לקראת בנפיקה
קודם כל המצב בטבלה וכדומה:
כל המשחקים הרלוונטים: בנפיקה ליסבון (29) - ריאל מדריד (3) | ליברפול (4) - קרבאח (18)| איינטרכט פרנקפורט (33) - טוטנהאם (5)| פריז סן ז’רמן (6) - ניוקאסל (7)| נאפולי (25) - צ’לסי (8)| ברצלונה (9) - פ.צ קופנהאגן (26) | אתלטיק בילבאו (23) - ספורטינג ליסבון (10)| מנצ’סטר סיטי (11) - גלאטאסראיי (17)| - אתלטיקו מדריד (12) - בודו גילמט (28)| אטאלנטה (13) - יוניון סנט גיל (31)| בורוסיה דורטמונד (16) - אינטר (14)| מונאקו (21) - יובנטוס (15)
סטטוס ריאל:
ריאל מדריד מגיעה למשחק נגד בנפיקה מרוצה מאור אחרי הניצחון המשמעותי ביותר בתקופתו הקצרה של אלבארו ארבלואה על הקווים – 0:2 יציב וטוב על ויאריאל. המשחק בפורטוגל הוא הרבה יותר פיקנטרי מאשר מפגש נגד ז’וזה מוריניו “מורו ורבו של ארבלואה” – ריאל חוזרת לראשונה לאצטדיון האור, דה לוז, מאז גמר הדסימה הבלתי נשכח נגד אתלטיקו מדריד, אחרי 11 שנה ושמונה חודשים. מלבד המאמן שהיה אז על הספסל, דני קרבחאל הוא השריד היחיד בסגל שלה. ובאותו מגרש בו נעשתה היסטוריה, וריאל החלה את רצף ההצלחות של העשור האחרון (ותודה לסרחיו ראמוס), היא רוצה להשיג משהו צנוע יותר – ניצחון שייקח אותה לא רק לשמונה האחרונות בניגוד לעונה שעברה, אלא מקום ברביעייה. אם ריאל מדריד תסיים שלישית או רביעית – היא תארח לא רק את הגומלין בשמינית הגמר אלא גם ברבע הגמר הפוטנציאלי. גם עבור אלבארו קארראס יהיה מדובר במשחק מרגש – יפגוש לראשונה את בנפיקה. ריאל, שסיימה אשתקד במקום ה-11 רוצה גם להרוויח מנוחה ארוכה יותר בין כל משחק – שבוע שלם בחודש הקרוב. נציין כי ריאל ניצחה בכל ארבעת המשחקים האחרונים שלה בפורטוגל ולא הפסידה כבר עשרה ברציפות נגד יריבה מפורטוגל. “עבורנו, זה משחק מכריע. אנחנו רוצים להיות בין שמונה הראשונות ואנחנו צריכים להשיג את שלוש הנקודות מחר נגד קבוצה פנטסטית. גם אם הם היו עולים עם הנוער, יש להם את המנהיג הטוב ביותר שאפשר. הזהרתי את השחקנים לגבי הקושי של המשחק”, אמר המאמן במסיבת העיתונאים.
ארבלואה בחר לפני המשחק שריאל מדריד כן תתאמן באצטדיון דה לוז בניגוד למסורת שהונהגה בשנים האחרוונת, כמובן בגלל הזיכרונות. הוא אמר לשחקנים במעגל: “המגרש הזה הוא היפה ביותר, כי ניצחנו וזכינו כאן בגביע העשירי לפני יותר מעשור, למעשה לפני 12 שנה” והבהיר עד כמה קשה לשחק כאן. במסיבת העיתונאים אמר: “הרגשתי שחשוב שנגיע לכאן ונתאמן כאן. הגביע השביעי היה גם כן רגע מפתח עבור ריאל מדריד. הלה דסימה סימל את תחילתה של תקופה, בוודאי אחת מהשתיים החשובות בהיסטוריה של המועדון. לחזור לכאן זה יכול להביא רק זיכרונות נהדרים”.
