3 נקודות מפרידות בין ברצלונה לאליפות, כשהיא נפגשת הערב עם האחות החורגת, הקטנה, המעצבנת, והדי אלימה שבטח תעשה הכל כדי להרוס - אספניול.
ברצלונה תגיע הערב ללא פראן טורס, שהתוספתן שלו החליט דווקא עכשיו להתחרפן, והוא סיים את העונה. מה שאומר שלבנדובסקי, שבקלאסיקו לא ראה דקה, ככל הנראה יפתח, ויצטרך טו פוט דה בול אין דה שער, כדי להרגיע את התקפי הלב שמחכים מעבר לפינה.
בניגוד לפראן, מי שחוזר לסגל וישירות לספסל האחורי, הוא פבלו טורה, מה שלא ישנה כלום בהרכב הפותח. ברצלונה תעלה בהרכב החזק ביותר שלה, מבין מי שזמין לשחק, כדי לנסות ולסיים את האירוע. אלא אם פליק יחליט שעוד פעם פרמין זה לא כוחות והוא יתחיל איתו בספסל. איניגו מושעה, עקב צהובים, ומי שיחליף אותו יהיה או כריסטנסן המשלשל או אראוחו המעורער.
כלקח מלפני שנתיים, ברצלונה תצטרך לשמור כוחות לדקה שאחרי שריקת הסיום כדי לרוץ מהר לחדר ההלבשה (אם וכאשר ננצח הערב). אוהדי אספניול כבר עושים חימום.
מקווה מאוד שזה נכון או לפחות שהשחקנים נחשפו לזה דרך המדיה. בתור פסימיסט מטבעי אני לא רגוע, יש תחושה שכבר לקחנו אליפות למרות ששלושת המשחקים שנותרו לנו לא פשוטים בכלל, בטח אם נגיע לסן מאמס כשאנחנו חייבים ניצחון. מעניין אם פליק יצליח להוריד אותם לקרקע.
מי שלא זוכר את אירועי המשחק ההוא עם המכות, הסיבה שהוא היה כל כך טעון הוא שזה היה משחק האליפות של ברצלונה יחד עם משחק הירידה של אספניול. אותו משחק והדיסוננס בין רגשות האוהדים הפך לאירוע כאוטי שלצערי לא הספקתי להיות נוכח בו כי כולם רצו להיות בו ( אמיתי, FULLY BOOKED עבור שני סוגי האוהדים).
המצב עכשיו? לא רחוק. משחק אליפות שלנו אל מול מצב בו לא בהכרח שיוביל את אספניול לירידה, אבל בגלל ההפסד של לגאנס היא מרחק ניצחון אחד מחוף מבטחים. אני יכול לדבר על כמה העונה שלה בינונית וכמה שהקבוצה דיי מחורבנת, אבל זה לא משנה לקראת דרבי כזה, ומתוך תהייה איך השופט יתמודד עם כמות האלימות שצפוייה על הדשא, והאם השחקנים של פליק שעברו את הטרנספורמציה המופרסמת שלו יצליחו להתמודד גם עם האוהדים.
נ.ב בכוונה הכנסתי את הקבוצה הכי מחורבנת בספרד- חטאפה. היום במשחק מול בילבאו בבית, אחר מיורקה בחוץ ולקינוח סלטה. לא מין הנמנע שהיא עשוייה להיות היורדת המפתיעה והמשמחת ביותר. תלוי במה לגאנס ואלאבס תעשנה. לגאנס לצורך העיניין מקבלת את שתי היורדות הוודאיות- לאס פלמאס ו-ויאדוליד.
פרנקי דה יונג ודני אולמו טרמפיסטים. הם לא הביאו את האליפות הזאת וחורה לי שהם בפוטופיניש. אם הם היו כשירים במהלך העונה לא היינו מגיעים לאן שהגענו ואני חושש לעונה הבאה אם זה הקישור שלנו.
