נתחיל בזה שבאותה הדחה אימן אותם ״המיוחד״…
הוא היה מיוחד בזה שמעולם לא הצליח להסתכל לברצלונה בעיניים, ותמיד בא עם רעיונות איך להרוג את המשחק.
מקבוצה שרצה עד הסוף הייתי רוצה לראות תכנית משחק אחרת, ולא רק איך להרוג את המשחק ולגנוב עליה לשלב הבא.
״לגנוב״ אני אומר? למה לגנוב?
אה… כי פסלו לנו שער חוקי לחלוטין שהיה אמור להעלות אותנו שלב. לפחות היום כבר יש VAR…
למעט אתלטיקו, כל הקבוצות האחרות שהזכרת נתנו לנו בראש. ניצחו אותנו בכדורגל, ולא באנטי כדורגל. מגיע להם את כל המחמאות…
זו תחושה סובייקטיבית וזכותך להרגיש כך.
אם אתה זוכר, בסאן סירו אינטר שיחקה אחלה כדורגל והייתה מסוכנת לפחות כמו בארסה, שם גם שרקו נבדל למילטאו (שלא היה) במצב של אחד על אחד מול ואלדס. ובקאמפ נואו, במחצית הראשונה של המשחק, נשלף אדום (שערורייתי לדעתי) למוטה, אחרי הצגה של בוסקטס. אין קבוצה בעולם שלא תרד לבונקר בסיטואציה הזאת בקאמפ נואו.
השופט שדד את צ’לסי ב2009 ושדד את פריז ב2017, אבל הרומנטיקה של הפצצה לחיבורים של אינייסטה והמהפך המטורף של סרג’י רוברטו התגברה על הגניבה השיפוטית בזיכרון ובתחושה, אז זה בסדר.
ללא קשר לאוהדי ברצלונה, אני לגמרי מרגיש סובייקטיביות בתקשורת כלפיי קבוצות אהובות. מישהו זוכר את השיפוט באיתיחד שעזר לליברפול להעפיל להפעיל לגמר לפני שנתיים? או את השער של אייאקס שקבר את ריאל מדריד, שאושר למרות שהכדור יצא מחוץ לקווים בתחילת המהלך בשנה שעברה? מנגד, ריאל מדריד מקבלת פנדל 50/50 מול יובנטוס והעולם כמרקחה.
אני מסכים איתך שבארסה הייתה פחות טובה במפגשים מול יובה, רומא וליברפול. אין מצב שבארסה בכושר סביר לא כובשת באולימפיקו, עם כל הכבוד לרומא. משהו רע קרה שם. לדעתי, כשאתם מרגישים ש"מגיע" לכם, אתם מחליקים גורמים מקלקלים כמו טעויות שיפוט, או כשמודחים, מתרעמים על קבוצות “אנטי כדורגל” שלא נותנות חופש למסי להשמיד אותם. אם כל הקבוצות ישחקו פתוח מול מסי, אפשר לתת לברצלונה את כל התארים מראש.
היית מוכן שבארסה, אחרי שעשתה את העבודה בביתה, תתבנקר בצורה הכי מגעילה שיש באולימפיקו ובאנפילד בתמורה להעפלה? אתה חושב שזה היה הופך אותה ללא ראויה לתואר?
(מצטער אם הפוסט קצת מרגיז, ברור לי שגם התחושה שלי סובייקטיבית, ולקצה השני).
אתה טועה ידידי. תסתכל על המשחק הראשון. מציע לאנשים להתבגר מהשנאה של בארסה מניה.
מוריניו לא כוס התה שלי מבחינת כדורגל, אבל האיש הוא אחד מהמאמנים הכי טובים בהיסטוריה. בטח בעידן הנוכחי. דרך אגב, אם היתי יכול לקבל את מוריניו לחצי שנה שנה, היתי לוקח אותו בעינים עצומות על ואלורדה.
אני “שמח לאיד” כי השחצנות של האוהדים של אינטר (לפחות בארץ שברו שיאים) כל הזמן פירסמו תמונות של ההדחה שלנו ועקצו אותנו בבממים.
דרך אגב אינטר מפסידה פעמיים לברצלונה בינונית . מה זה אומר על “האתגר” באיטליה?
בלי לזלזל במה שרשמת, אפילו לא טיפה, אפשר לצמצם את כל מה שרשמת ל"הסובייקטיביות בלאהוד קבוצה"
ברור שאוהדי ברצלונה ייטו יותר לתלונות על דברים שקרו לרעת הקבוצה שהם אוהדים, ולא לכיוון הדברים שהם קיבלו על חשבון קבוצות אחרות. זה לגיטימי, טבעי, ונכון לכל קבוצה שהיא. וכשמדובר בקבוצה גדולה, זה מוכפל פי כמה.
