לוותר על ראפינייה שהציג את משחקו הטוב ביותר במועדון כאמור וגם עובד קשה, או על לאמין ימאל, ילד בן 17 שלוקח כדור ופשוט טס קדימה והוא מהווה סיכון עצום לכל יריבה, כך שהאופציה הזו לא נראית חזקה במיוחד.
אגדת המועדון קרלס פויול שלקח חלק באירוע לקידום המשחק, ניסה “לעודד” את ברצלונה ככה מרחוק. “כבר היו משחקים עם פערים הרבה יותר גדולים בין הקבוצות, גם במומנטום, בתקופה שלי – ועדיין הקבוצה הפחות ‘חזקה’ ניצחה”. הוא משוכנע שברצלונה תוכל לעשות את העבודה ולנצח ואם תעשה זאת הכל פתוח. “משחקים כאלה נותנים לך לשנות את הדינמיקה מקצה לקצה. אני מקווה שריאל מדריד עייפה קצת למרות שהיא חזקה מאוד. ברצלונה יכולה לנצח. כשאתה חוטף כזו מכה אתה מיד מחכה למשחק הבא”. הוא הימר על 1:2 של בארסה עם שער של ראפינייה. כבר שישה משחקים, אגב, שבארסה לא סופגת בליגה. בזה פויול יכול להיות גאה. אם מארק אנדרה טר שטגן ישמור על שער נקי הפעם הוא יקבל את ברצלונה לניצחון וגם ישתווה לוויקטור ואלדס כשוער ששמר הכי הרבה פעמים על שער נקי בקלאסיקוס – שבע פעמים. עוד משחק עובר ועוד משחק עובר ופאו קובארסי – היורש של פויול? למרות שעוד מוקדם להגיד – מוכיח שזה לא חלום אלא מציאות. כעת מגיע קלאסיקו ראשון שלו.
עוד אמר צ’אבי: "ההזדמנות להעפיל לחצי הגמר חמקה לה במשחק בית. היינו צריכים לכעוס ולהתרגז ולהוציא את זה. אבל אנחנו רוצים ויכוחים לשנות את הדינמיקה. יש לנו כבוד יוצא דופן לריאל מדריד, אנחנו ארבע נקודות פחות מהעונה שעברה. ריאל הייתה צריכה להגן נגד סיטי ועברה אותה בצורה חוקית וכל הכבוד לה. היא חיסלה את הקבוצה הטובה ביותר בעולם. היריבה גם כן כופה עלייך איך לשחק לעתים. אנחנו רוצים שמחר המשחק יהיה תלוי בנו. ריאל אחת הקבוצות הטובות בעולם בכל העונות האחרונות. צ’אבי מגיע לקלאסיקו עשירי כמאמן. יש לו ארבעה ניצחונות מול חמישה הפסדים. הוא ניסה הפעם לא לדבר על השופט סוטו גרודו שאיתו ברצלונה ניצחה בפחות משליש ממשחקיה. “הדיבורים על השופטים לא עוזר לי. אני מקווה שהמשחק יעבור חלקה ולא נרגיש בו”. בארסה יכולה להתנחם בעובדה שהיא הקבוצה היחידה בספרד שלא הפסידה אף משחק חוץ העונה.