מקצועית, ריאל מקבלת בחזרה את אורליאן טשואמני שהיה מושעה מהניצחון בלה סרמיקה וייפתח בהרכב. ארדה גולר ופרנקו מסטאנטואונו היו טובים ביום שבת והם בתנופה, אך גם השחקנים שקל להחליף, יחד עם אדוארדו קמאבינגה. אחד מהם יפנה את המקום, וזה יכול להיות הצרפתי, אך תלוי עד כמה ארבלואה רוצה גישה מבוקרת באצטדיון האור. נוכחותו של הארגנטינאי לא מוטלת בספק. אם כבר בקישור עסקינן, ג’וד בלינגהאם חייב להיזהר מכרטיס צהוב שימנע ממנו לשחק בשלב הבא. אנטוניו רודיגר אמנם התאמן אך עדיין לא זמין כאמצעי זהירות, נראה את אותה חוליית הגנה עם ראול אסנסיו שמותח את הגבול עד לקצה מבחינת הסיכון לפציעה ודין האוסן שלקח צעד קדימה. הילד דייגו אגואדו הוא החיזוק מקסטיליה לקו ההגנה הדל. נציין כי ריאל לא שמרה על שער נקי מאז הניצחון על יובנטוס וספגה שבעה שערים בארבעת משחקיה האחרונים באירופה וזה יותר מדי. ברור שאי אפשר לאפשר את הטיילת ממנה נהנתה מונאקו באותו 1:6. בחזרה לקרבחאל שיפתח על הספסל, יש לו 81 דקות בלבד העונה בצ’מפיונס. קצת מעל שעה נגד מארסיי עד לאדום המטופש, ו-14 דקות כמחליף נגד הצרפתים.
החלק הקדמי נראה עשיר וטוב, כאשר רודריגו לא שותף נגד ויאריאל אבל היה כבר בסגל, ברהים דיאס קיבל דקות ראשונות מאז אליפות אפריקה ובעצם שישה שחקנים מתחרים על שתיים\שלוש עמדות. קיליאו אמבפה בכושר מצוין, צמד נגד ויאריאל, בדיוק כמו המנה נגד מונאקו, מוליך את טבלת הכיבושים במפעל העונה עם 11 ולמעשה כבר מציג מספרים של חלוצים בעונה שלמה. ויניסיוס יוכל להשתוות לפאקו חנטו ככובש השישי בטיבו של ריאל בגביע אירופה אם יבקיע מחר. ריאל מציגה הפרש שערים די טוב בעיקר בשל הניצחונות הגבוהים על מונאקו (1:6) וקייראט (0:5).
מי שהגיע עם המאמן למסיבת העיתונאים הוא אלבארו קארראס שעבורו גם כן מדובר במשחק מיוחד אחרי שאצטדיון האור היה הבית שלו במשך שנה וחצי ובדגש על 52 הופעות אשתקד. היכולת הנהדרת שלו עזרה לו כמובן לטפס בפסגת הכדורגל ולחזור לריאל מדריד. קארראס מלא ריספקט לקבוצתו לשעבר ודאג לעדכן עד כמה המשחק קשה כמובן, כדי ששום זחיחות לא תהיה. “זה משחק חשוב מאוד עבורם ועבורינו. האווירה תהיה נהדרת. עלינו לשחק את המשחק שלנו כמו שעשינו במשחקים הגדולים. ארבלואה רוצה שנהיה עצמינו, שנהנה עם הכדור ונרוץ יחד וגם נישאר יחד ברגעים הקשים. היו לי כמה ערבי ליגת האלופות נפלאים באצטדיון דה לוז. אני יודע שהם יגיעו במלוא המרץ כי הם צריכים את הניצחון. הם במצב קשה, אבל הם ילכו על זה”. הוא סיפר שדיבר עם חבריו לקבוצה והם בקשר מצוין, מערכת יחסים טובה גם עם ההנהלה, אבל עדיף לדבר אחרי המשחק. לגבי הכושר של הקבוצה הוא מבהיר: “כדורגל הוא משחק שונה בכל פעם, היינו מצוינים נגד ויאריאל, אבל אם משהו רע יקרה מחר זה יהיה הרגע הכי קשה עבור ריאל מדריד. אנחנו צריכים להמשיך לנצח”. הוא סיפר שהוא אוהב את הלחץ במועדון הגדול ושהוא לא יודע אם הגזימו מבחוץ בביקורות.
