מחזור 7: 3:0 קליל על לבאנטה בבית (ממפיס, לוק דה-יונג, פאטי)

זה הקנה מידה שלך לבחור? באמת שזה לא רציני.

ספוילר הוא לא…

ממש לא.
התכוונתי שאני מאחל לו שישכיח את מסי
לא מצפה ממנו את זה ולא בוחן אותו לפי זה ועדיין אבחן אותו על טווח יותר ארוך ועומס ציפיות ולא על 10 דק׳.

אני לא חושב שאני או מי שמתרגש ששחקן שנפצע לתקופה כל כך ארוכה חוזר וכובש שער אז צריך להתנצל על זה.

אני לא רוצה להשמע תוקפני אבל זה האמת. מותר לי לשמוח מברצלונה. גם בתקופה כזו מחורבנת.

3 לייקים

בול. לא שמח כי אני חושב שהוא זה שיפתור את כל בעיותינו. שמח שהוא חזר, ושמח שהוא חזר וכבש. לא מעבר.

מצידי שישחק 20 דקות מול בנפיקה ואתלטיקו, ויחזור כמו שצריך אחרי הפגרה. לא צריך ללחוץ.

לייק 1

זה לא רגע חד פעמי. מדובר בקילר מטורף שעושה את זה בכל פעם מחדש (בגילאים של נער בכיתה י’) - בבכורה בהרכב של בארסה, בבכורה במשחק חוץ בו בארסה הייתה בפיגור, שער ניצחון בבכורה בצ’מפיונס בסאן סירו, שער שיוויון בבכורה בקלאסיקו, בבכורה בנבחרת ספרד, בחזרה אחרי שנה שלמה בחוץ תוך כמה דקות בלבד עם מס’ 10 על הגב, והשמטתי עוד כמה רגעים. אני אפילו לא זוכר מתי ראיתי אותו מחמיץ מול שוער מאז שהוא כאן.

ההתלהבות מוצדקת לחלוטין. זה ילד מיוחד, אי אפשר לפספס את זה.

לייק 1

טוב בוא לא נגזים אני זוכר כמה החטאות שלו :slight_smile:

אם לא הייתה הפציעה באמצע הייתי מסכים איתך לחלוטין. אני מודאג מהפציעה שלו. הוא נפצע פציעה קשה בנוער החלים וחזר, אותו דבר עכשיו.

בלי הפציעה הוא הדבר האמיתי. תקריאו לי מגזימן או לא.

אני לא הייתי נותן לו לשחק באלופות ושוקל אם להכניס אותו לקצבים של אתלט @Aragones תרחמו על הילד!

נ.ב שאני כותב “הדבר האמיתי” זה לא השוואה למסי או משהו כזה. הוא לא צריך להיות מסי בשביל להיות סיפור הצלחה. הלואי שיפסיקו עם הדבר הזה שלהנחית משקולות על שחקנים צעירים. כאילו שאם הוא היה רק רבע מסי זה כישלון…

אוף טופיק אני מדמיין או שטוטנהאם מקבלת בראש מארסנל 3-0?

קיויתי לאותו ריקי ודמיר. לדסט אין באמת מחליף.
גם הייתי בטוח ש 15 דקות של פאטי יבואו במקום ממפיס, כשכבר היינו ב 2-0.
או שממפיס עשוי מאותו חומר של פדרי ודני אלבס, או ש…

אבל היה משחק הרבה יותר טוב ממה שראינו במשחקים האחרונים. קאדיס לא נראית לי יותר טובה מלבאנטה, ואני לא כל כך מבין מדוע מול קאדיס לא הלך כלום.

אני מבין שמטרת הפורום הוא דיון ואף ויכוחים אבל לא צריך בכוח.

לא כפרתי בזכות שלך או כל אחד אחר להתרגש ולא ביקשתי ממך להתנצל.
כמובן שזכותך לשמוח מברצלונה תמיד, גם ב8-2, וגם בחזרה של שחקן מפציעה אחרי כמעט שנה.

אני רק שאלתי האם אני היחיד שלא מתרגש ובינתיים נראה שאני אכן היחיד, אני שמח בשבילכם שאתם מתרגשים ומקווה שעידן צודק בזה שהילד קורץ מחומר אחר.

