מחזור 7 :: el derbi madrileño - תיקו 0 מאכזב מול אתלטיקו

season-18-19
laliga

#1

הסיקור הרגיל בנוהל: סטטוס ריאל, מה קורה באתלטיקו, היסטוריה ומפגשי כבר… החדשות, הציטוטים, המפתחות והמספרים. אבל מרשה לעצמי להתחיל עם:

חמש הערות על הדרבי מחר:

  1. חמש שנים בלי ניצחון ביתי בדרבי בליגה זה באמת יותר מדי. בתקשורת מיהרו לכתוב ‘ריאל החזירה את הברנבאו’, הרי שבעונה שעברה הדאבליסטית הגאה, רשמה עונה קטסטרופלית במשחקי הבית. זה היה מוקדם מדי, עם כל הכבוד לרומא. מחר זה המבחן האמיתי. דווקא אחרי המפלה האיומה בסביליה, דווקא עם היעדרם של איסקו ומרסלו, דווקא כשאתלטיקו בכושר טוב, והסטט’ שתמיד הייתה לטובת ריאל מדריד - הופכת למגעילה משנה שעברה. זה צריך להיות ‘הניצחון של הברנבאו’. אולי הכדורים שסירבו להיכנס בעונה שעברה, וריאל נתנה הכל והוליכה בצדק גם במשחק חסר טעם, רגע לפני הגומלין נגד יובה - כן ייכנסו לשער הפעם. הגיע הזמן שהשלם יהיה גדול מסך חלקיו. שהקבוצה הזו תילחם עד לרגע האחרון ותנצח משחק ליגה חשוב. ניצחון מחר ישכיח את הפיחואן.

  1. מוד צ’מפיונס. כולנו זוכרים היטב את ‘חמש השנים הרעות’ בליגה. יחד עם משחקי החוץ אגב, ריאל ניצחה רק דרבי אחד משמונת האחרונים, וזה מתסכל. ומצד שני, מדהים להיזכר כמה ליגת האלופות שונה. אתלטיקו אחת הקבוצות החזקות ביותר כבר שנים. ובכל עונה בין 2013 עד 2017, היא, שעברה את בארסה פעמיים וגם את באיירן - נתקלה בחומה ששמה ריאל מדריד. היו דרמות ענק כמו בדסימה, כשאתלטיקו כבר דמיינה את הנפת הגביע, או דו-קרב פנדלים בגמר שלא נגמר. היה גם קרב שריאל הכריעה בקושי עם גיבור בלתי-צפוי כמו צ’יצ’ריטו ולמרות אינסוף אלתורים - ראמוס כקשר כשמודריץ’ פצוע, למשל. והיה גם משחק חד-צדדי אחד ב-2016/17, כריסטיאנוX3, מי האמין שהגומלין יהיה לפרוטוקול. למקרה ששכחתם:

2013/14 - גמר הדסימה, הרגע האלוהי של ראמוס, אפשר לכתוב על המשחק הזה עוד אלף מילים, אין טעם. היינו כחולמים

2014/15 - תיקו מאופס בויסנטה קאלדרון אחרי יום עבודה ענק של אובלאק. ריאל מנצחת 1:0 בגומלין רבע הגמר.

2015/16 - הגמר שלא נגמר, אחרי 1:1 קשה בתום 120 דק’ וכוכבי על ששפכו לאגר - מנצחים בפנדלים, ותודה לחואנפראן והוקרה.

2016/17 - ניצחון 3:0 בחצי הגמר הלוהט בברנבאו(כריסX3) והגומלין היה לפרוטוקול בלבד, מי היה מאמין.

אין דברים כאלה. מחר צריך לשים לקבוצה את ההמנון של ליגת האלופות ברקע ולבקש שהחבר’ה יהיו במוד צ’מפיונס, בבקשה.

