מחזור 34: Campeones!| מנצחים 0:4 את אספניול עם צמד של רודריגו. אסנסיו ובנזמה הוסיפו

לקראת אספניול| ארבעה ימים לפני הגומלין נגד מנצ’סטר סיטי בחצי גמר הצ’מפיונס - לריאל מדריד (B) יש אליפות לקחת. מחר (שבת, 17:15) היא מארחת את הפריקוס בהרכב משני כשתיקו יספיק לה אבל כמובן שרוצים לנצח. מרסלו יפתח ויניף את גביע האליפות ה-35 אם הכל ילך כשורה. הכל לקראת המשחק - כאן

image

כמה נקודות לפני הקדימון המסורתי למשחק:

כמה מילים על אליפות המרגשת| - אתם מכירים אותי. אליפות לא מרגשת. סליחה על אם מישהו יכעס מזה, אולי זה נובע גם מכך שהראש, הלב והשעון חושב על הגומלין נגד מנצ’סטר סיטי ועל הגביע ה-14. אליפות ספרד הייתה המטרה הברורה וההגיונית וזו שאסור היה לפספס עם הגעתו של קרלו אנצ’לוטי. בטח כשפתחנו את העונה בלי שום יריבה ראויה. אנצ’לוטי עשה הרבה דברים טובים גם השנה, כבשנו שערים יפים בניגוד לעונה שעברה ולאינספור ההרמות והנגיחות. ויניסיוס היה וואו, בנזמה בעונת חייו, הכדורגל היה התקפי כמעט תמיד. אבל, קרלו, שאני שמח על השיא המסתמן שלו - המאמן היחיד שזכה באליפות בכל חמש הליגות הבכירות - בסה"כ מחזיר את החוב מפרק א’. ואני עדיין קצת כועס על ביזיון הקלאסיקו - אפשר להיקלע ליום רע, אפשר להפסיד גם בבית בלי הכוכב שלך, מול קבוצה לא רעה עם מאמן טוב, אבל אסור להתבזות. כשהעונה הזו תסתיים כמה משחקים מהליגה נזכור? כמובן שאנחנו לא אשמים בכך שאין לנו יריבה. השיגעון הגדול היה נגד סביליה בפיחואן. וכן, מה לעשות. זו לא אליפות עם הכדורגל של 2003, לא דרמטית כמו 2007, לא אליפות השיאים של 2012 ולא עם מאבק קשה כמו ב-2017.

סיום מהאגדות למרסלו| החלום שלי הוא לראות את מרסלו עולה כמחליף לכמה דקות בגמר הצ’מפיונס ומניף את הגביע ה-14. אבל תסריט יותר ריאלי ועדיין סוף מהאגדות - מרסלו יפתח מחר בהרכב נגד אספניול במשחק ההכתרה ויענוד את סרט הקפטן ממנו נהנה מעט מדי השנה כשבקושי שיחק (16 הופעות, שש מהן בהרכב), 701 דקות. בסיום הוא יניף את גביע האליפות ויהפוך לשיאן התארים בהיסטוריה של ריאל מדריד! אליפות שישית שלו, יותר מאיקר ומראמוס. כמו ראול. הלוואי שיבקיע אפילו אם יהיה פנדל, שייבשל שער. האמת שזה לא משנה. הקהל בברנבאו ייתן לו כבוד של מלכים כיאה לאגדה, אולי במשחק הפרידה. נתענג על כל נגיעה בכדור, נצפה בסקרנות למהלך התקפי נפלא כמו האלפים שעשה ובעיקר נתרגש. אולי תרד גם דמעה או שתיים (כמו בדסימה, כמו בסאן סירו) - של מרסלו עצמו. ושלנו. מרסלו ויירה ג’וניור - אגדה שהייתה באמת. וזה עדיין לא פוסט הפרידה! מה פתאום.

אני כלכך אוהב אותו ועד כמה שזה מטופש, עם כמה שהוא בקושי תורם מקצועית - הלוואי והיה נשאר לעוד שנה. כשחקן לגביע המלך, שחקן אימונים, לא יודע. אני עדיין לא מוכן לפרידה. אני בטוח שהוא לא ‘היה עושה ראמוס’.

ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏2‏ אנשים‏ ו‏דשא‏‏

אירועי הפרקים הקודמים| ובמילים אחרות: קצת על משחקי ההכתרה של ריאל מדריד במאה ה-21. בעונת 2000/01 התואר חזר הביתה (אליפות מספר 28) אחרי גלות של שלוש שנים. ריאל הביסה 0:5 את אלאבס בסנטיאגו ברנבאו במחזור ה-36 בהצגה גדולה של הספרדים וזו הייתה פרידה נפלאה ממנואל סאנצ’יס, שיאן ההופעות של המועדון דאז ששיחק 18 שנה. ראול כבש פעמיים, הלגרה, גוטי והיירו הבקיעו ופיגו היה גדול| כעבור שנתיים, 2003, שוב עם דל בוסקה, הפעם אליפות 29 הייתה דרמטית עוד יותר ונקבעה רק במחזור הסיום. שוב בסנטיאגו ברנבאו, הפעם אחרי 1:3 על אתלטיק בילבאו עם צמד של רונאלדו בעונת הבכורה שלו, ואחד של רוברטו קרלוס בכדור חופשי רגע לפני ההפסקה. לאחר המשחק היירו והמאמן נזרקו. ריאל סוסיאדד הייתה יריבה נהדרת אבל קרסה מהלחץ ואיבדה את הפסגה מחזור אחד לסיום| כעבור ארבע שנים - 2007, שוב במחזור הסיום, אליפות הרמונטדות עם פאביו קאפלו, אליפות מספר 30. ריאל מחקה פיגור 1:0 נגד מאיורקה גם ללא ואן ניסטלרוי שחקן העונה שלה שנפצע. הגיבור היה רייס שהחליף את בקהאם במשחק הפרידה וכבש צמד. דיארה כבש את ה-1:2| לראשונה מאז שנות ה-90 ריאל שמרה על כתר האליפות, וב-2008 עשה זאת ברנד שוסטר. ריאל הצליחה לבצע קאמבק במגרש הבוצי באוססונה בעשרה שחקנים עם נגיחה של רובן ושער ניצחון מרגש של פיפיטה היגואין (1:2) והפרס היה אפסיו מרגש עוד יותר מהיריבה השנואה ברצלונה במחזור ה-36, החגיגה נמשכה עם 1:4!| האליפות הבאה הגיעה מאוחר מדי, ב-**2011/**12, האליפות הראשונה של כריסטיאנו רונאלדו במועדון, על הקווים מוריניו. בתפריט: מאה נקודות ו-121 שערי זכות. השמפניות התקררו אחרי הניצחון בקאמפ נואו אך התואר הובטח רשמית עם 0:3 בסאן ממס על בילבאו - היגואין בשער מרגש, אוזיל וכריסטיאנו| האליפות הראשונה של זידאן הגיעה ב-2016/17, עונת הדאבל האגדית. ריאל הבטיחה אותה במחזור הסיום אליו הגיעה עם יתרון נקודה על פני ברצלונה. כריסטיאנו כבש כבר אחרי חצי דקה מבישול של איסקו ובנזמה חתם את המשחק עם ה-0:2 על מלאגה| אליפות הקורונה כלומר זו של 2019/20 הייתה השניה של זידאן. ריאל ניצחה בקלאסיקו 0:2 אך הפסידה לבטיס. מאז הכדורגל הופסק בשל המגיפה העולמית והליגה חודשה כעבור שלושה חודשים. ריאל נכנסה לזון ובכדורגל לא טוב אבל יעיל - ניצחה עשרה משחקים ברציפות וחגגה את התואר עם 1:2 על ויאריאל מצמד של בנזמה במחזור ה-37.