לפני הכל, ומעל הכל, האליפות הזו הגיעה בזכות אדם אחד. אדם שלקח קבוצה מפורקת, וגרם לה לא רק להיות מועמדת לאליפות, אלא גם הזוכה. אדם שצימצם ואז העלים את כל הפערים בין ברצלונה לריאל מדריד - בטח כספיים, אולי איכותיים, אולי יוקרתיים - בעונה אחת. אחד שהראה מה ההבדל בין אסופת שחקנים לקבוצה, בין כשרון לשיטה. מוביל שההתקפה שלו עשתה בדיוק ההיפך מהציפיות ממנה בתחילת העונה, ושהתמודד עם אינספור פציעות ומחסור במגנים באמא של המאני טיים. אחד שלא התבכיין מהמצב הכלכלי או בגלל מצב הסגל, וניגש לעונה עם רכש יחיד בקיץ. אחד שהחזיר במו ידיו את ברצלונה לקדמת הבמה, ולצמרת. אחד שבלעדיו זה לא היה קורה - לא פדרי, לא לאמין, לא איניגו, לא ראפיניה. לא 4 נצחונות בקלאסיקואים, לא 16 שערים לטובת הצד הכחול-אדום במפגשים בין 2 היריבות הגדולות. לא 97 שערי זכות ב-36 מחזורים בליגה, לא 43 שערים ב-14 משחקי אלופות, לא 18 שערים ב-5 משחקי גביע. לא זכייה בגביע ובסופר קופה, לא מקום שני בשלב הליגה של האלופות, לא 2.5 דקות מגמר אלופות. לא אליפות.
אז זה הזמן להודות לגורם העיקרי באליפות הזו. זה שבלעדיו לא היינו מגיעים למעמד הזה.
נתונים מטורפים:
לפני עשרים שנה בדיוק, זכתה באליפות ה-17 (עונת רונאלדיניו השנייה). היום חוגגים אליפות 28.
לפני שלושים וחמש שנים, ברצלונה זכתה באליפות ה-10 (כשהוא מועדון בן 90). היום אליפות 28.
תודה לרכש הכי טוב העונה - האנזי פליק.
תודה מיוחדת גם לצ׳אבי שעזר לקבץ את הצעירים האלה אחרי עונות שבהן היינו מביאים כל מיני פלופים כמו סמדו ופירפו.
טל, עם כל ההשוואה שלך ל-2008/09, איפה הקטע של להגיע לקלאסיקו ביתרון 4 נקודות, בחשש שניצחון לבן יוריד לנקודה ויפתח את הליגה, להיקלע לפיגור, ולפרק חזרה כל הדרך לפער 7 ולאליפות?
הפולני המניאק הרס לנו את ההשוואה הזאת כשהחליט לא לשרוק לעבירה על מרטין. לא נורא, שנה הבאה.
בשקט בשקט, זו אליפות שנייה בעידן לאפורטה החדש. מקבוצה שכתגובה ל-8-2 ברבע גמר ליגת האלופות מינתה את פאקינג קומאן ועלתה עם ז’וטלה בהרכב לספרדי משולש על הראש של ריאל. אנשים פה חייבים כמה וכמה התנצלויות לבן אדם שבלעדיו כנראה היינו היום בהוצאה לפועל, במקום בחגיגות אליפות.
אחלה בונקר של אספניול, אבל העונה כמעט בלתי אפשרי לעצור את בארסה הזו.
אריק גארסיה עם רצף משחקים פשוט נהדר כמגן ימני, וכבר מתחיל להישאל אם יש צורך ברכישה של אחד כזה. גם פורט נכנס ונותן דקות מרשימות. יש בו משהו.
כריסטנסן מצוין, אחראי, אגרסיבי ותענוג עם הכדור.
אראוחו מצד שני פשוט לא מצליח להיכנס לעונה הזו.
פעם שלישית שהוא מוחלף באיזור המחצית כשברור שהתרומה שלו מועטה, ופתאום הוא פצוע. אני כבר 99% מאמין שהוא בונה לעצמו קייס.
עכשיו שהדני גם חוזר ונראה טוב, המצב של אראוחו ממש לא טוב.
כמו שלא הבינו את ראפיניה בעונות הקודמות, אני בטוח שלא מבינים את אולמו. היכולת שלו על שטח קטן מדהימה. השיתוף פעולה שלו עם פדרי מאחורי קו הקישור של היריבה מקריס הגנות.
ובסוף ימאל. צומח פה שחקן פסיכי ברמות היסטוריות.
זה פשוט לא הגיוני, לא הגיוני הרמה השלו, ולא הגיוני שהוא צץ כמה שנים אחרי שמסי הלך. זה מטורף.
שוב אלופים