  1. גארת’ בייל . הוא גרם לצ’אבי אלונסו המחוייט ביציע לצאת מדעתו והכניס את המדרידיסימו בטירוף. אחרי הנגיחה הרכה עם המון רגש ולב לרשת של קורטואה בהארכה - גארת’ בייל אכן ‘היה שווה לריאל מדריד מאה מיליון יורו’. בייל מגיע לדרבי הנוכחי כשחקן מס’ 1 שלנו בהתקפה ללא עוררין. הפעם אין את כריסטיאנו רונאלדו. אותו שער היה האחרון של בייל נגד אתלטיקו, ובסה"כ הוא הבקיע שער אחד בלבד ב-15 מקרים. אשתקד הוא בישל לכריסטיאנו בליגה, והעונה הוא בישל לבנזמה בסופר-קאפ. ריאל זקוקה לבייל רעב ובמצב-רוח כיבוש. נגד סביליה הוא היה השחקן הטוב ביותר שלנו, הוא יצר מצבים לבד. הבעיטה לקורה, למשל, וגם הפריצה הסוחפת והמצב של אחד על אחד. אמנם זו החמצה של מאה אחוז, אבל קשה לבוא אליו בטענות. זה היה משחק ראשון מזה זמן רב שבייל לא כובש ולא מפתיע.

  2. דני קרבחאל - החדשות הטובות של ריאל מדריד. אתמול קרבחאל השלים אימון מלא, העלה פוסט לרשתות החברתיות והוא בטירוף למשחק הזה. קרבחאל אמנם לא היה מונע את ההפסד לסביליה אבל אולי כן היה מונע תבוסה. הוא תמיד נמצא מעל הרמה הכללית. תמיד נלחם, תמיד רץ, תמיד נחוש, כמעט ולא מאבד את הראש. הוא לא היה מפקיר הגנתית כמו מרסלו וגם משחק באגרסיביות יותר מנאצ’ו. בגמר הדסימה הוא הפגין קור-רוח ובגרות יוצאת דופן והמשיך לתקוף ולתקוף עד הרגע האחרון, כאילו זה לא הגמר הראשון שלו, בעונה ראשונה בסה"כ בריאל מדריד, והוא לא רק בן 22. יחד עם בייל שהזכרנו קודם, קרבחאל יכול ליצור אגף מעניין. הוא ייתן תרומה בשני צידי המגרש.

  1. קצת היסטוריה . כבר נגענו בסטט’ עוד קודם, אבל זה משהו אחר. מ-1999 ועד 2013 - ריאל מדריד לא הפסידה באף משחק דרבי. 25 כאלה בסה"כ. רצף מטורף, כתם שחור שאתלטיקו לעולם לא תצליח למחוק מההיסטוריה שלה. אלה היום ימים בהם ריאל מדריד מנצחת בדרבי בכל זמן. בבית, בחוץ, בגשם ובשמש, במומנטום מעולה או בכושר חלש, עם גלאקטיקוס כמו ראול ורונאלדו וכריסטיאנו וקאקא או אפילו אנטוניו קאסנו וג’וליו בפטיסטה כובשים(2005/06).

מלך השערים הוא כמובן כריסטיאנו רונאלדו - 22 שערים ב-31 הופעות. כריסטיאנו כיכב באלדרון עם שלושער בשיאו של מאבק האליפות ב-2011/12 וגם האכיל את אתלטיקו מדריד מרורים ב-2016/17 - שלושער בליגה ושלושער בחצי גמר ליגת האלופות. אחריו ברשימה: סנטיאגו ברנבאו וסנטיאנה עם 17 כ"א, לפושקאש יש 15 ולראול 11 שערים ב-31 משחקים, הוא כבש את כל השערים שלו בליגה המאמן: ברנד שוסטר רשם מאזן מדהים של 3 נצ’ דרבי - 2:1 בברנבאו במחזור הפתיחה ב-2007/08, 2:0 בויסנטה קאלדרון בסיבוב השני דאז ו-2:1 דרמטי(פנדל של היגואין) בעונת 2008/09. לז’וזה מוריניו היה מאזן מושלם של 8 מ-8 במשחקי הדרבי, כולל שניים בגביע, אבל הגמר ב-2012/13 הרס לו שיאני ההופעות: פאקו חנטו ומנולו סאנצ’יז עם 42 הופעות. סרחיו ראמוס לפי ה-AS עם 38 משחקי דרבי, ולפי ויקיפדיה יגיע ל-40.

המספרים: 195 משחקי דרבי עד היום - ריאל מדריד ניצחה ב-100, אתלטיקו מדריד ב-50 ו-44 הסתיימו בתיקו, יחס שערים כולל 332:253. בליגה: 86-39 לריאל מדריד בנצ’. בברנבאו: 52-15 לריאל מדריד בנצ’. בחוץ: 34:24 לריאל מדריד בנצ’.

