המדד שלי זה שאם איסקו נראה כמו שחקן כדורגל לגיטימי אז אי אפשר להסיק כלום מהמשחק. אפשר לצרף לזה גם את ואייחו היום.
בכל מקרה, צריך להתכרז בשמח ווואלה בתחילת העונה לא חשבתי שנגיע לרגע הזה. יריבות חלשות או לא, תודה לבנזמה, קורטואה, מודריץ׳ ו-ויניסיוס שהתעלו. מפה לשם יצאה עונה די טובה. יאללה לרביעי.
עוד יבוא זמן לסיכומים, וכמובן שהמשחק הכי גדול של העונה עוד לפנינו, אבל יש אליפות!
אפילו שהיריבות ובעיקר אתלטיקו היו מאוד חלשות, עדיין כל הכבוד לשחקנים ולמועדון, אם יהיה מאמן יותר טוב מאנצ’לוטי ומגנים חדשים יש שלד שיכול לבנות שושלת אמיתית ולקחת כמה אליפויות רצוף.
סאביוס היה פשוט נהדר, איפה הוא היה כל העונה?
אם אנצ’לוטי היה משתמש ברוטציות כמו שהוא מבצע כיום, היינו יכולים להיות דאבל כבר[גביע+ליגה].
ברביעי חייבים, אבל חייבים שקרוס יפתח על הספסל וסאביוס יפתח במקומו. כל משחק שראיתי אותו משחק[העונה]הוא פשוט נהדר אגרסיבי, פיזי, טכני. אם לא הוא, אז לפתוח עם קאבה במקום.
בשום פנים ואופן לא לשחק עם קרוס, הגיע הזמן[מתחילת העונה]שקרוס יהפוך משחקן הרכב לשחקן מחליף.
קודם כל בזמן שב-One משדרים את השיעמומון בין ולנסיה ללבאנטה - לכו לאתר הרשמי לצפות בחגיגות האליפות למי שמעוניין
מסיבה בבית| אני בטוח ששומרים כוחות לקראת מנצ’סטר סיטי, זה נחמד שמשחק ההכתרה היה רגע לפני הגומלין. בגדול אי אפשר לנתח יותר מדי מהמשחק הזה לדעתי, אבל היה כיף פרט ל-20 הדקות הראשונות. היו חסרים לי עוד כמה ניצחונות כאלה עם הרבה מצבים (כמובן אין הגנה, גם עם השחקנים הבכירים) והרבה שערים. בתחילת העונה זה זרם ולאחר מכן נתקענו. אני מאוד מתחבר למה שנכתב בספרד שהגול האחרון בו ויניסיוס בישל יפה לבנזמה - הוא מראה לכל העונה שלנו. האליפות מגיעה לנו ללא עוררין, כמה שאני ‘ביקורתי’ כלפיה לגבי עד כמה היא מרגשת בהשוואה לאליפויות קודמות. מגיע לאנצ’לוטי שעשה היום רוטציות, מגיע לבנזמה, לקורטואה, למודריץ’.
דני סבאיוס יכול להיות אחלה שחקן ספסל. אני לא חושב שיש לו משהו ברמה גבוהה מאוד חוץ מהדריבל שלרוב נעשה במקום לא רלוונטי. הוא קצת חזק פיזית, קצת מהיר, קצת חכם. הוא שחקן של יוטיוב לדעתי. קמאבינגה בעמדה שהיא לא הקשר האחורי הוא שחקן לא רע בכלל וידענו, הבישול לרודריגו הוא גולת הכותרת.
רודריגו היה חייב לתת יותר משחקים כאלה העונה, כמה הוא מרגיש בנוח ליד השער, הנגיעה הנוספת שלו לפני הבעיטה במהלך של ה-0:1 - היא זו שעשתה את המצב לנוח יחסית, הוא מהיר וזריז ויש לו יחסית חוש לשערים כמה שאפשר להגיד את זה.
לא רוצה להיות שלילי אבל אסנסיו לא יצר מספיק ומאוד קשה איתו כשהוא לא בועט לשער, ומריאנו כבר אמרתי - שעה של אשפה, החמיץ שני מצבים, אחד מהם אחרי קבלת החלטות איטית מאוד. הייתי מוותר על מודריץ’ בהרכב וגם על בנזמה כמחליף אבל לא בוכים על חלב שנשפך. יותר טוב שלא רואים את בייל בחגיגות האליפות, לא צריך אותו. הייתי שמח לראות את ראול דה תומאס חלק מהסגל בעונה הבאה.
