לקראת הקלאסיקו| כן בשיאן או לא, גם בלי קהל ובלי כוכבי ענק - אין כמו הקלאסיקו - יריבות שהיא מעל למעלה שנה, בכל תחומי החיים, בין שתיים מהגדולות בתבל, וההתרגשות מתחילה לאט לאט. ברצלונה נגד ריאל מדריד, המשחק הגדול בעולם - ייצא לדרך מחר (17:00). ריאל מגיעה אחרי שבוע מהגהנום אך עם הקפטן וראמוס וזיזו, שכסאו לא באמת מתנדנד - טרם הפסיד בקאמפ נואו. תנו לנו את זה!
בכל שנה היינו כותבים לכם פתיח דרמטי ומצמרר עד כמה הקלאסיקו בין ריאל מדריד וברצלונה הוא לא רק משחק על היריבות הכי גדולה בכדורגל העולמי, כזו בת מאה שנה, אלא גם הגדול ביותר פרט לגמר ליגת האלופות. נכון שיהיה זה הקלאסיקו ללא קהל (וגם בעונה שעברה בקאמפ נואו קיבלנו 0:0), שתי הקבוצות נמצאות בנפילה ונסיגה גדולה, היוקרה נעלמה והדו-קרב בין כריסטיאנו שדחף את שתי הקבוצות לקצה היכולת - כבר איננו. אחת במשבר ניהולי עצום והשנייה במעין בעיה מקצועית קשה, ועדיין. כששתי הקבוצות ייצעדו לכר הדשא מחר (לפחות בשעה 17:00 ולא 13:00 בצהריים), אט אט, עם חזה נפוח ושיא הגאווה - הזכרונות יצופו, הפרפרים בבטן ישתוללו, ההצגה נמשכת והנשימה נעתקת.
ואם כבר זכרונות, אני יכול לספר על הצ’מפיונס - שתי הקפצות ולגלאזגו - נשבר המנחוס בקאמפ נואו (2002), על שער האליפות של כריסטיאנו, על הסופרקופה, על ראול, השחקן שאני הכי אוהב, כובש נגד הקבוצה שאני הכי שונא, כשהוא כבר הרחק משיאו, בעונת הקאפלו - ומרים את הברנבאו באוויר כבר בדקה השלישית.
אני אבחר דווקא בעונת 2008/09. לאחר ההפסד לסביליה, עיתונאי שאל את ראול על דבריו של שוסטר שאמר שבלתי אפשרי לנצח בשבוע הבא בקאמפ נואו עם סגל שחקנים חסר שכזה. ראול היה בהלם, לא האמין ואמר: “אני לא יודע מה הוא אמר. עם החולצה הזו של ריאל מדריד אני תמיד עולה למגרש כדי לנצח”. ריאל, בהרכב סופר-חסר, עם מיגל פלאנקה וקשישא מיצ’ל סאלגדו - נכנעה 2:0 אמנם אבל נתנה פייט מדהים (ראול לאיקר: “אתה עוצר את זה, אתה עוצר את הפנדל” - וכך היה). “החולצה של ריאל מדריד היא לבנה טהורה. היא יכולה להיות ספוגה בדם או בבוץ אבל לעולם לא בבושה” (סנטיאגו ברנבאו).
עדיין רדומים ולא נכנסת לאווירה של הקלאסיקו הגדול? הקליפ הזה הוא בשבילכם. הניצחונות הגדולים של ריאל נגד ברצלונה בשנות ה-2000. משתי ההקפצות ב-2001/02 בדרך לגלאזגו, משחק האליפות של כריסטיאנו והבומבות של אסנסיו. וגם גמרי גביע המלך. צפייה נעימה
ועוד: מוזמנים לשמוע אותי בפודקאסט המיוחד “הקיפוד” לקראת המשחק ב"קרב" מול אוהד ברצלונה - קצת על מפגשי העבר הנוסטלגיים ואיך התאהבנו, מצב הקבוצות והמומנטום לקראת המשחק, הסיבה לירידה הגדולה ביכולת ולמשברים וגם העתיד ומה צריך לעשות.
