ריגוש אחרון לפני הגמר בקייב: ריאל מדריד תתארח מחר(21:45) בקאמפ-נואו מול בארסה שנישלה ממנה את כתר האליפות, בקלאסיקו הגדול, במטרה להילחם על כבוד המדרידיסימו והיוקרה ולנקום על המשחק בברנבאו.
לפני בדיוק עשר שנים(טוב, פחות יומיים), ריאל מדריד אירחה את ברצלונה בברנבאו כשהיא הבטיחה שבוע קודם לכן את אליפות ספרד. בארסה קיבלה את ריאל ב-‘פאסיו’ - המסדרון. יש כאלה שהרגישו לא כל-כך בנוח ודי מובכים מהעניין כמו ראול ואיקר, ויש כאלה כמו גאגו וגוטי שנהנו מכל רגע כמו המגרש ששאג, משחק לספר עליו לנכדים. ‘פאסיו’ זו מילה שחזרה הרבה-הרבה בחודש האחרון, לאור המצב בטבלה והמתמטיקה, וגם לאחר ההתבטאות הברורה של זידאן: ריאל מדריד לא תעשה את זה. באותו קלאסיקו ‘הפאסיו’, ריאל פירקה 4:1 את בארסה במשחק שאיכשהו אפילו הסתיים בתחושה של החמצה. ראול פתח בבעיטה מסובבת עם כל הלב לקורה ופנימה, רובן נגח את השני ובמחצית השנייה היגואין ורוד המחליפים כבשו. הנרי צימק לבארסה במשחק שהיה יכול להסתיים בקלות כמו המאניטה ההיא של זאמורנו. הבעיה שמאז, איך נגיד זאת בעדינות…
התחושה היא שריאל מדריד לא מספיק טובה בקלאסיקוס. התוצאות מאכזבות, גם כשלריאל מדריד יש קבוצה טובה יותר - לראייה: העונה שעברה למשל, וכן עונת הדסימה עם ההפסד הכפול. ב-‘רגעי הקלאסיקו’ העלינו בפייסבוק תמונה של ואראן ו-‘ריקוד הניצחון’ עם מוריניו, ארבלואה, אלונסו ואחרים. ריאל ניצחה את בארסה 3:1 בגומלין חצי הגמר בקאמפ-נואו(2012/13). הקלאסיקו הראשון של מוריניו זכור כמפח נפש, אבל מאז המצב השתפר. זכייה בגביע המלך, ניצחון ששווה אליפות בקאמפ-נואו, ובעונה האחרונה של ז’וזה על הקווים ריאל מצאה את הנוסחה להתמודד עם בארסה, היא ניצחה אותה ב-3 מתוך 6 משחקים והפסידה פעם אלת. מאז…בעיקר בברנבאו…
לא כך רצתה ריאל מדריד להגיע לקלאסיקו, שינוי של 180 מעלות מהמשחק המטורף אשתקד שהיה האמא של קרב האליפות. לא כך רצינו אנחנו להגיע לקלאסיקו. הראש והמוח והלב כבר בקייב, אבל יש תחנה עוד קודם לכן. הדופק קצת ירד מאז הגומלין נגד באיירן ואנחנו נוותר על ההגדרה הסנסציונית שלנו למשחקי הקלאסיקו(המשחק הגדול בתבל, חוץ מגמר ליגת האלופות), אבל דבר אחר בטוח: תיהיו בטוחים שהפרפרים בבטן יתחילו מחר עם שריקת הפתיחה, ושכריסטיאנו מת לכבוש ואנחנו מתים לצרוח את שאגת הניצחון. הכבוד חשוב עבור המדרידיסימו לא פחות מהתארים, והוא נשאר איי-שם באוגוסט. הזדמנות להוכיח, גם חלקית, ואין כוונה לגרוע מהעונה של בארסה - שאנחנו ריאל מדריד, ואנחנו עדיין כאן. וכן, אולי צריך להשמיע את המנון הצ’מפיונס בחדר ההלבשה לקראת המשחק…
סטטוס אלופת אירופה:
ריאל מדריד מגיעה למשחק אחרי הטירוף נגד באיירן: עייפים אך מרוצים ומתאוששים. הקלה גדולה עם שריקת הסיום וה-2:2 בברנבאו ששלח את ריאל מדריד לגמר ליגת האלופות בפעם השלישית ברציפות, וגם לבנזמה ולקיילור נאבאס מגיעות מחמאות מידי פעם(“הם יודעים לספוג מכלפי חוץ והם חזקים באופי מעבר לכך שהם טובים מקצועית, וזה חשוב”, הסביר זידאן). כמובן שאם זה היה תלוי במועדון, בריאל היו שמחים לעוד כמה ימי התאוששות ולא רק חמישה בלבד - פיזית ומנטאלית, אבל הקלאסיקו הוא משחק שתמיד מחכים לו גם אם הראש, הלב והרגליים בקייב, גם אם המשחק הוא על יוקרה בלבד. זה הזמן של ריאל מדריד לתת אמירה ולהחזיר חלק מהכבוד. “עשינו עונה לא טובה בליגה אבל זה לא כישלון”, אומר זידאן שאת הרוטציות ישמור ליום אחר, אבל אנחנו נחלוק עליו. ריאל ניצחה רק פעמיים קבוצות מהחמישייה הראשונה. והמדרידיסמו צריך להיות גאה בקבוצה הזו בכל משחק ובכל מגרש, משחק אחד העונה בליגה שנוכל להביט עליו בחיוך, הגיע הזמן. והסגל מספיק ארוך.
לקראת המשחק הקרוב קיים דיסוננס מסוים. ריאל פשוט טובה יותר בקאמפ-נואו. בתקשורת פימפמו שוב ושוב ושוב את המאזן של זידאן שניצח בבכורה שלו בקלאסיקו על הקווים - ה-2:1 תוצרת כריסטיאנו עם המהפך והשער בעשרה שחקנים, כמובן ההצגה העונה בסופר-קופה(3:1) ועוד תוצאת תיקו דרמטית עם ראמוס. וגם כריסטיאנו מבקיע יותר בקאמפ-נואו - 11 שערים ב-14 משחקים, בזמן שמסי כבש רק שישה באותו הזמן(לכריסטיאנו יש צמדים בין היתר בליגה ובגביע ושני שערי ניצחון שם). ההסבר נראה פשוט: במשחקי החוץ בקלאסיקו ריאל יותר מאורגנת, מחוייבת, נלחמת, אחראית, דפנסיבית. לוקחים גם את היריבה בחשבון ועושים את ההתאמות. זה לא הברנבאו, שם משתוללים בגלל ההיסטוריה, ה-DNA והמחויבות, למרות שיש חלק היראו ברצון לנצח גם בעשרה שחקנים אשתקד לדוגמא ולא להסתפק ב-2:2 שהיה חצי אליפות - כמשהו מדהים ועילוי מסוים.
שאלת הפאסיו עלתה כמובן, איך לא, וזידאן, שהחמיא לאינייסטה(“שחקן, ספורטאי שאנחנו מעריצים”) וגם לדאבל של בארסה(“קשה יותר לזכות באליפות ספרד, כבר אמרתי”) - נדרש לסוגיה וירה לכל הכיוונים, בתקווה שאחר-כך יתעסקו בכדורגל: “אני לא זה שמחליט, לא הייתי שובר שום מסורת שהייתה בעבר. אני מבין שאחרי המונדיאליטו הם לא רצו לעשות את ‘הפאסיו’ משום שלדבריהם לא השתתפו באותה התחרות. זה שקר. צריך לזכות בצ’מפיונס כדי להגיע למונדיאליטו, ובליגת האלופות הם כן משחקים. אנחנו מכבדים אותם על האליפות אבל לא נעשה את זה, זו החלטה ברמת המועדון”. אבל עזבו אתכם מהפאסיו, וגם השטויות המביכות שזידאן נשאל על השיפוט בליגת האלופות(כביכול לטובת ריאל) - צריך לנצח מחר, גם כחזרה גנרלית למשחק קשה-קשה בקייב. ולפחות לפי התקשורת. כבר בחמישי היו ‘לחשושים’ ב-AS: ריאל רוצה לנצח ותעשה הכל כדי לנצח. רוטציות? רק החל מהפיחואן, משחק ההשלמה באמצע השבוע.
