זידאן מול צ’ולו, קורטואה מול אובלק, הזאר מול פליקס. ריאל מדריד יוצאת מחר למטרופוליטאנו (22:00, One) למשחק חוץ קשה בטירוף נגד אתלטיקו במטרה לרשום ניצחון ליגה שלישי ברצף ולהוכיח מי הבכירה בעיר. מרסלו בספק גדול, מודריץ’ יחזור
בכל פעם שאנחנו מדברים על הדרבי, מייד עולות שתי תמונות: הדסימה , כמובן, ראמוס כובש באמא של המאני טיים ומוציא אותנו מחושך לאור, וגם תמונה ישנה יותר שמעלה אבק בארכיון - השער הראשון של ראול . מחר (22:00), ספרד עוצרת את נשימתה כשריאל מדריד ואתלטיקו מדריד יפתחו עוד פרק ביריבות שמאז בואו של צ’ולו סימאונה קיבלה מימדים אחרים לגמריי. מחר זה משחק על הרבה מעבר לשלוש נקודות, כשניצחון בו ישלח מסר ברור - ריאל מדריד רוצה לזכות באליפות.
סטטוס ריאל: “הדרבי בקיץ? אין שום זכר למשחק הזה”
ריאל מדריד מגיעה למשחק במצב רוח טוב, השקט שאחרי הסערה. ככה זה עם שני ניצחונות ליגה רצופים - 0:1 במגרש הלא פשוט בסביליה וכן 0:2 בהרכב רוטציוני על אוססונה, ההשתלטות על הפסגה (לראשונה מאז מחזור הסיום בעונת האליפות) וגם שני משחקים ללא ספיגה. הפסימיות הרקיעה שחקים לאחר המשחק נגד פאריס סן ז’רמן אלא שריאל מדריד התייצבה. במסיבת העיתונאים לקראת המשחק זידאן נשאל האם תוצאה רעה תעצור את הרף ואמר שהוא אופטימי מטבעו והקבוצה יודעת מה עליה לעשות. אבל עם כל הכבוד לניצחון בפיחואן - המשחק מחר הוא החשוב ביותר במרתון המשחקים הזה (בצ’מפיונס אפשר לתקן, והפעם אירופה תחכה). כי מדובר במועמדת לאליפות, קבוצה סופר קשה. זו ההזדמנות לתת אמירה גדולה, ליצור כוח הרתעה באמת וגם לחבר רצף של ארבעה ניצחונות רצופים. מיותר לחזור על הקלישאה “במשחקים כאלה לוקחים אליפות”.
כבר שלוש שנים שריאל לא הפסידה בדרבי במסגרת הליגה, אך מנגד היא ניצחה רק פעמיים. אמנם דווקא במטרופוליטאנו, אך זה משחק שאסור להסתפק בו בתיקו, מה גם שאם ריאל עוברת את המשוכה הזו בהצלחה הרי שמהסיבוב הראשון האימתני נותר לה רק את הקלאסיקו מבין המשחקים הקשים באמת (נשים את המאסטייה בצד). זה בדיוק הערב לנצח על חוט השערה מאיזה גול של סרחיו ראמוס במצב נייח (יש לו שישה בדרבי). ואתם יודעים מה, גם אם זידאן אמר חד וחלק - “ה-7:3? לא נותר שום דבר מהמשחק הזה” - בהחלט אפשר ורצוי להשתמש בו כמוטיבצייה. אפרופו ראמוס, שייצב את ההגנה - הוא מגיע ל-40 משחקי דרבי, רחוק רק שניים מהשיאנים חנטו וסאנצ’יס. מיותר לציין עד כמה הוא חשוב לאיזון בצוותא עם קאסמירו.
