עזוב רגע את הליגה. גם לגדולות יש עליות ומורדות.
באיירן, ריאל, אינטר, פסז, סיטי, כולן מציגות רמה פסיכית עונה אחרי עונה?
זה כל כך בולט בליגת האלופות, בסוף הן נופלות על איזו שטות, או שהן לא מרשימות במשחק חפירות, או שהן עולות בעקבות הברקה אישית ברגע של מזל.
מעטות העונות שיש בהן דומיננטיות מוחלטת של קבוצה.
ודווקא העונה, בזכות כל המהפכים, בזכות כמות השערים הבלתי נתפסת לקבוצה עם כזה סגל, הייתי אומר שבארסה היא הקבוצה הדומיננטית באירופה.
אבל זה כדורגל. 90 דקות זה המון זמן משחק והכל יכול לקרות. משחקים כמעט תמיד מוכרעים בדקות בודדות מתוך ה 90.
ודווקא בגלל שאנחנו משחקים דקות ארוכות במשחקים שלנו טוב יותר מהיריבות, אני מדבר על דומיננטיות.
———-
אגב, אנחנו רואים את העבר בצורה רומנטית וקושרים כתרים שאין להם סיבה.
אתם יודעים…
הגול של סאן אנדרס בסטמפורד ברידג׳ זכור לנו כרגע מטורף של התרגשות, קטארזיס שהולך איתנו שנים, משחק גדול שבגדולים.
בסוף היום שמנו רק גול אחד במשחק הזה, התקשינו מול צ׳לסי, היה שם משחק חפירות אחושרמוטה והיינו בדרך להדחה כואבת פי 10 מזו שאכלנו השנה מאינטר.
מול אינטר היינו טובים בהרבה מאשר אותו משחק היסטורי. קצת פרופורציות…