מחזור 6 באלופות: מפסידים 2:1 לסיטי עם חוסר מזל| כבש: רודריגו!

לקראת מנצ’סטר סיטי

סטטוס ריאל:

ריאל מדריד מגיעה למשחק “מדממת” אחרי שקיבלה בוקס לפנים נגד סלטה ויגו – ככה זה עם הפסד ביתי ראשון העונה (2:0) בתזמון הכי גרוע שיש (והפער מברצלונה שגדל). האשליות מהמשחק בסאן ממס החזיקו מעמד ארבעה ימים. נראה שצ’אבי אלונסו במשחק על החיים שלו (“גמר עבור אלונסו”, נכתב בשער המארקה) או אפילו שהפור כבר נפל בהכירנו את הנפשות הפועלות ודינו נחרץ. מה שהיה אמור להיות מבחן ומדד כוח, עם ציפייה אופטימית לעשות צעד גדול אל עבר שמינית הגמר מהשמינייה הראשונה מה שלא הצלחנו אשתקד – הפך למעין קרב הישרדות. ואם כל זה לא מספיק אז הגיעו הפציעות, בלי הגנה נורמלית. מנגינת ליגת האלופות תעשה את כל השינוי? לא בטוח. גם השחקנים נקראים לסדר ולא חפים מפשע מצד החלונות הגבוהים. לא בטוח שמישהו באמת רוצה להילחם בקבוצה, אבל עם מי כן אפשר לצאת למלחמה? אלונסו שמכיר היטב את ה-DNA של המועדון, נאחז בסיפורי ההיסטוריה ובליגת האלופות. “זה יום גדול, הזדמנות להתקדם. תהיה אווירה נפלאה של ליגת האלופות. האוהדים ידועים איזה משחק צפוי לנו, זה יהיה משהו שונה. המשחק הקודם היה ונגמר. התהליך של האוהדים זהה לשלנו, הם יתרגשו לקראת המשחק ויעזרו לנו, אנחנו רוצים להיפטר יחד מהתחושה של מה שקרה ביום ראשון”.

כמו שהמשבר האדיר של ריאל מדריד שניצחה רק בשניים משבעת משחקיה האחרונים – רובם לא קשים במיוחד – הגיע משום מקום – כך גם אפשר לצאת לדרך חדשה וזה מה שמנחה אותו. “הסקנו מסקנות אחרי סלטה ויגו. דברים יכולים להשתנות מהר מאוד בכדורגל. אנחנו מוכנים מנטאלית להתמודד עם מה שצפוי לנו”. אלונסו הבטיח, ולנו יש קצת ספקות – “הקבוצה מאוחדת ומשוכנעת שהיא יכולה לנצח מחר. על כן עלינו לשחק משחק טוב, עם קצב ועצימות גבוהה”. כשנשאל על אכזבה מסוימת המשחקנים, ענה: “כולנו יחד בזה. בלי שום סדקים. זו הזדמנות. אנחנו צריכים אנרגיה ולרתום את הקהל אלינו”. אלונסו אמר שוב שהוא לא מתרכז בשמות שעולים בתקשורת וכמאמן ריאל מדריד “אתה צריך להסתגל וללמוד, יש ימים טובים ורעים, עלינו להתמודד עם המצב הזה. אני מתמקד רק במנצ’סטר סיטי. עליי להיות מוכן למצבים כאלה”. הוא נשאל האם קיבל את התמיכה של המועדון ואמר שכן – כל הזמן.

ועל כר הדשא מה? שישה שחקני הגנה פצועים – אוי ואבוי, מספר חסר תקדים גם ביחס לשבריריות הידועה שלנו והפציעות שלא עוזבות מאז 2022 בערך. לא עם אדר מיליטאו הבלם הבכיר שלנו - שסובל מקרע וייעדר כארבעה חודשים, ולא עם דין האוסן שלא התאמן כבר שבועיים, וגם לא עם אדוארדו קמאבינגה שנכלל בסגל נגד סלטה אבל לא שיחק ולא זמין זכר לפציעה נגד אתלטיק בילבאו. ריאל מדריד במצוקת בלמים אמיתית. הכאוס מחזיר אותנו למרכז ההגנה של העונה שעברה מאז נובמבר – אנטוניו רודיגר שבקצב הזה גם יקרוס חלילה בשל עומס המשחקים וראול אסנסיו, פדה ואלוורדה מגן ימני. ורודיגר, לצערינו, אחרי פציעות וגם הזדקנות צפויה - הוא לא בדיוק הבלם של 2024 שהעלים לחלוטין את ארלינג הולאנד. מה שבטוח זה שהוא ישאיר את הלב שלו על המגרש.

נגזרת של המצב - גם בקישור יש לא מעט חורים. הרי פדה לא יהיה שם (אם כי פדה של העונה – זה לא זה) וגם קמאבינגה, ריאל מאבדת הרבה עוצמות באמצע. נפתחת הדלת לדני סבאיוס וגם שוב ג’וד בלינגהאם וארדה גולר יחד, איך נכתב עליהם ב-AS: “כמו שמן ומים” (למרות שהטורקי היה השחקן שסיכן הכי הרבה את השער נגד סלטה). עד עתה כששניהם משחקים הם דורכים אחד על השני, זה לא מסתדר. כדי לשרוד - ריאל תצטרך, תהיה חייבת, לחזור לקווים שהנחו אותה בתחילת העונה של עבודה חזקה ללא כדור ויציבות. אחרת זה נראה חסר סיכוי. אלונסו יודע שיהיה קשה: “זו קבוצה של פפ שנמצא במועדון זמן רב. השנה הגיעו שחקנים חדשים במקום כמה חשובים שאינם. אנחנו יודעים שהם יריבה קשה. התמודדנו מולם פעמים רבות בשנים האחרונות, זה אתגר גדול מאוד”.

