נו יופי, ממש פה רצינו להיות. להיות עם הגב לקיר בפברואר ללא פדרי, בחודשים עמוסים. העונש לאי הצלחה מול הקבוצה מבירת דנמרק? עוד עומס משחקים ללא פדרי בחודשים בהם כל הגדולות מנסות להוריד את הרגל מהגז לקראת היישורת האחרונה.
קופנהאגן מבחינתה גם במצב של להיות או לחדול. יש לה סיכוי קטן לגנוב את משחקי הפלייאוף עם קמפיין לא מרשים הכולל ניצחון אחד על ויאריאל (יחד עם אייאקס שקי החברות של ליגת האלופות), וזה עוד בעונה לא מרשימה בליגה הדנית בה היא רק מקום 5 מתוך 12 ( ממקום 7 זה פלייאוף תחתון).
למה זה בכל זאת מלחיץ? אין לנו הגנה שיכולה להתמודד עם סלביה פראג (עוד שק חבטות), שאנחנו ללא פדרי, כך שאין לנו יכולת לנהל את המשחק ובסוף אנחנו לא תלויים מש בעצמנו כדי להשתחל ל8 הראשונות.
למה להיות חיובי? כי הסיכוי קיים, וכי יש לנו מספיק שאמורים לנו את משחק הבית הזה.
קופנהאגן ספגה 17 שערים העונה בצ’מפיונס, רק שלוש קבוצות ספגו יותר ממנה. בנוסף ובדומה לסלאביה פראג, היא לא שיחקה משחק רשמי בליגה המקומית מאז ה13 בדצמבר.
בשבוע שעבר נאפולי סיימה בתיקו 1-1 מול הדנים עם הסטטסטיקה האהובה על בארסה - לשלוט לגמרי במשחק ולספוג בהזדמנויות הבודדות של היריבה. אז יש לנו ממה להיזהר.
לאמין עם כמה מסירות של ראיית משחק מצוינת.
הבעיה שזה מתעורר אצלט רק אחרי דריבל על שני שחקנים. אם יש רק אחד מולו, הוא מחכה לשני, ומנסה לעבור את שניהם. רק אז הוא מוכן למסור.
מה עשה לבנדובסקי חוץ מלבזבז 1 על 1 שהכין לו בלם דני?
