מחזור 4 באלופות: מפסידים 1-3 למילאן

לקראת מילאן:

כיף לחשוב לרגע שמדובר בקלאסיקו של אירופה כלומר משחק של 22 הנפות, הקבוצה הגדולה בתבל ריאל מדריד מול סגניתה במפעל היוקרתי - 15 זכיות לעומת 7. ויש לנו יותר מפי שניים מהזכיות שלה. אבל כאן הכיף נגמר. אחרי יותר מדי זמן בלי כדורגל - ותרתי משמע לא רק בגלל האסון של ולנסיה, כשלא ממש קיבלנו “תשובות” לא על המגרש ולא מחוצה לו - ריאל חייבת נקודות במשחק הבית מול מילאן. בתקווה שתקבל את ויניסיוס ג’וניור של בורוסיה דורטמונד ואת קיליאן אמבפה לא באופסייד.

סטטוס ריאל:

ריאל מדריד מגיעה למשחק נגד מילאן אחרי פגרה כפויה ודחיית המשחק נגד ולנסיה בשל האסון בעיר. האם ההפסקה הזו הייתה טובה או לא טובה? נדע רק בהמשך. זה היה שבוע שחור שכל מה שהיה יכול להשתבש – השתבש, ותודה למרפי. לא רק סדר כרונולוגי אלא גם לפי החשיבות: תבוסה איומה בקלאסיקו (4:0) ופער עצום בפסגה מברצלונה, החלטת המועדון שלא לנסוע לערב הגאלה של הבלון ד’אור לאחר ההבנה שוויניסיוס ג’וניור לא יזכה, ואפילו הפסד של קבוצת הכדורסל. כעת, עם הדחיפה של הסנטיאגו ברנבאו, אחרי ארוחת גיבוש של השחקנים והבנה מחודשת של המצב ובטח בהתחשב במצב הלא-משהו בצ’מפיונס כשנותרו חמישה משחקים – אפשר לשנות אווירה וריאל רוצה וחייבת להגיב. זה נשמע כמו קלישאה של מאמן בקרב תחתית בליגת העל אבל התרופה הכי טובה היא ניצחון. או שער של קיליאן אמבפה, שער שיהיה ה-50 שלו בליגת האלופות. “זה משחק מיוחד בגלל העבר שלי עם מילאן”, אמר המאמן שלנו שעמד על הקווים כמעט שמונה עונות ברוסונרי, הקבוצה עמה הכי מזוהה, כמובן הצליח כשחקן. “מילאן לא פתחה טוב, אבל הם תמיד מסוכנים כי יש להם איכות גדולה בהתקפה. יש להם פוטנציאל גדול; אולי הם לא הגשימו זה עדיין, אבל אנחנו חייבים להיות מוכנים למשחק קשה”, זה מה שאמר קרלו אנצ’לוטי. וזה מעט מדי.

כמובן שכדורגל הוא לא הדבר הכי חשוב בחיים, בוולנסיה הייתה טרגדיה של ממש. אולם, העיסוק בזה והצער המוצדק שהביעו קרלו אנצ’לוטי ולוקאס ואסקס במסיבת העיתונאים (והמועדון שלנו גם תרם מיליון יורו) הביאו לכך שלמרות מסיבת העיתונאים לא קיבלנו שום הסבר לשבוע השחור הזה. אולי ככה עדיף? הגיע הזמן להפסיק לדבר בכל התקשורת וברשתות החברתיות ולהתחיל לדבר על המגרש. כמה פעמים אמרנו שהנה מגיע המפנה והמשחק שאחריו נעשה ריסטרט: לאס-פלמאס? הדרבי? ליל, וזה לא קרה. הרי לומדים מהפסדים והקבוצה רעבה ועוד אוסף קלישאות.

קרלו אמר שלא היה צריך לקיים את המשחק אולם השחקנים והמאמנים לא קובעים כלום - “ההשפעה שלנו היא באמת אפסית”. משהו בסגנון “זה היה אמור להיות משחק חגיגי אבל אני מקיים את המסע"ת רק כי צריך, אין לי חשק לדבר על כדורגל”. לוקאס מצידו הודה שעליו “לקחת צעד קדימה ולתרום לקבוצה יותר ממה שעשה, להראות את המיטב ובטח במצב הזה”. מול רפאל לאאו יהיה לא פשוט עבור לוקאס שנמצא בתקופה רעה וטועה בלי סוף. כמעט בכל משחק ריאל משלמת על היעדרותו של דני קרבחאל שהיה סלע גם בלי המהירות שאבדה.