Fotos: La celebración del Real Madrid, campeón de LaLiga 2019/2020, en imágenes | Deportes | EL PAÍS


סטטוס ריאל מדריד:

ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי שיצאה בנס מהיתיחאד של מנצ’סטר סיטי עם הפסד 4:3 ‘מכובד’ במשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות. כל המדרידיסטאס סופרים לאחור – הלב, הראש והשעון כבר נמצא בגומלין ביום רביעי, אבל קודם כל מגיע משחק ההכתרה הביתי נגד אספניול. חשוב מאוד לנצח (גם אם תיקו יספיק), כדי להתקבל בפאסיו חביב מצד אתלטיקו מדריד במחזור הבא. זה הרגע, למעשה, שקרלו אנצ’לוטי חלם עליו מהיום בו מונה למאמן. לכפר על איבוד שתי האליפויות ב-2013-14 וב-2014-15. זו הייתה המטרה מתחילת העונה, התואר המובן מאליו – זכייה באליפות. תואר שיציב אותו כמאמן היחיד איי פעם שזכה באליפות בחמש הליגות הגדולות (והוא מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי: “אני מאמין באמונות טפלות. אני מאמין שמאמן צריך לנסוע בזמן ולא מחשיב את עצמי מבוגר מדי. הכדורגל משתנה”). כאמור, למשחק הבית הזה נראה את “ריאל מדריד B” שתהיה חייבת לנצח. וברצינות – קרלו מבין את גודל השעה.

אף שחקן שעייף או לא כשיר במאת האחוזים – לא ישחק – דני קרבחאל כמשל. גם פיגורות כמו קארים בנזמה ולוקה מודריץ’ ינוחו בשעה טובה ומוצלחת (עשו את שלהם. מי יכבוש את השער ה-70 בליגה בהעדרו של הצרפתי?) אז מה בתפריט? קו הגנה שלא ראינו וכנראה לא נראה לעולם. ההערכות היו שיפתחו לוקאס-רפא מרין-ואייחו-מרסלו. אז רפא מרין מחןץ לסגל ומי שזומן הוא דווקא מריו גילה הצעיר שרשם 30 הופעות בקסטיליה של ראול והתאמן עם הבוגרים היום. כנראה שקאסמירו יפתח בעמדת הבלם. ניחשתם נכון – צמד הבלמים יערכו הופעת בכורה העונה בהרכב, כשהילד של ראוליטו מקסטיליה טרם שיחק בקבוצה הבוגרת. עבור מרסלו שיענוד את סרט הקפטן זה עשוי להיות גם משחק הפרידה מהברנבאו. לוואייחו שהפך בצדק למושא ולעג – 14 דקות העונה בליגה. מסתבר שגם נאצ’ו מדי פעם לא זמין, הוא מושעה מהמשחק בגלל צהובים וכך גם אדר מיליטאו. דויד אלאבה לא כשיר, פרלאן מנדי לא מאה אחוז וגם דני קרבחאל ינוח. בקדנה סר הרחיקו לכת: “אני מבין שאנצ’לוטי ישחק עם 11 מחליפים. אפילו לא קורטואה”, והבלגי כזכור לא החמיץ אף משחק ליגה בשנתיים האחרונות. במארקה נכתב אגב שהכוכבים רוצים לשחק, לפחות מחצית, ולעזור לקבוצה לנצח. הם גם מרגישים שזה משחק חגיגי. “בדרך כלל אני מדבר עם השחקנים שדעתם חשובה, אבל אני מחליט. לא הרבה שחקנים אמרו לי שהם עייפים. הדעה של השחקן חשובה אבל לא הכי חשובה”. כשנשאל על בנזמה ו-ויניסיוס אמר: “אני חושב שהם יכולים לנוח אבל אני בעד העובדה שהטובים ביותר צריך לשחק. אנחנו לא ניקח אף סיכון ששחקן עייף ייפצע”.

המאמן הקדיש תשומת לב מיוחדת למרסלו: “הוא סבל הרבה משום שלא שיחק הרבה, אבל הוא מקצוען פנטסטי, הוא מגיש עד כמה המשקל שלו בקבוצה חשוב כשהוא הקפטן. הוא תמיד היה קרוב לקבוצה מאוד והיה קפטן מושלם. כדורגל הוא כזה. כאשר הוא שיחק – הוא עשה עבודה טובה. לגבי מרסלו האדם? זה כבוד עצום עבורי. הוא הולך להיות השחקן של ריאל מדריד שזכה בהכי הרבה תארים”. גם על בנו דיוויד היה לו מה להגיד: “הוא עוזר מוכשר ורציני. אבל קשה לי לדבר עליו כי הוא הבן שלי. בעתיד הוא יוכל להיות מאמן טוב מאוד”, אמר וציין את כל הצוות, ואיך אפשר בלי פינטוס. אלה היו דבריו המלאים בקשר להרכב: “בואו נדבר על ההרכב. יש לנו בעיות בהגנה. אני צריך לשים את ואייחו, ששיחק מעט. אנחנו צריכים לבחור בלם נוסף. במרכז השדה יש ​​לי אפשרויות, עם שחקנים טריים כמו קמאבינגה וסבאיוס. אסנסיו טרי מקדימה ואז נראה אם ​​קארים ישחק”.