4 לייקים

אפשר לבחור בניסוח אחר. אבל מקבל :slight_smile:

לייק 1

לא ראיתי את רוב המשחק, בארסה של ימינו מצליחה פחות למשוך אותי לשעה וחצי מול הטלויזיה. אין לי הרבה זמן פנוי בימים אלה…

אבל זכרתי שפאטי אמור לעלות לאיזה רבע שעה, והתחברתי למשחק בערך בדקה 82. ממש נהניתי לראות את החילוף ולראות אותו כובש. כן, התרגשתי, ממש.

ניסיתי להסביר לאישתי למה הגיוני לבחור ל"איש המשחק" בשחקן ששיחק בקושי עשר דקות וכבש שער. היא בטוחה שהיו על המגרש שחקנים שהשפיעו יותר משחקן שעלה בסוף המשחק כשהתוצאה היא כבר 2:0. ניסיתי להסביר שזה לא עשר דקות, שזה 10 על הגב ועשרה חודשים בחוץ, ושער ממש אחרי שכל זה קורה.

הילד מרגש אותי, אין מה לעשות. זה אכן, כמו שנאמר פה, קור רוח.

ורציתי להתעכב על נקודה אחרת. ריקי.

ברבע השעה שראיתי, הוא לא ממש היה מורגש. אני זוכר ריקי הרבה יותר אנרגטי והרבה יותר פעיל ומשתתף במשחק. משום מה לא ראיתי שמוסרים לו גם כשהוא הקשר הקרוב למחזיק הכדור ומתבקש שימסרו לו.

תוהה האם קומאן הצליח לשבור את רוחו, האם פשוט ראיתי סוף של משחק ואני ממהר לקפוץ למסקנות או שיש משהו אחר שלא שמתי לב אליו.

אשמח אם תספרו לי מה היה…

היה לו סללום יפה שהוא נכנס וברגע אחרון שחקן הגנה “גנב” לו שער בטוח…

לבנטה זה מסוג הקבוצות שאי אפשר להסיק מהם שום מסקנה לא לרעה ולא לחיוב…

ונדב אפילו אמר שהם הגיעו בהרכב חסר, אז כל מה שנשאר זה להתלהב מקינג אנסו :crown:

2 לייקים

ברגע שריקי נכנס כל המשחק קיבל קצב אחר. קומאן ראה כי רע ועשה חילוף משולש שהוציא את כל ההיגיון מהמשחק. ככה זה קומאן, מקלות בגלגלים קומאן, מכניס ילד לשחק על העמדה של בוסקטס רק מה? גם בוסקטס משחק… אז איך? איפה? מסכן ניקו. מסכן ריקי.

בגול של פאטי שמחתי בשבילו. אבל אז המצלמה עברה למשפחה שלו וקצת הקאתי בפה. אם יש משהו ששחקן צעיר לא צריך זו נוכחות משפחתית תקשורתית.

לרבע שעה בארסה הראתה את הפוטנציאל המטורף שיש לקבוצה הזו. ילדים צעירים עם הרבה כשרון והבנת משחק.

אגב, בסוף המשחק נסעתי לסמי עופר, יש לנו עוד הרבה לאן לרדת. יש תהומות בכדורגל שהם עמוקים משלנו.

לך

3 לייקים

הרבע שעה בין הכניסה של ריקי פוץ’ לחבלה ההזוייה של שאר החילופים של קומאן - רבע השעה הכי טובה של העונה.

זה מדהים היה לראות עד כמה שחקן אחד, שמהונדס לסגנון המשחק הברצלונאי - משנה מיד את כל דרך המשחק, הנעת הכדור, התנועה של השחקנים סביבו - הכול. פתאום המסירות פי 2 יותר קצרות, פתאום כל השחקנים עושים פי 2 יותר תנועה קצרה לשטחים כדי רק להתפנות למסירה הבאה. להגיד לי אחרי זה במסיבת עיתונאים ש"הוא צריך לשפר הרבה אספקטים" זה להגיד לי שאני טיפש שלא מבין כדורגל.