אנחנו ננסה להתעסק בכדורגל. הבסיס הוא עמידה טקטית נכונה יותר, אישית וקבוצתית. בסנטו רלבו נכתב כי קרלו לוקח את המצב כאתגר, היה פעיל מאוד באימונים, העיר, דרש ותיקן והוא מבין עד כמה הבעיה של ריאל היא ההגנה ועוד לפני ההתבזות בקלאסיקו שכן גם נגד בורוסיה דורטמונד ריאל מדריד לא נראתה טוב. ולמרות כל האמור לעיל הרי שלא זומן אף שחקן נוסף מהקאנטרה כדי לתגבר את העורף הבעייתית. וטיבו קורטואה עדיין לא זמין. ריאל צריכה את אנדריי לונין “של העונה שעברה”, הרי טיבו הוא לא יכול להיות אבל לבטח הוא מסוגל ליותר. גם נושא כושר הגופני עלה השבוע לדיון - אנטוניו פינטוס כבר לא חסין? - למה ריאל מסוגלת לשחק רק מחצית אחת בקצב נורמלי. איך היא רצה עשרה קילומוטרים פחות מהיריבה?

ברמת ההרכב לא נראה שקרלו ישנה יותר מדי. רודריגו התאושש מהפציעה מהר משחשבו, התאמן ונכלל בסגל אבל זה משחק קלאסי בטח בכושר האיום של הקבוצה – להמשך מערך ארבעת הקשרים. עבור ברהים דיאס שעשה את הפריצה במילאן – זה מוקדם מדי לחזור ל-11. נראה יותר הגיוני שפדה ואלוורדה וג’וד בלינגהאם עם מקום בטוח בהרכב ולוקה מודריץ’ עשוי להחליף את אחד הצרפתים. ג’וד חטף לא מעט גם כן על המינימום שנתן בקלאסיקו וכמובן שסבל מעמדה שלא מתאימה לו. הוא לא ‘מגן ימני שני’. פדה היה חייב את המנוחה הזו כמו אוויר לנשימה, היה נראה פחות טוב לאחרונה והעצירה הזו באה בזמן לשיאן ההופעות והדקות שלנו (1,302 – היחיד שפתח ב-11 בכל המשחקים) גם העונה. אם לוקה ישחק הוא ירשום ציון דרך ענק עם משחקו ה-550 במדי ריאל מדריד. מבין הזרים רק קארים בנזמה רשם יותר הופעות ממנו. לוקה יכול לתת את הפס הנכון. ארדה גולר (מיעוט הזדמנויות גם כשברהים היה פצוע) ואנדריק (לא שיחק מאז שפתח בהפסד לליל) הפכו ‘לבלתי נראיים’ לאחרונה, בתקשורת “דרשו” עוד מהם ואולי גם במועדון אך לא נראה שיש שינוי בנושא.

האוהדים בסנטיאגו ברנבאו מכינים מפגן תמיכה בוויניסיוס ג’וניור לפי הדיווחים, כאשר במשחקי החוץ לבטח אוהדי היריבות ‘ינגחו’ אותו על מה שקרה. כמובן שהקהל יהיה חשוב. ריאל ניצחה ב-17 מ-18 המשחקים האחרונים נגד האיטלקיות (למעט הפנדל של כריסטיאנו רונאלדו במשחק שהיו בו התקפי לב ב-2018), האחרון שבהם 0:2 על אטאלנטה בפתיחת העונה אז היה כיף. במשחקי הבית יש לה 29 ניצחונות ושבעה הפסדים נגד קבוצות מארץ המגף. אנצ’לוטי התייחס לכוכב שלו שעד הקלאסיקו היה במומנטום נפלא. “שבוע עבר, כדור הזהב חלף. עלינו לברך את הזוכים ותו לא. ויניסיוס עצוב מאוד אבל כמונו - לא בגלל כדור הזהב, אלא בגלל האסון בוולנסיה”. קרלו שנבחר למאמן הטוב ביותר של השנה שעברה הוסיף: “קיבלתי את כדור הזהב שלי - באחת ביוני כשזכינו בליגת האלופות”. כאשר אמבפה לא מחובר וסובל מחוסר ביטחון, בעיקר בנבדל – ריאל צריכה את מספר 7 שלה מלא תשוקה ומוטיבציה. “עובד פי עשרה” כפי שהבטיח. הגיע הזמן לחזור ליהנות מכדורגל.