מאז 2024 היכולת של רוברט לבנדובסקי מעודדת הרבה יותר מבחינת ברצלונה. הוא הגיע ל-20 שערים העונה ו-11 מהם בשנה החדשה. הוא לא כבש נגד פ.ס.ז’ אבל כן בצמד המשחקים נגד נאפולי, אחד מהם יוצא מן הכלל, והוא רוצה להוציא את התסכולים. הוא גם לא ממש רחוק מפסגת הפיצ’יצ’י, 13 שערי ליגה יש לו – עוד מקור מוטיבציה לסיים את העונה בטעם טוב. “לבה פצוע בגאוותו”, נכתב במונדו דפורטיבו אולי כדי לדרבן אותו. העונה הוא הבקיע בסופרקופה נגד ריאל, שער יפה מהאוויר. גם כשהוא לא בשיאו – בארסה זקוקה לחלוץ הבכיר שלה. בליגה אין לו עדיין שער נגד ריאל (שמונה בסה"כ ב-14 הופעות כשחקן בורוסיה דורטמונד-באיירן מינכן-ברצלונה). השער הבא של ברצלונה יהיה ה-300 שלה במשחקי הקלאסיקו…
ברצלונה – הרכב משוער: מארק אנדרה טר-שטגן| ז’ול קונדה, רונאלד אראוחו, פאו קובארסי, ז’ואאו קאנסלו| פדרי(אנדרס כריסטנסן), פרנקי דה יונג, אילקאי גונדואן| לאמין ימאל, ראפינייה ורוברט לבנדובסקי
היסטוריה ומפגשי עבר
ריאל מדריד נגד ברצלונה, משחק הכדורגל הגדול בספרד, התקיים 93 פעמים כשריאל היא המארחת, בדיוק כמו מספר המשחקים בין ריאל לאתלטיק בילבאו ובין ברצלונה לבילבאו. קשה עד בלתי אפשרי לסכם מעל מאה שנה של יריבות בכמה פיסקאות אבל נצא לדרך במסע בזמן. נתחיל עם המומנטום האחרון. בשנים האחרונות ריאל שבה שוב להרגיש באמת בבית במשחקים בסנטיאגו ברנבאו, המאזן טיפה משתפר, כפי שהיה במבט היסטורי – קבוצת הבית היא הפייבוריטית בקלאסיקו. לפניכן עברו עליה שנים קשות מאוד. בשנה שעברה במחזור התשיעי, ריאל, רוכבת על ה-היי של אלופת אירופה, ניצחה 1:3 את בארסה גם בלי טיבו קורטואה. בנזמה כבש ראשון, ואלוורדה הכפיל. פראן טורס צימק וברגע האחרון רודריגו כבש בפנדל. זה מצטרף ל-1:2 בעונת הקורונה 2020-21 בוולדבבאס עם שער גדול של בנזמה בעקב אחרי בישול של לוקאס, כדור חופשי מוזר של טוני קרוס שפגע בכמה שחקנים כשאוסקר מינגסה צימק – וכן ה-0:2 בעונת 2019-20 משחק בו אפילו מריאנו דיאס הבקיע מיד כשעלה מהספסל כדי להרביץ (קודם עשה זאת ויניסיוס ג’וניור), עם זינדין זידאן על הקווים. הצרפתי הסיר את “הקללה” שהייתה פשוט…מזעזעת. ארבעה הפסדים רצופים היו לריאל בקלאסיקוס הביתיים. זה היה כמובן הרצף הכי שחור שלה. בארסה בממוצע הייתה מנצחת במדריד פעמיים בעשור.
בקלאסיקו הראשון במדריד ניצחה ברצלונה 0:1 במאי 1929 אך זה לא בישר על העתיד לבוא. ריאל הגיבה עם מאניטה בקלאסיקו העוקב, במרץ 1930 ויצאה לרצף של שישה ניצחונות רצופים וזה בעידן לפני אלפרדו די סטפאנו – היה שם 0:4 חביב בעונת 1933-34 וגם 2:8 ענק כעבור עונה – ניצחון הליגה הגבוה ביותר איי פעם של קבוצה בקלאסיקו. ריאל ניצחה ב-13 מ-16 משחקי הבית הראשונים נגד ברצלונה. כמובן שיש מעברים שמשנים את פני ההיסטוריה. באופן מפתיע ריאל סיימה את שנות ה-40 ופתחה עם שנות ה-60 בתנופה אדירה מול בארסה, היה 1:6 ב-1949-50 לצורך העניין עם שלושער של פאהיניו, 1:4 לאחר מכן ועוד מאניטה ב-1951-52, אך הקלאסיקו המרכזי באמת היה המאניטה באוקטובר 1953 – הקלאסיקו הראשון של דון אלפרדו די סטפאנו שכזכור כבר היה חתום בבארסה. החלוץ כבש את הראשון וגם סגר את הרשימה עם החמישי, צמד לאולסן.