סטטוס ריאל מדריד:
ריאל מדריד, מה נאמר ומה נגיד…מגיעה למשחק חסרת אונים, שבוע הקלאסיקו שהיה אמור להיות פסטיבל הפך למחדל. תחושה שעוד הפסד אחד, חס וחלילה, שלישי במספר (מתי זה קרה לנו בפעם האחרונה, אולי בימי לופטגי) – והכל מתפרק, ואנחנו רק בחודש אוקטובר. אלה לא רק שני ההפסדים הרצופים – 1:0 נגד קאדיס ו-3:2 נגד שחטאר, שניהם בבית “המבצר”, דברים כאלה יכולים לקרות במומנטום שלילי ובחסות הקורונה – אלא בעיקר הכדורגל העלוב. זידאן אמנם לא באמת על המוקד וזה לא משחק שייקבע עם כל הכבוד לאוהדים הכועסים ולסקרי המארקה, אך הוא חייב “למצוא פתרונות” כפי שהבטיח. לפחות סרחיו ראמוס משחק.
שיאן ההופעות בקלאסיקוס איי פעם, להזכירכם (43 משחקים) לא החמיץ את המשחק היוקרתי מאז חצי גמר גביע המלך ב-2012-13. הוא התאמן לבדו בחמישי אך הצטרף לחבריו לקבוצה כמתוכנן. ראמוס, כמו קפטן אמיתי, יעלה על כר הדשא גם אם לא יהיה כשיר במאת האחוזים. איך ריאל נראית בלעדיו – כבר ראיתם. תשאלו את ואראן, ומסתבר שזה לא קורה רק אם ממול עומדות יובנטוס, מנצ’סטר סיטי או פ.ס.ז’. נכון שבמשחקים מן הסוג הזה ריאל בדרך כלל יותר מחויבת, מסודרת ואגרסיבית (קאסמירו כמובן סופר-פריטי ופדה ואלוורדה עם הספרינטים על הקו והפיזיות – יהיה חשוב מאוד, אשתקד בלט לטובה) – ועדיין, עם הקפטן אפילו קורטואה שליו יותר.
זה בטח לא הזמן של זידאן להפסיד בקאמפ נואו לראשונה. עד עתה הוא ניצח במשחק הבכורה שלו בליגה (מהפך ו-1:2 עם כריסטיאנו), רשם שלוש תוצאות תיקו רצופות ויש לו גם 1:3 מדהים בסופר קופה בעשרה שחקנים. לוקה מודריץ’ הרי אמר: ,לא שכחנו לשחק כדורגל" ורמז שזה טוב שהמשחק הקרוב מגיע כל כך מהר ודווקא שהיריבה היא ברצלונה. זה הזמן להוכיח על המגרש. המאמן ניתח: “אנחנו יודעים לקראת מה אנחנו באים, גם אם יהיה מגרש ריק. ברצלונה קבוצה טובה ויוזמת ומסוכנת, כך זה היה ויהיה תמיד ולא משנה מי על הקווים. חשוב להתחיל את המשחק טוב (בניגוד לקאדיס ושחטאר). זו ההזדמנות להוכיח מי אנחנו”. כשנשאל האם זה קלאסיקו הילדים, ענה: ,קלאסיקו הוא קלאסיקו, זה משחק גדול תמיד, על אף המצב". עוד אמר: “אין משחקים פשוטים, לריאל תמיד היו עליות ומורדות, אבל ריאל רוצה להוכיח את עצמה ויש לנו מחר במה נהדרת”.