מאז 2007 המיתולוגית וה-1:3 על מאיורקה במחזור הסיום - ריאל לא זכתה באליפות בברנבאו (וגביע האליפות יהיה במגרש כמובן - הכל מוכן), כאשר לפני שנתיים אמנם משחק ההכתרה נחשב כמשחק בית (1:2 על ויאריאל), אך התרחש בוולדבבאס כמובן וללא קהל. ריאל, אגב, עם 37 נקודות במשחקי הבית (11-4-1) העונה כאשר התבוסה בקלאסיקו הותירה כתם. היא צריכה שש נקודות בשלושת משחקי הבית האחרונים כדי לשפר את מאזן הבית מאשתקד. הסיבלס עצמו כבר מוכן והשחקנים אמורים לבוא להשתתף בחגיגה אם כי בצנעה שכן מחכה להם האתגר החשוב ביותר ביום רביעי. קרלו נשאל על מה השחקנים יותר מדברים וענה את המצופה: “אחרי המשחק נגד סיטי – כולם כבר חשבו על אספניול. הטניסאים הגדולים, כשיש להם ’ match ball’ – הם מנצחים בו וזה מה שעלינו לעשות מחר. לא חשבנו על החגיגות. אם ננצח - נחגוג כמו כולם אבל קודם שננצח”, הוסיף. “הקבוצה עשתה את העבודה טובה מאוד”, אמר שנשאל על האליפות ‘המהירה’ בקריירה שלו. “ברוב העונה היינו טובים בהגנה ותמיד היינו חזקים בהתקפה”, אמר ופירגן לשחקנים בזה אחר זה". הוא ציין את בנזמה (25 שערי ליגה), את ויניסיוס (14) ואת אסנסיו (תשעה) שכבשו הרבה מאוד. אסנסיו, שעתידו לא ברור, יפתח בוודאות כאמור והוא מחפש שער נוסף שיקבע עבור שיא קריירה - 12 כיבושים בעונה. אולי לניצחון יהיה גיבור אפילו יותר בלתי צפוי - אבל זה לא יהיה גארת’ בייל שנעדר שוב ונותר מחוץ לסגל. “בייל מחוץ למסיבה”, נכתב, והפרידה תהיה חרבנא. אולי מריאנו דיאס? האמת שזה לא משנה.

Manchester City-Real Madrid - 29-04-2022
ועכשיו לזכות באליפות

ריאל מדריד – הרכב משוער: אנדריי לונין| לוקאס ואסקס, חסוס ואייחו, קאסמירו, מרסלו ©| אדוארדו קמאבינגה, דני סבאיוס, איסקו| מרקו אסנסיו, רודריגו ומריאנו (קארים בנזמה)

מה המצב אספניול?

אספניול מגיעה למשחק כשהיא ‘כבר בים’ כמאמר הקלישאה, מדורגת איי שם במקום ה-13 שם היא מבלה פחות או יותר רוב העונה. העולה החדשה תישאר בליגה בוודאות, אך לעתים הייתה תחושה שהייתה מסוגלת ליותר העונה וקיים פספוס מוסים. אספניול רשמה שני הפסדים רצופים ומתסכלים במיוחד: בין אם זה ה-1:0 הביתי מול ראיו וייקאנו, קבוצה בסדר הגודל שלה (וזו שעל חשבונה רשמה את הניצחון הראשון שלה ב-2022), או ה-2:1 מול אתלטיקו שהיא סופגת בדקה המאה, כמעט כמו במשחק בסיבוב הראשון בין הקבוצות. “האוהדים כעסו מאוד על ההפסד של אספניול האפורה. האיום הראשון היה מצדה, וגם לאחר מכן, ואז היא נעלמה”, נכתב במארקה , ואף אחד לא יצא נקי. בטח שלא המאמן ויסנטה מורנו שבדרך לסגור שלוש עונות כמאמן הקבוצה, האיש שהחזיר אותה מהסגונדה (האוהדים דרשו את התפטרותו ופיטוריו) וגם לא רופטה (71% מהנשאלים בסקר המארקה טוענים ששניהם צריכים לעזוב ומיד) ואפילו לא ראול דה תומאס, שאת אספניול של העונה אפשר לכנות כראול דה תומאס ועוד עשרה, חד משמעית.

ככה זה עם 15 שערי ליגה (ב-30 הופעות), כשרק קארים בנזמה כבש יותר ממנו. החלוץ הספרדי שנמצא בעונת חייו ושיפר בגול אחד את שיאו האישי בלה-ליגה (אותה עונה בראיו וייקאנו) אף ערך הופעת בכורה בנבחרת ספרד השנה. הוא גם הצליח ‘להציק’ לגדולות עם שער נגדנו בניצחון החגיגי של אספניול, פעמיים כבש נגד אתלטיקו וגם הבקיע ובישל בדרבי האחרון נגד ברצלונה. אלא שלא הכל ורוד. החלוץ התעמת עם האוהדים ברשתות החברתיות כשלא אהב את התגובה שלהם ואת ההאשמות שספג. דה תומאס העלה תמונה מהאימון כשיש שמש יפה ברקע ואוהד כתב לו: “אני רואה שכולם שמחים אחרי ההפסד”. החלוץ ענה: "שהיום שלך לא יתקלקל מהצורך לכתוב שטויות ". אוהד אחר כתב שהוא מקווה שהתגובה היא לא ‘מצד דה תומאס האמיתי’ שענה: “לא אכפת לי מהשערים שלי, אני מודאג ממצב הקבוצה”. למשתמש אחר הגיב: “התגובה הזו תורמת לנו אפס, חמישה ימים אחרי ההפסד”. בכל מקרה במסיבת עיתונאים החלוץ אמר שאם היה ניפגש איתם פנים אל פנים העניין היה נסגר בחיבוק אחרי שתי דקות. הוא לא יודע אם יחגוג במידה שיכבוש בברנבאו וחותם מראש על תיקו. למשל, הבא בתור אחריו הוא חאבי פואדו עם חמישה שערים העונה. לורן מורון סיפק שער ליגה בודד ולא נספר על ידי המאמן. ינגל הררה היה יכול לתרום יותר גם הוא. גם על השוער דייגו לופס אפשר וצריך לסמוך, ועבורו יהיה זה ערב מיוחד. סביר שיקבל תשואות מהאוהדים כשחקן בית ואחרי עונה וחצי טובה בין 2013 ל-2014. אולם, תואר האליפות חמק מהשוער בן ה-40 באותו פרק זמן. עשר פעמים העונה הוא שמר על שער נקי. השוער לא יודע האם ימשיך במועדון שכן חוזהו מסתיים ביוני. “אנצ’לוטי, הברנבאו והריקוד האחרון”, נכתב עליו ב-AS.

