אני בכלל לא מבין איך להישאר ער בשעות האלו כשכל מה שאמור להחזיק אותי ער זה מסך טלוויזיה.
עם כל הכבוד למשחק המהפנט שהיה אמש, את חצי השעה האחרונה ראיתי רק ברפרוף כשהצלחתי לזכור לפקוח את העיניים ולא לדמיין שאני רואה משחק כשאני בעצם מנמנם.
מה נסגר עם המשחקים האלה שמתחילים ב 22.30?? זו מגמה מדאיגה ואני מקווה שלא יהיו עוד הרבה כאלה.
בדקתי ואין אפשרות להחזיר את הילדים לכוש׳לאמא שלהם וגם אין אפשרות להזדכות. נדפקתי.
היה עדיף לפתוח עם 4 ניצחונות של 3-1, תיקו ו-2 הפסדים?
אז היית מרגיש בנוח?
שוער מחליף התכוונת
עם 28 שערי זכות אחרי שישה מחזורים - ברצלונה מציגה את המאזן השני הכי טובה בהיסטוריה של הליגה הספרדית, רק סביליה וזה היה לפני טריליון שנה (ב-1940/41) כבשה יותר ממנה בנקודת הזמן הזו - 32 שערים.
אז הלכתי ובדקתי את מה שקרה אצל ברצלונה עונה אחר עונה. בעידן האנסי פליק. 19 שערים זו פתיחת העונה “הבינונית” אשתקד, לעומת 22 שערים בעונת הבכורה. המספרים קצת כהו אחרי עזיבת ליאו מסי. לבארסה היו 20 שערים אחרי שישה מחזורים ב-2017-18 למשל, 19 שערים בעונה האחרונה של ה-MSN, היו לה 22 שערים בעונת 2013-14 ו-26 שערים בעונת 2011-12. ברצלונה של רונאלדו-פנומנו בעונה הקסומה ההיא גם כן מזוהה עם כדורגל התקפי מדהים, היו לה 16 שערים; ועוד עונות בולטות: 18 שערים בעונת הטרבל הראשונה ו-17 שערים ב-2014-15.
יש לנו קבוצת וואטספ של אוהדי ריאל מדריד - לאו דווקא של חבר’ה מהפורום, מפה אולי יש שניים-שלושה חוץ ממני, זה כולל גם קהל צעיר יותר וכמובן בקבוצת וואטספ “הדיונים” לא איכותיים. בכל מקרה לא מעט מקנאים וממורמרים ממה שקורה, אבל לא נותר אלא לפרגן.
אני מעריץ של האנסי פליק וגם של ראפינייה. פליק מאמן מפחיד וראפינייה אריה. אין לי בעיה איתו כפיצ’יצ’י, להיפך, זה מצחיק. אני בטוח שקיליאן אמבפה מתחרפן ממנו. לא האמנתי שההסבה לחלוץ תהיה כה טובה למרות שכן יש עוד משחקים (לאו דווקא נגד ריאל מדריד) אולי בליגת האלופות שיש סימני שאלה. אתה רואה משחק של ברצלונה כאוהד ואתה בטח יודע שאתה מגיע להצגה, כדאי שעל השולחן יהיו בירות, נשנושים, דגלים.
איך לעזאזל שחקן עם מסירות עומק כל כך טובות כמו ויסנטה לא עולה בהרכב נגד ברצלונה? זה הנשק האולטימטיבי נגדם לדעתי יכול היה לגרום להרבה נזק. גם זאבירי פתח מצוין את העונה והופתעתי שיושב על הספסל.
מדויק! כבר כמה משחקים שאנחנו גורמים ליריבות שלנו להיראות כמו מטרות מקרטון במטווח, וזה לא עניין של רודרי או של פדרי, זה עניין של אינטנסיביות. אנחנו טורפים את הדשא. חוק 6 השניות זוכרים? חזר בגדול!
קשה שלא להתלהב מזה. זה הכי קרוב לפפ-טים שראיתי.
הפחד שלי זה האם לפליק יש את האובססיביות הנדרשת כדי להחזיק את זה לאורך זמן? גם כשהקבוצות יתחילו לעשות התאמות? איפה זה היה עד עכשיו? מה קרה שפתאום נהנים? איך זה ייראה מול קבוצה חזקה באמת?
וכמובן הפחד הכי גדול שלי - ההגנה.
בינתיים אני שם חגורה ונהנה מהדרך
ראפיניה כבש העונה בליגה 9 שערים ב-6 משחקים (478 דקות). שזה 1 יותר מחוליאן אלבארס בכל העונה שעברה בלה ליגה (8 שערים, 29 משחקים, 1903 דקות).