בשנות ה-50 למשל ניצחה ריאל בכל עשרת הקלאסיקוס הביתיים שלה! מ-1949 ועד 1964 ניצחה ריאל בכל המשחקים בברנבאו, 16 ניצחונות רצופים, עד שברצלונה ניצחה 1:3 ב-1965. באותו רצף בחלק לא מבוטל מן המשחקים בארסה כלל לא הצליחה לכבוש. בשנות ה-70 החלו פאנצ’רים, אפילו כבר ב-1969, חמישה משחקי בית של ריאל ללא ניצחה כולל מאניטה על הפרצוף מאת יוהאן קרויף האגדי בפברואר 1974. ריאל “הגיבה” עם רביעייה באפריל 1978 והמשיכה לחמישה ניצחונות רצופים. אפילו הקינטה דל בויטרה התקשתה נגד ברצלונה בחלק מן העונות, ברצף האליפויות היא ניצחה בשלושה משחקים וסיימה פעמיים בתיקו, אך הצליחה בזכות שני 2:3 דרמטיים להשיג ארבעה ניצחונות רצופים.
הניצחון הגדול ביותר של ריאל מדריד וברצלונה שהוא לא בשחור-לבן ואין מספיק כאלה הושג בשבעה בינואר 1995, 364 ימים לאחר ההשפלה בקאמפ נואו. איבן זאמורנו ייזכר לעד בזכות שלושער עצום בהופעת הבכורה של ראול בקלאסיקו והילד בישל את השער הראשון. לואיס אנריקה הבוגד הבקיע את הרביעי ואמוויסקה כבש את החמישי. מאז ריאל התקרבה לכך אולי רק פעם אחת עם משחק הפאסיו ב-2007-08 – כאשר ראול, אריאן רובן בנגיחה, גונסאלו היגואין ורוד ואן ניסטלרוי בפנדל כבשו והעלו ל-0:4 אך במקום ללחוץ על הגז, ריאל חטפה מתיירי הנרי והסתפקה ב-1:4. בשנות ה-90 ניצחה ריאל בחמישה משחקי בית, כולל 0:3 נהדר ב-1999-00 במשחק בו זוכרים את הבומבה של רוברטו קרלוס, אך זו לא הייתה אותה הדומיננטיות. בעונת האליפות 2000-01 למשל בה ברצלונה בקושי סיימה רביעית – ריאל הסתפקה רק בתיקו 2:2. ראול וריבאלדו כבשו צמדים.
ב-2004 נכנס למגרש שחקן חדש בשם רונאלדיניו שהציג יכולת אדירה בקלאסיקו יום הזיכרון 2004 וריאל נטולת רונאלדו הפצוע אמנם הוליכה משער של סנטיאגו סולארי אך החמיצה הכל ביום פנומנלי של ויקטור ואלדס ונכנעה לשערים של פטריק קלייברט וצ’אבי – אכזרי, בערב בו לואיס פיגו מורחק בצהוב שני מפוקפק. רונאלדיניו גם גנב את ההצגה ב-2006 וזכה לתשואות. הרצף הכי טוב של ריאל בשנות ה-2000 עומד רק על שני ניצחונות – 0:2 בעונת הקאפלו עם שערים של ראול ו-ואן ניסטלרוי במתפרצות, ואז הקלאסיקו של שוסטר. ב-2008-09 היה משחק לא נעים, ב-2009-10 ריאל נכנעה 2:0 ואיבדה סיכוי לזכות באליפות ואפילו ז’וזה מוריניו בעונת המאה נקודות לא הצליח לנצח את ברצלונה ושער של קארים בנזמה אחרי חצי דקה נשכח עם הפסד 3:1. בעונת הדסימה ריאל הגיעה כמוליכת הטבלה ביתרון ארבע נקודות אך הפסידה 4:3. דיברנו על הרצף השחור? עדיף לא להזכיר. הייתה שם רביעייה של ברצלונה ללא ליאו מסי כשרפא בניטס עלה בהרכב פיפ"א| 3:2 אכזרי בעונת הדאבל כשאף אחד לא הפיל את סרג’י רוברטו, ריאל לא הסתפקה ב-2:2 בעשרה שחקנים וחיפשה את שער הניצחון בכל מחיר וחטפה ממסי| שלישייה כעבור עונה וחוסר אונים ב-2018-19. בשנות ה-2000 ריאל ניצחה תשעה משחקי קלאסיקוס בבית…ברצלונה ניצחה 11 – בלתי נתפס.