בתזמון מצוין הסגל של זידאן מתמלא שוב ונראה שתשעה שחקנים סגורים בהרכב. איסקו, גם אם יכלל ברשימת המוזמנים - לא רלוונטי ל-11. מודריץ’ ומרסלו התאמנו, זידאן אמר חד וחלק ששלושתם במצב טוב יותר. כשמנדי פצוע, הגיבוי של מרסלו הוא נאצ’ו שלא נראה מספיק טוב וכמובן שהברזילאי הוא כוח התקפי עצום. מודריץ’, מנגד, לא פתח את העונה טוב, גם בגלל הכרטיס האדום. על הנייר אין ספק שהוא תורם יותר הגנתית מחאמס, עוזר להשתחרר מלחץ, אלא שהקרואטי רחוק שנות אור מהשחקן שזכה בכדור הזהב, ומול יריבה שבין-כה לא ממש מנסה להחזיק בכדור ועיקר כוחה הוא המבצר - הגנת הברזל - הקולומביאני, שבכל משחק מייצר מצבי הבקעה וזה נראה רק עניין של זמן עד שרגל שמאל תתאפס ושער הבכורה יגיע - יכול לתרום יותר. חאמס, אגב, כבש את שער הבכורה שלו בריאל דווקא בדרבי (בסופר קאפ האירופי).
זה נראה רק עניין של זמן עד שההתקפה הזו תצמח ובגדול, עם כל כך הרבה כישרון מקדימה. אדן הזאר מגיע לדרבי הראשון שלו להוט מתמיד כשהחל להפגין ניצוצות. “הוא השחקן שכולם מצפים ממנו, אנחנו יודעים איזה כדורגל יש לו והוא יעמוד בציפיות”, החמיא זידאן. גם הזאר אמר בראיון: “החלום שלי הוא להבקיע ושננצח. המנטאליות תכריע. כולם יודעים כמה המשחק חשוב”. וכולם יודעים שבדיוק בשביל משחקים כאלה כמו מחר - הזאר הגיע. הדריבל על שטח קטן מול הגנת על, המהירות, קבלת ההחלטות. ראול הגדול, היגואין, סניידר וחאמס - הנה שחקנים שכבשו בדרבי את שער הבכורה. קארים בנזמה אחראי ל-6 מ-14 הנקודות של ריאל (והוא נח, כאמור, מול אוססונה), אך בדרבי כבש רק ארבעה שערים ב-32 משחקים - נתון אימה, ובמסגרת הליגה זה לא קרה כבר ארבע שנים. אחרי שניצח בפיחואן - הנה המשימה הבאה. גם לבייל אין רקורד משובח עם כל הכבוד לדסימה. אנחנו עדיין נאמין שריאל תנצח משחקים כמו מחר בזכות ההתקפה ולא ההגנה.
כשמדברים על העונה שעברה, עם כל הכבוד לניצחון בדרבי החוץ - נזכרים בתבוסה מול אייקס לדוגמא ובקושי להבקיע בברנבאו. אבל בחוץ היה אפילו קטסטרופה. בינתיים ריאל עם 7 מ-9 במשחקי החוץ וזה טוב, האכזבה האמיתית הייתה בתיקו הביתי נגד ויאדוליד. בשנה שעברה ריאל השיגה רק 8 ניצחונות מחוץ לבית ו-28 נקודות בלבד.
זידאן הוא זה שיחליט האם ריאל מדריד שוב חושבת ‘התקפה’. הוא הפסיד בדרבי הראשון שלו איי שם בפברואר 2015 אך מאז זכה בגביע האלופות על חשבון אתלטיקו וגם בעט בה בחצי הגמר כעבור עונה, עונה בה השיג 0:3 בויסנטה קאלדרון. זידאן, מי כמוהו יודע על גודל האחריות: “כשחקן וכמאמן, לכל מי שנמצא כאן יש אחריות. אנחנו יודעים מה עלינו לעשות. ברור שיהיה משחק קשה, אתלטיקו יריבה חזקה עם עוצמות. המפתחות לניצחון? אני לא אגיד לכם, אנחנו יודעים”, אמר זידאן, והכי חשוב - לשחק טוב מההתחלה ועד הסוף. בלי לחפף, בלי קיצורי דרך, עם אגרסיביות. ואראן, קרחבאל, בנזמה, הזאר ובייל חוזרים רעננים לחלוטין, חאמס שיחק דקות ספורות. הקבוצה צברה ביטחון ונחה יפה. ועכשיו חסר רק שלוש נקודות. רק תביאו ת’דרבי.
ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| דני קרבחאל, סרחיו ראמוס(C), רפאל ואראן, נאצ’ו (מרסלו)| קאסמירו, טוני קרוס, חאמס רודריגס| גארת’ בייל, אדן הזאר וקארים בנזמה
מה המצב אתלטיקו?
אתלטיקו מדריד מגיעה למשחק לאחר ניצחון 0:2 בחוץ על העולה החדשה מאיורקה, ניצחון חשוב מאוד רגע לפני הדרבי וכזה שקטע רצף של שלושה משחקים ברציפות ללא ניצחון בכל המסגרות. כרגע היא מדורגת במקום השלישי. אמנם אתלטיקו הפגינה שריר מול יובה ומחקה פיגור כפול בדרך לתיקו 2:2 דרמטי, אך יחד עם זאת גם רשמה הפסד בכורה בליגה כשנכנעה 2:0 לריאל סוסיאדד והמשיכה עם תיקו ביתי מאכזב מול סלטה ויגו. במהלך הניצחון האחרון דייגו קוסטה שבר בצורת סופר ארוכה בליגה (מאז ה-31 במרץ - וזה יוצא 386 דקות אם לוקחים בחשבון את ההשעייה הארוכה) וגם ז’ואאו פליקס כבש, לצד הבשורות הפחות טובות מבחינתה - שני הצהובים של אלברו מוראטה שיימנעו ממנו לשחק בדרבי. אפשר גם להזכיר את רמונטדת הענק שלה נגד אייבר כשפיגרה 2:0 אך הפכה ל-2:3 ענק עם שער דווקא של תומאס פרטיי ברגע האחרון. אם תרצו: אתלטיקו, על אף המהפכה בקיץ - נשארה בדיוק אותה אתלטיקו.
זה לא סוד שהקבוצה עברה מהפכה בקיץ, אולי המהפכה הגדולה ביותר שעברה קבוצת על השנה באירופה. העידן שאחרי דייגו גודין ובעיקר אנטואן גריזמן הסתמן כלא פשוט בכלל יחד עם רודרי שעבר למנצ’סטר סיטי ששילמה את סעיף השחרור שלו. בעוד מחליפו מרקוס יורנטה לא ממש השתלב, ז’ואאו פליקס הפך לשחקן היקר בהיסטוריה של המועדון והספיק להצית את הדימיון. יחד איתו הצטרפו גם שחקני הגנה טובים כמו קיריין טריפייר ומריו הרמוסו ואתלטיקו, עם השוער הטוב בעולם בין הקורות - תמשיך להציג את הגנת הברזל. מצד שני, אחרי הניצחון המטורף 3:7 בקיץ במשחקי הידידות, בתקשורת מיהרו להכתיר אלופה חדשה. אז זהו - שלא. ה-DNA נשאר זהה. אתלטיקו לא תיתן הצגות, בליגה מן הסתם זה הולך לה הרבה יותר קשה (פתחה עם שלושה ניצחונות רצופים) והאמת ששלישיית החוד עדיין לא שיחקה יחד. קבוצה שרצה בלי סוף, קבוצה בטירוף, גם הגנת הברזל חזרה לה עם שני משחקים ללא ספיגה.
ז’ואאו פליקס מגיע לדרבי הראשון שלו ומן הסתם יהיה באור הזרקורים. לאחר שהוחלף נגד סלטה, סימאונה אמר: “אין חוק בחוזה שאומר ששחקן צריך לשחק בכל הדקות”. הוא שחקן סופר מוכשר אבל צעיר שיידע עליות ומורדות. יכול לקחת את הכדור ולסחוט פנדל מכלום אחרי סלאלום עוצר נשימה כמו נגד חטאפה, ומצד שני חווה מספר משחקי נפל ולא הורגש. במארקה אפילו כתבו עליו ערב המשחק הקודם - “ההופעות האחרונות קיררו את הטירוף סביבו”, אך סייגו ואמרו ששחקן רכש זקוק לזמן יחד עם דוגמאות נוספות משחקני עבר גדולים של אתלטיקו. לצד דוגמאות של פאבלו פארטה וקיקו, יש גם דוגמאות מהעידן הנוכחי: קון אגווארו בן ה-19 וחודשיים עלה 30 מיליון יורו אך ייצר ספקות. הוא כבש רק חמישה שערים בעונת הבכורה ודיברו הרבה על הרגלי האכילה הרעים שלו. גריזמן פתח בהרכב הראשון של סימאונה רק שלוש פעמים ורשם 383 דקות. הוא יכבוש שער בכורה במשחק השישי - נגד אולימפיאקוס בליגת האלופות והתתפוצצות הראשונה הגיעה רק בסאן ממס בדצמבר עם שלושער.