אז “הלחץ באספניול עולה מאוד”, כפי שנכתב בתקשורת, ומה שעוד מטריד את הקבוצה הוא מאזן החוץ האיום ונורא, וזו הסיבה כנראה שהיא יותר קרובה לתחתית (תשע נקודות מהקו האדום) מאשר למאבקים על אירופה. אספניול ניצחה פעם אחת בלבד מחוץ לביתה – אותו ניצחון ב-31 בדצמבר על ולנסיה במאסטייה, ורשמה עשרה הפסדים. בברנבאו היא לא ניצחה כמעט 30 שנה. זו קבוצת החוץ הגרועה בליגה למעט אלאבס. גם משחק ההגנה של אספניול לא מי יודע מה, ועל כן המאמן מורנו, שייחסר את אוסקר חיל, צפוי לעבות את ההגנה ולעבור למערך של שלושה בלמים (5:4:1) עם סרחיו גומס גם כן ב-11. לאנדרו קבארה הוא שיאן הדקות של הקבוצה העונה והוא השחקן המשמעותי בחלק האחורי. עם אוסקר חיל הקבוצה השיגה 28 נקודות ב-22 משחקים, 42.2%, וללא הקשר הפצוע רק 11 – 3.33%% שזה נוראי. אלייש וידאל שכבש נגדנו בסיבוב הקודם, ישחק בצד ימין. קיידי בארה, הקשר המרכזי, ייעדר וזו מכה גדולה עבור הקבוצה, כך שינגל הררה, ככל הנראה, וסרג’י דרדר יחזיקו את האמצע.

המאמן מורנו חולם לנצח את ריאל מדריד פעמיים בעונה ולעשות היסטוריה וכך יוכל להשתיק משמעותית את הביקורות, אך הוא יודע שזה דבר מאוד לא קל. “אם הייתי נולד מחדש הייתי רוצה להיות שחקן כמו בנזמה”, פירגן. “זה קצת מביך לדבר עליו כי אין עוד מה להוסיף. זה נחמד שהוא זוכה לכל כך הרבה שבחים. לדעתי גם בשנים עברו כשספג הרבה ביקורות - הוא היה טוב מאוד”. “לפני משחק תמיד צריך לחשוב על ניצחון ואז אתה רואה כיצד המשחק מתקדם. אנחנו משחקים נגד קבוצה גדולה שצריכה לעשות מעט כדי לזכות בתואר. מחר יהיה קשה מאוד”. הוא עדיין לא רגוע ורוצה, בדיוק כמו הקבוצה שלנו “להבטיח את הדברים עם המתמטיקה” כלומר להישאר בליגה. הוא מבהיר כי הוא חושב רק על שלושת השבועות שנותרו ולא מודאג לגבי העונה הבאה. על החלוץ שלו: “אין לי רשתות חברתיות ואיני יודע מה קרה. אני לא מתעניין בעולם הזה”.

RdT, durante un entrenamiento.
ראול דה תומאס. האיום העיקרי

אספניול – הרכב משוער: דייגו לופס| אלייש וידאל, פרננדו קאלרו, לאנדרו קאבררה, סרחיו גומס, אדריה פדרוסה| דויד לופס, סרג’י דרדר, ינגל הררה| אדריאן אמברבה, חאבי פואדו וראול דה תומאס

היסטוריה ומפגשי עבר:

שנים ארוכות שאספניול הייתה רגילה לקבל בראש בסנטיאגו ברנבאו (סופגת כמעט שלושה בממוצע למפגש) אם כי בעונות האחרונות הניצחונות צנועים הרבה יותר. שלושה מארבעת הניצחונות האחרונים היו 0:2 “בלבד”. החל מעונת הדאבל עם שערים של מוראטה ובייל המחליף, צמד של איסקו כעבור עונה, 0:1 קטנטן עם שער של אסנסיו עוד עם לופטגי על הקווים, ו-0:2 בעונת האליפות האחרונה עם זידאן משערים של ואראן ובנזמה. ב-2015-16 מנגד זו הייתה חגיגה של ממש עם 0:6 ענק, שחזור התוצאה ממשחק החוץ, באחד המשחקים הראשונים של זידאן על הקווים. רונאלדו הבקיע שלושער. מה שעוד יפה זה שריאל אפילו לא ספגה בארבעת הניצחונות האחרונים. רצף הניצחונות עומד על שישה. הפאנצ’ר האחרון הגיע בעונת 12-13 עם מוריניו, 2:2 אכזרי כשהיריבה השוותה סמוך לסיום. ההפסד האחרון היה איי שם בעונת 1995-96, תחזיקו חזק, ממש בישורת האחרונה.

ב-86 משחקי הליגה בהם ריאל המארחת, המאזן נוטה לטובתה בבירור: 68 ניצחונות (79%), 14 תוצאות תיקו (16%) וארבעה ניצחונות בלבד ליריבה (חמישה%), יחס שערים 67:240 לטובת ריאל מדריד. על איזה ניצחונות גדולים אנחנו מדברים? ריאל כבשה חמש שביעיות נגד אספניול בברנבאו במרוצת השנים, שלוש שישיות ועוד כמה וכמה חמישיות. כבר בשנות ה-30 זה החל עם 2:7 בעונת 1935, שישייה כעבור שנה ושביעייה ב-1942-43 כשהחלוץ הספרדי אלאדי כובש חמישייה. בשנות ה-60 היו שתי שישיות ושתי שביעיות. את ניצחונה הראשון במקדש השיגה אספניול במשחקה השני ואז נאלצה לחכות לא מעט זמן כדי להשיג את הבא בתור אחריו. הרצף הכי טוב של ריאל הוא עשרה ניצחונות בית רצופים. השביעייה האחרונה הושגה ב-1991-92 עם רביעייה(!) של פרננדו היירו. אספניול כפתה 2:2 בעונת 2000.01 אך ריאל הגיבה עם מאניטה כעבור שנה, בניצחונה הראשון – במחזור הרביעי. במשחקים נגד אספניול לעתים היו אירועים מרגשים במיוחד כמו שערו ה-200 של ראול בליגה במועדון ב-1:2 בעונת 2007-08.