ריאל מדריד – הרכב משוער: לוקאס ואסקס, אדר מיליטאו, אנטוניו רודיגר, פרלאן מנדי| אדוארדו קמאבינגה, פדה ואלוורדה, לוקה מודריץ’, ג’וד בלינגהאם| ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה.

מה המצב מילאן?

מילאן מגיעה למשחק לאחר ניצחון 0:1 קשה על מונזה, נקודות חשובות בזכות שער של הקשר טייאני ריינדרס שעזר מאוד גם בליגת האלופות עם צמד והוא בכושר טוב. הרוסונרי רצו לבצע הקיץ ריענון כשסטפאנו פיולי שהוביל את הקבוצה לאליפות בעבר וכן לחצי גמר ליגת האלופות – לא המשיך אחרי כחמש שנים על הקווים וחיבור ברור לקבוצה. אלא שהשידוך עם פאולו פונסקה לא ממש עלה יפה. אחרי עשרה מחזורים מילאן עם חמישה ניצחונות בלבד, ומספר הנקודות הכי נמוך שלה בשמונה העונות האחרונות למעט 2019-20. אשתקד היו לה 22 נקודות, 23 לפני שנתיים ו-28(!) בעונת האליפות האחרונה. אוסף תוצאות מאכזבות מאוד בעיקר בפתיחת העונה האיומה עם שתי נקודות מתוך תשע, למעט ההתעלות והניצחון על האלופה אינטר בדרבי (1:2 דרמטי עם שער של מתיאו גאביה הבלם בדקה ה-89), גב קר מהכוכבים שקצת “התעלמו” ממנו על כר הדשא במה שהפך וויראלי בעידן הרשתות החברתיות ועוד ועוד-ועוד.

מספיק להסתכל על שפת הגוף של רפאל לאאו, הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה מאז פרישתו של זלאטן איברהימוביץ’ למשל – כדי לקבל תמונת מצב. שער אחד בלבד יש ללאאו ב-11 משחקים. בתקווה לנער אותו – כנראה - שחקן הכנף הפורטוגלי עם מהירות הסופה עלה כמחליף בכל שלושת המשחקים האחרונים ומאמנו לא ממש הבין את התמיהה של התקשורת. המאמן רצה יותר עבודה ופחות כישרון אם כי לפי הדיווחים בתקשורת משחק כמו זה בסנטיאגו ברנבאו הוא זמן טוב להחזירו להרכב. זוכרים את המבצע הענק שלו נגד נאפולי ב-2022-23? זה מה שהוא מסוגל לעשות כשנחה עליו הרוח. בזמן שלאאו מזייף, נקודת האור מגיעה מכיוונו של כריסטיאן פוליסיק שאם ימשיך בקצב הזה (עומד על שבעה שערים) יאפיל על עונת השיא מאשתקד בה כבש 15 שערים. “לאאו יפתח מחר, כן, אני מצפה ממנו שיהיה שחקן מכריע וממוקד”, אמר מאמנו פאולו פונסקה במסיבת העיתונאים לקראת המשחק.

החלק ההתקפי נראה סגור יחד עם אלבארו מוראטה אלוף אירופה הטרי עם נבחרת ספרד שהצטרף מאתלטיקו מדריד. יש לו ניסיון בסרייה A. לבינתיים תרם רק שני שערים אבל עובד קשה על המגרש. מוראטה אוהב לשחק נגד ריאל מדריד, הוא כבש נגדה שישה שערים כולל בדרבי אשתקד – הפייבוריטית עליו יחד עם סביליה אולם נגד ריאל עשה זאת ב-12 משחקים בלבד. החלוץ סיפר שמילאן מבחינתו היא “עולם אחר כמו ריאל מדריד” ולא מצפה לקבלת פנים אהודה במיוחד. “אני לא חושב שמשהו ישתנה. זה יהיה כמו חזרתי לברנבאו כשחקן אתלטיקו מדריד. אני מצפה לקבל שריקות בוז וכל מה שכרוך בזה, וזה בסדר”. החלוץ דיבר על הגאווה הגדולה בכך ששחקן ספרדי זכה בכדור הזהב כמו רודרי ולא פעם סיפר בפתיחות על הדיכאונות מהם סבל. הוא הרגיש שהוא חייב לשנות אווירה ולכן הגיע למילאן וחולם לעשות היסטוריה.