בקצב הזה חולי באמת יצטרך לעשות הסבה לבלם כדי להתחרות בסטטיסטיקה כלשהי של שחקן ברצלונה.
בפודקאסט של וואן דיברו על זה שהגול של ז’סוס הזכיר שערים של לואיס סוארס. לי הוא דווקא הזכיר גולים של אקס גדול אחר -
אתמול באמת היה משחק מאוד מאוד מהנה לצפייה, אבל מצד שני באמת צריך להסתכל על היריבה ולהבין שהיה פה גם יריבה חסרת מודעות או מאוד מאוד אמיצה ונטמנה לדרך שלה. היא שיחקה עם קישור מאוד רך, וקוו הגנה גבוה אחושילינג.
אני מאוד אוהב את המהירות שיש לנו בחלק הקידמי, ואני מסתכל על הקישור שלנו והוא מטורף מבחינה טכנית. אף שחקן שם הוא לא חוליה חלשה קלאסית במובן הטכני. כולם טכניים בטירוף. עם כזאת שלישיית קישור, זה פשוט הרבה יותר קל.
קבוצות שיבואו לשחק כדורגל נגד ברצלונה יקבלו בראש. חוץ מבאיירן מינכן, אני לא רואה קבוצה שיכולה לשחק איתנו התקפי בוקס טו בוקס ולא לשלם עם הקישור הטכני והשלישייה ההתקפית שלנו. וגם בניגוד לשנים קודמות, יש לנו מחליפים כמו גורדון/חסוס.
מה שכן הייתי קצת דואג זה ההגנה. ועדיין, צריך לזכור שהרביעייה האחורית מאוד תלויה בתיאום, וכריסטיאנסן היה רוב הזמן מתואם עם המחלקה הגריאטרית. שתהיה לנו רביעיית הגנה קבועה שרצה, אני יוכל באמת להתייחס לזה.
מעדיף? לא. אבל יש באיזשהו מקום חשש שזו התפוצצות מוקדמת מדי ובפברואר יהיו גמורים.
ברצלונה ההיסטורית של 08/09 פתחה רעוע את העונה והתחברה רק אחרי כמה מחזורים. פה אנחנו בקצב שאתה מעדיף לראות באפריל.
זה היה תמיד.
מה שהשתנה זה שבמקום פרנקי/קסאדו, לבנדובסקי וראשפורד קיבלת שחקנים שמסוגלים ליישם ברמה גבוהה.
ואם היית פותח בצורה פחות טובה הייתה חושב שמשהו חרק בהכנות לעונה. מבין לאן אני הולך עם זה?
אני בטוח שיש דוגמאות לפתיחות מדהימות לעונות מדהימות כמו שיש פתיחות לא מדהימות לעונות מדהימות ולא מדהימות. אין פה משהו שמעיד באופן חד משמעי.
הנקודה היא לשמר את מה שקיים, אבל בשביל לשמר צריך להגיע לשם, והעובדה שהגענו לשם היא נהדרת ולא סיבה לדאגה.
ובנוסף למה שאריאל כתב - שיטת המשחק הזו דורשת אין ספור אימונים, היכרות כמעט עיוורת בין השחקנים וכימיה מושלמת. אני חושב שהגיוני שבעונה השלישית של פליק אנחנו מגיעים לנקודה כזו, אחרי fine tuning ממושך.
לא נהנים ככה פתאום - עברנו חתיכת תהליך. בואו נקווה שגם ניהנה וגם נזכה בתארים ולא רק במחמאות בסוף העונה על כדורגל מהנה.
IN FLICK WE TRUST
אני לא חושב שחילוף של שחקן או שניים גרם לפליק פתאום לראות את האור ולקדש את המשחק האינטנסיבי ואני לא חושב שזה משהו שחתרו אליו במשך 3 שנים ופתאום מתפרץ.
יש סיכוי גדול יותר שזה איזה מומנטום מטורף של תחילת עונה שידעך לאט לאט. קשה לי להאמין שפליק פתאום הפך לאובססיבי לחוק ה-6 שניות. אם בארסה תשחק ככה גם בדצמבר ובפברואר ובאפריל אפשר יהיה להתחיל לדבר על יורש לפפ, להכתיר את רודרי כיורש של בוסקטס, ולשנות לראפיניה את השם לאטו.
אבל פליק ניסה מלכתחילה להנחיל אינטנסיביות ולחץ במשחק של בארסה, למה אתה לא חושב שזה היווה את הבסיס למה שאנחנו רואים עכשיו? זה לא שבארסה של פליק שינתה העונה את פניה 180 מעלות.