Real Madrid 2-0 Espanyol: Report, Ratings & Reaction as Los Blancos Climb to La Liga Summit | 90min
מנצחים את אספניול בירוק מזעזע. המפגש האחרון במקדש

ואחד המשחקים המרגשים ביותר היה שנה קודם לכן, עונת הקאפלו. ריאל הגיעה למשחק עם אפשרות להעפיל לפסגה לפחות זמנית, קצת אחרי ה-2:3 האדיר על סביליה בניצחונו של גוטי. הספרדי פתח אך לא הרשים וריאל ירדה למחצית שבורה בפיגור 3:1 כשפנאדיאני כובש שלושער. ראול עשה 3:2 ממש בתחילת המחצית השנייה בשער גדול, רייס השווה ובדקה ה-89 היגואין המרגש דחק לרשת מול קאמני בדרך ל-3:4 (בישול של הקשר הספרדי, נציין) ורמונטדה מארץ הרמונטדות. הזכרנו את ראול, שמאוד אהב לכבוש נגד היריבה הזו וכבש צמד ב-2008-09 אך זה הספיק רק ל-2:2 מאכזב. מוריניו השיג מאניטה בעונת האליפות 11-12 במשחק שיא של קאקה ועם אנצ’לוטי המאזן עומד על 1:3 בעונת הדסימה במחזור הסיום חסר החשיבות ו-0:3 בעונת 2014-15 (חאמס, בייל, ושער בכורה של שחקן בית העונה לשם נאצ’ו, בערב בו קונטראו הורחק). בעשרים המפגשים האחרונים בברנבאו המאזן עומד על 17 ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו. בסה"כ מפגשי הליגה? (173) – 36:104 לריאל בניצחונות ועוד 33 תוצאות תיקו.

לייק 1

אליפות>>>>>>>ליגת אלופות

6 לייקים

ליגת האלופות>>>> אליפות

א. זו משנתי משכבר הימים, מאז שאני אוהד.
ב. על אחת כמה וכמה העונה.
ג. זה מה שמייחד את המועדון הזה לדעתי.

העונה שיחקנו נגד עצמנו, זה היה ריאל מדריד נגד ריאל מדריד, בלי יריבה. אז כמובן שזה כיף ונחוץ וחשוב שלא פספסנו שם. ועדיין, כמו שהסברתי בתחילת הפוסט (דעתי האישית בלבד) - כמה משחקי ליגה כבר נזכור מהעונה הזו? הפיחואן וזהו. הרמונטדה נגד פ.ס.ז’, הניצחון נגד צ’לסי והשערים של רודריגו בגומלין או בנזמה נגד סיטי מרגשים אותי הרבה יותר מאשר ה-0:2 על אתלטיקו מדריד ביום הולדת שלי או הקלאסיקו האפור נגד ברצלונה בליגה כשניצחנו. שכל אחד (ומלבדך, מי שמסכים או לא מסכים) יישאר בדעתו וזה בסדר גמור.

חוכמה בדיעבד, בתחילת העונה אף אחד לא ספר אותנו והפייבוריטית הברורה מאליה הייתה בכלל אתלטיקו האלופה, בטח לאחר ששוב לא התחזקנו משמעותית בקיץ.

עונה של 90+ נקודות על פני 38 מחזורים משמחת אותי הרבה יותר מכל גול נוק אאוט, מכריע ככל שיהיה. אליפות שאפילו אנצ’לוטי לא הצליח לזרוק זה בכלל הישג מרשים.

3 לייקים

בסדר, אבל זו דעתך וזו דעתי (שאתה מכיר אותה בערך 15 שנה). מי אמר אז שאתלטיקו מדריד פייבוריטית באליפות? אני לא זוכר שאמרתי. כמובן שהיו דברים שחשבתי שייקרו ולא קרו - למשל הנחתי שאדן הזאר כן יהיה פקטור חשוב העונה, עד חודש ספטמבר באמת האמנתי בזה. אתלטיקו כבר אחרי חודשיים איבדה יותר מדי נקודות והיה נראה שהיא לא במירוץ. לא אכפת לי עם כמה נקודות נסיים. יכול להיות שנפסיד גם במשחק הפאסיו נגד אתלטיקו ואולי לבטיס שצריכה את הנקודות. זידאן עשה 93 נקודות בעונת האליפות הראשונה שלו. הליגה הייתה חזקה יותר וגם אנחנו.

ואגב דווקא כי העונה אנחנו במקרה הטוב הקבוצה הרביעית-חמישית בטיבה באירופה, אם נזכה בגביע ה-14, זו זכייה סופר-מרשימה (מבחינת ההישג ולא הכדורגל), יותר מהקבוצות הגדולות שהיו לנו.

לא ניסיתי לשכנע אותך, רק הצגתי את דעתי. אני לא חושב שצריך לנהל את הדיון הזה בכל פעם שיש דעות שונות.

אז בייל שוב נפצע בשריר החשק-“כאבים ב"גב”[התאמן כל השבוע והכל היה סבבה], אבל היי כל מעריצי בייל תמשיכו לספר לנו כמה חשוב לתת לו דקות ולעלות אותו כמחליף כי הוא יכול להביא לנו איזשהו שינוי.
מצער מאוד שלא ניתן להטיס אותו מהקבוצה כבר עכשיו וחייבים לחכות עד הקיץ.

3 לייקים

יותר דקות לאיסקו-דיסקו ושאר הdead weight

לייק 1

אני מאוד מאוד מקווה שבעתיד (הלא רחוק) בייל יחליט לדבר בפתיחות על כל התקופה הזאת.
זו סיטואציה באמת חריגה ומסקרנת.
מה גרם לשחקן שכל הנתונים הראו שיכול לזכות בכדור הזהב להפוך למקרה סעד הזה שאנחנו רואים.
אני הייתי מהאוהדים הכי גדולים שלו כשהגיע ובאמת האמנתי שביום שאחרי רונאלדו הוא יהפוך לשחקן הגדול שכולם היו בטוחים שהוא יהיה, עצוב מאוד לראות את זה ובאמת הייתי רוצה לדעת מה גרם לכל זה.

2 לייקים

מנטליות שברירית ואופי חלש
אין שום הסבר אחר, אלא אם כן יש כאן מישהו שחושב שהוא שונא כדורגל.