אין אמנם קבוצה ומשחק התקפה מסודר אבל יש שחקנים גדולים בחלק הקדמי שביום טוב אם הכל מתחבר - יכולים לנצח כל יריבה בעולם. את הלילה הגדול ביותר שלו בריאל מדריד רשם קיליאן אמבפה נגד מנצ’סטר סיטי אשתקד בברנבאו עם שלושער גדול, והוא גם כבש באיתיחאד במשחק הראשון. לאמבפה יש שבעה שערים בשבעה מפגשים מול הקבוצה של פפ גווארדיולה, עוד מימיו כילד צעיר במונאקו. העונה הוא כבר עם תשעה במפעל – שיא אישי, ו-25 בכל המסגרות. מה שכן, הוא לא השתתף באימון המסכם בשל עומס ואי נוחות ונמצא בספק רציני למשחק (שיאן הדקות שלנו העונה). קשה לחשוב על מישהו ראוי שיחליף אותו, בטח לא רודריגו למרות שבמשחקים נגד מנצ’סטר סיטי הוא נראה שחקן גדול. הצרות באות בצרורות? רודריגו אגב התראיין לאופ"א, שיחזר את הצמד המיתולוגי שלו ב-2022 ואמר שהמשחקים נגד סיטי ממש הפכו “למעין דרבי גדול בסגנון ליגת האלופות”. הוא ציין את השאגה של הברנבאו אחרי שער השיוויון שלו בחצי הגמר ההוא וכשהכרוז הודיע על שש דקות תוספת זמן. עם הברנבאו תומך מאחוריה – ריאל אחרת. נראה שריאל תפרסם את הסגל רק מחר בבוקר\צהריים ותמתין לראות מה קורה עם אמבפה.

זה מחזיר אותנו לוויניסיוס שמדי מחזור בספרד אנחנו רואים אותו מתעסק יותר עם קהלים יריבים ושופטים. ויני עדיין לא כבש העונה במפעל בניגוד לארבעה שערים בשלב הזה אשתקד, ובכלל הוא רושם 11 משחקים בלי שער. ולמרות כל זה הוא המבקיע השני בטיבו בקבוצה עם חמישה כיבושים וזה אומר הכל. ואם כבר ויניסיוס, שאולי כן יקבל חופש לעשות את הדריבלים שלו כמו נגד אולימפיאקוס – אלונסו נשאל מה היה קורה אם לא היה מחליף אותו בקלאסיקו, לדעת רבים הרגע שפירק את הקבוצה ו\או את הסמכות שלו כלפי חדר ההלבשה. “אני לא יודע למה אתה שואל”, ענה אלונסו לשאלת כתב המארקה, קצת היתמם. “זו הייתה החלטה ספונטנית. אנחנו במקום אחר עכשיו, ואני צריך לקבל החלטות עכשיו לפי מה שאני רואה, זה תפקידי ואין לי ספק בכך”.

המאזן הביתי של ריאל נגד אנגליות לא טוב במיוחד, והזיכרון האחרון מר: הפסד 2:1 לארסנל בגומלין רבע הגמר אשתקד במשחק של חוסר אונים מוחלט, זה שאחריו טיבו קורטואה יצא לכלי התקשורת ואמר שריאל שיחקה בסגנון כאילו חוסלו עדיין אצלה, אבל לא. ב-27 משחקים, ריאל ניצחה בפחות ממחצית (13), הפסידה חמש פעמים ותשעה משחקים הסתיימו בתיקו. ריאל ניצחה ב-13 מ-14 משחקי הבית האחרונים שלה בשלב הבתים\שלב הליגה, ההפסד הבודד היה למילאן אשתקד.

מי שהגיע עם אלונסו למסיבת העיתונאים הוא אורליאן טשואמני לו חשיבות מכרעת שבעתיים מחר במרכז השדה, השחקן היחיד עם הפיזיות וחילוצי הכדור – עם עזרה קטנה מבלינגהאם כנראה בהתאם לגודל השעה. טשואמני הגן על המאמן בחירוף נפש – חבל שבמגרש הוא לא מראה כזו מנהיגות, והעביר ביקורת על השחקנים. “כולנו ביחד בזה. אנחנו עם המאמן ועלינו להילחם כדי לנצח, לעשות את הדברים טוב יותר. יש לנו הזדמנות טובה לשנות מחר את הכל. נגד סלטה בהחלט סבלנו מחוסר אינטנסיביות, וגם בימים אחרים. אם לא נשחק בעוצמה מקסימלית אז יהיה קשה מאוד. זה ברור לנו שדברים צריכים להשתנות ומה שהיה עד כה לא יכול להימשך. למאמן הייתה תוכנית טוב אבל אנחנו אלה שנמצאים על המגרש וזו אשמתינו. עלינו להשתפר בהפעלת הלחץ”. טשואמני התייחס גם למפגש מול ארלינג הולאנד בהתאם להגנה החסרה שלנו: “יש לנו הרבה פציעות אבל כל מיש כאן יכול להופיע ברמה גבוהה. עלינו להגן יחד ולהראות מחויבות. סיטי קבוצה נהדרת והולאנד יריב קשה מאוד, הוא מדהים. אם נשחק במלוא הפוטנציאל שלנו – נוכל לנצח. נצטרך להיות קומפקטיים וגם מהירים ביצירת מצבים. אני בטוח שנהנה מהמשחק”.

ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| פדה ואלוורדה, ראול אסנסיו, אנטוניו רודיגר, אלבארו קארראס| אורליאן טשואמני, דני סבאיוס, ארדה גולר, ג’וד בלינגהאם| ויניסיוס ג’וניור וקיליאן אמבפה (רודריגו)

מה המצב סיטי?

מנצ’סטר סיטי של פפ גווארדיולה לא מפחידה כבעבר אבל היא מתייצבת ולבטח גם לא קבוצה גמורה כמו בעונה שעברה. סיטי עוברת תהליך, היום שאחרי קווין דה בריינה שעבר לנאפולי, כשרודרי ישנו אבל מתנדנד בין פציעות, אילקאי גונדואן עבר לגלאטאסראיי ואפילו יש לה שוער חדש – ג’יאנלואיג’י דונארומה, האנטיתזה לפפ שאוהב שוערים עם משחק רגל משובח. הדבר היחיד שזהה בסיטיזינס זהו סגנון החזקת הכדור והגולים של ארלינג הולאנד. העונה כבר הספידו אותה לא פעם, כמו אחרי שני הפסדים לטוטנהאם ולבריטון בליגה אחרי המחזור השלישי, ואפילו אחרי שנכנעה 2:0 לבאייר לברקוזן בליגת האלופות בבית לפני שבועיים – זה היה שוק של ממש. אבל סיטי ידעה להגיב. במחזור האחרון היא הביסה 0:3 את סנדרלנד - ניצחונה השלישי ברציפות, ולפתע ארסנל שנראתה כבר משייטת לתואר - רחוקה בסה"כ שתי נקודות ממנה. באירופה סיטי עדיין לא בשמינייה הראשונה אבל יש לה עוד זמן לתקן כמובן. המטרה העיקרית של פפ, יריב וותיק של ריאל, וכן של ברנרדו סילבה שהגיע יחד איתו למסיבת העיתונאים – היה להבהיר שמבחינתם ריאל מדריד לא במשבר. “להרדים” את היריבה כמו שאומרים.