כדי שנשתחרר מהבאסה – המאזן ב-93 המשחקים עדיין נוטה כמובן לטובת ריאל בבירור – 55 ניצחונות לריאל (59%), 15 תוצאות תיקו (16%), 23 ניצחונות לברצלונה (25%), יחס שערים 116:188 לטובת ריאל כמובן. בכל משחקי הליגה המאזן צמוד-צמוד, ב-187 קרבות העל האלה ניצחה ריאל 78 פעמים לעומת 74 של ברצלונה ועוד 35 משחקים הסתיימו בתיקו, יחס שערים גם כן על הקשקש – 299:301 לטובת ריאל. מחר יהיה עוד פרק ענק ביריבות הזו.
זרקור על שנות ה-2000 - כל הניצחונות של ריאל| בחלוקה לעונות ולמפעלים וכן לבית ולחוץ. עונת 2012/13 עם ז’וזה מוריניו הייתה עונת השיא בעניין הזה עם שלושה ניצחונות - אחד בליגה, אחד בקופה דל ריי ואחד בסופרקופה בקיץ. בינתיים ריאל העונה עם שני ניצחונות בשני משחקים. בליגה כך יוצא ריאל מנצחת פחות או יותר בכל משחק שלישי. המאזן בסופרקופה הספרדי די טוב.
קצת מסביב - כדור מיוחד למשחק - מעל חצי מיליון צופים| בעבר לא היה נראה שצריך את “הקידום הזה”, ועדיין - הליגה הספרדית ‘דוחפת’ את הקלאסיקו הקרוב ביום ראשון וגם משוויצה. לפחות הוא ישוחק בשעה נורמלית ולא עוד פעם בצהריים. כדור מיוחד של פומה שיהיה בשימוש במשחק יוצע למכירה במהדורה מוגבלת של 1,400 יחידות. למשחק יש “פוטנציאל של יותר מ-650 מיליון צופים”, נכתב. לא פחות מ-36 מצלמות יהיו עבור שידורי הטלוויזיה כולל החזרת המצלמה האווירית לסנטיאגו ברנבאו בפעם הראשונה מאז תחילת העבודות". החבר’ה נותנים עבודה בארה"ב שם יש קהל של 30 מדינות, קידום המשחק עם הוגו סאנצ’ס ואיקר קסיאס בין היתר. מדינות נוספות שיארחו אירועים בנושא הן מקסיקו, מצרים, סרביה, גאנה, קמרון, טנזניה, בוליביה, ברזיל, טורקיה, קטאר, אתיופיה או קולומבי.
“הרעים” בקלאסיקו| ב-AS קיבצו רשימה של 12 דמויות אותן מכנים “הרעים של הקלאסיקו” - שחקנים ומאמנים שלא רק הותירו חותם על המגרש בזכות הכדורגל אלא גם לקחו את היריבות לקצה.
-ז’וזה מוריניו שהסכסוך שלו עם ברצלונה ‘החריף’ מאז הטרבל עם אינטר כשהדיח את ברצלונה וכמובן התבטאויותיו השונות (וגם המקרה המצער עם האצבע)
-לואיס פיגו שעשה מעשה שלא ייעשה והעז “לבגוד” ולחתום בריאל מדריד על אף שפיזר אינסוף הבטחות שיישאר, והתקבל עם בקבוקים וראש החזיר. האיש שהוציא לדרך למעשה את פרויקט הגלאקטיקוס.
-כריסטיאנו רונאלדו, בעיקר על הפן המקצועי כשהטיל אימה עם 18 שערים וגם הדרך בה חגג את שעריו - ה-Calma ,Calma אחרי שער הניצחון שלו ב-2012 והזכייה באליפות (כמעט) והורדת החולצה בקאמפ נואו.