מן הסתם מילאן רחוקה מימיה למשל עם קרלו אנצ’לוטי על הקווים. “יש לך מקום מיוחד בלב שלנו ובספרי ההיסטוריה”, כתב המועדון בפוסט יפה ברשתות החברתיות. מילאן מגיעה למשחק ללא לחץ אמיתי. במחזור האחרון באירופה היא קיבלה אוויר לנשימה וגם לוח המשחקים שלנותר לה לאחר מכן מעודד. לאחר שני משחקים קשים בהם לא היוותה יריב לליברפול (הפסד ביתי 3:1 אחרי שהוליכה) וכן נגד באייר לברקוזן של צ’אבי אלונסו (1:0) היא הפגינה אופי והפכה פיגור ביתי לניצחון 1:3 על קלאב ברוז’ בזכות ריינדרס. נותרו לה בהמשך משחקים כמו נגד סלובן ברטיסלבה, הכוכב האדום, ג’ירונה ודינמו זאגרב ולא תמו תקוותיה. מעבר לדחיפה המוראלית הרי ש"חיזוק" משמעותי הוא תיאו הרננדס שהושעה משלושת משחקי הליגה האחרונים בשל כרטיס אדום שספג נגד פיורנטינה. איתו קו שמאל הרבה יותר התקפי וסקסי. מילאן לא מצטיינת בחוץ נגד הספרדיות. יש לה חמישה ניצחונות מול 16 הפסדים בביקוריה בספרד. מה שכן הניצחון האחרון היה מרשים – 0:1 על אתלטיקו מדריד ב-2022.

אם המאמן יבחר בהרכב התקפי נראה גם את סמואל צ’וקווזה שכבר כבש צמד בסנטיאגו ברנבאו כשחקן ויאריאל. נראה כי המגן אמרסון יחזור ל-11 וצפויים בסה"כ שני שינויים. תמי אברהם לא במצב פיזי מספיק טוב כדי לשחק מההתחלה אך אולי יהווה קלף מהספסל. פונסקה בטוח בעצמו ושואף לראות את מילאן חזקה כמו בעבר ולוקח כדוגמא את הדרבי נגד אינטר שגם שם היא לא הייתה פייבוריטית. “אנחנו משחקים מול קבוצה ששואפת לזכות בליגת האלופות כל שנה, זו הזדמנות לצמוח עבורינו. נשחק בלי לחשוש מכלום, באומץ, כי אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לשחק משחק נהדר. אני תמיד מעביר את הרצון לנצח לקבוצה שלי ומחר זה לא יהיה שונה. מדריד היא קבוצה נהדרת, אבל אני חושב על ניצחון. אז הכל יכול לקרות, אבל המנטליות חייבת להיות כזו”. הוא מחמיא לקרלו אנצ’לוטי ואומר שהוא לא רק מאמן גדול אלא גם איש נהדר. המאמן כן דיבר על אסטרטגיה שונה ביחס למשחק נגד אינטר.

אחד משחקני המפתח של מילאן הוא השוער מייק מניאן, מהבודדים בהרכב שאפשר לומר עליו אולי שהוא מהטובים בעולם. “נצטרך מחר בהירות, כוח ושחקנים עם ניסיון יוכלו להוות יתרון אבל בעיקר עלינו להיות מאוחדים כמו משפחה”, אמר. הוא מודה על המחמאות ועל כך שטוענים שהוא בין השוערים הטובים בעולם: “אם לא אחשוב כך על עצמי אז אף אחד לא יחשוב על זה בשבילי. אני רוצה להמשיך לעבוד קשה ולצמוח בין אם מדרגים אותי בחמישייה, בעשירייה או בכלל”. העונה הוא לא הצליח לשמור על שער נקי במפעל עד עתה. הוא מספר שמבחינתו הוא חי כל משחק באדרנלין גבוה. “אני רוצה לנצח עם חברי לקבוצה זה הכי חשוב לי”. והוא מזהיר מאמבפה: “הוא שחקן באיכות עצומה שאמנם עובר תקופה קשה אבל שחקנים כמוהו תמיד מופיעים כשהכי פחות מצפים לזה. יהיה לנו קשה לעצור אותו מחר”