למעט העונה שעברה, החלשה ביותר של המאמן הספרדי לא רק בסיטיזנס אלא בקריירת האימון בכלל - ראינו את סיטי יותר דומיננטית בדרך כלל מול הגדולות. יש לה תיקו נגד ארסנל בחוץ כשהיא סופגת את השוויון ברגע האחרון, 0:3 קל על ליברפול בבית (אלופת אנגליה בהתרסקות של ממש) וניצחון חלק בדרבי אם זה נחשב – שלישייה קלילה נגד מנצ’סטר יונייטד. באירופה היא מדורגת תשיעית, ניצחה בקלילות את נאפולי ויש לה גם 1:4 על בורוסיה דורטמונד. ברנרדו אמר: “בדרך כלל אנחנו טובים יותר בחצי השני של העונה ונקווה שזה יהיה גם הפעם כך. לא היינו גרועים, אבל יכולנו להופיע טוב יותר בכמה משחקים (ציין את ההפסדים לברייטון ולטוטנהאם). ההפסדים האלה היו בלתי מתקבלים על הדעת אבל אנחנו משתפרים מיום ליום”. במה הקבוצה משתפרת? “אנחנו צוברים הרבה יותר נקודות, מתחרים טוב יותר בחודשיים האלה, המצב טוב”.

כמובן ישנה המפלצת, הולאנד הפך לשחקן שהגיע הכי מהר למאה שערי פריימרליג ועתיר שיאים גם בליגת האלופות – השחקן שהגיע הכי מהר ל-50 שערים במפעל היוקרתי (נגד נאפולי – אחרי 49 הופעות בלבד). ציון הדרך בכדורגל האנגלי הגיע ב-4:5 על פולהאם, והוא היה זקוק ל-111 משחקים בלבד. הולאנד עם 20 שערים העונה בכל המסגרות - ממוצע של גול למשחק, ועדיין לא דיברנו על הכיף שהוא עושה בנבחרת הנורבגית. הוא שיאן הדקות של הקבוצה העונה, שומר על כשירות וחדות. בצ’מפיונס הוא לא הבקיע רק נגד לברקוזן, במשחק בו עלה רק כמחליף ל-25 דקות. בשנה שעברה הוא הצליח לכבוש נגד ריאל אבל בגומלין לא היה זמין בגלל פציעה, והוא רוצה מאוד לתת הופעת וורלד-קלאס נגדינו. למעט הולאנד, חשוב לציין עוד שחקנים.

את הקשר המצוין טייאני ריינדרס שהגיע ממילאן והשתלב נהדר במרכז השדה, וגם שפיל פודן יצא מהדיכאון (המקצועי) שלו זו התחושה וחזר להבקיע לאחרונה. בעוד ז’רמין דוקו בעיקר מכדרר ומייצר מצבים, פודן עם תשעה כיבושים. בכל העונה שעברה המאכזבת היו לו רק 13, כך שאלו חדשות טובות. שניהם, גם ריינדרס ההולנדי וגם פודן, קבלו מנוחה מסוימת במשחק האחרון. אחרי השער השלישי לפני הדקה ה-70 הוריד פפ את הולאנד (מארמוש נכנס במקומו), את פודן (ריינדרס שפתח על הספסל עלה במקומו) וגם יושקו גברדיול. במשחק נגד לברקוזן ביצע פפ רוטציות רבות - התחכם כמו שהוא אוהב ושילם ביוקר, אבל מאז כמעט ולא. הקבוצה מגיעה למשחק לא רק במומנטום טוב אלא גם עם סגל כמעט מלא למען האמת. האקס מתיאו קובאצ’יץ’ ייעדר בשל פציעה וגם רודרי איננו כמובן (415 דקות בלבד העונה), לא הצליח לחזור מהפציעה האכזרית ההיא. ברנרדו התייחס לכך וכשנשאל מה שונה בקבוצה שלו ביחס למפגש נגד ריאל אשתקד, אמר: “אמנם זה לא תירוץ להופעה שלנו – אבל הפציעות הביאו להשפעה עצומה ופגעו בנו”. ברנרדו שמתקרב לטופ עשרת שיאני ההופעות במועדון, רוצה בוודאי לשפר את יכולתו מהעונה שעברה, והוא הרבה לזרוח נגד ריאל מדריד כפי שיעיד על כך הצמד שלו באיתיחאד ב-2023.

פפ פגש את ריאל מדריד 27 כמאמן ומחזיק במאזן טוב. הוא ניצח 13 פעמים והפסיד בשבעה. המאמן הדף כל ניסיון לשאול אותו על משבר בריאל מדריד והיה עם סימפטיה גדולה לצ’אבי אלונסו: “מי שאומר שריאל קבוצה ‘פגועה’ או במשבר? אגיד לו שאני לא מסכים איתו. ברור שאני מזדהה עם אלונסו. אימנתי אותו וזה היה נהדר. ריאל מדריד וברצלונה הן שני המועדונים הכי קשים לניהול בגלל הלחץ והאווירה. זה קרה לי בעונה שעברה, בריאל הייתי מפוטר אחרי חצי שנה. אל תשאלו אותי על עתידו של אלונסו. פלורנטינו פרס לא אמר לי כלום. אני מאחל לו את הטוב ביותר בגלל הכבוד שאני רוחש לו. הוא מסוגל להפוך את העניינים”. הוא הבהיר לגבי השאלה האם לשחקנים יש יותר כוח בכדורגל היום – תלוי למי נותנים אותו. הספרדי הבהיר: “המיקוד שלי הוא רק על ניתוח הקבוצה שלי ועל הגישה שלנו. כדי לנצח את ריאל מדריד במפעל הזה לא מספיק רק להיות טובים, אלא גם להיות טובים משמעותית וזה כרוך בהרבה דברים. אנחנו רוצים לעשות כמיטב יכולתינו, להיות מי שאנחנו, ועלינו להיות בכושר טוב גם בפברואר-מרץ כי אולי ניפגש שוב. ריאל מדריד וסיטי נפגשות כל הזמן”. גם ברנרדו אמר “זה כמעט כמו קלאסיקו באירופה”.