על עתידו: “אומרים שזה משחק על העתיד שלי, אבל זה נאמר גם לפני שנה, וגם בקדנצייה הראשונה שלי”. כשנשאל האם מרגיש תמיכה, אמר: “מהנשיא? בוודאי (עם כל הכבוד לכך שפלורנטינו ירד לחדר ההלבשה זועם). השחקנים גם כן, כולנו יחד, זכיתי איתם בהמון תארים. תמיד אלך איתם עד המוות. אנחנו צריכים לשנות את המצב ביחד, רק ככה נצא מזה. מחר עלינו להראות את האופי והאיכות שלנו. עלינו להיות יחד”. הגישה, כמובן, הבטיח זידאן – לא תהיה הבעייה בקאמפ נואו. “תמיד הייתי ביוקרתי כלפי עצמי, אני לא חיי בעבר, הכי חשוב שהוא שנשחק טוב ונוכיח מה אנחנו שווים. אנחנו תמיד רוצים לנצח, הקבוצה הזו תחרותית, בכדורגל אפשר לשנות את הדברים מהר, צריך לחשוב חיובי. משחק טוב יכול לשנות הכל”. יציאה מהמשבר? לעצור לפחות את כדור השלג?
כצפוי, ראמוס יחליף את מיליטאו, ויהיו עוד שינויים. האלתור עם פרלאן מנדי בצד ימין היה רע. נאצ’ו שיחק בזמנו במהלך התבוסה 5:1 לבארסה עם לופטגי, אך הוא האופצייה היחידה, בתקווה שפדה יעזור לו בהגנה. לאור יכולתם הרעה, לאסנסיו (מישהו זוכר אותו בועט לשער?) ורודריגו, שזרקו את הצ’אנס שלהם לפח – אין סיכוי לפתוח. הפרטנר של בנזמה החלש יהיה ויניסיוס שכבש בקלאסיקו האחרון והעונה יש לו כבר שלושה שערים, הרע במיעוטו. משחקו המרשים ביותר בקבוצה, לדעת רבים, היה נגד ברצלונה בגביע בברנבאו, כשעשה סחרחורת לפיקה וסמדו אך תמיד פישל בפעולה האחרונה. אולי השנה ויני מתחיל להציג תאכלס ופחות דריבל? אין אלא לקוות.
מי האמין שרגע לפני משחק גדול כזה העיתונאים לא יזכירו את השם של הזאר. זה כבר ממש ‘נתון’ שהוא פצוע. בכל מקרה, נספר לכם שבנזמה, שפתח את העונה בצורה איומה עם שער בודד – ובמשחקים האחרונים גם לא היה פעיל אפילו – לא כבש בקלאסיקו בליגה מאז אפריל 2016, המספרת הנהדרת ההיא. לבנזמה יש תשעה שערים ב-37 משחקים נגד ברצלונה וזה לא מספיק. לראמוס, אגב, יש ארבעה, כולם בנגיחות כמובן. אבל מה יהיה חוץ מהמצבים הנייחים? בכל מקרה, ריאל צריכה לחזור למוד של העונה שעברה – הגנה חזקה, אפס טעויות. ההתקפה היא בונוס. “הגול יגיע”. דבקים בקלישאות…
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| נאצ’ו, סרחיו ראמוס ©, רפאל ואראן, פרלאן מנדי| קאסמירו, טוני קרוס, פדה ואלוורדה, לוקה מודריץ’| ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה
מה המצב ברצלונה?