אגב - על כל צ’לסי ב-2009, יש אינספור דוגמאות אחרות, בולטות וזכורות יותר או פחות, של מקרים דומים ש"נשכחו", מסיבות כאלו ואחרות. כמו שאמרת - כל אחד בוחר את מה שהוא רוצה לראות.
בדיוק. זו פשוט עוד דוגמה לעניין הסובייקטיביות - קל לזכור בונקר במשחק השני ואת אטו מתפקד כמגן שמעיף כדורים. קשה יותר קשה לזכור שבמשחק הראשון הבונקר היה קצת פחות…אממ…בונקר.
המשחק אמש בלי מסי, מזכיר את המשל על האיש העני והעז (לא רק בגלל goat, זו רק תוספת קומית). במילים אחרות, רק בהיעדרותה של העז הבינו פתאם כמה מקום יש–לשחקנים ולקבוצה לנוע.
מה שהוא כתב למעלה על השופט של צלסי זה גניבת דעת רגילה של אוהדי ריאל, הם כרגיל “שכחו” מה היה במשחק הראשון.
אפילו במשחק השני (שהיה אכן הרבה טעויות לכיון של צלסי) גנבו למסי פנדל והרחיקו את אבידל שלא בצדק.
יוני אם היה לי מכונת זמן היתי מוכן שכל הפנדלים שצלסי היו אמורים לקבל במשחק השני הם היו מקבלים אותם. בתמורה שאנחנו נקבל גם הטעויות נגדנו במשחק הראשון? איך אני איתך? מבטיח לך שהתוצאה היתה זהה.
האמת שחשבתי על זה בעצמי אתמול. אם גריזמן מרגיש חופשי רק כשמסי וסוארס לא משחקים, אז -
הנה עוד הוכחה למיותרות שבקנייה שלו.
אם לגנוב ממך את הפיוטיות לרגע - אולי מסי הוא הדבש והעוקץ. כל מה שהוא ומי שהוא, פשוט מפריע לשחקנים אחרים ולסגנונות משחק אחרים. זו לא תלונה כלפיו, זו פשוט אולי מציאות שצריך להכיר בה.
זה היה כך כבר בתחילת העונה עם הפציעות של כל חוליית ההתקפה.
כשהם חזרו קצת הצטערתי, וגם אמרתי שהייתי רוצה שיחממו קצת את הספסל ויתנו לצעירים להתפתח.
לא מסי ולא סוארז ישכחו איך משחקים כדורגל אם הם ישחקו משחק אחד בשבוע ולא יותר (או לחילופין - 60 דקות למשחק, ואז חילוף בשחקן משתלה). לצעירים זו יכולה להיות הזדמנות מצויינת להתפתח.
אבל בינתיים… אחרי שראינו ניצוצות מפאטי, וגם קצת מפרז, הקאליברים חזרו לכושר והצנון חזר לייבש את הצעירים בפריזר…
אין ויכוח. תן לי את המשחק השני מול צ’לסי, ואני אתן לך את המשחק הראשון. תן לי הפנדל שנשרק על עבירה שבוצעה על ניימאר בקלאסיקו (אחרי נבדל), ואני אגיד לך שרונאלדו הוכשל מחוץ לרחבה בפנדל שהיה בצד השני. אין לזה סוף.
יש אינספור דוגמאות לכל הכיוונים. יותר מזה - אנחנו זוכרים רק את הדברים המשמעותיים: פנדל, הרחקה וכד’. אי אפשר באמת לכמת את כמות טעויות השיפוט, אמיתיות או מומצאות על ידי אוהדים מתוסכלים, אם נכלול גם את הדברים ה"קטנים" יותר (קרן שלא הייתה, חוץ לא נכון, צהוב לא במקום וכו’).
אנחנו אוהדי כדורגל ואנחנו סובייקטיבים. זה הגיוני. השאלה היא רק המינון.
מודה שאני אפילו לא זוכר מה הייתה התוצאה במשחק הראשון אבל הנקודה שלך נכונה. כולם סובלים ונהנים מטעויות שיפוט באופן די אחיד לאורך זמן. הבאתי את פריז וצ’לסי כדוגמא נגדית לגניבה של השופט מול אינטר.
אגב, מוריניו שאתם שונאים מדבר מאוד יפה על מסי ועל כמה הוא היה צריך לחשוב וללמוד כדי לעצור אותו, אז בסביבות 2012. האיש היחיד שיכל למסי.