המאמן הוסיף: “בשנה שעברה זו הייתה תקופת מעבר. כעת יש לנו שחקנים שיכולים לעשות שינוי וליצור מורשת. עלינו להראות שאנחנו יכולים להתחרות באירופה וזה חשוב לבחון את עצמינו כקבוצה נגד ריאל מדריד בברנבאו. זה מקום טוב מאוד”. פפ נשאל כיצד הוא מסביר את היתרון הגדול של האנגליות על הספרדיות? - “האלופה האחרונה הייתה פ.ס.ז’, והיא לא סיימה בין שמונה הראשונות. זו עונה ארוכה… כמובן שטוב לסיים גבוה בשלב הליגה, אבל מעל הכל, להיות בכושר טוב לשלבי הנוקאאוט. הליגה האנגלית קשה מאוד, זה בטוח”.

ברנרדו נשאל על נקמה וזה לא מעניין אותו: “יש לנו קבוצה מלאת אנרגיה ופוטנציאל. אנחנו מתרגשים לקראת המשחק מחר. הייתי אומר לשחקנים שזו ריאל מדריד, מלכת אירופה, אבל גם לשחק באנפילד זה לא קל. אנחנו מוכנים לתת הכל. אם זה היה חצי גמר אולי הייתה תחושה אחרת. שיחקתי נגד ריאל פעמים רבות, לפעמים ניצחתי בגדול ולעתים הפסדתי. נקמצה היא לא מילה שאני אוהב להשתמש בה. זה מבחן גדול עבורינו. הראינו נגד ארסנל, נגד ליברפול ונגד ניוקאסל שאנחנו יודעים להגיב”. האם זה זמן טוב לפגוש את ריאל? – “אין לי תשובה לכך כי מנסיוני אף פעם לא קל להגיע לברנבאו. זה תמיד קשה. השחקנים האלה – כשהמשחק הוא גדול – מעלים את הרמה, ואני מצפה לריאל מדריד נהדרת”. בטוח שבסיטי שמחו לשמוע על האפשרות שאמבפה לא יהיה. ברנרדו אמר: “האם זה ישנה הרבה? לא ממש. כמובן שאם ריאל תקבל אותו זה טוב עבורם, אבל אם לא? אז יש את ויניסיוס, את רודריגו, האצטדיון שעוזר. כבר שיחקתי נגד ריאל פעמים רבות ללא אמבפה והיא תמיד קבוצה נהדרת. עלינו להתמקד בעצמינו”.

נציין כי סיטי ניצחה בשישה משבעת משחקי שלב הבתים/שלב הליגה האחרונים שלה בליגת האלופות נגד יריבות ספרדיות, כולל ארבעת האחרונים (בין היתר פעמיים נגד סביליה) והפסידה פעם אחת. ב-35 מפגשים נגד ספרדיות ניצחה סיטי רק ב-14 משחקים, עיקר הרקורד הרעוע שלה הוא נגד ברצלונה עם חמישה הפסדים וניצחון בודד.

מנצ’סטר סיטי – הרכב משוער: ג’יאנלואיג’י דונארומה| מתיאוס נונייז, רובן דיאש, יושקו גברדיול, ניקו אורילי (ניית’ן אקה)| ניקו גונזאלס, ברנרדו סילבה, טיג’אני ריינדרס| פיל פודן, ז’רמי דוקו וארלינג הולאנד

היסטוריה ומפגשי עבר:

שנה שישית ברציפות שריאל מדריד ומנצ’סטר סיטי נפגשות, כבר התרגלנו. זה מעולם לא קרה בגמר ליגת האלופות וכעת זה קורה לראשונה בשלב הליגה ששווה ערך לשלב הבתים - לראשונה מאז עונת 2012-13, המפגש הראשון ביניהן. עם המפגש הכפול בשלב הפלייאוף אשתקד, ריאל כבר שיחקה נגד סיטי 14 פעמים - יותר מאשר נגד כל יריבה אנגלית אחרת. את ליברפול פגשנו 13 פעמים, את מנצ’סטר יונייטד 11 פעמים ואת צ’לסי תשע פעמים. עוד יריבות הן טוטנהאם (שישה משחקים), ארסנל (ארבעה משחקים) וכן דרבי קאונטי, לידס יונייטד ואיפסוויץ’ נגדן שיחקנו פעמיים.

בעונה שעברה זה היה קל מהמצופה, כשסיטי בעונה קטסטרופה, וריאל ניצחה בשני המפגשים תוך דומיננטיות מוחלטת. זה גם עזר לה לצאת מהמינוס נגד סיטי – המאזן עומד על חמישה ניצחונות לריאל, חמש תוצאות תיקו וארבעה הפסדים, כאשר במדריד המאזן עומד על 4-2-1. באיתיחאד ריאל הכריעה את המשחק בתוספת הזמן עם שער של ג’וד בלינגהאם (2:3) אך הייתה הרבה יותר טובה וחזרה פעמיים מפיגור בזכות קיליאן אמבפה – בפוקס, וגם ברהים דיאס המחליף שעלה מהספסל. בגומלין כבש קיליאן אמבפה שער מהיר אחרי שלוש דקות מבישול של ראול אסנסיו, הוסיף צמד, השני בגולאסו גדול אחרי שעשה מה שהוא רוצה ברחבה. סיטי מזערה נזקים עם שער של ניקו גונזאלס.

