האם הקללה של אנואטה התנפצה לחלוטין שנה שעברה? או שמחר נחזור כרגיל לאבד נקודות במגרש הארור הזה?
בפגרה האחרונה נעשו עבודות בדשא של המגרש, אבל הובטח לנו שהדשא יהיה ברמה סבירה למשחק. בשבת,
מהמשחק מחר נכנסים באמת לקצב של העונה. שבאמצע השבוע, ליגת האלופות חוזרת, ויחד איתם חוזר שוב העומס של שתי משחקים בשבוע, רוטציות יהיו הכרחיות בשבועות הקרובים, אבל מחר אסור לשחק משחקים . הרכב חזק.
מה המצב ברצלונה?
המצב טוב, שלושה ניצחונות, מסי אלבה ופיקה נחו בשבועיים האחרונים. אפילו בוסקטס שיחק מעט יחסית בפגרה. הראש מתחיל לחשוב על ליגת האלופות, אבל יש לנו משימה לגרש באופן סופי את השדים של אנואטה.
**מצב הסגל**
מלקום סאמפר ודניס עדיין פצועים, ארתור חזר מאוחר מהפגרה ומחוץ לסגל. ראפיניה וורמאלן עושים בכורה השנה בסגל.
**מה המצב ריאל סוסידאד?**
לא יציב, 4 נקודות משלושה משחקים. מקום שמיני בליגה.
**נוסטלגיה**
ההפסד הכי מפורסם שלנו שם, עונת הטראבל של לוצו, מגיעים לאנואטה אחרי פגרת נבחרות, לוצו רב עם מסי וניימאר ומספסל את שתיהם. מפסידים 1-0 משער עצמי של אלבה. מחול שלם של שדים נפתח. זובי מפוטר, ברתומאו מכריז על בחירות. שגיא כהן מכריז שמסי הוא שחקן של 3-4 שנים, מסי בתגובה לוקח ללב ועושה לייק לצלסי באינסטגראם. הכל נראה שעומד בפני קריסה וכל זה שבוע לפני אתלטיקו מדריד, איך העונה ההיא הסתיימה, כולנו זוכרים.
סוף סוף, וכמו באגדות, גם המשחק הזה, מתחיל איום ונורא, ואלורדה עולה שוב אם הרכב רע. ברצלונה משחקת איום ונורא, סוסידאד עולים ל2-0 ואז שזה נראה הולך לעוד הפסד מרגיז שם. פאוליניו מצמק לפני סוף המחצית במחצית השניה, ברצלונה מתעוררת וסוארז כנראה במשחק הכי טוב שלו שנה שעברה בצמד שערים ועוד שער של מסי עושים מהפך היסטורי. ועושים גירוש שדים מושלם באנואטה!
מבחן אופי רציני מאוד, גם לאחר פגרת הנבחרות וגם האנואטה המקולל… אני מהמר שלפחות אחת משתי הגדולות תשאיר נקודות בחבל הבאסקים.
אצלנו עד כה נראה שהשלם קטן מסך חלקיו אבל הכישרון בחלק הקדמי נושק לאינסוף. את הרוטציות אפשר לשמור למשחקים אחרים, אשמח לתשעים דקות מקוטיניו למרות העומס במשחקי הנבחרות.
מול ווסקה הוא פותח עם כל התותחים הכבדים שנייה לפני פגרת נבחרות, ובאנואטה הוא פותח עם אחת הוריאציות הכי גרועות שאנחנו יכולים לשים בקישור (אני חושב שיש וריאציה גרועה יותר עם וידאל, אבל לא סגור על זה).
בינתיים שום דבר לא השתנה משנה שעברה, פרט לקוטיניו ודמבלה שהתחילו להתחבר לקבוצה ופשוט תופסים עוד שתי עמדות של סופרסטארים על המגרש.
השלם עדיין קטן מסל חלקיו. זה עדיין גדול יותר מהרבה שלמים אחרים, כי יש לנו שחקני על, אבל ככה לא זוכים בליגת האלופות.