ראול הוא השחקן שהכי הייתי רוצה לראות משחק בדרבי. הוא יודע מה זה לנצח דרבי. הוא גדל באתלטיקו מדריד ואילולא ההחלטה המטופשת של חסוס חיל ז"ל לפרק את קבוצת הנוער - כל ההיסטוריה יכלה להיות אחרת. הוא ניצח את אתלטיקו שוב ושוב ושוב ומה הפלא ששער הבכורה שלו בריאל היה בברנבאו מלא בדרבי, אחרי מסירה אדירה של לאודרופ בעין עקומה ומסובבת אדירה של ראול לחיבורים. הוא כבש נגד אתלטיקו בקאלדרון אולי את השער היפה ביותר בקריירה שלו, איי-שם ב-1996/97 עם הדריבל המחשמל על כנף שמאל.

השער המרגש: השער של ראמוס בדסימה ינצחו כל דו-קרב שער הבכורה של ראול הוא אחד החשובים בהיסטוריה ואת השער השלישי(וגם הראשון והשני) של כריסטיאנו בחצי גמר הצ’מפיונס ב-2016/17 - ראיתי במו עיניי בסנטיאגו ברנבאו יסלח לי הגול של סיידורף ממחצית המגרש.

אבל השער שאני בוחר הוא הגול של רונאלדו ב-2003/04. אני חושב שכל מילה נוספת מיותרת. ריאל הייתה מנצחת דרבים עוד במנהרה. הקבוצה שגדלנו עליה. זו עם ה-אין הגנה, אבל זו שכובשת מתי שהיא רוצה, רק צריכה להעביר הילוך. ובחצי הראשון של העונה ההיא - הקבוצה עוד תיפקדה. רונאלדו שכובש גול בכל משחק, ראול לפני הדעיכה, בקהאם במרכז השדה(בישל את השער השני לראול), קבוצה שחושבת רק דבר אחד: התקפה-התקפה-התקפה. עוד לא הספקתם לשבת על הכיסא בבית או בבר וכבר היה 1:0, אחרי 26 שניות. ראול-בקהאם, בקהאם-זידאן, זידאן-רוברטו קרלוס, רוברטו-קרלוס-רונאלדו - והנה ה-1:0. קרלוס מארטינס האגדי, השדר שברקע - רק הוסיף. היו ימים!


#2

גם אינספור משחקי מתישים, תבוסה 4-0 ושני הפסדים בסופר-קאפים לא ישכנעו אותי שריאל מדריד הייתה קבוצה פחות טובה באישזהו שלב בשנים האחרונות מאתלטיקו של סימאונה. אנחנו באים לליגה כאילו זה גביע הטוטו, הם משחקים כאילו החיים שלהם תלויים בדרבי, המאמן שלנו אדיש כמו ילד על ריטלין, סימאונה מניף פונפונים על הקווים ומפה לשם המאזן בשנים האחרונות בליגה לא משקף את מאזן הכוחות האמיתי בין הקבוצות.

עם נאצ’ו כמגן שמאלי, עם איך שנראנו שלשום ועם שיטת משחק שלא התבשלה, כנראה שהמאזן לא יתחיל להשתפר מחר. תמיד אפשר להתרפק על זכרונות מהאלופות.


#3

#4

לקראת אתלטיקו

ריאל מדריד חייבת לשכוח מהתבוסה המרה בפיחואן באמצע השבוע ופשוט לשנותץ הכל, כשאתלטיקו מדריד להבדיל אלינו, בכושר מצויין, ומגיעה להתארח בברנבאו הערב(21:45, One). האם דווקא היום יסתיים הרצף השחור בבית?

image

סטטוס אלופת אירופהX3::

ריאל מדריד מגיעה למשחק בתחושה קשה אחרי התבוסה בפיחואן(3:0), כשהאוהדים זועמים וחושבים ‘הבלון התפוצץ’. החדשות הטובות מלגאנס היו אמורות לשמש כאובר-מוטיבצייה לקבוצה שפשוט לא הופיעה בפיחואן. זו לא רק ההחמצה של האפשרות לטפס למקום הראשון, והפסד בפיחואן מתקבל על הדעת, אבל בטח לא בצורה הזו. לפי הדיווחים בתוכנית בספרד, ראמוס שהיה חלק גדול מהפיאסקו - צרח על השחקנים בהפסקה, ואין ספק שכולם צריכים ניעור. ראמוס פנה לאוהדים ברשתות החברתיות וביקש את תמיכתם המלאה בדרבי. לופטגי אולי צריך להיות יותר אגרסיבי אך הוא בעיקר מנסה להרגיע - “זה היה משחק אחד ואנחנו עם הפנים קדימה. אנחנו להוטים לזכות השנה באליפות”. מעבר לכך סיכם המאמן את המצב - “נצטרך לא רק לשחק אלא גם להתחרות באתלטיקו כמו שצריך”.