פאטי הוא פשוט סקורר מלידה. וזה נדיר - מאוד מאוד מאוד נדיר. אז הוא כן שחקן מיוחד, אבל גם לא צריך להתחרפן מהעשר דקות האלו. באמת שיחקנו מול תת קבוצה ואני מסתפק עם פאטי (כמו עם כל שחקן שנפצע לתקופה ארוכה), שהוא הצליח לרוץ עשר דקות בלי להיפצע מחדש.

כרגיל, קומאן עושה הכל כדי לקלקל - וזה לא רק שורת החילופים הבאמת הזויים ברמה של ילד שסתם לוחץ כפתורים בפיפ"א. אלא סתם עניין פעוט אחר לדוגמא: למה במשחק בית, מול קבוצה שלא ניצחה כבר 14 משחקים - אנחנו זקוקים לשני קשרים אחוריים במהלך 90 דקות??

שום דבר לא חשוב יותר עבור הקבוצה, מאשר עזיבה של קומאן. לא חזרה של שום סקורר ולא שיתוף פה יותר או פחות של שחקן צעיר כזה או אחר. קודם כל שפיות טקטית, נאמנה למסורת שלנו, ועל הדרך גם להכניס קצב וכושר לקבוצה שלנו. לקרוא בזמנו את ה"הערות" של אגארו - היה מביך ברמות.

7 לייקים

ברוך בואך!

:grinning: :grinning: :grinning:

לריקי פוץ’ היה משחק טוב, אבל לא שמתי לב למשהו יוצא דופן. הוא הוסיף אנרגיות, כמו שמצופה משחקן שנכנס בדקה 60, התרוצץ, מסר, אבל לא באמת יצר סכנה. הייתה לו פריצה אחת יפה שמתאזנת עם עיבוד כדור מסוכן.
אולי זה רק אני , אבל הוא בעיקר מסר לרוחב.
המסירות שלו לפני החילוף המשולש

ואחרי החילוף

רואים שהחילוף סירס אותו לגמרי, ולכן חילקתי את זה לשתי תמונות.

3 לייקים

וואו, אשכרה משחק שנהנתי בו.

אהבתי את הקישור הברסאי. פתאום ראו ניצוצות של טיקי טאקה. לצד הכבדות של בוסקטס פתאום יש אחד מה קוראים אותו ניקו שהוא בולדוג לא קטן. מאוד אהבתי את הילד. לצד הטכניקה והקסם של גאבי, שחקנים כמו ניקו מקבלים פחות הערכה-אבל הילד לא פראייר בכלל. הוא שומר טוב על הכדור וגם מאוד פיזי. מגאבי ידעתי מה אני מקבל, ניקו הוא עדיין הפתעה ונכון לעכשיו הפתעה טובה מאוד. אני דווקא יכול לראות אותו משתלב במקום בוסקטס שפשוט גמור מבחינה הגנתית.

ההגנה הייתה מעולה, לדעתי הכי טוב היה מינגסה. ספק כמה עברו אותו, אם בכלל, והוא נתן כמה הגבהות בדיוק לראש של השחקן. גם הכדורי עומק שלו לגאבי היו מרשימות. מזל שהפעם לא היה אחד על הקווים לצעוק לו ולגעור עליו, למה לא מסרת אחורה?!

קוטיניו לא עשה כלום מיוחד, גם דה יונג, הבלמים היו יציבים, דסט מאוד טכני ועשה כמה פעולות יפות אבל הפעולה האחרונה שלו עוד לוקה בחסר. מה שכן, אי אפשר להתכחש לזה שהוא טכני מאוד וזריז, יש לו פוטנציאל.

ואז הגיעו החילופים המוזרים. הבנאדם משחק עם 4 בלמים. כן, צודק, ריקי צריך לשפר אספקטים במשחק שלו…שזה יוצא מפיו של מאמן מחורבן שברבע שעה הופך קבוצה לאסופת שחקנים שבפאניקה מוחלטת לא מבינים מי נגד מי, אני בספק. ריקי חייב לשחק.

3 לייקים

אפילו אמבפה לא עשוי מהחומר של האלאנד.