לייק 1

האבחנה הרשמית שלי היא שאין לו אופי חזק מספיק בשביל להיות במועדון לחוץ כמו ריאל.
קשה לו לשאת ביקורות וכאלה.

או שפשוט הוא החליט שהוא הוכיח מספיק ולא מכבדים אותו למרות מה שנתן (והוא נתן) אז הוא החליט לזרוק קצוץ במגרש ולהחזיר באותו מטבע, לעשות את הכסף שלו שהוא לא יעשה בשום מקום ולשחק גולף שכנראה הפך לתשוקה האמיתית שלו. כדורגל בשבילו זה רק בווילס עכשיו.

הבלם היחיד בסגל- חסוס ואייחו.
מארין שדובר על כך שיפתח לא בסגל, מעניין מי יפתח לצד המשיח חסוס.

אנצ’לוטי חתיכת פחדן אפס, לתת לקאסמירו לפתוח כבלם ולא לתת צ’אנס לבלם מהקאנטרה במשחק כזה זה בושה.

כל שחקן שיפתח היום ואמור לפתוח גם ביום רביעי זה כתם נוסף מבחינתי על קרלו.

לייק 1

רפא מרין נפצע, מריו חילה זומן (גדל באספניול אגב). אבל אנצ’לוטי הודיע שקזמירו יפתח. בינתיים לפי ההרכבים המשוערים גם בנזמה וגם קורטואה ישותפו\יפתחו.

לייק 1

קמפאונס אקספרס| ריאל מדריד יכולה לזכות היום באליפות ה-35 בתולדותיה כשיישארו ארבעה מחזורים לסיום. אז חזרנו אחורה בזמן יחד עם ה-AS ומצאנו כמה פעמים זה קרה בעבר. על שנות ה-60 הגדולות, הרצף של הקינטה דל בויטרה וגם המהפך של הקבוצה בעניין הכושר.

image

קצת היסטוריה לכבוד היום החגיגי. ריאל מדריד, האלופה ההיסטורית של ספרד, בדרך לזכות באליפות ה-35 שלה. הליגה עצמה יצאה לדרך ב-1928-29 והתואר הראשון הגיע לריאל בעונת 1931-32. ריאל זקוקה לתיקו כדי להיות אלופה ואם תעשה זאת, זו תהיה הפעם הרביעית בה היא זוכה בתואר ארבעה מחזורים לתום הענה. זה קרה שלוש פעמים בעידן הקינטה דל בויטרה ומאז – לא: 1985-86, 1987-88 ו-1989-90. ההישג הטוב ביותר של ריאל היה לזכות בתואר אפילו מוקדם יותר, עם חמישה מחזורים לסיום העונה – זה קרה ב-1960-61, 1962-63 (16 קבוצות ו-30 מחזורים) ו-1974-75. רק ברצלונה ב-1973-74 זכתה באליפות כה מוקדם. בעונת 1995-96 החל עידן שלוש הנקודות לניצחון וכך היה קשה לזכות באליפות בשלב כה מוקדם. ברצלונה זכתה בתואר ב-97-98 כשנותרו ארבעה מחזורים לסיום. אף קבוצה לא זכתה באליפות כשנותרו שישה מחזורים לסיום, לדוגמא, ב-91 עונות של לה-ליגה.

מתוך 34 הזכיות בתואר, ריאל חגגה 21 פעמים בבית: 19 זכיות בברנבאו, אחת באצטדיון הצ’מרטין הישן (1932-33) וכמובן אחת באצטדיון די סטפאנו בעונת הקורונה 2019-20. 13 זכיות היו בחוץ: פעמיים היא זכתה באצטדיון המטרופוליטאני הישן, פעמיים בפיחואן ואחד בלס קורטס (ברצלונה), במגרש טוררו (סראגוסה), בסאן סבסטיאן, לוס קרמנס הישן (גרנאדה), לה רומארדה (סראגוסה), החוסה סוריה (ויאדוליד), אל סאדר (פמפלונה), סאן ממס הישן (אתלטיק בילבאו) ולה רוסאלדה (מאלגה – 2017).

ריאל מדריד הייתה הקבוצה שזכתה באליפות כשנותרו חמישה מחזורים לסיום. זה קרה בעונת 1960-61, במחזור ה-25 עם 0:3 נגד מאיורקה בברנבאו. עד לאותו הזמן המקסימום היה להבטיח את האליפות כשנותרו שני מחזורים. זו הייתה האליפות השביעית של ריאל. האליפות הראשונה הושגה במחזור הסיום וחמש האחרות במחזור הלפני אחרון. עם מיגל מוניוס בבכורה כמאמן הקבוצה רשמה 26 משחקים ללא הפסד, כבשה הכי הרבה שערים – 52 ב-30 משחקים, סיימה בפער של 12 נקודות מאתלטיקו מה שהיה שיא, הציגה את ההגנה הטובה ביותר – 25 כאשר פושקאש היה מלך השערים בליגה עם 27 ודי סטפאנו שני לו עם 21.

שנתיים לאחר מכן, עונת 1962-63, שוב זה קרה במחזור ה-25. ריאל ניצחה את אתלטיקו 3:4 שהייתה המתחרה הישירה שלה על הכתר, בברנבאו, והיריבה הייתה בפיגור 12 נקודות. זו הייתה זכייה שלישית ברציפות באליפות מה שלא קרה עד אז מצד אף קבוצה בספרד. ריאל זכתה בחמש אליפויות רצופות ורק חמישה שחקנים שרדו בהרכב במשך חצי עשור: סנטאמריה, פאצ’ין, פושקאש, חנטו ומנולין בואנו, מי שהיה המחליף של חנטו (כשקיצוני הסופה לא שיחק). בואנו אמר: “באותם ימים לא דיברו על זה כמו עכשיו אבל בין השחקנים הערכנו מאוד את העבודה שלנו ורצינו לזכות באליפות כמה שיותר מהר. בעיקר רצינו לזכות בחמש אליפויות ברציפות. צריך לזכור שבכל שנה גם התמודדנו בגביע אירופה וזה היה מאתגר מאוד לשלב בין שני המפעלים. כולם רצו לנצח אותנו. היינו קבוצה פנומנלית, בלתי ניתנת לעצירה. קבוצה שאין דומה לה”.