הייתי אומר שיש לנו יותר מזל משכל, אבל זה היה רומז על כך שהיה פה שכל, ולפחות במחצית הראשונה לא היה זכר לדבר הזה. באיזה עולם קישור המורכב מרוברטו, ראפינייה וראקיטיץ’, הוא קישור לגיטימי מול קבוצה שאכלנו מולה מרורים במשך שנים, ועוד נמשיך ונאכל? אני מבין שקוטיניו היה זקוק למנוחה, אבל גם כמות הפעמים שהוא ימשיך להיכנס ולהציל את המולדת, לא תוכל להימשך לנצח, וגם אין שום סיבה למה שלושת אלו פתחו, ביחד, דווקא מול סוסיאדד. איזה תיאום אמור להיות בין קבוצת שחקנים שמעולם לא שיחקה יחדיו, ושמורכבת מאחד שאלוהים יודע איך הוא עומד על הרגליים, שני שהיה מיועד לזריקה לפני יומיים וחצי וסרג’י רוברטו?
סרג’י רוברטו, בואו נדבר עליו רגע, קצת לא קשור לכלום. נכון, הוא כלבויניק כזה שיכול לשחק בכמה עמדות. אממה? הוא לא ממש טוב באף אחת מהן. מילא לשים אותו קשר מול קבוצה שנותנת לרוץ, ואז האולי כישרון היחיד שלו בא לידי ביטוי. אבל מול קבוצה שעומדת ולוחצת, ושמולה צריך או לנהל או לדרבל, רוברטו הוא במקרה הטוב מיותר לחלוטין. מה בדיוק הוא עשה, שבגללו (שוב) סמדו נזרק לספסל במחצית, והוא נשאר על הדשא? במה יכולותיו כמגן ימני/קשר כלשהו, כל כך תרמו לנו במשחק הזה, שדווקא הוא זה שנשאר לשחק עד הסוף מבין שחקני הקישור שלא קוראים להם ראקיטיץ’?
לא ברור לי איך סוארס ודמבלה יצא עם שערים במשחק הזה. באמת. סוארס יכול ללחוץ כמו פסיכי 90 דקות, שזה הגורם מספר אחד להערכה שלי אליו, אבל להמשיך לעשות שטויות בקצב שרק הוא יכול לעשות. דמבלה, שמשום מה היה חצי מנהל משחק, בחלק גדול מהמשחק, איכשהו הצליח לכבוש גם הוא. אחת מנקודות האור הבודדות במשחק הזה, זה שהם לפחות כבשו, והמשיכו לקדם את עצמם סטטיסטית.
עוד פעם סוארס - מבחינתי שיבקיע 50 שערים בעונה, בכל מפעל קיים, ושירוץ 20 ק"מ במשחק אחרי שחקני יריב. כל עוד הוא ימשיך עם ההצגות, ועם הנסיונות האחרים שלו לסחוט עבירות/פנדלים, הוא ימשיך לעורר אנטיגוניזם. ולא רק מאוהדי ושחקני היריבות.
לא ברור לי מה קורה עם ההגנה שלנו. סוסיאדד הגיעה במתפרצות, ולא כאלו שהיו כל כך מתוחכמות ומדהימות, במשך כמה דקות למצבים שאף אחד לא יודע איך הם לא הסתיימו בעוד 2-3 שערים לחובתנו. באיזשהו שלב זה היה נראה כאילו מישהו לחץ בטעות על השלט של הפלייסטיישן, והעביר את המצב של הקבוצה ל-Ultra Attacking, ואף אחד לא היה שם כדי לתקן את זה. נכון שברצלונה הנוכחית היא יותר אפורה, ממה שלפחות בעלי המשקפיים הוורודים זוכרים, ומילא שההתקפה בימים אלו היא לא בדיוק משהו לרוץ לספר עליו לחבר’ה, אבל שגם משחק ההגנה (שהוא אחד מהדברים שוואלוורדה בהחלט שיפר) נראה נורא? לא זכורים לי הרבה משחקים כאלו.
מה אני כן לוקח מהמשחק הזה, בכוח? את זה שיש לנו 2 נצחונות רצופים באנואטה. מכוער, לא אטרקטיבי, אבל מתי בפעם האחרונה היינו במצב הזה?
למודלים שונים של ברצלונה היו כינויים שונים - ברצלונה דה לה רמונטדה, ברצלונה דה לה מאניטה וכו’. הייתי אומר שלברצלונה הנוכחית היה מסתדר לי הכינוי “ברצלונה דה לה תחת”, אבל “ברצלונה דה לה אתלטיקו מדריד” הוא כינוי שהולך ונהיה מתאים יותר ויותר.