ברצלונה של רונאלד קומאן עדיין מחפשת את עצמה, מנסה לשנות גישה אחרי שנה קשה, לעבור בהצלחה תהליך של חילופי משמרות ושילוב צעירים, לשחזר רעב ותשוקה, וממתינה לליאו מסי הישן והטוב (טרם העביר הילוך). הפעם לא הייתה השתוללות בקיץ, רחוק מזה, ושחקנים כמו ממפיס דפאי או אריק גרסיה – לא הגיעו בשל חור בתקציב. בארסה נכנעה 1:0 לחטאפה ביום שבת אך מאז הצליחה להתאושש עם 1:5 על פרנצווארוש בחסות מסי והצעירים. אנסי פאטי המשיך את העונה הגדולה שלו (ארבעה שערים ושני בישולים, אפשר רק לקנא), פרנקי דה יונג סיפק לו בישול נהדר ובארסה, בקאמפ נואו, כרגיל – מבקיעה בקלות. בעונה שעברה ניצחה בארסה את כל משחקיה בבית פרט לקלאסיקו – עד למחזור ה-37, היום בו הוכרעה האליפות.
טוב, נו, מבקיעה בקלות אלא אם כן מדובר בגריזמן שממלא את ‘תפקיד הזאר’ אצלהם. תחליטו אתם מה עדיף – שחקן שפצוע כל הזמן ועוד יש ספק לגביו או שחקן שבריא אבל מאכזב שבוע אחר שבוע כבר עונה שנייה ברציפות. נגד חטאפה רשם החמצה קריטית שגרמה לחבריו לתפוס את הראש. קומאן שובר את הראש האם לתת בו אמון. בנבחרת הוא נהנה, בבארסה הוא סובל וחוטף מכל כיוון – ביקורת מהתקשורת, מקומאן וגם מהאוהדים בקאמפ נואו – אם היו. פיליפה קוטיניו, מנגד, מראה ניצוצות ונותן תקווה קלה שאולי הפעם במועד ב’ הוא יצליח. “גריזמן, כמו כל שחקן, יכול לשחק. אי אפשר לעסוק כל פעם בעמדה בה הוא משחק, אנחנו רוצים שהוא יהיה טוב כמו כולם, ויש לנו את השיקולים שלנו, אני בוחר באלה שיעזרו לי להשיג את התוצאה הכי טובה בכל משחק”, אמר המאמן.
קומאן יעמוד על הקווים בקלאסיקו ראשון כמובן. הוא פגש את ריאל כמאמן ולנסיה ב-2007-08 והצליח לנצח בברנבאו. מעבר לכך כשחקן יש לו היסטורייה עשירה של קלאסיקוס ואף כבש חמישה שערים. “מה השתנה במשחק הזה ב-25 שנה האחרונות? לא הרבה. אולי זה שאין קהל, וזה מוזר, בטח במגרש גדול כזה, אנחנו מחכים לאוהדים”, אמר. “שתי הקבוצות האלה ענקיות, מי שלא מנצחת - זוכה לביקורת. המשחק הזה תמיד היה יוקרתי”. קומאן לא מקל ראש ואומר את הקלישאות שעליו להגיד: “ריאל לא הייתה בשיאה אמנם בשני המשחקים האחרונים אך יש לה שחקנים מנוסים וזו קבוצה גדולה. אני ממש לא מצפה לקבוצה ללא מורל אלא להיפך - כזו שתהיה קומפקטית יותר ותרצה לנצח”. הוא אמר שביטחון יכול לתת הרבה לשחקנים שלו שמתרגלים לשינויים (4:2:3:1).
בכל מקרה, כמובן שזו קבוצה של מסי, כמו תמיד. שיאן השערים בקלאסיקו (26) לא מצא את הרשת נגדנו כבר שנתיים, מאז ה-2:2 בליגה בשלהי עונת 2017-18. קומאן אמר עליו לפני פרנצווארוש “נכון שהוא יכול לשחק טוב יותר”, ודיבר על מנהיגותו. נגד מסי במשחק גדול אי אפשר להמר. לאחרונה הוא כבש בעיקר בפנדלים (שישה מ-11 שעריו), אבל כמו שחקן גדול אמיתי הוא יודע להתעלות. בקיץ ראינו אותו עושה מהומות כדי לעזוב. מסי ירשום את משחקו ה-43, שני רק לראמוס.