סיפור המשחק מבחינתי הוא כמובן מרסלו שכמה אנחנו אוהבים אותו והלב לא מוכן לפרידה. רציתי מאוד שער שלו, הוא איים לשער איזה פעמיים-שלוש וזה לא קרה הרבה (לרוב יצר מצבים לאחרים), בדקה ה-60 תשו כוחותיו בערך. מבחינתי שיפתח בכל משחקי הליגה הבאים ויעשה אינסוף חורים, חד משמעית. שמח שהוא שיאן התארים שלנו בכל הזמנים ואני בטוח שלסרחיו ראמוס קצת שורף עכשיו, אבל תודה על הפירגונים. מרסלו בחיים לא היה ‘עושה ראמוס’. הלכתי לבר עם חולצה שלו ולא לחינם, מיעטתי להשתמש בה לאחרונה (תמיד ‘נמשך’ לזו של כריסטיאנו, הקמע העונה בנזמה וכן הלאה). גם אבא הצטרף לבר עם עוד כמה חברים וממש נהנה. יאללה! ועכשיו לרביעי! האללה מדריד
מעניין אם ברגע האמת של העונה, אצ’לוטי יעז לראשונה לפתוח בלי טוני קרוס. ההרכב די סגור ליום רבעי, ולדעתי גם וואלוורדה יפתח (רק הוא והבלמים קיבלו מנוחה מלאה היום)
השאלה היחידה היא - קרוס או רודריגו.
רוצה להדגיש פה נקודה.
אנחנו במחזור ה34 עם 81 נקודות. זה קצב של91 נקודות בעונה (90.52 למדייקים). זה קצב שהיה מספיק לאליפות גם ב3 העונות הקודמות.
עם פוש אחרון גם נגיע ל93 שהספיקו לכל אליפות מאז 14/15 (אז ברסה זכתה עם 94). לדעתי גם במידה ונפסיד לסיטי אנחנו נגיע לזה.
יש פה אליפות מרשימה לכל שנה וללא שום כוכבית של קצב צבירה נמוך של היריבות. כלומר כמובן שזה לא היה מספיק מול ברסה של פפ, אבל היא לא דוגמה לקצב צבירת נקודות סביר…
לא מגיב ספציפית לך, אלא בכללי מגיב נגד דעה שמאוד פופולרית בפורום לאורך כל העונה - שזה עובד לנו רק כי ברסה ואתלטיקו לוזריות.
אז לא. גם מול אתלטיקו של שנה שעברה היינו כנראה זוכים וגם מול ברסה של לפני 3 שנים. (וגם מול ריאל של לפני שנתיים).
אתה לא יכול לדעת איך היינו נראים העונה בליגה אם בארסה ואתלטיקו היו נושפות בעורפינו או אפילו יותר מכך בשלב מסוים של העונה. עם כל הכבוד לסביליה (שאיבדה הרבה נקודות מתחילת 2022 בערך), לא הרגשנו תחרות אמיתית וזה בטוח השפיע על הלחץ והגישה של השחקנים לפני כל משחק.
מבלי לגרוע במהומה בחגיגות, אני האחרון שאקטין אליפויות, אבל זו הסתכלות מאוד שגויה שחוזרת הרבה כשעורכים השוות בין עונות שונות. לא אותן יריבות, לא אותו סדר משחקים, לא אותו מזג האוויר, לא אותו שיבוץ שופטים וכן הלאה. בקיצור, מגוחך להדביק חלק ממציאות אחת במציאות אחרת ולצפות שהעולם יתנהל אותו דבר.
כיף משחק בלי התקפי לב לשם שינוי. למה לא היו לנו קצת יותר משחקים קלילים כאלה לאורך העונה?
היה תענוג לראות את קמאבינגה וסבאיוס בקישור היום.
לרודריגו אין את העוצמות האתלטיות של ויני אבל יש לו המון כשרון והסיומת מול השער נקייה. כנראה שלשחק בצד ימין קצת מגביל אותו מבחינת כיבושים. הוא צריך לתת יותר תפוקה בעונה הבאה. אני מאמין שבסוף הוא גם יתפוצץ כמו ויני.
אולי אספניול לא היריב להסיק מסקנות מולם אבל חבל שלא השתמשנו יותר בשחקני הספסל לאורך העונה.
נקווה שחגיגות האליפות יתנו זריקת עידוד לקראת סיטי. אמנם סיטי שתי רמות מעלינו מבחינת איכות הכדורגל רק שזה לא מבטיח להם כלום. אם קרלו יעלה עם הרכב נכון הכל אפשרי.
מה שלא יקרה ביום רביעי, אני כבר יכול להגיד שזו אחת העונות המרגשות והמהנות ביותר בשבילי כאוהד. יש בקבוצה הזו השנה משהו שאני מאוד אוהב ומתחבר אליו, קבוצה כלכך בוגרת ועם הרבה לב ונשמה! ברכות לכולם, תחגגו זה לא הזמן לביקורת.