למעשה זו הייתה הפעם השנייה ברציפות שריאל מדריד מסלקת את סיטי מליגת האלופות והשלישית בארבעת הקרבות האחרונים. המפגש הראשון בנוקאאוט היה בחצי הגמר של 2015-16, ריאל מדריד הנצחית של זינדין זידאן כשממול מנואל פלגריני על הקווים. תיקו מאופס באיתיחאד בהרכב חסר שלנו ואז 0:1 קטן-גדול בגומלין עם שער של גארת’ בייל בקשת יחד עם עזרה של הקשר פרננדו. בעונת 2023-24 ריאל אירחה את סיטי בשלב רבע הגמר, קרב בין שתי אלופות אירופה האחרונות. המשחק בברנבאו היה אחד הגדולים במפעל בעידן הנוכחי – 3:3 ענק. ברנרדו סילבה תפס את אנדריי לונין מנומנם והבקיע, ריאל הגיבה עם שער עצמי ועוד אחד של רודריגו. אבל סיטי עם שתי פצצות מרחוק של פיל פודן וגברדיול – היממה אותנו. עד שוויני הרים מצד שמאל ופדה ואלוורדה שלח וולה אדיר לרשת מכל הלב. באיתיחאד? 1:1 בערב סיטי של לונין. רודריגו העלה אותנו ליתרון. בפנדלים לונין עצר את ברנרדו ששלח בעיטה איומה ואת מתיאו קובאצ’יץ’, ומנגד פרט ללוקה מודריץ’ הבועטים שלנו דייקו. אנטוניו רודיגר שלח אותנו לחצי הגמר.

על עונת 2021-22 אפשר לכתוב ספר. “היינו צריכים להפסיד 10:1”, אמר טוני קרוס על המשחק באיתיחאד, הפסד 4:3 כשסיטי טרפה אותנו למעשה. קארים בנזמה עם צמד, הראשון אחרי כדור ענק לקורה ופנימה, ו-ויניסיוס עם גולאסו – השאירו אותנו בחיים בכל פעם שסיטי חשבה שהיא בורחת. בברנבאו ריאד מאחרז כבש שער מאוחר ואז…הגיע נס רודריגו, אין מילה אחרת. השווה ל-1:1 בדקה ה-89 כשהגיע לפינה הקרובה, ומיד אחר כך דני קרבחאל הרים בשארית כוחותיו, מרקו אסנסיו פספס ו..רודריגו נגח למשקוף ופנימה, כפה הארכה והוריד לנו דמעות. ואז בנזמה השלים את המלאכה עם 1:3 – שני רק לדסימה. פחות דרמטי בהרבה היה שער הניצחון של כריסטיאנו רונאלדו בשלב הבתים ב-2012-13 בדקה האחרונה, ז’וזה מוריניו עשה גליץ’ נהדר שם. מרסלו ברגל ימין וקארים בנזמה המחליף השוו פעמיים אחרי פיגור בדרך ל-2:3, ובאיתיחאד? רק 1:1 (בנזמה כבש).

בנוקאאוט כאמור ריאל ניצחה 2:4. סיטי הדיחה אותנו פעמיים. בעונת 2019-20 היא חזרה מפיגור (איסקו) ל-1:2 בברנבאו עם שערים של קווין דה בריינה בפנדל וגבריאל ז’סוס, בגומלין רפאל ואראן טעה פעמיים ושער שיוויון זמני של בנזמה לא החזיק מעמד, עוד הפסד 2:1 לקבוצה הרבה יותר טובה. בחצי הגמר ב-2022-23 באה הנקמה של סיטי. ויניסיוס כבש גולאסו מחוץ לרחבה אבל דה בריינה ענה בטיל אדיר משלו – 1:1. בגומלין משום מה קרלו אנצ’לוטי ספסל את אנטוניו רודיגר וריאל קרסה, אולי לא רק בגלל זה. משחק מביש שנגמר בחגיגה של ברנרדו סילבה ו-4:0 כל-כך צורם. הפרש השערים 23:22 לטובת ריאל מדריד.

קמאבינגה לא יהיה זמין למשחק הזה ? אם פותחים עם גולר וסבאיוס במרכז זה בעיה גדולה מאוד, עדיף לאלתר מגן ימני חדש ופדה לקישור.

קמא ואמבפה בחוץ.

יש מנעד של רגשות לקראת המשחק הזה. קודם כל זה קצת מרגיש מוזר שריאל מדריד נגד מנצ’סטר סיטי זה “סתם” בשלב הליגה אבל כמובן שזה לא ‘סתם’ משחק לאור החודש האחרון. כמובן שיש התרגשות עצומה מבחינתי ואפילו מחר אני ושי רבין נעשה פאנל חמוד לפני המשחק בהקרנה ב-BBB בראשל”צ והמון אוהדים באים, ועדיין זו קשת רחבה:

1.בעת ההגרלה של המשחקים לא ממש חשבתי שמדובר באיזה מבחן בלתי-עביר עבורינו.
2.בעיקר התחושה המגעילה הזו בפה שזה עלול להיות המשחק האחרון של צ’אבי אלונסו - פחד. ממבחן להישרדות. נעשה לו עוול.
3.מילה פחות חזקה מתקווה או ציפייה - שהסנטיאגו ברנבאו יעשה עוד קסם מחר בליגת האלופות עם נגינת ההמנון.
4.תחושה קצת ‘לא פיירית’ - בטח עם הידיעה על כך שקיליאן אמבפה גם כן בספק רציני למחר.
5.“התחזית משודרת בחסות” - אני לא יודע מה יהיה בברנבאו אבל בהחלט מה מה יהיה מזג האוויר. גשם, סופה, קור עז, השד יודע מה. קר בחוץ וחם בלב?

אני חושב שמנצ’סטר סיטי קצת בתהליך של חילופי משמרות ומחפשת את עצמה, כמו שעבורינו זה ממש מוזר להגיע למשחק כזה בלי לוקה מודריץ’ למשל ושנה קודם לכן בלי טוני קרוס - אז הנה סיטי כבר ללא רודרי שעוד שם אבל כל הזמן פצוע, קווין דה בריינה איננו. סיטי יציבה ורעבה יותר מהעונה שעברה, מסוכנת, אבל לא דומה לגירסאות באמת טובות של הקבוצות של פפ גווארדיולה שמתקתקות את הכדור.

מצד שני אומרים ‘להסתכל בעיקר על עצמינו’ ומה נגיד על ריאל מדריד? כל דבר מדברי הימים של צ’אבי אלונסו נזרק לפח\הוזנח\נחלש בין אם בצורה אקטיבית או פאסיבית. מקבוצה שמתקשה בשליש האחרון למעט השילוב בין ארדה גולר לקיליאן אמבפה, הפכנו לקבוצה שלא מחברת שתי מסירות, שלא לוחצת גבוה, שקל מאוד לשחק נגדה.