“אני לא חושב על זה בכלל”, אמר זידאן כשנשאל על סכנת הפציעות(במארקה, למשל, כתבו שזידאן עם אובססייה לשמור על רביעיית ההגנה הקבועה שלו: קרבחאל-ראמוס-ואראן-מרסלו, זו ששיחקה רק 16 פעמים העונה ביחד ב-57 משחקים, ונגד באיירן ויובה הייתה שלמה רק פעמיים), והוסיף - “אנחנו רוצים לנצח מחר, חשוב לנו לנצח מחר, אנחנו מכבדים את הליגה ויודעים שהקלאסיקו חשוב”. מה שכן, זידאן אמר שמי שלא בריא במאת האחוזים לא ישחק, וכאן נשאלת השאלה. ‘איסקו ו-ואראן עקרונית ייצאו למשחק’, אמר זידאן כשהסגל כמיטב המסורת מפורסם רק בבוקר\צהרי המשחק. דני קרבחאל הפצוע ייעדר בוודאות.
שחקן המפתח בהגנה יהיה בכל-מקרה ראמוס, שהוא גם קלף במצבים הנייחים ואנחנו מתגעגעים לגולים שלו כמו בקלאסיקו אשתקד. במארקה כתבו עליו ‘קפטן-קלאסיקו’ שכן הוא עדיין לא הפסיד בקאמפ-נואו מאז שקיבל את הסרט מאיקר. מצד שני, ראמוס הורחק בשניים מארבעת הקלאסיקוס האחרונים בליגה ולעתים נוטה לאבד את הראש, כמו כל ריאל מדריד. עבור ראמוס מדובר בקלאסיקו מיוחד, ה-38 במספר, והוא יעקוף שלוש אגדות כמו ראול, היירו ואיקר. נאצ’ו עלה כמחליף נגד באיירן ונראה סביר שיכנס למשבצת בצד ימין ו-ואראן ישחק לצד ראמוס. לוקאס ינוח וכרגיל ישולב בהמשך. קאסמירו שהיה חסר נגד באיירן, בהחלטה טקטית שהתבררה בדיעבד כטעות גדולה - אמור לשוב ל-11 ע"ח קובאצ’יץ’. קאסמירו שייזהר מצהוב מוקדם שיינטרל את עניין האגרסיביות שלו.
בצמד המשחקים נגד באיירן הוא לא הבקיע, אבל כריסטיאנו נמצא בכושר מצוין ואולי הוא זוכר את הקלאסיקו האחרון שלו בקאמפ-נואו. אולי לעתים הוא תוהה בינו לבין עצמו מה היה קורה לולא האדום המגוחך שספג וההרחקה לחמישה משחקים, והעונה הזו הייתה נראית אחרת. כריסטיאנו, כמו ריאל - כשל במשחקים הגדולים. להוציא את הדרבי השני מול אתלטיקו כשכבש בוולה. הוא כבש צמד נגד ולנסיה בפנדלים אבל השאר - זה לא זה. בקלאסיקו הראשון הוא איכזב מאוד. שער שלו מחר ישווה אותו לאגדה די-סטפאנו עם 18 שערים בקלאסיקוס. זה יהיה הקלאסיקו ה-30 שלו בקבוצה, וכרגע יש לו מס’ שערים זהה לעונה שעברה - 42. שותפו להתקפה, כרגיל, קארים בנזמה, ומעניין האם אסנסיו או איסקו ישחקו בעמדה שנותרה פתוחה. פאריס בידינו, טורינו בידינו, מינכן בידינו. מה עם ברצלונה…? וכן, עזבו אתכם פוליטיקלי-קורט, בואו נדבר דוגרי: מתאים לנו ממש לשבור להם את רצף האי-הפסדים מחר.
מאמץ אחרון לפני קייב.
ריאל מדריד - הרכב משוער: קיילור נאבאס| נאצ’ו, ראמוס(C), ואראן, מרסלו| קאסמירו, קרוס, מודריץ’, איסקו(אסנסיו)| כריסטיאנו רונאלדו ובנזמה
מה המצב בארסה?