מילאן - הרכב משוער: מייק מיניאן| אמרסון רויאל, סטרהיניה פבלוביץ’, מאליק צ’או, תיאו הרננדס| יוסוף פופואנה, טייאני ריינדרס סמואל צ’וקווזה, כריסטיאן פוליסיק, רפאל לאאו| אלבארו מוראטה

היסטוריה ומפגשי עבר:

זה יהיה בסה"כ המשחק ה-16 בין ריאל מדריד ומילאן, שתיים מהקבוצות הגדולות ביותר איי פעם שמוליכות את טבלת הזכיות בליגת האלופות וגביע אירופה. קצת תמוה. ברצלונה למשל שיחקה נגד מילאן 19 פעמים. ריאל מדריד פגשה את יובנטוס (21) ואינטר (19) יותר פעמים ונגד רומא – מועדון הרבה פחות גדול שהקרב הראשון היה ב-2001 – שיחקה ריאל 12 פעמים. בכל מקרה, בחזרה לריאל מדריד-מילאן: הגיע הזמן של ריאל מדריד, שבמשחק הכי חשוב היא ניצחה את מילאן - גמר 1957-78 - לצאת מהשוויון. רוצה לומר: ב-15 המשחקים עד עתה (מינוס ארבעת משחקי הידידות), המאזן הוא 6-3-6 כשריאל אפילו בפיגור ביחס השערים: 25:24 לרעתה, ואתם יודעים מהי הסיבה. הקבוצות לא נפגשו אגב כמעט 15 שנה - המון-המון-המון זמן.

הלכנו אחורה בזמן 14 שנה, שלב הבתים. ריאל מדריד פוגשת את מילאן. במשחק בסנטיאגו ברנבאו זה נגמר ב-0:2 די קל כשכריסטיאנו רונאלדו כובש בכדור חופשי מתחת לחומה וכעבור דקה (14) מסוט אוזיל מכפיל. בסאן-סירו למשל זו הייתה דרמה אחרת לגמרי. פיליפו אינזאגי הכל-יכול קם מהספסל וביצע מהפך בזק לרוסונרי. ריאל, שהובילה משער של גונסאלו היגואין והייתה טובה יותר - הייתה בהלם. מי האמין שפדרו לאון המחליף יציל אותה בתוספת הזמן מהפסד - 2:2 דרמטי. שנה אחת אחורה, גם הגלאקטיקוס של מנואל פלגריני פגשו את מילאן והיה להם הכבוד לרשום הפסד ראשון איי פעם לרוסונרי בסנטיאגו ברנבאו. ראול כבש אחרי מתנה של דידה, ואז אנדראה פירלו ואלכסנדר פאטו - גול גדול - הפכו תוך ארבע דקות. רויסטון דרנטה השווה בשער נפלא אבל פאטו כבש שתי דקות לסיום. בסאן סירו ריאל הוליכה משער של בנזמה אבל לא הצליחה לנצח שם מעולם וסיימה ב-1:1. המאזן במשחקי הבית הוא 5-1-1 ובמשחקי החוץ אין ניצחונות – שתי תוצאות תיקו – בביקורים האחרונים, וחמישה הפסדים.

image

הקבוצות נפגשו גם פעם אחת בשלב הבתים בעונת 2002-03, הפעם האחרונה לפני שינוי הפורמט. במשחק בסאן סירו מילאן, עם קרלו אנצ’לוטי על הקווים - הייתה טובה יותר. משחק בין אלופת אירופה הנכנסת מסתבר - לאלופת אירופה היוצאת. אנדריי שבצ’נקו הכריע במתפרצת, גול של ראול נפסל. המשחק השני היה חשוב יותר לריאל, כשמילאן עלתה עם ריבאלדו, שבצ’נקו, מאלדיני ואחרים אך לא בהרכב מלא. ראול כבש צמד ענק, וזידאן בישל לגוטי את השער השלישי בדרך ל-1:3. המשחק הכי זכור בין הקבוצות או יותר נכון הכי חשוב הוא גמר גביע אירופה ב-1957-58 כשריאל מדריד זכתה בפעם השלישית. ריאל פיגרה פעמיים, כולל בדקה ה-78, אבל הקטור ריאל השווה וקבע 2:2 כעבור דקה ובהארכה פאקו חנטו ניצח את המשחק בדקה ה-107. גם אלפרדו די סטפאנו כבש. למשחק הזה קדם המפגש הראשון ביניהן איי פעם, חצי הגמר ב-1955-56, עונת הבכורה של גביע אירופה. ריאל ניצחה 4:2 במדריד והפסידה 2:1 בגומלין. ריאל ניצחה 1:4 ברבע הגמר ב-1963-64 עונת הפרידה של אלפרדו די סטפאנו, והפסידה כמיטב המסורת בגומלין - 2:0.

