האליפות שזכינו עם צאבי זה קללה שהביאה לנו רק נזק.
לא זכינו באליפות הזאת בגללנו או בגלל שהינו טובים אלא כי אתם היתם חרא. זה לא היה ברצלונה שזכתה אלא ריאל שהחליטה שהיא לא רוצה אליפות.
כתבתי את זה בפרטי למישהו פה, אם פליק שנה שעברה מאמן ברצלונה עם סגל יותר חזק וכשיר מהיום. ברצלונה בגמר ליגת האלופות. אני גם מהמר אלופה.
אבל מה הנזק? זה עוד שנה עם צאבי בתור מאמן. זה הנזק.
אני מוחק את האליפות עם צאבי מהזיכרון. הלואי שלא היינו זוכים בה.
ליאור, אתה בכנות צריך לשחרר מצ’אבי ואינייסטה. פפ שחרר מזה והתקדם, וגם ברצלונה צריכה. הסיבה היא שצ’אבי אולי חרא של מאמן אבל הוא היה הקשר הגדול בהיסטוריה, ואי אפשר להשיג עוד שחקן כזה.
עם כל מה שעברנו עם פדרי בשנים האחרונות, צריך לזכור שהוא עדיין ילד. פעם ראשונה בחייו שהוא עובד עם מאמן שאשכרה מבין כדורגל, ועם קצת מזל ובלי פציעות הוא עוד יכול להפוך לקשר שיניע לנו את המשחק. הוא לא יהיה צ’אבי, כי לא יהיה עוד צ’אבי אבל הוא יהיה פדרי וזה יהיה סבבה.
אם כבר שחקן של אחד בדור, אז ברנאל נתן לי פלאשבקים לבוסקטס וממש חבל לי שאין לנו אותו כרגע. אולי אפילו יותר חשוב מ"צ’אבי חדש". אני ממש מקווה שהוא יצליח לחזור מהפציעה ונוכל עוד ליהנות מהתפתחות תקינה שלו בשנים הבאות.
אני מסכים המשפט האחרון בהודעה של ליאור, אנחנו נשלם מחיר על בנית הסגל הזו בהמשך העונה. אבל זה תהיה אשמה של ההנהלה ולא המאמן.
זה מה שאמרו אחרי מראדונה…
גם לי
התקדם לאן בדיוק? הוא הצליח עם קבוצה אחרת להתקרב לדומיננטיות המוחלטת של הפפ-טים?
איל,
The day will not come. הרעיון הוא לשאוף תמיד ליותר. לטעון שהימים הטובים מאחורינו זה יאוש.
כן, אבל כתבתי May.
העיניין זה לא הייאוש, מההסתכלות הזאת לא תוכל ליצור משהו חדש. בגלל ההסתכלות הזאת מסי לא התקבל כ"מאראדונה הבא" עד שהבינו שמסי הוא אדם אחר לגמרי.
מצטרף לאווירה הכללית: פליק מראה בדיוק את מה שכולנו הבנו לגבי צ’אבי, ואת העובדה שהכישלון של האחרון הפכה את הניהול המקצועי של המועדון לכושל לחלוטין.
פתאום יש לנו חלוץ, פתאום יש לנו קשר מצויין במקום שחקן כנף כושל, פתאום יש לנו משחק קבוצתי ולא קבוצה שלא יכולה לשחק כי אין לה את צ’אבי, מסי ואינייסטה.
פליק היה מאמן מצוין והגיע לפה עם הכנה סופר רצינית, ונראה כמו מישהו שיותר מאשר מבין בכדורגל מבין במה שנקרא ‘‘תורת האימון’’. הוא מאמן את הקבוצה לשחק טוב ולנצח.
עוד נראה כמה ארוכה השמיכה בהמשך, מה הקבוצה מסוגלת לעשות מול יריבות חזקות יותר או בערבים לחוצים יותר ומה יש לפליק לתת ברמה הטקטית, אבל הפתיחה מרעננת ומרשימה ביותר.
אייל מסתכל על השינוי דרך הפריזמה של פדרי, אני עושה את זה דרך הפריזמה של ראפיניה שבעיני סבל הכי הרבה מכישוריו של צ’אבי.
באופן אישי פדרי יותר מזכיר לי את צ’אבי מאשר את אינייסטה.
שלום לכולם, אני רק רוצה לוודא, באיזה שנה אנחנו?