הכותרת מטעה - לא היה פה שום קשר לטר שטגן, הפעם זה לא הוא. הפעם זה רק העקימות הבלתי מוסברת של שחקני סוסיאדד.
טר שטגן מושלם. גם בתחילת העונה שעברה הוא הביא לכם נקודות קריטיות במו כפפותיו, כמו היום. רק טיל מ10 מטר ששיפשף את הקורה הכניע אותו. 4-5 מתפרצות שכולם נגמרו באחד על אחד איתו, והוא ניצח בכולם ובעיתוי קריטי ונתן לכם אשראי להמשיך ללחוץ בטירוף ולכבוש. מנגד, השוער של סוסיאדד עם 2 הרחקות מזוויעות שהובילו לשערים של סוארס ודמבלה.
בסדר, הקצנתי בכוונה כדי להעביר נקודה.
הרעיון היה שלמרות שטר שטגן היה ענק, גם הוא לא היה יכול למנוע שער, אפילו אחד מתוך כמה וכמה מצבים בטוחים, במידה והיה טיפה יותר ריכוז ודיוק של שחקני סוסיאדד.
טר שטגן הציל אותנו בדיוק ברגע הנכון ומי שהשלים את העבודה וניצח את המשחק היה קוטיניו. אני חושב שהוא כיום מספר אחד בקטגוריית בני האדם בסגל, פשוט קוסם!
לואלורדה אין תירוצים, במשחק כזה במינימום צריך לעלות עם בוסקטס ובטח לא להעלות את ראפיניה להופעת בכורה.
הרוטציות הכרחיות אבל הייתי מנהל אותן אחרת, בטווח של פחות מחודש יש לנו את בילבאו, סביליה, ולנסיה, ריאל, אינטר וטוטנהאם! אם נעשה את העבודה מול ג’ירונה (בית) ולגאנס (חוץ) זה יהיה ממש אחלה לקראת אוקטובר האיום.
וסתם כי זה מעצבן ממש: ייארמנדי היה צריך לקבל חמישה צהובים ולא בפעם הראשונה, מסי התעצבן בצדק גמור.
אפשר להגיד את זה על הצלה אחת או שתיים. אבל ששוער מציל 3 4 פעמים במצב של אחד על אחד . זה לא רק מזל שלו או רק חוסר חדות של החלוצים (כל פעם שחלוץ מחטיא אחד על אחד זה, זה קודם כל חוסר חדות שלו). זה פשוט אומר שהוא העניק לנו את הניצחון היום.
זה אמנם נכון, אבל יש סוג משחקים, בטח ובטח באנואטה עם ההיסטוריה של בארסה שם, שמוכרעים על פרטים קטנים, כמעט הטלת מטבע. אם אתה מחליף בין השוערים זה 3-0 3-1 לסוסיאדד. לצורך העניין, לפני שנתיים ראמוס נגח את דרכנו לאליפות בדקה ה90 של כמה וכמה משחקים.
גם אם תחת, הייתי מבקש אותו במוקש כזה ואתם יכולים לצאת מרוצים גם כי עם קוטיניו חזרתם להראות מסוכנים ומגוונים. לפחות וואלוורדה מתקן את עצמו מהר.
שוב - טר שטגן היה ענק, וכל משחק אני מודה מחדש שהוא אצלנו, ועוד במחיר שהוא עלה.
אבל למרות כל ההצלות שלו, שאין מה לזלזל בהן ולו לרגע, שחקני סוסיאדד הגיעו לכמה וכמה מצבים כל כך טובים, שטר שטגן לא היה הגורם היחיד שמנע מהכדור להיכנס לרשת, בטח ובטח באיזה 2 הזדמנויות שהוא בכלל לא נגע בכדור, אלא הכדור מראש עף החוצה. תקרא לזה מזל, תקרא לזה תחת, תקרא לזה טר שטגן. אני קורא לזה שחקנים שעשו במכנסיים במצבים קורצים.
“Arturo Vidal for Dembelé? There were 15 minutes remaining, they were catching us on the counter and Arturo strengthens us in the middle of the field, why don’t you ask about the other changes?”