על המפגשים בשנות ה-80 עדיף לא להרחיב. נראה שהקינטה דל בויטרה הצליחה לנצח את כולן - חמש אליפויות ברציפות, התגברה גם על באיירן מינכן, אבל יש פצע פתוח אחד. בחצי הגמר ב-1988-89 הקבוצות נפרדו בתיקו 1:1 במדריד. שער יתרון של הוגו סאנצ’ס לא הספיק כשמרקו ואן באסטן השווה. בגומלין ריאל קרסה, ספגה 5:0 - התבוסה הכי גדולה שלה איי פעם באירופה, כשבמחצית פיגרה 3:0. את השער הראשון לאיטלקים, הקבוצה החזקה מכולן - כבש קרלו אנצ’לוטי. גם פרנק רייקארד ורוד חוליט כבשו. כעבור שנה, בעונת 1989-90 ההיסטורית בה שברה הקבוצה של ג’ון טושאק כל שיא אפשרי - היא נתקלה שוב במילאן והפעם בשמינית הגמר. ריאל הפסידה 2:0 באיטליה וניצחון 0:1 בגומלין במדריד לא הספיק. העת לנקום? במפגשי הידידות - כמעט בכל קיץ מאז 2021: ניצחון 1:3 ב-2018, תיקו מאופס ב-2021 בפרק ב’ של קרלו, הפסד 3:2 ב-2023 והפסד 1:0 הקיץ.

לייק 1

ערב אלופות שמח. אני לא יכול לכתוב שאני מגיע למשחק הערב בלי ציפיות כי זו בכל זאת ריאל מדריד, בסנטיאגו ברנבאו בליגת האלופות, מולינו יריבה מרגשת שמעלה זיכרונות מימים מדהימים (המשחקים ב-2002/03, וריאל מדריד נגד מילאן זה גם סוג של קלאסיקו של אירופה) ומצד שני ברור שהיא דרגה אחת מתחתינו. לשנות אווירה זה תמיד טוב, לחזור לשחק זה תמיד טוב. האמת שריאל מבחינתי לא משחקת כדורגל משריקת הפתיחה של 2024-25 אולי למעט מחצית אחת נגד אטאלנטה.

צר לי מאוד על מה שקרה בוולנסיה וגם אני מזכיר לעצמי שכדורגל הוא לא הדבר הכי חשוב בחיים אלא רק כמעט. עשו בשכל שנדחה המשחק שלנו וחבל שלא כל המחזור. אבל, לריאל מדריד היה “נוח” להתחבא מאחורי זה במסיבת העיתונאים. 11 שאלות נשאל קרלו אנצ’לוטי ו"התעלם", התייחס רק לאסון. לא קיבלנו תשובות על ההתבזות העלובה בקלאסיקו והרי אף שחקן לא עמד כמו גבר לדבר, וכן על הבלון ד’אור - גם אם יש אוהדים שמסכימים עם הדרך של המועדון.

ואולי עדיף לדבר על המגרש לשם שינוי. גישה, גישה ועוד פעם גישה. יש כמה דקות שלא הולך? לא מוותרים, גם אם נגד ברצלונה היה יותר קשה מאשר נגד בורוסיה דורטמונד. עמידה קולקטיבית נכונה וגם אישית - בעיקר לוקאס ואסקס שכל הזמן אנחנו חוטפים גולים גם בגללו. עדיין לא חזר המשיח טיבו קורטואה ויהיה קשה. אני משוכנע שרפאל לאאו יתן את משחק חייו ואלבארו מוראטה - אתם יודעים.

סליחה פדה ואלוורדה היקר אבל עדיף “להקריב” אולי אותו בצד ימין בשל יכולת הגנתית מעולה - מאשר את ג’וד בלינגהאם שמתגעגע לעמדה קרובה יותר לשער ויכול לדחוף קדימה. כל משחק שאורליאן טשואמני במקום אדוארדו קמאבינגה זה בזבוז אבל אני תומך לחלוטין בלוקה מודריץ’ ב-11. הוא לא נלחץ, הוא יודע מה לעשות עם הכדור.