ברצלונה מגיעה למשחק שיכורה משהו מחגיגות האליפות ה-25 בתולדותיה אחרי 4:2 נהדר בריאזור על דפורטיבו, עם הצגה של מסי שכבש שלושער, איך לא, בדרך לעוד תואר פיצ’יצ’י וגם מבט לנעל הזהב. עוד קודם לכן היא זכתה בסטייל בגביע המלך עם חמישייה אדירה לרשת של סביליה בגמר בוונדה מטרופוליטאנו. הדאבל שהיה צפוי עוד ממזמן - הפך לעובדה מוגמרת. אם היו שואלים את אוהדי בארסה באוגוסט על דאבל הם היו חושבים שאתם שיכורים. וכעת זה הדיסוננס הגדול: דאבל נפלא שלא עמד בסימן שאלה כבר מהמחזורים הראשונים של העונה, או ההדחה המביכה מליגת האלופות נגד רומא - איך תגדירו את בארסה של ואלוורדה. קבוצה לא מעורכת, האמנם? בבארסה חצויים בין החגיגות השמחות (ומחזיקים אצבעות לליברפול בגמר בקייב) לבין הלחישות העצובות שהפכו לעובודת - הרגעים האחרונים של אנדרס אינייסטה בבלאוגרנה.
בגמר גביע המלך אינייסטה כבש שער נפלא שהיה הרביעי וכשהוחלף כל הקהל עמד על הרגליים והריע לאנדרס, אגדת כדורגל, וזה מירר בבכי. והרבה מעבר למלחמה הפסיכולוגית על הפאסיו ואולי הרצון של בארסה לנצח את ריאל פעמיים בעונה אחת - מדובר על הקלאסיקו האחרון של אינייסטה. הוא כבש פעמיים בברנבאו בעבר ורוצה לעשות זאת גם לעיני הקהל הביתי. הוא שותף רק לדקות ספורות נגד דפור משום שלא היה כשיר באמת האחוזים, אך התאמן כרגיל ואמור לפתוח ב-11. ‘הפאסיו של אינייסטה’, כתבו בתקשורת הקטלונית לקראת המשחק ומשוכנעים שהקהל מתכנן תפאורת הקהל במשחק הגדול האחרון של אינייסטה בקבוצה. ואלוורדה הוסיף שהוא לא ניסה לשכנע את אינייסטה לשנות את דעתו. צ’אבי אגב הוא השחקן היחיד ששיחק ביותר קלאסיקוס ממנו(37 לאינייסטה, 42 לצ’אבי).
כמובן שואלוורדה מבסוט שהמשחק מחר הוא רק על הכבוד ולא קובע כלום, עם כל הכבוד לרצף אי-ההפסדים. עד לזכייה בתארים, אפשר בהחלט לומר שהמשחק בצהרי היום בברנבאו כשבארסה ניצחה 3:0 - היה שיא הקריירה שלו כמאמן. “קלאסיקו זה קלאסיקו, אנחנו רוצים לנצח וכיף להגיע למשחק כזה כשאנחנו אלופים”, אמר המאמן שניסה לעדן את המצב ואמר שהוא לא מרגיש חוסר כבוד מצד ריאל מדריד. “עשו מעניין הפאסיו יותר מדי רעש לדעתי, תעשו סקר וזהו”. מעבר לכך אמר המאמן שבדאבל זוכה קבוצה שהייתה הטובה ביותר לאורך עונה שלמה, ובצדק. כמוכן, הוא ניסה להתעלם מהדיבורים של סוארס לגבי גריזמן.
“זה תמריץ גדול לסיים עונה ללא הפסד, אבל לא חסרה מוטיבצייה במשחקים כאלה”, אמר ואלוורדה. בארסה לא הפסידה מאז ה-7 באפריל אשתקד אז נכנעה למאלגה בלה-רוסאלדה, ורצף המשחקים ללא הפסד הגיע עד ל-41 משחקי ליגה. בהתאם לנתונים שדווחו בתקשורת, מסי כובש פחות בקאמפ-נואו מאשר בברנבאו והוא ישמח לענג את הקהל הביתי. שותפו להתקפה יהיה סוארס. בראיון רחב לתקשורת הוא דיבר על הזיכרון הגדול שלו מהקלאסיקו ודיבר דווקא על הופעת הבכורה בברנבאו באוקטובר 2014, כשפתח בהרכב כשסיים את עונש ההשעייה בגלל המונדיאל, למרות שהוא חסר כושר משחק. מסי וכריסטיאנו כבשו 3 שערי ליגה כ"א מאז, בעוד סוארס הבקיע חמישה שערים בקלאסיקו, כולל את השער הראשון במשחק בברנבאו. ומה עם יתר שחקני ההתקפה?