שנות ה-70 הייתה לא רעה בכלל עבור ריאל מדריד. היא זכתה בשש אליפויות ובדגש על עונת 1974-75, גם אז זה קרה חמישה מחזורים לסוף. הפעם ללא מוניוס האגדי שנפרד, ולואיס מולווני לא רצה לאמן אלא לשמש בתפקיד אחר, לכן הגיע מיליאן מיליאניץ’ היוגוסלבי. “אני לא יודע אם היה דבר כזה קודם בספרד. בריאל מדריד בוודאי יש את לפני ואחרי הגעתו. הפן הפיזי, הטקטי והטכני. הוא יצר קבוצה מאוזנת, רצה ורעבה. מאמן הכושר פליקס רדיסיק גרם לנו לעבוד קשה, שלושה אימונים. התחלנו להכיר את חדר הכושר. קדם העונה היה קשה מאוד. המאמן מיליאניץ’ המלציץ לכל מי שאין בית ליד מתחם האימונים – שייקנה, כי אנחנו נבלה שם את כל היום”. הוא מפרגן לסנטיאנה ורוברטו מרטינס שכבשו הרבה שערים. “הם קפצו כל כך גבוה וחששנו שהם יתנגשו זה בזה באוויר”. פנדל של פירי בדקה ה-90 במשחק החוץ נגד סוסיאדד הביא לזכייה בתואר. סנטיאנה ענה לשיחה של כתב ה-AS וחייך: "אם אני זוכר? לעולם לא אשכח. מעולם לא התאמנתי ככה. איזו עוצמה. אני לא יודע איך נראתה הבטן שלי עד אז. המהירות, תרגילי ההתנהגות. היינו ספרטנים. מוניוס מאמן גדול ומעולם לא עשינו דברים כאלה אצלו. היו אימונים מהפכניים, לא פלא שזכינו בליגה חמישה מחזורים לסיום ואף דאבל.

הלאה לקינטה דל בויטרה. הם זכו בתואר הראשון שלהם ב-1986, יום המשחקים ה-30, עם 1:2 על ויאדוליד בברנבאו בזכות שער של ואלדאנו. בסיבוב השני לקבוצה היה מאזן של 15 ניצחונות, תיקו והפסד. בבית ריאל לא שמטה אף נקודה. הקבוצה נקמה בברצלונה שהייתה ביתרון גדול בעונה הקודמת. שנתיים לאחר מכן, ב-1988, העונה השנייה של ליאו בינהאקר ההולנדי על הספסל, כבר היו 20 קבוצות ליגה. ריאל זכתה במחזור ה-34 בתואר עם 0:6 מהדהד על בטיס בברנבאו כשמיצ’ל כבש צמד. ריאל הוליכה מהמחזור הראשון ועד האחרון. ריאל סוסיאדד, השנייה, הייתה בפיגור של 11 נקודות, אתלטיקו בפיגור 14 וברצלונה רק שישית במרחק 23. ריאל כבשה 95 שערים, יותר מכל אחת אחרת, וספגה 26 בלבד. הוגו סאנצ’ס היה מלך השערים עם 29 והזאמורה היה פאקו בויו. “הדאבל” האישי האחרון.

עונת 1989-90 הייתה עונה עצומה, אליפות חמישית ברציפות, השוואת השיא של שנות ה-60. ריאל זכתה בתואר ארבעה מחזורים לסיום. ג’ון טושאק החליף את בינהאקר והקבוצה שברה את שיא השערים עם 107. באופן מוזר לחלוטין, במשחק האליפות במחזור ה-34 – ריאל השיגה את התיקו לו הייתה זקוקה אך לא כבשה בוויאדוליד. רפא מרטין ואסקס אמר: “יצאנו לנצח בכל משחק, היינו בטירוף. תמיד שיחקנו התקפי. הוגו ואמיליו (בוטראגיניו) היו ברחבה והם שחקנים שונים עם איכות נהדרת. הם השלימו אחד את השני. אני לא שוכח את סנטיאנה ששלט באוויר, את גורדיו, מיצ’ל, וגם אותי. ידענו מה לעשות. הכרנו אחד את השני, רק העיניים הספיקו. האוהדים היו איתנו אבל תמיד ביקשו גדול גול. ניסינו, ולכן כבשנו 107!”. הוגו סאנצ’ס הרשית 38 שערי ליגה והיה הפיצ’יצ’י. במשחקי הבית ריאל כבשה 78 שערים, כלומר ארבעה בממוצע למשחק. היא השיגה 17 ניצחונות וסיימה פעמיים בתיקו.

לייק 1

בייל מביים פציעה ואחרי הקלאסיקו הוא היה כשיר לנבחרת כמובן. הוא לא צריך ללכת ולהצטלם עם האוהדים בסיבלס ולחייך או להעלות פוסטים מתחנפים באינסטגרם. הוא צריך לשחק כדורגל, על זה משלמים לו והרבה כסף. אפילו לא לעשות מאמץ ו’להקריב’ את עצמו, לשחק כשהוא לא כשיר, רק כשהוא כשיר. אנצ’לוטי ניסה לעשות הכל כדי שהפרידה הזו תהיה ראויה, החמיא לו במסיבת העיתונאים לא מזמן ואמר שהוא אגדה במועדון, הוא פתח את העונה כשחקן הרכב. אם העיתונאים במארקה או ב-AS היו קשוחים כלפיו (כל הביקורת נבעה דווקא כי היו ממנו ציפיות) או האוהדים שרקו בוז, ושחקנים כמו קאסמירו ואחרים יצאו נגד זה - זה לא תלוי במועדון. הוא עושה לנו קרקס. לאיסקו מגיע אירוע פרידה יפה, מרסלו יזכה לזה כמובן. בייל מגעיל

6 לייקים

כותרות העיתונים הבוקר לקראת משחק האליפות:

image

שער המארקה עם עיצוב יפה של ספינה והכיתוב 35: “האליפות באופק” – נקודה תספיק כדי לזכות בתואר| אנצ’לוטי יעשה רוטציות נרחבות מאוד לפני הגומלין נגד מנצ’סטר סיטי ויהיה למאמן הראשון לזכות באליפות בחמש הליגות הבכירות| אזכורים לכך שכבר 15 שנה לא נערך משחק ההכתרה בברנבאו – מאז הזכייה נגד מאיורקה במחזור הסיום של עונת 2006-07 – אותו 1:3 בעונת הקאפלו עם צמד של המחליף חוסה אנטוניו רייס ז"ל.