המגן סיפר על העונה שלו עד עתה – רשם 27 הופעות והוא חמישי במספר הדקות עם 2,331 – “הגעתי למקום חדש עם התרגשות של שחקן צעיר שבא למועדון הגדול בעולם. נתתי את כל-כולי כמו שאמרתי מהיום הראשון. קיבלתי ביטחון ועם השחקנים האלה מסביבי הכל קל יותר. אין לי מילים לתאר את השמחה שלי ואיך אני מרגיש. אני נהנה מהיום-יום ולומד מהם כל כך הרבה. האמנתי בעצמי, ידעתי שדברים יילכו כשורה ויש לי את היכולת למלא תפקיד חשוב ולייצג את הסמל בכבוד”. קארראס כבר משחק על מקומו הפוטנציאלי גם בסגל נבחרת ספרד של לואיס דה לה פואנטה.
בחזרה לארבלואה ששוב משבח את השחקנים: “אני יכול לדבר על מה שראיתי ב-15 ימים – קבוצה של שחקנים מחויבים שרוצים להקשיב, מוכנים לעבוד קשה וליישם על המגרש. מה שהם מראים בפרק זמן קצר עם מאמן חדש ראוי לשבח”. ברמה האישית אמר שהוא חש תחושת אחריות מאוד גדולה (מגיע לוולדבבאס כבר ב-06:57) ורק אם נהנים אפשר להמשיך. ארבלואה דיבר על ג’וד בלינגהאם ואמר שראה שחקן שרץ בלי הפסקה, שיש לו את כל התכונות שצריך, גם להיות מנהיג, והוא רוצה למקד אותו. “הוא צעיר, אבל יחד עם זאת, יש לו שפע של ניסיון. אני חושב שהוא הולך להיות אבן יסוד של ריאל מדריד הזו עוד שנים רבות”. הוא החמיא גם לארדה גולר שעובד על נקודות התורפה שלו והבטיח שהוא יהיה שחקן ברמה עולמית “אם הוא לא כזה כבר עכשיו”. כמובן שנושא השיחה הבא היה מוריניו: “לא פספסתי אף מסיבת עיתונאים שלו כשחקן וגם לא את זו היום. כבוד עצום לשמוע את כל מה שיש לו לומר עליי. הוא היה הרבה יותר ממאמן עבורי בכל רמה, הוא חבר נהדר. הוא מודל לחיקוי ולא יהיה מישהו כמוהו”. הוא הוסיף שמוריניו הניח את היסודות לדסימה אך לא רצה לבחור מאמן שהשפיע עליו הכי הרבה וציין את כולם.
ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| פדה ואלוורדה, ראול אסנסיו, דין האוסן, אלבארו קארראס| אורליאן טשואמני, ארדה גולר, ג’וד בלינגהאם, פרנקו מסטאנטואונו| ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה
מה המצב בנפיקה?
בנפיקה ליסבון מגיעה למשחק קצת יותר שלווה בזכות 0:4 חשוב בליגה על אסטרלה דה אמדורה. זה היה ניצחון שלישי ברציפות בזירה המקומית אבל קשה להגיד שחזרתו של ז’וזה מוריניו למולדתו (ב-18 בספטמבר זה קרה) נחשבת להצלחה גדולה – ממש לא. גם העיתונאים בפורטוגל שהתראיינו ל-AS לקראת המשחק, דיברו על זה שמוריניו עובר ימים לא פשוטים. בנפיקה ללא הפסד בליגה אבל עם יותר מדי תוצאות תיקו – מדורגת רק שלישית ורחוקה עשר נקודות מהפסגה. בליגת האלופות היא הפסידה 2:0 ליובנטוס בטורינו במחזור האחרון במה שהיה צעד לאחור. עם שש נקודות, מדורגת רק במקום ה-29 – היא חייבת לנצח מחר כדי להשאיר לעצמה סיכוי לפלייאוף (מקומות 16-24). העיתונאי לואיס פדרו פריירה: “הוא יהיר ותמיד היה. ויש כאלה שחושבים שזה בסדר כי יש לו סיבה. אני חושב שהאמת היא שהוא עדיין לא הביא שום דבר טוב באמת לקבוצה. אני חושב שזו עובדה”. “זו תקופה קשה עבורו”, אומר ברנרדו ריביירו. עד עכשיו הוא רשם מאזן של 16-5-6 ב-27 משחקים על הקווים.
