מחזור 32: רכבת ההרים במונז'ואיק מסתיימת עם 4:3 פסיכי על סלטה ויגו (כבשו: פראן, אולמו, ראפיניה 2X. בישלו: איניגו, ראפיניה, לאמין)

או סוף סוף הסבר ראוי, אז תגיד שיקול דעת של שופט אהבל.

למה ללכת מסביב? יותר מעניין איזו קונספירציה עומדת מאחורי ההחלטה השערורייתית להוסיף 8 דקות ב2025 והאם מועצת החכמים הייתה מפריחה אותה לעולם גם בכל תוצאה אחרת? אני מהמר שלא, אבל העיקר שרמת הדיונים ואיכות הכתיבה פה לרגע לא יורדת.

לא שלי, ניסים חליבה (יש לו דף ספורט למי שמכיר) כתב בפייסבוק שלו

"זה היה משחק אגרסיבי ולא קל לשיפוט אבל בואו נעשה קצת סדר, כי יש לא מעט תלונות ברחבי הרשת:

  1. היה פנדל. אין פה סימן שאלה כלל. עבירה טיפשית ברחבה שלא מותירה ספק.

  2. היו 99 עצירות משחק וסך של 63 דק’ משחק בפועל.
    שוער סלטה משך 05:33 דק’ בחידוש המשחק.

  3. תוסיפו לכך את העובדה ששתי הקבוצות ביצעו את כל החילופים שלהן, מה שיכול להסביר את תוספת הזמן הארוכה (8 דק’).

כאמור, משחק אגרסיבי וקשה לשיפוט, אבל בדיוק כמו שברסה ניצחה את המשחק בזמן הפציעות, כך גם יכלה לעשות סלטה ויגו".

אולי נותן קצת תשובות לטענות

2 לייקים

איך אמר המשורר?

“איך כל זה קשור לעובדה ש-8 דק’ תוספת זמן במשחק כזה שיחסית רץ בלי עצירות זה משהו הגיוני”

זהב.

אם היו 104 דקות של משחק (עם 7 שערים ו-2 מהפכים), ומדברים רק על 8 מתוכן - מה זה אומר?

  1. לא קונספירציה, שיפוט עלוב שהתבטא בהמון החלטות במהלך המשחק לשני הצדדים, ושינוי מדיניות בתוך המשחק עצמו בנוגע לסף העבירות שנשרקות.

  2. לא, כנראה שמועצת החכמים לא הייתה מדברת על זה בתוצאה אחרת, כי מועצת החכמים הייתה בעצבים לאחר ניצחון של היריבה המושבעת בתוספת הזמן. אני בטוח שאתה שומר על קור רוח ראוי להערכה כשריאל עושה מהפכים מעצבנים כאלה בצ’מפיונס, אבל אנחנו פשוטי העם, אתה יודע, לפעמים מרגישים תחושות מוזרות כאלה כמו עצבים, תחושת חוסר צדק, כל מיני דברים נחותים כאלה שעל-אדם כמוך לא מסוגל להתחבר אליהם.

  3. רמת הדיונים בהחלט יורדת כשאנשים כמוך מגיעים לכל דיון על כדורגל ובמקום לנסות ולנהל דיון ענייני זורקים ארס מחנאי ולא מתייחסים לשום דבר בלי לשים את המשקפיים שמזהות כל אחד מהמשתתפים בדיון כאוהדים של קבוצה שאתה פחות אוהב או יותר אוהב.

מקווה שקיבלת מענה לכל התהיות שלך

4 לייקים

מי המשורר?

אני אגב מסכים עם נירו. בכל משחק מבזבזים זמן, אני לא ראיתי משחק יוצא דופן מבחינת בזבוזי זמן. זה משחק קלאסי של 4-5 דקות. אנחנו לא במונדיאל, שופטים לא באמת מדקדקים על הדקה.

2 לייקים

אני באמת לא מבין את הדיון הזה.
8 דקות תוספת למשחק זה יותר חריג ביחס לתוספת הרגילה שיש במשחקים, לעומת כמות בזבוזי הזמן שהיו במשחק הזה ביחס לכמות בזבוזי הזמן הרגילה שיש במשחקים.
זה הכל, זו לא טעות שיפוט גדולה, זו לא הסיבה שניצחנו, ונירו לא טען את כל הדברים האלה - הוא סך הכל אמר אמירה דיי טריוויאלית, שהמשחק הזה זכה בתוספת זמן שמזכירה ימים מאושרים של מונדיאל 2022.

עריכה סעמק שביט לקח לי את הרפרנס למונדיאל בזמן שכתבתי

3 לייקים

עזוב שביט, הוא לא מסוגל להודות בזה גם אם החיים שלו תלויים בזה.

כרגיל מצטער שנכנסתי לדיונים האלה מלכתחילה. אשתדל שלא יקרה שוב.