לדעתי המשחק מחר הוא עדיין משחק בכותרת של משחק גדול וגם בעונה שעברה אחת לכמה משחקים הפרימדונות שלנו התאפסו על עצמם והעלו קצת את רמת ההשקעה, אבל זה לא מספיק. אי אפשר בלחיצת כפתור לשנות הכל, יש לנו חורים של כדורגל וסיטי יותר קבוצה. יש כל כך הרבה בעיות. אז כן נראה את ג’וד בלינגהאם משחק יותר כקשר, ואורליאן טשואמני עם אחלה מסיבת עיתונאים אבל במגרש הוא לא נראה הלידר הזה, ופדה ואלוורדה פה ייתן את כל-כולו, אבל אני פחות בוטח בהם.

קיליאן אמבפה הפך לפנים של המועדון, מחר זה משחק שאמור להיות בו שטח לצאת קדימה. הוא ינצח כל בלם באחד על אחד והציג המון משחקים טובים העונה. בלעדיו זה כמעט אבוד מראש, ממש דיכאון. בטח כשוויניסיוס ככה ובטח כשרודריגו שכח מה המטרה במשחק כדורגל. אתה אומר לעצמך שזה בוקס אחד יותר מדי.

הרי ההגנה שלנו כל-כך ריקה וזה גם כופה על מרכז המגרש להיות יתום. ואיך דווקא כשצריך כל כך את אדוארדו קמאבינגה הוא לא נמצא. לא יאומן! לשחק מחר באמצע עם גולר וסבאיוס למשל זו פשוט התאבדות. גולר חלש פיזית וסבאיוס יש לו ימים כמו בעונה שעברה אבל הוא מתמזמז סדרתי עם הכדור, לעתים יש לו את הניתוקים האלה. וכמובן אנטוניו רודיגר לא השחקן של 2024 ואיך הוא ישמור על ארלינג הולאנד?

תהיה אווירה מחשמלת מחר בסנטיאגו ברנבאו והאוהדים יתנו לקבוצה איזו רבע שעה, הלוואי והיינו רואים איזה שלט תמיכה בצ’אבי אלונסו, בסקרים לפחות ראיתי שהאוהדים אינטילנגנטים ולא מפנים אצבע מאשימה רק למאמן אלא גם לשחקנים שלנו. ואז אחרי זה יגיע הבוז הצורם והלחץ. מי מרים את הקול שלו במגרש או בחדר ההלבשה אחרי דקות של ריפיון?

תמיד זה הרגיש לי מצד אחד מרגש ומצד שני מטומטם לכתוב את זה: תשחקו מחר כאילו זה משחק החיים שלכם, כאילו כל הקריירה שלכם תלויה מחר. תילחמו על כל כדור אבוד. עם גליצ’ים, עם הלב. תשחקו על הכבוד, בשביל הסמל (משפט שיותר מתאים לי להגיד כאוהד הפועל תל אביב גם). תראו שאתם רוצים להוציא אותנו מהמשבר ושזה יהיה רגע של נקודת מפנה בעונה הזו. תשחקו עם הלב כמו ראול אסנסיו שהוא לא מושלם אבל בגישה הזו כן. שזה לא יהיה טיבו קורטואה נגד כל העולם כמעט כמו תמיד. בשנים עברו זה מרגיש שהיינו מצליחים לבלום את הסופה הזו, להחזיק חזק ולשרוד. האללה מדריד

נ.ב: כל פעם שאני רואה את רודריגו עולה מהספסל אני כבר מתעצבן ולא מאמין לו, ולא מאמין בו, כבר לא מרחם עליו. אבל לקראת המשחק מחר מתבקש לראות את הגולים מ-2022, אני אזכור לו את זה לנצח, את הצמרמורת הזו, התחושה המדהימה הזו בכל הגוף. שני רק לדסימה.

ריאל מדריד עדיין לא פירסמה כמובן את הסגל שלה למשחק וזה יקרה בשעות הצהריים, אחרי שיידעו מה שלומו של קיליאן אמבפה. החלוץ מאוד נחוש לשחק וביקש מצ’אבי אלונסו על פי הדיווחים, הוא רוצה להיות שם עבור הקבוצה, אבל הכאבים חזקים.

אמבפה הוא שיאן הדקות של ריאל מדריד העונה עם 1,838 כששיחק בכל המשחקים (21) - יותר מטיבו קורטואה שהחמיץ משחק אחד בשל פציעה. השלב הכי מוקדם בו הוא הוחלף העונה היה בדקה ה-78 נגד אתלטיק בילבאו ביתרון 0:3. ב-14 משחקים השלים אמבפה 90 דקות, בליגת האלופות נח רק לעשר דקות.

הן מעולם לא נפגשו בגמר ליגת האלופות (בניגוד לריאל מדריד וליברפול למשל - שלוש פעמים, פעמיים בעשור האחרון), אבל כן פגשו זו את זה ארבע פעמים בחמש השנים האחרונות, וכולל הערב זו פעם חמישית בשש השנים האחרונות. פעמיים בחצאי הגמר בפרק הזמן הזה (ושלושה חצאי גמר בסה"כ), רבע גמר, פלייאוף (אשתקד) ושמינית גמר ב-2019-20.

ההרכבים המשוערים בתקשורת במדריד לקראת המשחק הערב בין ריאל מדריד למנצ’סטר סיטי - הרכבים מאוד שונים, “בלבול גדול” - הרבה מעבר לקיליאן אמבפה.