הדרך של בנפיקה לליגת האלופות העונה הייתה מאתגרת כשהתגברה בדרך על ניס ופנרבחצ’ה (שמוריניו היה המאמן שלה). אשתקד הייתה עונה טובה יותר באירופה, השיגה 13 נקודות וסיימה במקום ה-16, עברה את מונאקו בפלייאוף והודחה רק נגד ברצלונה בשמינית הגמר - מכובד לכל הדעות. היא ניצחה את יובנטוס ופירקה 0:4 את אתלטיקו מדריד, בעוד העונה היא מציגה את אחת מההתקפות החלשות במפעל עם חמישה שערי זכות בלבד. יש לה שני ניצחונות, 0:2 על אייאקס בחוץ וכן 0:2 ביתי על נאפולי. נציין כי מאזן הבית של הפורטוגלים מדאיג, הם ניצחו שני משחקים בלבד מתשעת האחרונים באירופה. “הבעיה הכי גדולה שלנו הייתה ההפסד הביתי לבאייר לברקוזן”, סימן המיוחד את הרגע הקשה. “היו עוד משחקים שהיה עלינו לקחת. נצטרך לעשות את העבודה שלנו ורק אז להסתכל על יתר התוצאות ולדעת אם הן טובות או לא”. מוריניו היה נשמע קצת כבוי במסיבת העיתונאים שבאופן מפתיע הייתה די משעממת.
המוציא לפועל העיקרי וזה ששומר על הגחלת הוא החלוץ היווני ואנגליס פבלידיס, שצפוי לעבור את 30 השערים שכבש אשתקד. הוא הבקיע 26 העונה ב-36 הופעות, ואולם, רק שער אחד בליגת האלופות, והוא בבצורת מאז משחק הפתיחה נגד קרבאח אך בכל מקרה מהווה סיכון גדול. הבעיה הגדולה של בנפיקה היא שהמבקיע הבא בתור אחריו הוא פרנאחו איבאנוביץ’ שתרם חמישה שערים (אם כי באלף דקות בלבד), זו פשוט תלות.
עוד שחקן בכיר שתוכלו למצוא בסגל הקבוצה (מאז 2020) הוא הבלם הארגנטינאי הוותיק (37) ניקולאס אוטאמנדי, הקפטן של הקבוצה ואלוף העולם הגאה. באנקר שמשחק גם השנה כמעט בכל המשחקים - 34 הופעות. הוא צריך להיזהר מכרטיס צהוב למקרה שבנפיקה כן תמשיך הלאה. עבור אוטאמנדי יהיה מדובר במשחק מיוחד בכל מקרה - זו תהיה ההופעה המאה שלו בליגת האלופות! הוא יהיה הארגנטינאי השלישי בלבד אחרי ליאו מסי ואנחל די מאריה שרושם ציון דרך זה. אוטאמנדי רשם 43 הופעות במפעל במדי בנפיקה, 39 בסיטי ו-17 בפורטו. דודי לוקבאקיו שהצטרף הקיץ מסביליה היה אמור לשדרג את היכולת ההתקפית של הקבוצה אלא ששחקן ההתקפה שלרוב משחק בכנף - שבר את הקרסול וייעדר לפרק זמן ממושך. הוא נתקע על שני שערים וארבעה בישולים בקצת יותר מאלף דקות. עוד ייעדר הקשר ההגנתי ריצ’אד ריוס שפצוע גם כן. לופס קאבראל ודניאל באנחאקי שפתחו במשחק הליגה האחרון - יירדו לספסל.
מוריניו כמובן פגש כבר את ריאל כמאמן מאז שעזב, זה היה בקיץ 2017 בסופר קאפ האירופי אז הפסיד 2:1 עם מנצ’סטר יונייטד. נציין כי בנפיקה הפסידה את שלושת משחקיה האחרונים נגד ספרדיות וכן חמישה מתוך ששת האחרונים. שניים מהם נגד ברצלונה. למאמן היה חשוב לפרגן לריאל מדריד ולארבלואה: “אני אוהב אותו ואת ריאל מדריד והכי חשוב שהוא מאושר. הוא לא היה השחקן הכי טוב בקבוצה אבל לבטח מהאנשים הכי טובים במועדון הזה”. מוריניו הוסיף שכל ניסיון של העיתונאים לקשור בין האמירה שלו על חוסר ניסיון של מאמנים לבין ארבלואה – הוא מרושע. “הוא היה אחד השחקנים האהובים ביותר עליי ואני מאחל לו קריירה פנטסטית. אני לא יכול לתת לו עצה מלבד שיהיה מאושר ושיבין שכעת ידברו עליו על כל דבר. אני מאחל לו בהצלחה בכל יום חוץ ממחר”. מוריניו גם החמיא לצ’אבי אלונסו, עוד חניך שלו, שלא החזיק מעמד.