אנחנו עוד נראה ירידה באינטנסיביות, אבל בניגוד למה שחושבים לרב, זה לא נובע מעייפות אלא ממניעת עייפות יזומה. לא סתם תמיד תחת פליק הקבוצה הגיעה לשיאה בדיוק כשהגיעה תקופה עם משחקים חשובים.
ובאמת נהנינו מפתיחת עונה מאוד קלה, בלי נסיעות ארוכות בכלל, רק מחר נחצה רדיוס מאוד קצת כשנדרים עד לאנדלוסיה הרחוקה. משחקי החוץ כולם היו בחבל ולנסיה הסמוך.
עכשיו יתחילו הטיסות, הנסיעות ביחד עם משחקים כל 3 ימים, הפציעות, הנבחרות.
אבל, אני זוכר את בארסה הרבה שנים בתקופות של ירידת מתח, הקבוצה הנוכחית מסוגלת להיות יעילה וקטלנית גם כשהיא תתחיל לשחק בדקה ה-70.
לא אתפלא אם סביליה תחנוק אותנו בפיחואן ותבקיע כמה שערים (תלוי מי יעמוד בשער), אבל כשפליק ילחץ על הכפתור הכל ייראה אחרת.
בקיצור, אופטימיות, ריאליות, רציונליות. והכי חשוב, אין תלונות, ומצידי גם לא יהיו גם אם נסבול מול הענקיות.
סתם דרך אגב, לפני העונה הייתי בטוח, ועדיין אני חושב, שלפי הראיונות בתקשורת המועדון שם בעדיפות עליונה את ליגת האלופות על חשבון הליגה, ככה שאת הירידה באינטנסיביות נראה הרבה יותר בליגה, עד כדי כך שנופתע מאיזו דריסה בליגת האלופות נגד קבוצה חזקה.
אני גם לא חושב. זה תמיד היה שם.
לא ברור לי למה אתה חושב שזה חדש, תמיד לחצנו גבוה ואינטנסיבי.
זה נראה יותר טוב כי הנסיבות השתנו, לדוג’ אין יותר חלוץ עם תרומה נמוכה למשחק הלחץ שצריך להחביא בקישור.
אתה מתכחש לפער בין רודרי למי שקדם לו? או לפער בין ראשפורד לגורדון או אדיימי. שלושת אלו משמעותיים מבחינת ה added value לעומת קודמיהם, מזכיר את הפער בין ז’ואן גרסיה לשצ’סני. זה שינוי פרסונלי שמשפיע על איך כל הקבוצה מתפקדת כי הפער בין הפרסונות עצום.
אני לא מסכים עם הנחת המוצא…
תמיד שיחקנו גבוה. לא לחצנו ולא היינו אינטנסיביים.
אין ספק שרודרי זה חיזוק נהדר לעמדה הכי חשובה על המגרש.
לא בטוח לגבי זה… נחכה ונראה. אני לא מתלהב מהם בינתיים (לא שהתלהבתי מראשפורד).
ההבדל הוא לא בסגל. הסגל הקיים מלא חורים כמו הסגל הקודם.
מה זה אומר? 
אם אתה לא רואה את הפער שבין ראשפורד למחליפיו במשחק הלחץ, אז הדיון עקר וטיפה לא כנה.
זה שאתה משחק גבוה לא בהכרח אומר שאתה לוחץ או אינטנסיבי.
אני גם לא חושב ששחקן כמו גורדון הביא לבארסה את משחק הלחץ.
אתם רואים הבדל בין העונה לעונות קודמות ומנסים להסביר את ההבדל על בסיס השינויים שהכי בולטים לעין. קדם ולפיכך בגינו. אני לא מאמין שגורדון זה מה שעשה את ההבדל.
נחכה ונראה מה שנקרא
באמת, אין לי מושג מה זה אומר.
השחקנים עומדים על המגרש ולא זזים?
עומדים גבוה למטרה מסויימת…
די נו…
באמת צריך להיות עיוור כדי לא לראות את הפער בתרומה למשחק הלחץ.
אתה רואה הבדל.
אני רואה הצלחה גדולה יותר בביצוע.
לא גורדון.
גורדון, ורודרי, וראפיניה ואריק וקובארסי ואספרט ורוטציה.
יש יותר איכות ורעננות ליישם משחק לחץ מוצלח יותר לאורך יותר זמן משחק.
איפה היית עונה שעברה כשהיה מספיק שראפיניה יחזור מפציעה כדי לראות שיפור עצום במשחק הלחץ, את פליק כל הזמן מדבר על החשיבות שלו ואת דקו מודה שקנו את גורדון בדיוק בגלל זה?
השחקנים והאיכות שלהם זה פתאום לא עניין חשוב?