עזוב אותך שטויות בוא לתרד הפורמולה, מקס מטורף בקטע אלוהי

אל תספיילר, מתכנן לראות בדיליי הכל. עכשיו זמן חתונמי, כל דבר בעיתו :blush:

לייק 1

I rest my case
שמחתי לעזור.

אם זה יותר מעניין מהמשחק של אתלטיקו, מצבם באמת בקאנטים.

גם אם ההחלטה של השופט הזה (נראה כמו סטיוארט מהפצץ הגדול, הוא חדש?) להוסיף 8 דקות היא זו שיוצאת דופן, זה לא אומר ששאר השופטים הם לא אלה שטועים כשהם נותנים לכל מיני חטאפיות מזעזעות לבזבז עשרות דקות ולצאת מזה עם 3 דקות תוספת זמן.

השופט היה פח ובא נגדנו ב99% מההחלטות (גם בהחלטה לתת פנדל הוא הלך נגדנו למרות שזה היה מאוד ברור, והיה צריך את ה-VAR שיהפוך אותה) אז אני לא רוצה לציין אותו לטובה - אבל בכל הנוגע לתופסת הזמן, ההחלטה שלו מבורכת.

3 לייקים

כשכתבתי את החלק המצוטט היה ברור לי שתקפוץ כמוצא שלל רב. אתה עדיין לא מבין שהמחנאות שלך נוטפת מכל פסיק שאתה כותב? אתה חושב שתצליח לצייר אותי כקונספירטור או ככזה שמתלונן על השיפוט כשהיריבה שלו מנצחת או כשהקבוצה שלו מפסידה?
כתבתי את זה כדי להראות לך שכולנו אנושיים ולפעמים כותבים דברים מעצבים, זה לא הופך אותם ללא נכונים או לא ענייניים.

אבל תמשיך ככה אחי, אל תתן לשום דבר לבלבל אותך. לא להודעות אחרות שלי ש"מסנגרות" על בארסה, לא לזה שחלק מאוהדי בארסה עצמם מסכימים איתי (רחמנא ליצלן). אוהד ריאל כתב משהו נגד בארסה, אוהד ריאל רע, טאז שונא אוהדי ריאל.

אגב, טל, עם מה שכתבת מעלי אני מסכים ממש. הלוואי וזה היה הסטנדרט. במונדיאל כבר חשבתי שהתקדמנו לשם אבל מהר מאוד שכחו מזה באלגנטיות.

4 לייקים

הניתוח האישיותי באמת נוגע ללב אבל אני מעדיף להיצמד לכתוב. אמרתי מלכתחילה שהקשקוש הזה על תוספת הזמן נובע מתסכול של אחרי המשחק כי לא היה לכם שום טיעון ענייני להאחז בו… אז עשית את הדרך עד לכאן בשביל לאשר לי את זה? תפדאל. לכל קהל היעד שהתרעם על תוספת הזמן, נחדד שהעבירה על אולמו נעשתה בדקה ה93.

מעשית, ניצחנו במשחק הכי רע שלנו העונה (דש לרומנו aka כדורים לא נכנסים) ואחרי האדפטציה של פרנקי להחלקה האייקונית ההיא של ג’רארד כבר ראיתי לאן זה הולך. יחד עם זאת, היו לא מעט משחקים שאיבדנו נקודות אף על פי שהיינו עדיפים בהרבה.

לייק 1

עוד פעם, הבעיה שלך היא שאתה ממשיך לקרוא לזה קשקוש במקום להבין שאולי יש דברים בגו, ולמרות שזה נכתב מעצבים. לפחות בהתחלה זו הייתה טרללת, אולי התקדמנו קצת

אתה גם ממשיך עם הקו שאין לנו טיעון עינייני להאחז בו. טיעון ענייני למה בעצם? מה ניסיתי להוכיח בזה שהתעצבנתי שהשופט הוסיף 8 דקות? אתה מודע לעובדה שכתבתי את זה בפורום אוהדים של ריאל מדריד כן? מה הציפייה שלך, שנשב ונכתוב בכל משחק של בארסה בצורה אובייקטיבית על כל הטעויות שעשה השופט בשביל האתגר האינטלקטואלי? בחיי

לייק 1

מחזק את נירו. רואה אפס סיבות לקרוא מה הם כותבים שם :slight_smile:.

2 לייקים

טל אני החלטתי לתת לך לייק על כל הודעה שמופנית אלי או מתייחסת למשהו שכתבתי. אתה זקוק לאהבה.

2 לייקים

פעם אהבתי את פסח, בתור ילד זאת הייתה הכנה לחופש הגדול, עם שבועיים בלי בית ספר, מזג אויר כיף, זה רגע לפני סוף השנה, ואפילו עם מצות הייתי סבבה. עכשיו, זה הפך לשבוע בלי מסגרות בהן הילד חווה רגרסיה ששמורה לאחים גדולים טריים בני שנתיים, מטפס על הקירות, משגע אותנו, מציק קצת לחתול ולאח שלו הקטן, כשבמקביל אני עובד כרגיל. אז אחרי המפלה מול דורטמונד הייתה לי ציפייה שאולי אני אקבל את מנת האסקפיזם השבועית שלי מול סלטה. נכון, זו לא קבוצה קלה, יש לנו פציעות משמעותיות וכמובן שגם השעה המוקדמת אף פעם לא תורמת (הן מבחינת הילדים והן סטטיסטית), אבל חשבתי שמנקודה זו יתחיל הקרב על המומנטום.