המאמן מנתח: “קשה לחזות איך יתפתח המשחק, אין וודאות אף פעם. אתה מפתח תוכנית משחק אבל תמיד יש את האלמנט החסר. אנחנו צריכים להתכונן הכי טוב שאנחנו יכולים ולשחק בכבוד. אנחנו מכירים את היריבה שלנו אבל להכיר בכוח שלנו כקבוצה. עלינו להבקיע כי אחרת הם יענישו אותנו. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו לסבול ולא להיות מאוזנים. זו מילת המפתח שלנו – איזון. יש להם שחקנים מהרמה הגבוהה ביותר, כמובן. אין לנו מה להפסד. אם נפסיד אנחנו בחוץ. זה עניין של להרוג או להיהרג”.
אוטאמנדי היה השחקן שדיבר לקראת המשחק: “חשוב שתהיה לנו גישה נכונה וריכוז מקסימלי, זה יהיה קשה מאוד. בליגת האלופות אסור לך לטעות או לאבד ריכוז. אני שמח מציון הדרך שלי אבל זה שולי. רק ניצחון יספיק לנו. אנחנו מודעים למה שצריך, ורק אם נעשה את העבודה שלנו נוכל להסתכל על התוצאות האחרות. קשה לעצור את קיליאן אמבפה, יש לריאל מדריד המון שחקנים מהשורה הראשונה. יש להם כישרון בכל עמדה ונצטרך לשחק משחק מושלם, להיות קומפקטיים וכן לנצל את המצבים שלנו”. הוא דיבר על כך שהוא מנסה להוות דוגמא לשחקנים הצעירים, אוהב תחרות, וטוען שהוא ומוריניו לא דיברו על העתיד. על כך שהאולטראס הגיעו לאימון בנפיקה: “זו לא הייתה מחאה אלא הפגנת תמיכה. הם חווים את המצב כמונו ויש להם את הזכות לדרוש מאיתנו יותר. תמיד חשוב שהשחקנים לא יישארו במקום אלא ימשיכו להשתפר, עלינו לעבוד קשה”.
בנפיקה – הרכב משוער: אנאטולי טרובין| עמר דדיק, ניקולאס אוטאמנדי, תומאס אראוחו, סמואל דאהל| אנזו ברנצ’אה, פרדריק אורסנס, ג’יאנלוקה פרסטיאני, לאונרדו באריירו, האורהי סודאקוב סודקוב| ואנגליס פבלידיס
היסטוריה ומפגשי עבר::
ריאל מדריד שיחקה נגד ארבע יריבות פורטוגליות לאורך ההיסטוריה. את בראגה היא פגשה לא מזמן, בשלב הבתים ב-2023-24 ורשמה 0:3 בבית ו-1:2 בחוץ, מול ספורטינג ליסבון (משחק אחרון ב-2016-17) היא שיחקה שש פעמים, השיא הוא מול פורטו עם 12 מפגשים והאחרון שבהם כשז’וזה מוריניו עוד אימן אותם ב-2003-04. נגד בנפיקה? שלושה משחקים בלבד ובעיקר עצב. למי שזוכר, אגב, בנפיקה הייתה ההגרלה “המקורית” של ריאל בשלב שמינית הגמר ב-2021-22, העונה בה לאופ"א הייתה טעות “בתוכנה”. איזה מזל שזה לא קרה.
המפגש הראשון היה טראומתי במיוחד, בגמר גביע אירופה 1961-62. ריאל מדריד לא יודעת מה זה להפסיד גמרים. היא חיפשה גביע שישי בשישה גמרים אבל נתקלה באואסביו הגדול. פושקאש העלה אותה ליתרון כפול וגם עשה 2:3, שלושער גדול, אבל לאואסביו היה צמד ועוד בישול. בדקה ה-50 בנפיקה השוותה, בדקה ה-69 כבר 5:3. הקבוצות נפגשו שוב כעבור שלוש שנים ברבע הגמר ב-1964-65. ריאל לא הופיעה, ספגה שלישייה תוך פחות מחצי שעה. אמאנסיו צימק בדקה ה-58 אבל ריאל ספגה את השער החמישי בדקה -87. בגומלין בסנטיאגו ברנבאו אפילו הכבוד לא ממש חזר עם ניצחון דחוק של 1:2 לריאל. רמון גרוסו כבש שער מהיר בדקה העשירית אבל השני לא בא ואאוסביו השווה. בדקה ה-70 פושקאש קבע 1:2 מבישול של פאקו חנטו.
