אני טיפה לא מבין את האופטימיות פה, מדאיג מאוד שלא הצלחנו לתרגם את המצבים לשערים.
אנסו פאטי היה צריך לקבל יותר דקות. לא מבין מה התועלת לייבש שחקן שנה שלמה ואז לזרוק אותו כך. לפחות הוא רואים שהוא הסיר חלודה .
מקווה שחטאפה פעם אחת בחיים האומללים שלה תעזור לליגה ולשם שלה ותגאל את היסורים מהאפשרות שמדריד עוד יחשבו שהם ראוים לאליפות השנה . אבל על מי אני עובד. זה חטאפה.
א. זו לא אופטימיות, זו הנאה ושמחה ממה שראינו אתמול. ללא קשר לזה שניצחנו, או לזה שניצחנו רק 1:0 למרות שהיה צריך להיות יותר. שיחקנו בהרכב מחורר, עם חוליית הגנה לא מתואמת בשיט, בעייפות מוגזמת, בלחץ פסיכי, מול קבוצה מהמקום השביעי שספגה לפני אתמול 37 שערים (כלומר פחות מוויאריאל, בטיס, סלטה ויגו, ראיו וכד’). ועדיין שלטנו בכדור 78% מהזמן (שזה עוד משקר קצת, כי ברובו הגדול של המשחק הנתון היה יותר גבוה), הגענו להמון מצבים ו…אממ…אשכרה ניצחנו.
בקיצור - שמחה מהדרך ללא תלות בתוצאה (תרתי משמע).
ב. לא חושב שיש מה ללמוד על יכולת ניצול המצבים שלנו (בכללי, ובמשחקים הבאים), בגלל משחק אחד ספציפי שהוא לחלוטין סטיית תקן הזויה ודי היסטורית. כמו שלא נסיק ממשחק ספציפי אחד בו כבשנו 5/5 שאין מה לדאוג והנשק מאופס.
המטרות במשחק אתמול היו (לא בהכרח בסדר הזה) -
לנצח.
לצאת בלי נפגעים.
לא לקרוע את עצמנו יותר מדי/לאפשר מנוחה לשחקנים מסויימים וקבלת דקות לאחרים.
בכל זאת עלית בלי 2 הסקוררים המובילים של הקבוצה(בפער), מול האמא והאבא של הבונקרים ושוער ביום הכי טוב בחיים שלו.
כמו שאמר איל, מדובר בסטיית תקן, והקבוצה פיצתה מעל ומעבר בכך שיצרה אפילו יותר מצבים מבדר’'כ.
המדד הכי נכון עבור קבוצה בריאה זה לא ניצול מצבים אלא ייצור שלהם. ניצול מצבים זה כבר עניין של איכות אינדיבידואלית.
יותר מזה - היכולת בזמן האחרון לא משהו, למרות שהתוצאות המשיכו להגיע. היכולת אתמול היא הדבר שאנחנו לא מפסיקים לתהות מתי יגיע כל התקופה האחרונה, כשכל נביאי הזעם לא מפסיקים לספר לנו שביכולת של המשחקים הקודמים לא תספיק מול אינטר וריאל.
אם המשחק אתמול יתברר בדיעבד כהדלקה של הגפרור שיעזור לנו לשרוף את אינטר וריאל, אז המשחק הזה הוא המפתח למילה שכולנו מפחדים להגיד כרגע - טרבל.
מבלי לזלזל בשתי הקבוצות המאוד חזקות האלו, מה שיש לי לומר זה:
גם להן יש חולשות, גם הן צריכות להתמודד פה ושם עם פציעות חיסורים ורוטציות, גם להם יש עומס ולוח משחקים קשה. ובנוסף, כמו שאנחנו רואים מקומית בביצה הקטנה שלנו, אצל ריאל המצב לא דבש וזה כולל אפילו הדחה מהצ׳מפיונס - שזו תחרות הבית הקלה שלהם. ע״י ארסנל… לא פחות.
אז בלי יהירות ובלי זלזול, המאצ׳אפים האלו יחסית שיוויוניים.
כל הקבוצות יבואו לתת את כל מה שיש להן מתוך הבנה שמשחקים על עונה שלמה, ואמנם קל זה לא יהיה, אבל זה גם לא משוכה בגודל האוורסט…
במבט ראשון הוא נראה ילד חלושס בסגנון של כל הקשרים הטכניים הספרדיים, אבל הוא עושה עבודה יוצאת דופן הגנתית בקישור וזו לא פעם ראשונה שהוא מוביל את כמות החטיפות. גם קסאדו נתן כמות יפה והצליח לקדם את המשחק, כך שברור איפה הפער גם עומד מול נגיד פרנקי שלטעמי לא עומד בסטנדרט.
המספרים של 17\18 חילוצי כדור למשחק לשחקן בודד נראה לי הזוי ולא מציאותי. כמות כזאת עושה קבוצה שלמה.
אז הלכתי לבדוק, ומצאתי שיש recoveries באתר הרשמי של הליגה.
אין אף שחקן בארסה עם 30 או יותר ריקאבריס בעונה שלמה.
אני חושב שהנתון של 18 חילוצי כדור לקוח מ FBREF (תלחצו על Miscellaneous Stats)
יכול להיות שזאת טעות שם, כי שאר השחקנים חילצו 5 לכל היותר.
אולי אני לא מבין מה זה “חטיפת כדור” . חשבתי שזה לחטוף כדור משחקן יריב בפעולה אקטיבית ולהחזיר אותו לשליטה של הקבוצה שלך. אבל איך שסני עשה את זה 4 פעמים במשחק אני לא יודע. אולי מה ש FBREF סופרים זה איבודי כדור של היריבה, ושחקן הראשון של בארסה שנוגע הוא זה שחילץ?
מצאתי בחיפוש קל שאכן מדובר בזה -
This is where a player recovers the ball in a situation where neither team has possession or where the ball has been played directly to him by an opponent, thus securing possession for their team