השמות החדשים של בארסה הם פיליפה קוטיניו שהשתלב נהדר מאז הגיע בינואר(כבש שער נהדר נגד דפור במחזור האחרון ובסה"כ 5 שערים ו-6 בישולים ב-18 הופעות) ושיתופו בהרכב יחד עם אינייסטה יכול להיות מעניין, אך נטול משחק אגפים. שחקן אחר שחולם לשחק הוא מוסא דמבלה שלא כל-כך התחבר, והחמיץ את הקלאסיקו הראשון בגלל פציעה. התלבטות בין 4:4:2 שדי נמאס על האוהדים בשלב מסוים, לעומת ה-4:3:3 המסורתי. “אני צריך לשחק יותר טוב כדי להרשים עוד יותר. אין תחליף לאינייסטה, אני מנסה להיות מי שאני”. אנדרס גומס, דין, ייראי מינה ואחרים הם בין היתר אלה שייראו את המשחק במקום הכי טוב - ביציע. הפער בין הקבוצות בטבלה עומד על 15 נק’ כרגע ובארסה חולמת על שיא היסטורי נוסף - 18 הפרש. עד היום הפרש השיא לטובת בארסה היה ב-1985 - 17 נק’ הפרש אבל בעידן שתי הנקודות לניצחון ליגה. המאמן ואלוורדה כאמור שובר שיאים בעונת הבכורה שלו בקבוצה. אגב, ב-1987 ריאל הקדימה את בארסה ב-23 נק’, שיא כל הזמנים.
מאז עונת הבכורה של לואיס אנריקה, בארסה לא ניצחה את ריאל בליגה לעיני הקהל הביתי, ותיהיו בטוחים שנשיא העתיד, פיקה - אמר כמה דברים בחדר ההלבשה. העונה בבית היא ניצחה ב-14 מ-16 משחקיה, ורק סלטה(2:2) וחטאפה(0:0), הצליחו לחזור עם משהו. דאבל, כולל על ריאל מדריד בליגה - יוכל לחתום עונה אדירה. לצד זה, בארסה עלולה לסבול מעייפות החומר - בתקשורת כתבו עוד ועוד על איך ואלוורדה קצת סחט את הלימון עד הטיפה האחרונה(9 שחקנים מעל 3000 דקות), וגם המונדיאל עומד בראש. אבל ירידת מתח? קשה להגיד. זה לא יקרה. בארסה תהיה חזקה מאוד באותן 90 הדק’.
קלאסיקו אחרון של הגאון. אינייסטה
ברצלונה - הרכב משוער: טר-שטגן| סרג’י רוברטו, פיקה, אומטיטי, ג’ורדי אלבה| בוסקטס, רקאיטיץ’, קוטיניו, אינייסטה(פאוליניו)| ליאו מסי וסוארס
בונוס: קליפ של עשרת שערים היפים של ריאל בקלאסיקוס, ועוד אקסטרה. כריסטיאנו, ראול, זידאן, רוברטו קרלוס, ראמוס, אפילו בנזמה. צפייה נעימה ובכלל, חפשו אותם ביוטיוב| מעבר, לזה, אין קלאסיקו מבחינתי בלי התמונה האל-מותית של ראול נוטש את הריספקט ליריבה ומשתיק את הקהל בקאמפ-נואו אחרי הצמד ב-1999/00 והשער הדרמטי. כמעט עשור אחר-כך הוא אמר לפני הקלאסיקו ההוא אליו שוסטר לא הגיע ‘עם החולצה הזו אני תמיד עולה למגרש כדי לנצח’.
)