נגד פורטו למשל לריאל יש זיכרונות טובים הרבה יותר. היא עברה אותה בשמינית הגמר ב-1979-80 והקינטה דל בויטרה אף השיגה ניצחון כפול 1:2 ב-1987-88. הקבוצות נפגשו גם במעמד שלב הבתיפ ב-1997-98 עם שני ניצחונות לריאל על האפס כולל 0:4 יפה בסנטיאגו ברנבאו, כן ב-1999-00, ב-2001-02 גם כן ניצחה ריאל פעמיים ובעונת 2003-04. ב-2004 ניצחה ריאל 1:3 דווקא בפורטוגל עם שערים של איבן הלגרה, סנטיאגו סולארי וזינדין זידאן שמחקו יתרון של קוסטיניה. במשחק בספרד אחרי שריאל כבר ניצחה בכל חמשת המשחקים הראשונים בבתים - זה נגמר ב-1:1 עם שער של סולארי. המאזן של ריאל נגד פורטו הוא 9-1-2. מול ספורטינג ליסבון שיחקה ריאל פעמיים בגביע אופ"א ב-1994-95, בשלב הבתים ב-2000-01 וכן ב-2016-17. כריסטיאנו רונאלדו השווה במשחק בברנבאו בכדור חופשי ואלבארו מוראטה ניצח את המשחק אחרי בישול של מחליף אחר בתוספת הזמן - חאמס רודריגס. בפורטוגל, ריאל השיגה ניצחון צרפתי עם שערים של רפאל ואראן וקארים בנזמה. רודריגו ו-ויניסיוס כבשו לריאל ב-1:2 בפורטוגל על בראגה בשלב הבתים לפני שנתיים ואלבארו דג’אלו צימק. בברנבאו 0:3 לריאל כשאנדריי לונין עוצר פנדל בשלב מוקדם מאוד. ברהים, ויניסיוס ורודריגו כבשו. סה"כ המאזן נגד יריבות מפורטוגל עומד על 16 ניצחונות, שתי תוצאות תיקו וחמישה הפסדים ב-23 משחקים.
קצת מסביב:
כותרת נהדרת במארקה: היום בו ריאל מדריד ראתה “את האור” באצטדיון האור. זה הביקור הראשון של ריאל מדריד לא בפורטוגל אבל במגרש הזה מאז השער האל מותי של סרחיו ראמוס בגמר הדסימה. כמעט 11 שנה ושמונה חודשים עברו מאז.
הוויכוח נמשך כבר זמן מה. באופן ספציפי, מאז ה-24 במאי 2014 , בסביבות השעה 24:00. באותו יום, בדקה ה-93 של משחק שנראה אבוד, סרחיו ראמוס התעלה מעל הגנת אתלטיקו ונגח כדור, שלמרות שהיה רק שער השוויון בגמר ליגת האלופות 2013-14, פתח לרווחה את הדלתות ל"לה דסימה". הגביע העשירי לו חיכו בקוצר רוח לא פחות מאשר 32 השנים שחלפו בין הזכייה ב-1966 לבין לה ספטימה.
למשך 92 דקות ו-48 שניות, ריאל עמדה להפסיד את גביע אירופה ליריבתם העירונית הנצחית, וזה, מצדיק את הדיון: האם השער של פדג’ה מיאטוביץ’ נגד פרוצי היה חשוב יותר בהיסטוריה של ריאל מדריד, או השער של סרחיו נגד קורטואה?
נכתב שם על הייסורים הרבים של ריאל מ-2002 ועד אז: החמצת הפנדל של לואיס פיגו נגד בופון בדלה אלפי ב-2003, קללת שמינית הגמר עם הדחה מול ליון וגם השער המוקדם של רוי מקאיי, דו-קרב הפנדלים שובר הלב נגד באיירן מינכן ועוד…
זה היה המפתח לעשור מטורף עם שישה גביעי אירופה בין 2014 ל-2024. “ריאל מדריד חוזרת לאצטדיון דה לוז, המקונדו של ההיסטוריה המודרנית שלה, בידיעה שלעולם לא תהיה מאושרת כמו שהייתה באותו לילה לפני כמעט שתים עשרה שנה בליסבון”.