נתחיל עם אמבפה: לפי המארקה הוא בחוץ בוודאות ורודריגו מחליפו בעוד ב-AS השאירו פתח קטן שיפתח בהרכב, ואם לא הוא אז גונסאלו גארסיה שמעולם לא פתח בהרכב בליגת האלופות.
לפי המארקה זו תהיה אותה הגנה מהמשחק נגד סלטה ויגו כדי ‘להרוויח’ את פדה ואלוורדה בקישור (או כדי שיהיה מרוצה), כלומר ראול אסנסיו מגן ימני, ואז דני סבאיוס יושב על הספסל, ואלבארו קארראס שוב בלם כמובן אז פראן גארסיה בצד שמאל. לפי ה-AS, פדה מגן, סבאיוס נכנס לקישור.
לגבי היריבה: ה-4-3-3 הרגיל, ארלינג הולאנד בחוד, פיל פודן וז’רמי דוקו בכנפיים וגם ניקו גונזאלס. לפי המארקה ריינדרס שהגיע ממילאן והשתלב מצוין – פותח, בעוד ב-AS הציבו את צ’רקי, במגמה עוד יותר התקפית. רובן דיאש ויושקו גברדיול במרכז ההגנה

“הקלאסיקו הגדול של אירופה”, נכתב על כך ב-AS לאור היוקרה ותדירות המפגשים. “זהו הקלאסיקו האירופי הגדול של זמננו, העימות התכוף ביותר בין שתי המתמודדות העיקריות על ליגת האלופות, למרות שאף אחת מהן אינה נחשבת כרגע לפייבוריטית. אבל המספרים לא משקרים: מדריד זכתה בשניים מארבעת גביעי ליגת האלופות האחרונים, סיטי באחד, והגיעה לגמר ב-2021, אותו הפסידה לצ’לסי”. למעשה, בין 2021 ל-2024 מי שניצחה במפגשים בין השתיים גם הניפה את הגביע.

גם ברנרדו סילבה ורודריגו סיפקו אמירות דומות כל אחד מהם בתורו - קשר סיטי במסיבת העיתונאים אמש ורודריגו בריאיון לאתר אופ"א.

היכן אתם מדרגים את המשחקים בין ריאל לסיטי לעומת שאר המשחקים שלנו נגד הגדולות האחרונות בליגת האלופות?

-ריאל מדריד-באיירן מינכן שזה המשחק ששוחק הכי הרבה פעמים? - 28 (שמונה חצאי גמר! שלושה רבעי גמר, שמינית גמר אחד)

-ריאל מדריד נגד ליברפול? (שלושה גמרים, פעם אחת ברבע הגמר, פעמיים בשמינית הגמר)

-ריאל מדריד נגד יובנטוס? (23 מפגשים - פעמיים בגמר, פעמיים חצי גמר, ארבע פעמים רבע גמר)

-ריאל מדריד נגד מילאן? (גמר אחד, פעמיים חצי גמר, רבע גמר אחד ושמינית גמר אחד)

כותרות העיתונים הבוקר במדריד לקראת המשחק הערב נגד מנצ’סטר סיטי:

שער המארקה עם אורליאן טשואמני ומסיבת העיתונאים שלו אתמול בה הגן על המאמן ולקח אחריות: “המצב הוא לא אשמת המאמן. אנחנו השחקנים חייבים להשתפר”; ריאל מדריד מגיעה למשחק החשוב הזה עם שבעה נעדרים וקיליאן אמבפה בספק עד עכשיו; אזכורים גם לדבריו של פפ גווארדיולה כשנשאל על אלונסו; מצד ימין - הטבלה לאחר משחקי אמש בליגת האלופות, ריאל עדיין בשמינייה הראשונה (שביעית).

שער ה-AS על רקע הדו-קרב מ-2022/23 בסנטיאגו ברנבאו: “מפלצת באה לבקר” - ארלינג הולאנד (בזמנו אנטוניו רודיגר עצר אותו) פוגש את ריאל מדריד החסרה כשיש לו ממוצע של גול למשחק; אזכורים גם למכת הפציעות של ריאל ולסימן השאלה הגדול סביב אמבפה.

לא יודע מה בא לי שיקרה.

איבדתי אמון באלונסו לחלוטין. מצד שני להמשיך מכאן עם איזה סולארי, ושוב להיות באי ודאות בקיץ גם לא בא לי.

לייק 1

ברור שעדיף לנצח. הרי בהנהלה האשמה תנוע איפשהו בין השחקנים למאמן, על עצמם הם לא יסתכלו בכל מקרה.

מה ההנהלה אשמה? כלומר האם החלק שלהם באמת כזה גדול?

נכון יכלו להביא עוד בלם ואפילו היו צריכים, ונכון שאנחנו בלי צד ימין. מצד שני אין לנו מידע מה אלונסו ביקש והאם הוא קיבל מה שרצה במלואו.

לא שוב החוליית הגנה הזו…
פדה בימים קררס בשמאל רודיגר ואסנסיי בלמים, חלאס עם השטויות
באגף ימין רודריגו ואנדריק חלוץ - מבטיח שהוא ייתן 200 אחוז מכל שחקן אחר בסגל המסריח הזה

התבוסה הביתית הכי גדולה שלנו באירופה היא 3-0 לצסק"א? יש לי תחושה שהיום נשבור את השיא הזה…

זה שאין אמון בין השחקנים לצ’אבי כבר כולם הבינו. מעניין אם לצ’אבי בכלל יש רצון להיאבק על מקומו או שהוא הרים ידיים ומחכה שיפטרו אותו. אולי עדיף לו לקחת את הכסף וללכת, במקום להישאר במועדון שהפקיר אותו מול ויניסיוס והרס לו את המעמד מול השחקנים. לפי ההרכבים ההזויים מאז הקלאסיקו נראה שהוא רוצה שיפטרו אותו.

ההזנחה של ההגנה, תעדוף רכישת כוכבים על פני שחקנים נחוצים, תעדוף מאמנים נוחים על פני מאמנים עם שאיפות, יצירת חוסר שקט סביב הקבוצה עם מלחמות בכל גורם אפשרי, ניפוח תדמית לא פרופורציונאלי של השחקנים שלנו שגרר בעיות, להמשיך?

כבר כמה שנים שאנחנו מקווים שהכאפה הבאה תעיר אותם, אותם זה בעיקר את ההנהלה שתתחיל להתעורר ולהכיר בבעיות.

2 לייקים

הגיע בלם שאמור להיות כאן עשור, הגיע מגן ימני בכיר והגיע מגן שמאלי. אולי הניחו שבמידת הצורך ננסה לקדם שחקן מקסטיליה בעת צרה. כמה שחקני הגנה ציפית שיגיעו בקיץ אחד? אני נגד רכישת פרנקו מסטאנטואונו אבל לא צריך להגזים. ולגבי המאמן: להיפך הכי נוח היה להמשיך עם קרלו אנצ’לוטי שהוא אגדת מועדון ולהגיד שהיו פציעות והשחקנים איכזבו ונפיק לקחים. צ’אבי אלונסו מאמן מבטיח וכוח עולה, מכיר את המועדון כשחקן והגיע כדי (גם התחיל) לשנות.