המשחק מתחיל ופותחים בבליץ או לפחות מנסים. סלטה לא מוכנה למה שיבוא אליה, קצת עוד דיוק ואולי היה עוד שער חוץ מהביצוע הלא סביר של פראן טורס שמראה שוב שהוא יכול לתרום לנו. אני מסובב את הראש כי הקטן בוכה וצריך לקבל בקבוק, כשבאותו רגע צ’סזני מראה שהערב מימונה משפיע על כל פולני העולם. תיקו מנותק מהמציאות ומשחק שממשיך להתקדם לא טוב אחרי שאנחנו פתאום מפסיקים לדחוף קדימה.

המחצית השנייה מגיעה, הגדול שלי מתחיל סתם לצעוק אחרי שאכל יפה ארטיק (או אולי בננה? או אולי ענבים? מה ההורים שלי הספיקו לדחוף לו?) ומבקש צומי בעוד אשתי הולכת רגע עם התינוק. אני מסביר לו שיש משחק ואבא שלי מנסה לעזור לי, לא עובר מספיק זמן ופרנקי מראה לנו כמה השבועות האחרונים עד הגומלין מול דורטמונד היו היוצאים מין הכלל. הקטן כבר חוזר אליי לעוד ניסיון עם הבקבוק כשאשתי עם הגדול מאחורה, בעוד הפנדה חוגג את הצמד אני שומע את אשתי אומרת לו שיפסיק למשוך לה בשיער, אני מאבד את זה באותו רגע וכבר מרים את הקול. הגדול עם הסבתא אני עם הקטן, ומגיע השער השלישי שמראה את הפאק הגדול במלכודת הנבדל המהוללת- היא לא עובדת בחצי של היריבה.

בשלב זה אני כבר סתם עצבני. הקטן לא רגוע, הגדול רחוק כי הסבתא רואה שאני לא רגוע. ואני מעביר את הקטן לאבא שלי. אני כבר סתם כועס על משחק מחורבן. על משחק בו יותר מידי שחקנים חירבנו במכנסיים באופן אינדיבידואלי, כמו כנראה גם הקטן שלי. כל קו הגנה יחד עם פרנקי ושצ’זסני החליטו שהם באס"ק בליגה כי כבר עוד מעט כבר נגמר בית ספר וכולם בים. קבוצה של שמינסטים. אני עם עצמי כועס על הפינאלה של השבוע הזה כשאני מחשב את היקף הקריסה של מגדל הקלפים של פליק ובארסה, ומגיעים פתאום ראפיניה ואולמו שמהלך שכמעט נראה קל מידי עם אירוע נדיר בו מרטין מסר בערך קדימה ומדוייק זה הפך להיות טיפה יותר צמוד. גם עם רגל תותבת, יש כנראה דברים שאולמו עוד יכול ללמד את פרמין בנוגע לניצול המצבים מול השער.

הדקות עוברות הלחץ עולה. למרות שיש מימונה והגיע סוף החופש לאמין יאמל עולה עם אולמו לנסות להציל את המומנטום. והבליץ מרגיש כמעט מהיר מידי. סלטה לא יודעת מה פגע בה ולאמין מספק מסירה מתוקה כמו זבן לראש של ראפיניה שנכנס כמו מופלטה בין שני שחקני סלטה. מפה זה הפך לקרב חנייה נתנייתי עם כיסאות כתר. איפה השופט? מחלק אזהרות אבל אומר שזו לא הסגת גבול בהכרח והוא לא יכול לעשות כלום, אלא מקסימום אפשר לפתוח תלונה במשטרה שתסגר מחוסר עיניין או ראיות (סיפור אמיתי ולא רק מטאפורה). טומטום מגיע עם שילוב של כוח ומהירות כדיי לייצר מומנטומטום ולהוכיח שתמיד יש לו מה לתת לקבוצה, ופתאום משומקום מגיעה הפאשלה ברחבה של סלטה, ודני אולמו ממשיך לפרוע שטרות ומחזיר על הטיפולים שהוא עובר. ראפיניה מסיים בטירוף מהנקודה הלבנה ומראה שעל כל מה שהפסדנו במשחק הזה אולי אותו הצלחנו להרוויח חזרה.

המשחק נגמר, אני מותש, הגדול מתנהג שוב לא יפה. אין לי כוח לכעוס, אוסף את כולם הבייתה ומשכיב את כולם לישון. משחק מרגיע כמו שוט של אספרסו עם כפית קוקאין. אני כבר בדאון, אני גמור מעייפות. לפחות המסגרות חוזרות מחר.

8 לייקים