הקבוצה קיבלה חדשות טובות מצד המגן השמאלי ג’ורדי אלבה שעל התיאום העיוור שלו עם מסי לא צריך לספר לכם. הוא נפצע נגד סביליה בתחילת החודש אך התאושש בזמן, נכלל ברשימת המוזמנים וזה לא יהיה הימור פרוע להגיד שיחזור לכנף שמאל. נראה האם סרג’יניו דסט הצעיר יקח פיקוד על צד ימין או שמא יהיה זה סרג’י רוברטו. מצד שני בארסה עדיין תחסר את מארק אנדרה טר שטגן הנפלא, מנקודות האור הבודדות אשתקד (האריך חוזה בשלישי) שעדיין פצוע ונטו יעמוד בשער. “לשחקן תמיד יש את המילה האחרונה, הוא יודע הכי טוב איך הוא מרגיש. ראיתי את אלבה מתאמן טוב ואם הוא יהיה בריא לחלוטין אז סיכוי טוב שישחק”, אמר קומאן.
הדבר היחיד שהפתיע את ברצלונה היה הראיון של פיקה שתקף את הנשיא ברתומיאו (בתרגום חופשי אמר למסי: “תחזיק מעמד, עוד שנה האנשים מתחלפים”). קומאן אמר שהוא מכבד את דעתו, שפיקה פיקח ואם הוא דיבר כך הוא בוודאי ייתן משחק גדול. פיקה נוהג להתעלות נגד ריאל, אם כי זה לא קרה בעונה שעברה. מהירותו לרועץ מצד אחד, אך עדיין אפשר לסמוך עליו יותר מאשר קלמנגט לנגלה. זה יהיה הקלאסיקו ה-39 שלו, כולם מאז עונת 2008/09.
ברצלונה – הרכב משוער: נטו| סרג’י רוברטו, ג’רארד פיקה, קלמנגט לנגלה, ג’רארד פיקה, ג’ורדי אלבה| סרחיו בוסקטס, פרנקי דה יונג, פיליפה קוטיניו| אנסו פאטי, אנטואן גריזמן וליאו מסי
היסטוריה ומפגשי עבר
חתיכת היסטוריה. לא פחות מ-90 משחקי ליגה בקאמפ נואו, שיא של ממש. ה-0:0 החלש בעונה שעברה (ראמוס הציל שער מהקו, מנגד שער של בייל נפסל בצדק אבל הגיעו לנו שני פנדלים) היה הראשון מאז עונת 2002-03 בקאמפ נואו, מה שמעיד על העוצמה של המשחק הזה. ריאל, למעשה, הפסידה במגרש הזה פעם אחת בלבד בחמש השנים האחרונות, וזה היה כואב – הקלאסיקו עם ז’ולן לופטגי, משחקו האחרון בתפקיד. זידאן עצמו לא הפסיד. במחזור 36, במשחק על יוקרה בלבד, ריאל סיימה ב-2:2 נגד בארסה כשקופחה. סוארס כבש ראשון אחרי עבירה ברורה על ואראן, כריסטיאנו הגדול השווה אחרי מהלך קבוצתי נפלא, אך מסי כבש את ה-1:2 שלהם. רונאלדו סופסל כדי שיקבל מנוחה אבל המילה האחרונה הייתה של בייל שנהנה מבישול של אסנסיו – 2:2. שנה קודם לכן, עונת הדאבל המדהימה, אתם בטח זוכרים – בארסה הובילה עד לרגע האחרון ואז כמעט כמו בדסימה, מודריץ’ הרים (כדור חופשי), ראמוס נגח וכפה 1:1 בדקה ה-90!