הקשר קוקה שירשום את הדרבי ה-29 שלו, קיבל כתבת שער ב-AS ואמר לקראת המשחק: “הגיע הזמן שננצח דרבי במטרופוליטאנו. אנחנו רוצים את המקום הראשון בטבלה כשאומרים שריאל מדריד מתה זה שקר גדול, תמיד” וצריך לזכור שבמסגרת הליגה הקולצ’ונרוס לא ניצחו כבר שלוש שנים, כשהם נכנעו פעמיים דווקא בביתם בעוד בברנבאו השיגו רקורד טוב יותר. החבורה של סימאונה היא קבוצת בית מצוינת, בשנה שעברה השיגה מאזן 15-3-1, כלומר ריאל מדריד היא היחידה שניצחה במבצרה. היא גם ספגה עשרה שערים בלבד. מנגד, היא לא הצליחה לנצח לא את ברצלונה וגם לא את סביליה.
דייגו סימאונה מכין הפתעה, שלא יהיה לכם ספק. מאז שהגיע לאתלטיקו, כמובן, משחקי הדרבי התאזנו משמעתית. זה יהיה הדרבי ה-30 שלו וריאל מדריד היא היריבה אותה פגש יותר מכל קבוצה אחרת. באירופה זה היה בעיקר כאבי לב עם שני ההפסדים בגמר, אך הוא פיצה על כך בתארים אחרים כמו גביע המלך ומשחקי הסופר קאפ השונים. הוא ניצח את ריאל מדריד 9 פעמים ורשם 11 הפסדים. קיריין טריפייר יחזור להרכב וגם חימנז שקיבל מנוחה. נראה שצ’ולו יעלה במערך קצת יותר הגנתי כך שפליקס יהיה מתחת לקוסטה. סאול וקוקה באנקרים באמצע וסיכוי טוב שנראה את תומאס לצידם כאשר המקום האחרון שמור לאחד מבין השלושה: תומא למאר המאכזב, ויטולו או קוראה שהיה עם רגל וחצי בחוץ ולבסוף נשאר.
כה אמר המאמן במסיבת העיתונאים: “אנחנו רוצים לממש את הפוטנציאל של הקבוצה ולא עושים השוואות עם מדריד. יש לה עמוד שדרה חזקה מאוד, הם השתפרו מאז פתיחת העונה, יש לה שחקנים גדולים ומאמן נהדר ונצטרך לעשות משחק גדול כדי להפוך את המשחק לקשה עבורם”. כשנשאל על ניצחון בדרבי או זכייה באליפות, ענה - “הדרבי הוא המשחק של מחר”. “כאן לכולם יש את אותן המחשבות - לתת כל מה שאפשר על המגרש. אנחנו רוצים לתקן דברים גם אחרי ניצחונות ובטח שאחרי הפסדים”.
אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: יאן אובלאק| קיריין טריפייר, מהריו הרמוסו, חוסה מאריה חימנס, לודי| קוקה, סאול, תומאס פארטיי, תומא למאר| ז’ואאו פליקס ודייגו קוסטה
היסטוריה ומפגשי עבר :
המפגש האחרון . בשנים האחרונות ריאל מדריד מתקשה מאוד במשחקי הדרבי, לפחות במסגרת הליגה, אבל לפחות המשחק מהעונה שעברה בוונדה מטרופוליטאנו זכור לטובה, רגע של אור בעונה חשוכה במיוחד. ריאל של סולארי רשמה ניצחון ליגה חמישי ברציפות בשבוע מוצלח שכלל גם קלאסיקו בגביע ואת משחק החוץ באמסטרדם בשמינית גמר הצ’מפיונס. בדקה ה-16 כל הגנת אתלטיקו הייתה אחוזת פאניקה מראמוס שקפץ לגובה ונגח לעברו של קאסמירו שכבש במספרת בסטייל מול אובלאק - 0:1 לריאל. גריזמן, כרגיל, השווה עבור אתלטיקו אחרי שקיבל מסירת עומק נפלאה, אך לפני ההפסקה ויניסיוס פרץ נהדר והוכשל. את הפנדל כבש ראמוס בקלילות וחגג בהקנטה לגריזמן. מוראטה האקס כל כך רצה לכבוש אבל שער גדול נפסל בגלל נבדל. בצד השני, בייל המחליף קיבל מסירה גדולה ממודריץ’ ובעט שטוח-סרגל לרחוק ולא חגג את הגול אלא הגיב בזעם ואף עשה תנועה מגונה.
ראמוס ולוקאס מראים לאתלטיקו מי הקבוצה הבכירה בעיר
הניצחונות הגדולים : את הרביעייה בעונת 2002/03, במסגרת המחזור ה-37, כשריאל מעפילה למקום הראשון בטבלה אחרי הצגה הגדולה בויסנטה קאלדרון על חשבון היריבה השנואה - קשה לשכוח. רונאלדו וראול כבשו צמדים. זה ניצחון החוץ הגדול ביותר של ריאל במשחקי הליגה. ב-2016/17 ריאל הגיעה לדרבי האחרון בליגה בויסנטה קאלדרון וניצחה עם שלושער ענק של כריסטיאנו. שער אחד בכדור חופשי, שער שני בפנדל ושער שלישי אחרי בישול נהדר של בייל. בישורת האחרונה של עונת האליפות של מוריניו זה גם כן קרה. ריאל הביסה 1:4 את אתלטיקו כשהפורטוגלי כובש שער שלושער עצום. שני גולאסוס בבעיטות מרחוק - אחד בכדור חופשי, פנדל מדויק ובישול לקאייחון כאשר שער שוויון זמני של פלקאו לא הספיק. בעונת 2004/05, הופעת הבכורה המלאה של ואנדרליי לושמבורגו (קסיאס הדף הכל ואלוהים יודע איך טורס לא הבקיע) וכן כעבור שנה עם אותו מאמן על הקווים - זה נגמר ב-0:3 מהדהד תוצרת רונאלדו נזאריו שהרשית פעמיים בשני המשחקים. נלך עוד קצת אחורה, ראול הוביל את ריאל ל-1:4 ענק על אתלטיקו בעונת האליפות עם קאפלו 1996/97 כשכבש צמד, על שער אחד גדלתם כי זה היה בלתי נשכח.
מנגד, כדי להיות הוגנים, נזכיר את התבוסה המרה 4:0 בעונתו השנייה של קרלו אנצ’לוטי לדוגמא, ככשנה קודם לכן בנזמה כבש וריאל הוליכה אך אתלטיקו הגיבה פעמיים עם גאבי וקוקה עוד לפני המחצית, ורונאלדו רק חילץ נקודה. ב-2015/16 ריאל כבר הובילה משער של בנזמה בנגיחה אחרי בישול של קרבחאל וקיילור עצר פנדל של גריזמן, אבל בניטס ההגנתי הכניס את לוקאס במקום קארים ו-וייטו השווה סמוך לסיום.