לא נמאס לקבוצה לעמוד באחוז כל כך נמוך מהפוטנציאל שלה? שואל ברצינות, לא בשביל חבר כמו שאומרים אלא בשבילי - אוהד מסור שמבואס. הסנטיאגו ברנבאו יעזור אני מניח, הכעס של אוהדים רבים חלף, טוב, לפחות לרבע שעה. המשחק הזה חשוב, אני לא רואה אותנו מוציאים נקודות באנפילד. זה לא אכפת לי שליל ניצחה גם את אתלטיקו מדריד והיא אחלה קבוצה - זה היה איבוד נקודות קריטי.

דיברנו על גישה: גם מהחלוצים. אם קיליאן אמבפה ייגמל מהאופסייד ויתחיל ללחוץ את הבלמים יהיה טוב. לא בשביל זה הביאו אותו אבל בשביל ההרגשה. ההתאקלמות שלו איטית משחשבתי אבל אני יודע שהוא עוד יתרום. הכל מתחיל בראש, שיהיה רעב. ויניסיוס במוד של “אני רוצה להוכיח לכולם” גם כן יעזור לנו.

אני מלא ריספקט למילאן, זה הזוי שמשחק גדול כזה לא נערך כל כך הרבה זמן. אפשר לכתוב כאן יום שלם על הזיכרונות אבל נתעסק במשחק הנוכחי. אגף שמאל שלהם מאוד-מאוד מסוכן גם עם תיאו הרננדס, כריסטיאן פוליסיק בעונה טובה וכמובן השוער שמבחינתי הוא הוורלד-קלאס היחיד הבלתי-מעורער. זו לא מילאן של קרלו אנצ’לוטי עם תותחים בכל עמדה. אבל היא מסוכנת. אולי לשם שינוי ריאל מדריד תתחיל לרוץ ולא 10 ק"מ פחות מהיריבה. תוכיחו את עצמך, תופים בבקשה. האללה מדריד

כמה לא מאומנים אנחנו, שאנחנו תמיד צריכים לשחק עם 4 קשרים (וגם עם זה לא מצליחים לשלוט במרכז)?

הבעיה שאנחנו משחקים עם 4 קשרים כשרק 2 מהם במרכז, 2 האחרים תפקידם לעזור למגינים וכך מול 433 יש לנו חיסרון מספרי במרכז המגרש, ואם מודריץ’ משחק כקשר מרכזי אז בכלל יש לנו רק קשר מרכזי אחד שיכול לרוץ מול 3 מצד היריבה.
מול ברצלונה זה היה פדה וצ’ומה מול השלישייה שלהם, קמאבינגה עזר למנדי על לאמין ובלינגהאם שיחק את תפקיד פדה הישן והיה הבייביסיטר של ואסקז, ברגע שצ’ומה יצא זה כבר היה פדה מול 3 שחקנים ובמזל נגמר רק 4-0

אנצ’לוטי מאמן פחדן ושמרן.

לייק 1

מילא היה שמרן, הוא מנפיץ את ה-4-4-2 השטוח הזה שאשכרה לוקח את היהלום הבינוני אך יעיל משנה שעברה ומסרס אותו לחלוטין, מבלי להוסיף דבר. העמדות האלה של קשר ימני/שמאלי נכחדו לפני עשור ויש לזה סיבה, שלא לדבר על זה שלקמבינגה וג׳וד אין שום דבר מהאיכויות שדרושות להצליח בעמדה הזו (לפדה כן).

4 לייקים

גם פדה לא, יותר מג’וד וקמאבינגה כן אבל עדיין לא.

השחקן שאני הכי אוהב כאוהד זה רונאלדו פנומנו, אם מחר הוא מחליט לחזור לשחק ועושה אימון אחד אני ארצה שיפתח בהרכב למרות שהוא כרגע שוקל טון, עד כדי כך אוהב אותו.

רק רמה אחת מתחת לרונאלדו יש 3 שחקנים, זידאן, מודריץ’ וקצת מעליהם אבל ממש טיפה מרסלו, שחקנים שאני ממש אוהב, כלומר אני ממש לא אובייקטיבי כשאני מדבר על השחקנים האלה.

היום אני מאוכזב לראות את מודריץ’ בהרכב, עצוב לי לראות את מודריץ’ עולה בהרכב, למרות חוסר האובייקטיביות המוחלט שלי בגלל האהבה וההערכה העצומה שאני חש כלפי המודריץ’ אני עדיין לא רוצה אותו בהרכב, עד כדי כך מודריץ’ כבר לא שחקן כדורגל לגיטימי בעיניי היום.