במשחק מול אואסקה האימתנית בקאמפ נואו, לא היה צריך רוטציות אבל במגרש החוץ הכי גרוע שלנו בספרד כן? אין שום הגיון בזה ומסכן ראפיניה. משחק ראשון שלו שהוא בסגל, נזרק ישר למים. רק בשביל לחטוף את האש.
וזה מגוחך, לתת למאמן קרדיט על ההכנסה של קוטיניו ובוסקטס, גם אימא שלי, שלא ראתה כדורגל בחיים שלה היתה מגיעה לאותה מסקנה במחצית. יותר גרוע, במשחק מול אלבאס אפילו אלון חזן הצליח להגיע למסקנה הזאת!!!
דרך אגב זה מה שכתבתי אחראי המשחק מול אואסקה:
“המשחק הבא שלנו הוא באנואטה, ולמרות שנה שעברה, הוא עדיין ממשיך להיות מוקש ומגרש מאוד קשה. ודווקא שם יש לי את ההרגשה שהוא ינסה לשנות. במגרש שבו אסור לשחק משחקים. זה ההרגשה
שלי.”
יש הסבר רציונלי למה כל מאמן של בארסה בשנים האחרונות מחליט שדווקא במגרש הנאחסי ביותר ביקום ומה שמסביבו הוא מעלה הרכב רוטציוני מחריד?
אם יש משהו שאני שונא באמת בעולם הזה זה משחקי שעה 5. חצי מגרש באור, חצי בחושך, צלם אומלל שמנסה לסגור צמצם ולפתוח ורק מחרבן את השידור קצת יותר. תוסיפו על זה את האנואטה הארור, ואת סוסיאדד עם הגנת בונקר מופתית, וזה הסתמן כעוד אחר צהריים מבוזבז ומשעמם. and then came coutinho, ופתאום ראינו קצת כדורגל, והשמש קצת ירדה והפסיקה לבאס את התחת, ורמונטדה מופלאה במגרש הכי נאחסי ביקום ומה שמסביבו. יאללה בארסה. אבל בתכלס, מישהו צריך להוריד לוולוידולדלה סטירה מצלצלת על ההרכב א-לה-פרו אבולושיין שנת 2008 של ילד בן 10 שלא ראה ומכיר אף שחקן מרכז שדה של בארסה מעולם. ראפי ראקי וסרג’י, עם סמדו כתוספת מהצד, ואתה מקבל 45 דקות משעממות וגרועות מארץ הגרועות. יש מקום לרוטציות, יש מקום לרוטציות קיצוניות, אין מקום לשטויות האלה של וולדרדוללה.
לא שאני אומר שבחירת השחקנים הייתה טובה, אבל הרוטציות היו צריכות לקרות. השחקנים מברזיל הגיעו באיחור, וידאל אחרי פציעה משחק עם צ’ילה, בוסקטס עובר שינוי בניהול עומסים לפני איינדהובן, ו-ואלוורדה קופץ מעל הפופיק ומנסה על הדרך בסאן סבסטיאן למצוא פתרון לתלות בבוסקטס. מזל שזה נגמר בניצחון, לא התלהבתי מבחירת השחקנים בקישור, אבל לצערי זה משהו שנראה לא מעט. עדיין יש פערים לא קטנים בין הספסל להרכב הראשון, והדרך לגשר על כך היא ע"י שיתוף שחקנים נוספים במטרה לשמור על השחקנים לקראת איינדהובן. איזה משחק לדעתכם הכי חשוב? אתם תגידו לי, אבל הרוטציות עוד יקרו, בטח שעד הפגרה הבאה בארסה משחקת כל שלושה- ארבעה ימים.
דבר אחד שאני חייב לדבר עליו הוא פתיחת העונה של הצוות פיקה ורוברטו. משהו באגף ימין לוקה בחסר, וזה נראה שבכל גול שאנחנו חוטפים השניים הללו בפריים. ואלוורדה כבר צעק על פיקה, ונותר לראות אם יש פיתרון לשניים הללו שבקלות ראש משאיר חורים בהגנה.
אני מקווה שנראה ניהול רוטציות ושילובים הגיוניים יותר בהמשך, כי המשחק הזה פשוט זעק “פוקס”.