הקפטן כמובן באור הזרקורים היום: “מרסלו: יום היסטורי” – הוא יאפיל על חנטו ויהפוך לשיאן התארים של ריאל מדריד עם 24 כאלה. העונה הוא הניף את גביע הסופרקופה מול אתלטיק בילבאו והשווה את שיאו של האגדה הספרדית. כמובן שזה גם מרגש שיוכל לשחק העונה, ועם סרט הקפטן. החלום הגדול הוא התואר ה-25 – ליגת האלופות. התואר הראשון של מרסלו היה זכייה באליפות ב-2006-07 אז הצטרף בחודש דצמבר למועדון. יש לו ארבע זכיות בצ’מפיונס וחמש אליפויות ספרד בין היתר. הוא ייפרד אחרי 15 וחצי שנה בלבן. במארקה נכתב גם על חבריו: “דור הזהב” – בנזמה מחכה לתואר ה-21 שלו בלבן. נאצ’ו ומודריץ’ עם 18 תארים כל אחד. 17 תארים לאיסקו-בייל-קרבחאל ו-15 לקרוס ולקאסמירו.

בכתבה אחרת במארקה הציגו את כל ‘משחקי ההכתרה’ של ריאל מדריד מאז ומעולם, כמו שעבדכם הנאמן עשה אמש (אם כי בגרסה מצומצמת יותר - משנות ה-2000). “34 סיפורים בדרך ל-35”, נכתב. ריאל זוכה בתואר בממוצע כל 2.6 עונות.לדוגמא, ההכתרה הראשונה הייתה ב-1932 ודווקא בלס קורטס של ברצלונה עם תיקו 2:2. כעבור עונה זה הגיע עם גוליאדה נגד ארנה גוצ’ו. ב-1954 זו הייתה החגיגה של די סטפאנו בתואר אליפות ראשון עם 0:4 על ולנסיה. ב-1955 היריבה הייתה אתלטיקו וריאל ניצחה 2:4 וחגיגה אליפות על הפרצוף שלה במשחק החוץ. גם קאפלו הבטיח את התואר נגד אתלטיקו, ביוני 1997, במשחק נהדר של ראול ו-1:3 ביתי מחזור אחד לסיום.

שער ה-AS על רקע הברנבאו, הסיבלס למטה ומספר שחקני ספסל בולטים כמו מרסלו, לוקאס ואסנסיו – “מהספסל לסיבלס” – ריאל, עם מחליפים רבים, מחפשת נגד אספניול את הנקודה שתבטיח את התואר| קאסמירו צפוי לשחק כבלם| נכתב כי המועדון והעירייה מתכננים את החגיגה (אם כי לפי הדיווחים האחרונים הקבוצה תבקר רק בסיבלס אם תזכה בתואר והיתר יידחה לאחר הגומלין נגד מנצ’סטר סיטי).

בפריויו ב-AS נכתב בנוסף כי אנצ’לוטי מטיל ספק לגבי בנזמה. בייל טוען שהוא פצוע ולכן לא יהיה. רק 15 שחקני ריאל שיחקו יותר מ-1,000 דקות העונה בליגה. התואר הושג בזכותם אבל לדחיפה האחרונה נקראים שחקני הספסל. תמיד קשה לקחת את ההובלה מהשחקנים הבכירים. ריאל תציג הגנה מאוד לא סדירה – ואייחו עם 14 דקות, מרסלו עם 701, קאסמירו כבלם. סבאיוס עם 186 דקות ואיסקו עם 351. “כדי לקבל את המסיבה מגיעה אספניול שכמעט ניצלה אך מבולבלת ותהיה על גבם של ראול דה תומאס ודארדר”. אספניול של משחקי החוץ שונה מאוד מזו של משחקי הבית. לגבי ההרכב, קורטואה כן יפתח לפי ההערכות ב-AS, ייתכן שפדה ישחק ולא איסקו בקישור. בחוד? בנזמה או מריאנו.

חגיגות או לא? - אז התוכנית להערב היא כזאת: זוכים באליפות, השחקנים יצטלמו עם הגביע בברנבאו יחד עם משפחותיהם כמיטב המסורת והנשיא פלורנטינו פרס יירד לכר הדשא. לאחר מכן, הקבוצה תיסע בזריזות לכיכר הסיבלס שלא ממש רחוקה מהמגרש, עם גג נפתח בשל מזג האוויר הנוח של 25 מעלות (אף אחד לא מדבר על גשם). עצם זה שהמשחק יסתיים ב-18:00 שעון ספרד יגרום לכך שהחגיגות יהיו צנועות ולא עד השעות הקטנות של הלילה. במועדון כן רוצים לכבד את האוהדים שהאירוע חשוב להם וזוכרים איך בעונת הקורונה 2020 ההתנהגות הייתה מופתית וכמעט אף אוהד לא הגיע לכיכר לחגוג. מה שכן, כולם חושבים על חצי הגמר נגד מנצ’סטר סיטי, העונה לא נגמרה. הביקור המסורתי בקתדרלה אלמונדה ובמטה של קהילת מדריד ומועצת העיר יידחה עד אחרי הארבעה במאי. אליאס ישראל כתב טור דעה במארקה וטוען שהזכייה באליפות ראויה לחגיגה גדולה. “בדימיון של המדרידיסטאס הכל זז הצידה כשגמר ליגת האלופות נמצא על הפרק. כל השאר הופך למשהו שולי. המשוואה שלהם היא צ’מפיונס+ריאל+הברנבאו=קאמבק. כמו שהיה נגד פ.ס.ז’. יש לריאל את האישיות והאופי לעשות את זה. אבל אסור לזלזל בליגה”. “היא לא צריכה לחגוג בצורה מינורית אלא בסטייל. הליגה מראה על סדירות ואליפות זה משהו יוצא דופן, שכן בתחילת העונה ערכו של הסגל הוטל בספק רב. גם אנצ’לוטי הרי בדרך לציון דרך עצום”. הוא כותב כי אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה נגד מנצ’סטר סיטי וצריך לתת כבוד לליגה".

לייק 1

למה לתת לקאסמירו לפתוח? הוא אחרי פציעה שגרמה לו לא לשחק בחצי גמר ליגת האלופות, ויש גומלין בעוד כמה ימים

דיווחים שאלאבה ייעדר מהגומלין, לכן קאסמירו ישחק היום כדי להשתפשף על העמדה. לא בטוח שעדיף על נאצ’ו, אך מתקבל על הדעת, בהנחה שהאוסטרי פצוע כמובן והמהלך סולל את דרכו של קמבינגה להרכב.

לייק 1