אני היחיד שמפחד הערב מפולישיץ???

זה מה שקרלו אנצ’לוטי מסוגל אחרי תבוסה מחפירה בקלאסיקו - שינוי אחד בהרכב. אז כל אחד ירגיש בטוח במקום שלו, בטח. אני לא אומר “אנדריק” או ארדה גולר למרות שזו לא מילה גסה, אבל ברהים דיאס. ולמה אדוארדו קמאבינגה בחוץ ולא אורליאן טשואמני? בואו נעשה הערכה גסה, נניח שג’וד בלינגהאם לא יהיה מגן ימני שני הערב ונחשיב אותו כשחקן התקפה. מילאן קבוצה פחות טובה מאיתנו ומשחקת בחוץ ו - אלבארו מוראטה, רפאל לאאו וכריסטיאן פוליסיק בהרכב.

טיטי אתה כרגיל מגזים. כשיש לך בהרכב יותר מדי רגליים ופיזיות ופחות מוח או טאץ’ זו גם בעיה. לא חושב שמילאן זו דרגת קושי כמו הקלאסיקו. הוא סיפק בישול נהדר בבלאידוס וחצי בישול נגד בורוסיה דורטמונד. יש מספיק שחקנים שיזוזו במקומו. מודריץ’ נח כמעט עשרה ימים.

לייק 1

לא הבנתי

חשבת שאנצ’לוטי ישנה משהו בהרכב המטורף שעובד מצוין מתחילת השנה?!?!?

לייק 1

אני ממש לא מסכים שהם רק פיזיות, יש לנו קשרים מהרמה הכי גבוה, פיזיים טכניים ועם מוח כדורגל, תחת כל מאמן טוב היינו נהנים מהקישור הטוב בעולם.

2 לייקים

לגבי פדה בלינגהם מודריץ וקמאבינגה אני מסכים איתך

אבל לגבי טשואמני אני חושב שהוא רק מפלצת שרירים אבל אין לו שכל לחשוב כדורגל

לייק 1

האין שיטה והאין תבנית הורגת אותו.

זה פשוט הפער, מהקשר הטוב בדורו, ועוד דור עם המון קשרי על, לשחקן הרבה הרבה יותר מוגבל.
הוא עדיין יכול לתרום בקונסטלציה מסוימת אבל יש מקומות שהוא נחשף במערומיו וזה לא קל לצפייה.
מצד שני מוח כדורגל גאוני וטאץ׳ קסום תמיד יהיה לו.

פליק - אין לי הגנה, הבלם שלי בן 12, הקשרים שלי פצועים, יש לי חלוץ בן 94 ועוד חלוץ שעונת השיא שלו זה 12 שערים, אני אשחק סופר התקפי עם לחץ גבוה וקו הגנה גבוה ועל כל שער שנספוג נבקיע שלושער.

אנצ’לוטי - יש לי 3 שחקני ההתקפה הטובים בעולם, את כל שלישיית הקשרים שקלופ רצה אבל המגן הימני שלי נפצע, אשחק משחק פחדני, אחזיר את ה 442 השטוח משנות ה 90, פדה וג’וד יעזרו למגינים בצדדים וננסה לגנוב ניצחונות מכוערים.

9 לייקים

בחייאת טשואמני אפילו לא ניסה

לא מבין את הבחירה בו על פני קמאבינגה שהרבה יותר טוב ממנו

4 לייקים

לא יודע למה, אבל לראות את מוראטה חוגג עלינו בברנבאו, מביא לי את הסעיף כמעט כמו לראות את פיקה חוגג מולנו.

מאחל לו לפגוש את רודיגר בסמטה חשוכה.

5 לייקים

מאחל לנו שקרלו יפסיד… בשביל שאולי עוד נחליף מאמן מספיק מוקדם השנה

הקבוצה פשוט לא מאומנת שזה מעצבן…

2 לייקים

די כבר עם החרטא הזאת כל משחק “הלוואי שנפסיד שקרלו יעוף”

כבר ראינו מה קורה שיש לשחקנים מוטיביציה לנצח ע"ע דורטמונד

לייק 1

אני חושב שרק איבוד אליפות בינואר + הדחה מליגת האלופות בשלב מאוד מוקדם יגרמו לקרלו להיות מפוטר באמצע העונה.

2 לייקים