מאותה ריאל מדריד של אז, גמר 2014, נותר שריד אחד: הקפטן דני קרבחאל שאז רשם את עונת הבכורה במועדון. וגם המאמן אלבארו ארבלואה כמובן, שהיה על הספסל. טיבו קורטואה היה אז בצד הלא נכון של ההיסטוריה..
ב-AS חזרו לקראת המשחק מחר לקשר המיוחד בין אלבארו ארבלואה לז’וזה מוריניו. המגן הספרדי הלך “עד המוות” עבור המאמן מה שפגע ביחסיו עם חלק מהשחקנים בחדר ההלבשה. “ארבלואה - תומך מוריניו האחרון”, נכתב.
ביום בו ז’וזה מוריניו העביר את האימון האחרון שלו כמאמן ריאל מדריד, האחת ביוני 2013, ביקש ממנו אלבארו ארבלואה להצטלם איתו, יחד עם שאר הצוות של הפורטוגלי. הם עשו זאת על אחד הספסלים במגרש בוולדבבאס, והשחקן פרסם מאוחר יותר את התמונה ברשת עם מסר נוגע ללב: “היה תענוג לעבוד עם כולכם במשך שלוש השנים האלה. תודה רבה על המסירות, החיבה והאמון שלכם. אני מאחל לכם כל טוב. נתראה בקרוב, חברים”. אם מישהו בחדר ההלבשה הרגיש את עזיבתו של מוריניו מאוד, זה היה ללא ספק ארבלואה. רבים אחרים כמעט קיבלו אותה בברכה: קסיאס, ראמוס, כריסטיאנו רונאלדו, אוזיל, פפה… בתקופה שבה בסיס אוהדי ריאל מדריד היה שבור בין אוהדי מוריניו ליריביו, מאמן ריאל מדריד הנוכחי נקט בבירור עמדה.
כיום, התמונה ההיא, מוגדלת וממוסגרת עם הקדשות מהמצטלמים וממוסגרת, תלויה על אחד מקירות ביתו של ארבלואה. “זוהי תמונה של חברים. חברות אינה ניתנת למשא ומתן. היא לא מביאה יתרונות או חסרונות. אם הם חברים שלי, זה בגלל שהם הרוויחו את זה”, הרהר עליה ארבלואה, אוהד מוריניו, ב"אל צ’ירינגיטו", כעת מתאחד עם המנטור שלו כשהמקום בשמונה הראשונות בליגת האלופות על כף המאזניים.
הקשר בין השניים היה מיידי כאשר מוריניו הגיע ב-2010, וארבלואה, שלא היה לו מקום מובטח בהרכב הפותח (סרחיו ראמוס עדיין שיחק כמגן אחורי באותה תקופה), סיים את עונתו הראשונה תחת המאמן הפורטוגלי עם הרבה יותר מ-3,000 דקות. בעונה שלאחר מכן, עם המעבר הסופי של ראמוס לתפקיד הבלם המרכזי, ארבלואה ביסס את מעמדו כמגן ימני פותח, וב-2012-13, עונתו האחרונה של מוריניו, הוא גם עבר את רף 3,000 הדקות. בקיצור, אלו היו שנים בהן ארבלואה הרגיש חשוב. ובהן הוא הגן ללא פשרות על הקרבות שניהל מוריניו, רובם נגד ברצלונה של פפ גווארדיולה.
מוריניו העריך את ארבלואה מעל לכל בזכות יציבותו ההגנתית והריכוז הבלתי מעורער שלו. זה מה שהוא רצה ממנו, ואם הוא לא סיפק את התוצאות, הוא היה מעוות את פניו. השחקן עצמו סיפר: “נהגתי לשחק באגף שלו במחצית הראשונה, אבל במשחק נגד סביליה, הייתי צריך לשחק באגף הנגדי, וכשאתה נפרד מהמאמן, אתה תמיד משחק עם יותר חופש. התקדמתי שש או שבע פעמים (עלה למעלה לתקוף). במחצית, מוריניו אמר בקול רם: ‘קאפו נמצא בקבוצה היום, מה קאפו עושה כשהוא מתקדם כל כך הרבה פעמים…’ השיחה הזו הייתה מופנית אליי; זה לא מה שהוא רצה ממני”.