לייק 1

אם זה לא היה מובן, אני מדבר על כל השנים האחרונות. בקיץ האחרון הגענו אחרי שנה קטסטרופלית שהיה ברור שצריך לעשות מהפיכה אז הביאו כמות סבירה של שחקנים. בקיץ הקודם ויתרו על לני יורו למרות שראו בו כישרון על.

גם אם נבודד את הקיץ האחרון, הביאו שני שחקנים פופוליסטים (טרנט נטל טקטי אבל שם גדול), ושני שחקנים ספרדים בעיקר כדי לחזק את הזהות הספרדית.

היה חייב להפרד מקרלו, זו לא הייתה אופציה להמשיך. הביאו מאמן בובה אחר שעשו נייר טואלט מהבקשות שלו. להגיד שהיה הכי נוח להמשיך עם קרלו זו הנחה שהיא לא נכונה.

אתה מדבר על צ’אבי אלונסו כאילו הוא איזה לופס קארו שהוקפץ מהמילואים או הגיע חסר ניסיון לחלוטין ולא עשה כלום (אם כי בקבוצה קטנה יותר). זה ממש לא נכון. ניסה לשנות וקיצצו לו את הכנפיים.

מצחיק אותי לנתח ולדבר על הסגל. האנסי פליק וברצלונה הם המראה הכי טובה שלנו לעבודה הפושעת של קרלו אנצ’לוטי. מישהו חשב שהם ישחקו כזה כדורגל נהדר וכמעט יקחו טרבל? עם מעט מאוד מחליפים..הוא בנה צעירים ואת ראפינייה..

טרנט חלש בהגנה והוא לא הגיע על תקן מנדי הימני אלא כדי לשחק רוב הזמן ופה ושם קרבחאל, ובגלל יכולת המסירה והתרומה ההתקפית שלו שהתחלנו לראות קצת ממנה. ברוב העונות בליברפול ובאנגליה האינטנסיביות גבוהה - הוא רשם 40 משחקים לפחות בעונה.

אני משער שגם בעוד שנה ידברו על דין האוסן יותר מעל לני יורו. הוא לא הוחתם בגלל שהוא ספרדי.

לייק 1

אם זה נכון - זה שורש הבעיה.
לדעתי, כן היה גרף מסוים של התקדמות עד המשחק מול ליברפול. משחק הלחץ היה טוב, והיריבות הגיעו הרבה פחות למצבים מול קורטואה. הייתה בעיה לכבוש שערים, אבל אני מניח שזה משהו שצ’אבי היה פותר, אם היה מקבל גיבוי וזמן.

במשחקים האחרונים ההרכבים הזויים, ויותר גרוע, החילופים נוראיים. נראה שצ’אבי פשוט נכנע.

אין בעיה להגיד שהוא לא עמד בציפיות, לקח צעד אחורה, השתפן, לא יודע מה (פלורנטינו פרס היה צריך לעמוד מאחוריו ויש את הדוגמא המעולה של מוחמד סלאח וליברפול - ולמרות שהאנגלים במצב מזעזע). אבל חנן למשל מיסגר את צ’אבי אלונסו כבחירה שנועדה מראש לכישלון מסיבות כאלה ואחרות כמו מאמן מלטף מידי/לא מאמן טוב מספיק וזה ממש לא נכון. אני גם מסכים שיש רגרסיה גדולה בקבוצה, ואם עד ראיו וייקאנו בערך יכולתי להבין מה המיסטר רוצה - לאחר מכן כבר לא.

לייק 1

מסגרתי אותו כמאמן שיבוא ויתאים את עצמו למערכת ויסתדר עם מה שיתנו לו. זה בדיוק מה שקרה בפועל, הוא לא קיבל את הקשר שרצה ונתנו לו שחקנים שעקבו אחריהם ורצו אותם הרבה לפניו.

על פניו דווקא נראה שדין האוסן שחקן שמאוד מתאים לסגנון שלו, רק אומר, וטרנט אלכסנדר-ארנולד הגיע כשדני קרבחאל עוד ישנו ואמור לחזור מפציעה. זה שזינדין זידאן האגדי שבר את הכלים פעמיים והלך לא אומר שכל מאמן היה עושה את זה. מה הציפייה בעצם? שהוא יגיד ‘בלי מרטין סובימנדי אני לא מגיע לריאל מדריד?’ הרכבת של ריאל לא תמיד תחלוף פעמיים, אתה ממש מגזים. לטעמי גם בלי הקשר מנהל משחק הסגל בסדר, לברצלונה הייתה מכת פציעות, אתלטיקו מדריד פתחה את העונה חרא ואף אחד לא מצפה לזכייה בליגת האלופות.

לייק 1

בדיוק, לכן הוא היה מאוד נוח להנהלה. אתה חושב שהם היו מביאים מאמן כמו קלופ שהיה דורש להעיף כוכבים, להביא פועלים שחורים ולאזן את הקבוצה?

בכל משחק שראיתי העונה, בכל משחק (גם בקלאסיקו), נראה שהיריבה פשוט רוצה יותר.

רצה יותר, משקיעה יותר, מזיעה יותר, מקריבה יותר, פשוט רוצה יותר לנצח.

אצלינו? הכל פרווה, כובשים כי אמבפה, רצים לאיזה מתפרצת, מאמינים ננצח כי אנחנו ריאל מדריד.

זה כבר לא עובד ככה, צריך להתאמץ, השחקנים שלנו לא מתאמצים, צריך להתלכלך, צריך לרוץ מהר יותר, להגיע לכדורים ראשונים, לעבור שחקן מדי פעם! לנסות להפתיע את הקבוצה היריבה (לתקוף מימין פתאום, סתם רעיון, או נגיד שיהיה איזה חלוץ כדי שלבלמים תהייה עבודה מדי פעם שיתעייפו קצת).

בקיצור, היום לא נכבוש כי אין אמבפה, גולר יעלה לנו בשער אחד לפחות, את הארבע האחרים נקבל מרשלנות קבוצתית כוללת.

מה שלא עובד מול נמושות הליגה הספרדית, לא יעבוד נגד סיטי.

לייק 1