המשימה קשה נגד אתלטיקו שלא הפסידה בברנבאו כבר חמש שנים. קרבחאל למשל לא הצליח לנצח אותה מעולה, והוא איש הבשורה של ריאל מדריד בינתיים - המגן התאמן באופן מלא ויחזור להרכב. קרבחאל לא היה מונע את התבוסה בפיחואן אבל היה נלחם עד הרגע האחרון, לעולם לא שאנן, תמיד אגרסיבי וגם תורם התקפית. יחד עם גארת’ בייל שהיה השחקן הבולט בקבוצה נגד סביליה, ואיים לא פחות מ-7 פעמים על השער, כנראה השיא שלו בריאל מדריד - אגף ימין יכול להיות המפתח של ריאל מדריד. בייל כבש רק שער אחד נגד אתלטיקו ב-15 משחקים - בגמר הבלתי-נשכח בדסימה, ובזמן שבנזמה גם כן בבצורת נגד הקבוצה של צ’ולו, ובכלל נרגע מאז פתיחת העונה ולא בעט אפילו למסגרת מאז לגאנס - ריאל מדריד תצטרך להבקיע איכשהו. לא פלא שריאל שפתחה את העונה עם עשרה שערים בשלושה מחזורי ליגה - כבשה רק שניים מאז. מרקו אסנסיו ישחק את משחקו המאה במדי ריאל מדריד, מספר נפלא, ויש באמתחתו 22 שערים. הוא כבש כבר שניים נגד באיירן ובארסה, שניים נגד סביליה ואחד נגד יובה, אבל מול אתלטיקו לא כבש מעולם…

אלה שייעדרו הם כמובן מרסלו, שבמארקה תהו האם לאור פתיחת העונה החלשה שלו - לא תורם התקפית, והחורים בהגנה - זה טוב או רע, אבל מרסלו הוא חצי התקפה למעשה. גם איסקו לא ישחק מה שמשאיר אותנו עם סבאיוס כחילוף העיקרי בקישור, ועם לוקאס ואסקס הדועך ומריאנו המבולגן בחלק הקדמי. אולי זה הזמן להגנה יציבה לשם שינוי? עבור טיבו קורטואה יהיה משחק מרגש במיוחד: זהו הדרבי העשירי שלו, אבל הראשון במדי ריאל מדריד. קורטואה יהיה חשוב מאוד הערב. ריאל לא שמרה על שער נקי בדרבי מאז 2012/13, כשניצחה 2:0 בברנבאו. היא גם לא ניצחה את אתלטיקו מאז, ועוד משחק אחד בלי ניצחון וריאל לא רק תאבד גובה בצמרת אלא גם תשווה את השיא השלילי שלה נגד ולנסיה.

עד עכשיו ריאל כשלה בסופר-קאפ נגד אתלטיקו, הובסה בפיחואן ולא ניצחה גם בסאן-ממס, כך שהמשחק נגד רומא הוא מעין סטיית תקן. ריאל לא עומדת בלחץ נגד הגדולות והיא נטולת אופי. זה הזמן של ריאל לנצח בברנבאו וליצור סיבות לאופטימיות, אין יום אחר. ‘ריאל החזירה את הברנבאו’, כתבו במהירות במארקה, אבל עם כל הכבוד ל-11 שערים העונה בארבעה משחקים או לרצף מהעונה שעברה(מאז המחזור ה-19, נגד ויאריאל - הקבוצה לא הפסידה בברנבאו) - אלה מספרים משקרים. “בכדורגל הכל קורה מהר, אין זמן לחשוב, אנחנו רוצים לשחק היטב מחר(היום) ולנצח. המחצית השנייה נגד סביליה מעודדת אותי”, סיכם המאמן. מודריץ’ שהתראיין הודה השבוע שהוא עדיין מתאושש מהמונדיאל. הוא עוד אחד משחקני המפתח".