כבר כתבתי לא מזמן שמוריניו העניק לנו את ההתרגשות העצומה בשער של אינייסטה בנס סטאמפורד ברידג׳…
אם לא היינו צריכים לירוק מולם דם, זה לא היה מרגש כל כך כמו שזה היה בדקה ה- 89 (או מה שזה לא היה לקראת סוף המשחק).
אמרתי:
אני שונא את המאמן מוריניו.
מוריניו כבן-אדם לא מטריד אותי, בטח אחלה בן-אדם.
חוץ מזה, עבורי לכל האמהות של השופטים יש רק מקצוע אחד, גם אם הם לא מתיאו להוז. לא אכפת לי, זה מצחיק אותי ומהנה אותי וזה בעצם חלק מהפאן של להיות אוהד כדורגל…
מוריניו עשה הרבה דברים בחיים. הבן שלו הוא אוהד מטורף של ברצלונה ומסי. זה היה מצחיק לעקוב אחרי הבן שלו שהוא אימן את ריאל. מניח שארוחות שישי בבית מוריניו היו סוערות.
אתה חייב להודות שאין בעולם הזה יותר שמחים לאיד מהתקשורת שמזוהה עם ברצלונה, בראשות בארסה מניה, מונדו דפורטיבו וספורט. הראשונים עדיין מצלמים לוחיות רישוי עם הצירוף 62, והעיתונות הקטלונית אינפנטילית ברמות. מורחים על השער בענק “7” כשריאל הפסידה משחק אימון לאתלטיקו בקיץ. אני נהנה לראות איך כל דבר, חיובי ככל שיהיה לגבי ריאל, מוצג באור שלילי בעיתונים שם. אומנות של ממש. התיקשורת המדרידאית הרבה יותר אובייקטיבית כלפיי מסי וברצלונה.
עריכה: שמתי לב שאמרת “אוהדי אינטר בארץ”. לא הייתי מודע לקיומם כל כך.
מי ששם לב למה שאני כותב בחודשים האחרונים ישים לב שאני מאוד “מריר” כלפי בארסה מניה, בארסה מניה בניהול החדש שלה זה עמוד שלם של בינוניות והתחנפות למכנה הנמוך של אוהדי הבר מצווה שלנו. אבל דבר אחד אני לא יבוא אליהם בטענות וזה " “מצלמים לוחיות רישוי עם הצירוף 62,”
שגיא כהן סיפר סיפור קורע לב על ילד שטס אלפי קילומטרים מקיבינימט, כדי לראות את מסי, רק כדי לגלות שמסי בכלל לא משחק. להזכירך מדובר במשחק שהיה חסר חשיבות עבור ברצלונה. יותר מזה, הוא טען שזה משהו חדש. כאילו קבוצות מעולם לא נתנו מנוחה לשחקנים בכירים במשחקים דומים.
הוא נתן את זה כדוגמה לכך שזה עידן שבו קבוצות ושחקנים מזלזלים באוהדים (לא פחות), בגלל שכנראה עדיף לשחוק את מסי ושות’ עוד קצת, גם במשחק לא חשוב, רק כדי לשמח כמה ילדים מטימבקטו.
לא זכורות לי תלונות כאלו על קבוצות אחרות.
בשורה התחתונה: האם יש גופים וגורמים (תקשורת ופרטיים) בארץ ובספרד שנוטים לכיוון ברצלונה? ברור. האם יש מקרים הפוכים? ברור שיש. אנשים יתנו את הדוגמה של צ’לסי ב-2009 גם עוד 50 שנה, ומשום מה יתעלמו ממקרים אחרים, שאפילו לא קשורים לברצלונה. למה?
הערת צד - אני בעד להעביר את הדיון הזה למקום אחר (אולי אפילו מחוץ לצד הברסאי בפורום).
עד כמה שאני יודע, זה דברים שקשורים יותר ביכולת הפצה מאשר באיזה יושר עיתונאי. מארקה מכוון להיות העיתון הכל-ספרדי והוא מופץ בהתאם ברחבי ספרד. יש מספיק אוהדי ברצלונה ברחבי ספרד וגם הם צריכים לקנות עיתון. אל מונדו דפורטיבו למיטב ידיעתי מופץ רק בתוך ברצלונה, אז כל אחד כותב את מה שיביא לו יותר קונים. באופן כללי הייתי נמנע מלייחס תכונות אציליות לעיתונאים בתקופה הזו באופן כללי, ולעיתונאי ספורט ספרדיים באופן ספציפי.
.
אבל הנקודה שלך נכונה. כולם סובלים ונהנים מטעויות שיפוט באופן די אחיד לאורך זמן. הבאתי את פריז וצ’לסי כדוגמא נגדית לגניבה של השופט מול אינטר.