ברכות לאנצ’לוטי על אליפות מפתיעה בקלילותה, אני אפילו ארשה לעצמי להגיד שיש לו זכויות באליפות הקלה הזו ושבהרבה מובנים הקלילות שלו הפכה אותו לאיש הנכון בזמן הנכון במקום הנכון. כל זה כמובן לא סותר את זה שאני עדיין חושב שהוא מאמן חלש ביותר ושאין שום סיכוי שבעולם שנחזור איתו לשורה הראשונה בעולם.
אגב, 2 דעות מיעוט מצידי:
לא מבין מה תופסים מסבאיוס, מדובר בשחקן מאוד לא חכם שכמעט תמיד יחפש את הדריבל הנוסף וכמעט אף פעם לא ימצא מהר מספיק את המסירה הנכונה קדימה. מדובר בשחקן ששיחק מעט מדי בשביל שאשים לב כל-כך הרבה פעמים לאורך הקריירה שלו כיצד הוא פספס את המסירה הנכונה שיכלה לפנות שחקן בעמדה נוחה להתקדם לעבר השער. הוא אמנם מאוד טכני ויש לו ערך מוסף הגנתי מסוים אבל שם זה נגמר. אפילו איסקו (שכבר מזמן לא שחקן כדורגל) עדיף עליו בעיניי בלי תחרות בכלל.
מריאנו לא כזה שחקן נוראי. האמת שהוא אתלט לא רע בכלל, הדריבל סביר, והתחושה שלי היא שעם מספיק דקות הוא דווקא מבקיע לא מעט. ברור שהוא לא שחקן לרמה שלנו אבל כחלוץ שלישי הוא בסדר והוא תמיד עולה לטרוף את הדשא. הבעיה היא לא הוא, אלא יוביץ’ שנמצא על תקן החלוץ השני ואותו צריך להחליף.
מריאנו נפצע בלי סוף ביחס לזה שהוא כמעט לא משחק אף פעם. קורה שחלוץ מחמיץ ואולי אני למשל הייתי קצת אגרסיבי כלפיו, אבל גם הוא כזה. הוא פרוע, ברוטאלי, שים לב למרפק ששלח שם לשחקן אספניול בעלייה לכדור גובה. משחק הראש שלו טוב והוא מהיר ומשחק בדרך כלל עם תשוקה, היום לא מי יודע מה. מאוד האמנתי בו כסופר-סאב אבל נמאס לי ממנו. אני בכלל הייתי רוצה לראות את ראול דה תומאס כמחליף והחלו דיבורים על כך.
נוכל לחזור גם עם אנצ’לוטי לטופ אם יהיה לו סגל טופ בדיוק או קרוב למה שהיה בעונת הדסימה וגם בזו שאחריה. יש לא מעט בעיות, זה נכון. עם רודיגר (וולקאם) ואמבפה (בתקווה) הסגל משתדרג ולדעתי החיסרון האמיתי יהיה בכנפיים. מרכז השדה שלנו בסדר גמור לדעתי.
אני מאוד אוהב את התמונה של מרסלו בסיבלס ובחשבון הפייסבוק של הקבוצה נכתב: “Esta foto no necesita título” - התמונה הזו לא צריכה כותרת (טיטולו זה גם ‘תואר’ כמובן, אז תרתי משמע), זה סופר מרגש. אבל אני מדרג את האליפות הזו ממש בתחתית מבין שמונה האליפויות שראיתי כאוהד משנת 2000 (לעומת שבעה גביעי אירופה פלוס-מינוס, שימו לב) -
אליפות הרמונטדות - כל משחק מאניה דיפרסיה. אספניול, סראגוסה-טאמודזו, סביליה וגוטי, רקראטיבו, הכל.
ריאל של מוריניו 11-12 - השיאים, היריבה העצומה שהייתה ממול, הפיניש בקאמפ נואו, הצגות על בסיס שבועי
ריאל של הדאבל - תואר חשוב מאוד אחרי חמש שנים, סגל עצום שספק אם יחזור.
הפאסיו 2007-08 - בעיקר בגלל המשחק ההוא וצמד המשחקים נגד ברצלונה, ראול גם פרח אחרי הרבה זמן
ריאל גלאקטיקוס 02-03 - איכות הכדורגל מצד אחד ומצד שני סוסיאדד כמעט זכתה והפספוס בצ’מפיונס
ריאל של אנצ’לוטי 21-22 - ללא מתחרות אמיתיות, עם וואקום רב באמצע וכתם הקלאסיקו
אליפות הקורונה - כדור שינה אחד גדול הייתי אומר למרות שיש לי זיכרון מתוק מהקלאסיקו כי הייתי שם
עונת 2000-01 - הפעם האחרונה בה ראול זכה בפיצ’יצ’י ולדעתי גם היה ראוי לבלון ד’אור, ההתחלה הנפלאה של פיגו