-סרחיו ראמוס - תמיד היו סיפורים איתו בקלאסיקוס. בין אם זה השערים כמו ה-1:1 הדרמטי ב-2016/17, ההרחקות השונות, הריבים והוויכוחים עם ג’רארד פיקה גם דרך התקשורת.
-קאסמירו - שלפי אוהדי ברצלונה בטוחים שזכה להנחות מהשופטים לאורך השנים והכרטיס הצהוב השני\האדום היה ממש באוויר אבל לא. קאסמירו טוען שמעולם לא חיפש לפגוע בכוונה אלא תמיד היה שחקן מסור כמובן.
בצד של ברצלונה: חריסטו סטויצ’קוב שהתבטא לא אחת ואמר ‘אני שונא את ריאל מדריד’| ג’רארד פיקה שאין לנו מקום לספר את כל מעלליו - החגיגה הם הנפת כפות הידיים וסימון המאניטה| ג’ורדי אלבה שגם כן התבטא בצורה מלוכלכת מול ריאל מדריד לא אחת| צ’אבי הרננדס שעוד כשחקן ביקר לא אחת את סגנון המשחק של ריאל והתלונן למשל על גמר הגביע ב-2011| וכמובן לואיס אנריקה ש"בגד" הפוך ועבר מריאל מדריד, כאחד שכבש במאניטה ההיסטורית - לברצלונה וכשחקן היה פרובקטור| ובונוס: אמיליו קרוס גורוצ’טה היה השופט שזכה ל"הטלת וטו" מצד ברצלונה, כעסו על השיפוט שלו בגביע בקאמפ נואו בין ברצלונה לריאל מדריד בו ריאל ניצחה 0:2. עד לסיום היו תקריות רבות. הוא הושעה ממשחקי בארסה עד ל-1985.
ראול אוהב להיות בבית| מה אתם אומרים, הוא יכול לעלות בחוד במשחק מחר? ראול הגדול כבש 15 שערים נגד ברצלונה במשחקי הקלאסיקוס. ו-12 מהם, לא פחות - היו בסנטיאגו ברנבאו. משחק של ראול בברנבאו נגד ברצלונה=שער, כך אומרים. שני צמדים בליגה, ב-1998/99 וב-2000/01 וכן אחד בסופרקופה הספרדי ב-1997/98. יש לו גם גולאסו בליגת האלופות בגומלין חצי הגמר בברנבאו בבעיטה לחיבורים מחוץ לרחבה ב-2001/02. הסטט’ הזו יפה שכן הוא לא בעט אף פנדל, והפנדלים מנפחים את המספרים. שערו הראשון של ראול בקלאסיקו הגיע ב-1995/96, העלה את ריאל ליתרון בדקה ה-12 אך המשחק הסתיים ב-1:1| ושערו האחרון גם כן היה במשחק בית, בפאסיו המפורסם ב-2007/08 כשכבש את השער הראשון. כל הגולים של ראול בברנבאו נגד ברצלונה:
-עונת 1995-96: שער – העלה את ריאל ל-0:1 במשחק שהסתיים ב-1:1
-עונת 1997-98: שער – השווה ל-1:1 במשחק שהסתיים בהפסד 3:2
-עונת 1998-99: צמד
-עונת 2000-01: כבש צמד – העלה את ריאל פעמיים ליתרון ב-2:2 – בישול אחד מרוברטו קרלוס
-עונת 2004-05: כבש את השלישי (1:3) בניצחון 2:4 – בישול של רוברטו קרלוס
-עונת 2006-07: כבש את הראשון בניצחון 0:2 – בישול של סרחיו ראמוס
-עונת 2007-08: כבש את הראשון בניצחון 1:4
סופרקופה: עונת 1997-98: כבש את שני השערים הראשונים ב-1:4 על ברצלונה, בישולים של אייטור קראנקה וזה רוברטו
לכריסטיאנו רונאלדו לצורך השוואה שישה שערים בקלאסיקוס במשחקי הבית. הוא עשה לברצלונה את המוות לא פעם בעיקר בקאמפ נואו