יותר מעשר שנים לאחר עזיבתו של המאמן הפורטוגלי, המושג “מוריניסמו” דעך; אך בשנים מיד לאחר פיטוריו, הוא הפך למאפיין מרכזי ומגדיר של ריאל מדריד, כנראה החשוב ביותר. לארבלואה מעולם לא היו ספקות: “להיות אוהד של מוריניו זו דרך להיות, לעשות דברים, לא לסגת לעולם, להיות תמיד גלוי, להגן על הרעיונות שלך עד מוות, להיות כנה ובעל יושרה, לא לפחד להיות עצמך… אני מנסה להיות אוהד של מוריניו ככל האפשר, למרות שזה לא אומר להעריץ את ז’וזה. אם אני לא מסכים איתו, לא סביר שאגיד לך (לעיתונות); אבל אני אגיד לו”.
מסר זה הדהד גם בקרב ארבלואה ואחרים, כמו צ’אבי אלונסו, חוסה קאייחון, דייגו לופס וראול אלביול. אחרים לא אימצו את סגנון המנהיגות הייחודי של מוריניו. “ז’וזה תמיד האמין שהוא צריך לשחק עם השחקנים הטובים ביותר בכל זמן נתון. זו עבודה יומיומית. הוא דורש ממך את הטוב ביותר, וזה לא קל להתמודד עם זה. כולם מעדיפים מאמן שמקל על החיים”, נזכר מאמן ריאל מדריד הנוכחי בתוכנית “אל צ’ירינגיטו”. בעוד שמערכת היחסים של אלבארו עם הפורטוגלי הייתה מושלמת, מערכת היחסים שלו עם איקר קסיאס הייתה כישלון מוחלט. קסיאס בסופו של דבר ישב על הספסל לחצי עונה, ונוצר סביבו קרע שהוביל בסופו של דבר לעזיבתו את המועדון ב-2015.
לארבלואה היה חלק בסכסוך הזה. ראשית, במקרה: לאחר שאיקר ישב על הספסל במלאגה במהלך חופשת חג המולד של 2012, קריאת השכמה עבור השוער במטרה להעלות את הרמה שלו, ריאל מדריד ביקרה בוולנסיה, ובמשחק הזה, ארבלואה בעט בטעות בידו של קסיאס, מה שאילץ אותו לעזוב את המשחק. פציעתו הובילה להחתמתו של דייגו לופס בחלון ההעברות של החורף. איקר לא שיחק דקה נוספת באותה עונה.
המצב יצר מתח עצום, והשיח בריאל מדריד נסב סביבו במשך חודשים, אפילו שנים. כמה שחקנים, כמו פפה, הרימו את קולם נגד מוריניו: “אנחנו צריכים לכבד יותר את איקר ולא לזלזל בו. הוא נתן לנו כל כך הרבה. הצהרותיו של המאמן (מוריניו מתח ביקורת על קסיאס במסיבת עיתונאים) היו לא הולמות. איקר הוא אייקון בריאל מדריד ובספרד. חשוב לדעת שהשחקנים והאוהדים מאחוריו”. מילים אלו עלו לבלל במקומו בהרכב הפותח לקראת סוף העונה, כולל ההפסד בגמר גביע המלך לאתלטיקו מדריד. ארבלואה הלך לקיצוניות השנייה כשבחן מה אוהדי ריאל מדריד בוודאי חושבים: “הם אוהדי ריאל מדריד, לא אוהדי איקר קסיאס”.
ובסכסוך הזה, ארבלואה גם נקט עמדה נגד חשוד נוסף בהתקפותיו של מוריניו: העיתונות. במהלך הופעתו בתוכנית “אל צ’ירינגיטו”, הוא תיאר אותה כ"מסוכנת": “מסיבות העיתונאים שלו הזכירו לי את הדרמות בבית המשפט, ונראה היה שהוא היה צריך להגן על עצמו מפני כל התקפה. הוא משאיר את מדריד מאוכזבת במידה מסוימת מהשחקנים, מהמועדון, מכל מה שסובב את מדריד… הוא עמד לצד המועדון והם ספגו הרבה ביקורת על כך שהגנו עליו. מעטים במדריד יכולים לומר זאת”.
הוא לא היה סתם עוד מאמן עבור ארבלואה, שהתגאה בהצגתו במועדון בחותם שהותיר עליו: “זה היה כבוד להיות מאומן על ידו. הוא השפיע עליי מאוד, אני נושא אותו בליבי אבל אני אהיה ארבלואה. אני לא מפחד מכישלון, אבל אם הייתי מנסה להיות מו, הייתי נכשל בצורה מרהיבה”.