אבל אנחנו אף פעם לא חוגגים בתיקו, נעבור לעונת 2015-16. ריאל של זידאן הגיעה למשחק בפיגור עשר נקודות מברצלונה ושיחקה לא רע בכלל. פיקה העלה את בארסה ליתרון אך בנזמה השווה במספרת אדירה אחרי בישול של קרוס. ריאל לחצה ולחצה ולחצה, שער חוקי של בייל נפסל, כריסטיאנו מצא את המשקוף ואז, דווקא אחרי שראמוס הורחק – בייל הרים מצד ימין, כריסטיאנו עצר בחזה ותקע את ה-1:2 מכל הלב והשתיק את הקאמפ נואו.
כמעט כמו במשחק האליפות ב-2011-12 עם ז’וזה מוריניו. “המיוחד” חטף כהוגן בקלאסיקו הראשון שלו אבל התיישר, 2:2 בעונת 2012-13 בדו-קרב של מסי וכריסטיאנו. חבל שאנצ’לוטי, למשל, הפסיד פעמיים – 2:1 בעונת הדסימה כשניסה את בייל כחלוץ, וילד הפלא חסה כבש שער בכורה שלא עזר, וב-2014-15 בסיבוב השני במשחק מצוין שלנו עם הרבה החמצות (בנזמה בישל בעקב את השוויון של כריסטיאנו). בעשור האחרון ריאל ניצחה פעמיים בקאמפ נואו והפסידה בארבעה משחקים. זה היה המאזן גם בעשור הראשון של שנות ה-2000, החל מהמשחק המפורסם בו פיגו חזר לקאמפ נואו, דרך התיקו במשחק ראש החזיר ועד להפסד מהשער של זלאטן. השנים הטובות היו בין 2001 ועד 2008 כשריאל הפסידה רק פעמיים. וכך זה היה: 1:1 חסר חשיבות ב-2002 (זידאן), אותה התוצאה ב-2006 עם רונאלדו ובעשרה שחקנים, ו-3:3 שובר לב נגד מסי כשריאל הוליכה שלוש פעמים (צמד של רוד ואחד של ראמוס) אך ספגה ברגע האחרון. ומה עם הניצחונות? ב-2003-04 ריאל של קיירוש קטעה את הרצף הנוראי של 21 שנה ללא ניצחון ליגה. רוברטו קרלוס כבש ראשון ובישל לרונאלדו נזאריו. ב-2007-08 הגיע ה-0:1 הקטן-גדול של ג’וליו בפטיסטה אחרי מהלך נפלא.
את שנות ה-90 לא כדאי להזכיר, באמת שלא. הפסדים רצופים על האפס, חלקם ללא מאבק, ולפחות בקלאסיקו האחרון באותו עשור הגיע ראול עם צמד, אחד בוואסילינה מרגשת לקראת הסיום והשתיק את הקאמפ נואו (2:2). המאזן המלא כשברצלונה מארחת הוא 20 ניצחונות לריאל (22%), 20 תוצאות תיקו (22%) ו-50 הפסדים (56%), יחס שערים נוטה בבירור לטובת ברצלונה 178:105.
חפרנו קצת בהיסטוריה, ריאל ניצחה בשני הקלאסיקוס הראשונים בחוץ ב-1929 ו-1930. בשנות ה-60 וה-70 היא ניצחה שלוש פעמים במגרש הזה בכל עשור, הרקורד הטוב ביותר שלה. הניצחון הכי גדול ארע ב-1963-63 כשריאל פירקה 1:5 את ברצלונה במחזור ה-18. פושקאש פתח בפנדל, די סטפאנו כבש שלושער ובין לבין הבקיע גם חנטו הגדול. בואו נדבר קצת על כל משחקי הליגה. המצב צמוד-צמוד עם יתרון זעום של ריאל מדריד 72:73 בניצחונות ועוד 35 תוצאות תיקו. יחס השערים זהה לחלוטין. בברנבאו\צ’מרטין בלבד: 53 ניצחונות לריאל מול 22 הפסדים. בסה"כ המפגשים בכל המסגרות – 243 משחקים – 95:96 לריאל בניצחונות ועוד 52 תוצאות תיקו.