לייק 1

קצת להוסיף לכל הנאמר פה, את ההרגשה שלי כלפי יח"צ, מיתוג מוגזם והייפ תקשורתי אני שם בסקאלה שבין שנאה קשה לשנאה יוקדת. בחיי, ויתרתי על עבודות רק בגלל שאני לא סובל את התחום, ואני שונא את כל מה שנהיה בעולם בהקשר הזה. אני מזהה שהמועדון כרגע מאבד קשר עם האוהדים שלו, והוא כרגע לכל הפחות מתנהג כמו איזו רפליקה לא ברורה של עצמו. זה אפילו לא הפרדוקס של הספינה של תזאוס, זה פשוט רפליקה חיוורת וחסרת אמוציות של מה שהיה במועדון לפני תחילת פוסט לאפורטה בקדנציה הראשונה. אני שנאתי כל ניסיון לייצר אמוציות בשקל מהחזרה של פאטי. “המשיח”, “מספר ה10 החדש שחוזר” וכ’ו. ועדיין, כשהוא כבש וראיתי עד כמה המשפחה שלו התרגשה אחרי שהיה כמעט שנה מחוץ למגרשים, משהו מעט מהאמוציות חזר לי. זה לא בגלל הזום האינטנסיבי למשפחה בהכרח, או ההייפ המוקדם, אבל זה התוכן עצמו של מה שקרה שהוא מעבר לציניות והביקורתיות הרגילה, אלא זה מסע שיקומי אמיתי של שחקן צעיר שכבר עשוי היה לחשוב שהוא צריך לוותר על החלום שלו ולמצוא כיוון אחר בחיים, וכל זה פתאום קיבל תפנית שהסתכמה בשער הזה. אלו סיפורים כאלו שמחזירים את הקשר בין הקבוצה לאוהדים, לא ניהול המדיה המוגזם. אני שמח בשבילו.

בנוסף, למרות ההתלבהות המובנת מהמשחק, אני לא עד כדי כך התלהבתי מהניצחון, שכן הוא לא באמת מהווה תפנית למה שאנחנו מכירים מבארסה הזאת. הפערים ברמה האישית היו כל כך גבוהים שהגיוני שננצח גם אם כל השחקנים מנסים אחד על אחד עם ראש בקיר. כשדסט, גאבי, ממפיס ועוד מצליחים לדלג מעל שניים- שלושה שחקנים במהלך דריבל אחד, הגיוני שזה לא כוחות והכל יראה טוב יותר. לו לבאנטה הנוכחית, שעלתה מראש עם הרכב חלש ללא מוראלס וללא שחקני המפתח הפצועים שלה (בארדי וקאמפניה) הייתה מנסה לפחות להגן בצורה קבוצתית יותר (אפילו ברמה של קאדיס, ולאו דווקא הבונקר של גראנדה) התמונה הייתה אחרת לגמרי. אבל כשהכל מצליח ברמת המצ’אפ אחד על אחד, התוצאה, והקלילות בה היא הושגה מובנות.

המשחק הזה מוכיח לי שיש מה לעשות עם הסגל למרות הבכי של קומאן, ושעדיין אין מי שינהל ויקדם אותו. שמח בשביל פאטי, והשחקנים שמגע להם קצת נחת בתקופה מאתגרת כזאת, אני עדיין לא שמח לגביי העתיד המקצועי של הקבוצה שעדיין לא נותן פתרונות אמיתיים להמשך העונה.

צ’מפיונס ואתלטיקו בדרך.

8 לייקים

אני איתך. כיוונתי לזה שגם הוא generational talent ובעיקר ניחן בהיותו קילר מיוחד.

לדעתי נשדדנו מעונת שיא של בן 18 בעונה שעברה (היה מלך שערי הקבוצה עד הפציעה בנובמבר), כזאת שבאמת כבר הייתה מציבה אותו בקונצנזוס של הטופ העולמי.
לפחות בגילאים 16-17 יש לו מספרים יותר טובים מכל שחקן בהיסטוריה ברמות האלה, בנוסף לכמות אבסורדית של שיאים שקבע.

2 לייקים