הרצף : 14 שנה שריאל מדריד לא הפסידה בדרבי במסגרת הליגה. מאז ה-3:1 שספגה מאתלטיקו מדריד בברנבאו בסיבוב הראשון בעונת 1999/00 ועד ההפסד בברנבאו ב-2013/14 במסגרת המחזור השביעי. אם ניקח את כל המסגרות, הרי שהרצף עמד על 25 משחקים והסתיים קצת לפני, בגמר הגביע בעונת 2012/13 כשאתלטיקו מחקה פיגור 1:0 בברנבאו בדרך לניצחון. באותן שנים לא חשוב מה היה קורה - ריאל מדריד הייתה מנצחת. כפי שהיה ב-2007/08 כשריאל כבשה כבר אחרי שתי דקות בזכות ראול. כפי שקרה עונה אחת לאחר מכן, שסימאו השווה בכדור חופשי בדקה ה-88 אך דרנטה סחט פנדל ברגע האחרון והיגואין כבש בדרך ל-1:2. ב-2009/10 ריאל כבר הובילה 0:3 עם שערים של קאקא, מרסלו והיגואין ואתלטיקו הצליחה רק לצמק. בין 2007 עד 2013 ריאל השיגה שישה ניצחונות חוץ רצופים - הרקורד הטוב ביותר שלה.
בחלוקה לתקופות, שנות ה-40 וה-50 היו די קשות מבחינת ריאל - שתי תבוסות קשות וגם חמישה הפסדים ברציפות, כשבשנות ה-60 היה שוויון בניצחונות. משנות ה-80 ואילך אפשר לדבר על שליטה מוחלטת של ריאל מדריד. ארבעה ניצחונות בעשור הזה, יחד עם שתי תוצאות תיקו 3:3 דרמטיות, לצד שני הפסדים בלבד.
ועוד קצת מספרים:
הכובשים הגדולים: כריסטיאנו רונאלדו, איך לא, מוליך את טבלת כובשי הדרבים עם 22 שערים נגד אתלטיקו מדריד, ב-32 משחקים בסה"כ. כריסטיאנו כבש שלוש פעמים שלושער, שני צמדים והשער ב"בודדת". במקום השני ניצב אלפרדו די סטפאנו עם 17 שערים, ואחריו שני שחקני עבר גדולים נוספים, עם 15 שערים כל אחד - ראול שאת שער הבכורה שלו כבש נגד אתלטיקו, וקרלוס סנטיאנה - 15 שערים לשניהם. פרנץ פושקאש כבש 13 שערים ואחריו סנטיאגו ברנבאו ואמיליו בוטראגיניו עם 12 שערים כ"א כשהנציג היחיד מהרשימה ממדי אתלטיקו הוא פאקו קמפוס ששיחק בקבוצה בשנות ה-40. רונאלדו נזאריו לא נכלל ברשימה אבל הוא כבש שלושה צמדים והוסיף שער בבודדת, סה"כ שבעה שערים בשישה משחקי דרבי - נייס.
שיאני ההופעות: מנואל סאנצ’יס ופאקו חנטו צועדים יחד בראש עם 42 משחקי דרבי כל אחד. סרחיו ראמוס לא הרבה מאחור עם 39 משחקים - 23 בליגה, 7 בגביע ו-6 בליגת האלופות. קרלוס סנטיאנה ומיצ’ל עם 36 משחקים כל אחד. אלברו רודריגס מאתלטיקו וצ’נדו משלנו עם 35 ואנריקה קוייאר הוא הנציג האחרון מאתלטיקו עם 34, בדיוק כמו מספר משחקי הדרבי של איקר קסיאס ופירי.
המספרים המלאים - כי חיכיתם לזה:
- בכל משחקי הליגה: 164 משחקים - 39:87 לריאל מדריד בניצחונות, יחס שערים 216:289 לטובת ריאל מדריד כמובן.
- במשחקי הליגה בברנבאו: 82 משחקים - 15:52 לריאל מדריד בניצחונות, יחס שערים 94:157 לטובת ריאל מדריד.
- במשחקי הליגה בחוץ: 82 משחקים - 24:35 לריאל מדריד בניצחונות, יחס שערים 122:132 לריאל מדריד כמובן.
- בכל המסגרות: 222 משחקים - 56:111 לריאל מדריד בניצחונות, יחס שערים 281:369 לריאל מדריד.
- באירופה - בונוס: 9 משחקים - 5 ניצחונות לריאל מדריד, 2 תוצאות תיקו ו-2 הפסדים, יחס שערים 7:14 לריאל מדריד.
[הערה למנהלים ראשיים: להוסיף קטגורייה של העונה החדשה 2019/20].
/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_image/image/46388700/GettyImages-493626115.0.jpg){kind=link}