תמחקו את המשחק מיום רביעי, דחוף…

ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| קרבחאל, ראמוס©, ואראן, נאצ’ו| קאסמירו, קרוס, מודריץ’| אסנסיו, גארת’ בייל ובנזמה

מה המצב אתלטיקו?

אתלטיקו מדריד מגיעה לברנבאו במצב-רוח אחר לגמריי. אחרי פתיחת עונה לא טובה בליגה, הגרועה ביותר מאז צ’ולו, הפרשנים קטלו את אתלטיקו וכמעט הציעו לה ‘לסגור את הבאסטה’ כמו שאומרים בשפת רחוב. אתלטיקו ניצלה מהפסד נגד אייבר ברגע האחרון עם שער של הקאנטרו בורחה והשיגה 5 נק’ בלבד בארבעת מחזורי הפתיחה. ואז היא יצאה למונאקו, הפכה פיגור לניצחון וחזרה לתלם. אם תנצח הערב בברנבאו היא תחלוף על פני ריאל מדריד בטבלה ואולי גם על פני ברצלונה. אחרי 2:0 קשה בחטאפה הגיעה שלישייה קלילה נגד הואסקה, והסדר חזר. נראה שאתלטיקו צריכה לעשות את מה שעשתה היטב בברנבאו בשנים האחרונות. היא לא הפסידה שם כבר חמש עונות ובין 2013 עד 2016 ניצחה בכל המשחקים. חימנז הדליק את האווירה כשאמר - “הברנבאו לא מפחיד, אין שם אווירה כמו אצלינו”, ודייגו קוסטה אמר - “תמיד הרגשנו שווים להם”.

לא פחות משבעה שחקנים של אתלטיקו לא הפסידו בברנבאו - אובלאק, חימנז, לוקאס, סאביץ’, תומאס, קוראה וגריזמן, וברור שהיא מגיעה בטוחה למשחק הזה. האופטימיות עולה כאשר גריזמן שדיבר המון על הפרסים האישיים - חוזר לכבוש שערים, והוא כבש בשלושת הביקורים האחרונים שלו בברנבאו במסגרת הליגה. מעבר לכך, הרכש היקר בתולדותיה של אתלטיקו, הלא-הוא למאר, כבש צמד בקולוסיאום נגד חטאפה כשאחד השערים הגיע אחרי ‘טיקי-טאקה’ לא שגרתי בשורות אתלטיקו אם לא פחות מעשר מסירות. הדילמה של צ’ולו לקראת המשחק היא רודרי או תומאס ההגנתי יותר במרכז השדה(רודרי היה נפלא אשתקד בברנבאו במדי ויאריאל, דרך אגב, ואולי זה המשחק שפילס את דרכו הלאה), ולמאר או קוראה בקישור ההתקפי. צ’ולו מנסה להוריד את אתלטיקו לקרקע, הוא רוצה קבוצה שתטרוף את הדשא כמו תמיד. תרוץ בלי הפסקה וחס וחלילה לא תוותר לרגע. “התבוסה של ריאל לסביליה? אני לא שופט קבוצה ע"פ משחק אחד. הם מסתדרים בסדר בלי כריסטיאנו”, אמר המאמן.

בסופר-קאפ האירופי אתלטיקו נהנתה ממשחק ענק של דייגו קוסטה שכבש צמד, ותמיד כשהוא כובש - אתלטיקו מדריד מנצחת. אלא שבליגה המצב אחר ומאז פברואר הוא לא הבקיע, כבר 15 משחקים ברציפות. בראיון למארקה קוסטה אמר שהוא בהחלט מחכה לגול אבל הוא שמח שהוא עוזר לקבוצה בדרכים אחרות, ושאתלטיקו צריכה לשחק יותר התקפי. הוא כבר כבש עבור אתלטיקו שער בגמר גביע המלך ב-2013 וכן שער ניצחון בברנבאו בעונת הליגה אחר-כך. “הוא נע בלי סוף, עושה הרבה הגנה, והיה מעורב בשער הראשון. אנחנו מרוצים מאוד ממנו ובטוחים שהגולים יגיעו”, אמר צ’ולו בנוגע לחלוץ שלו. בכל-מקרה, אתלטיקו רוצה לנצח שוב בזכות ההגנה והקישור האחורי. קוקה מאוד רוצה לחזור לסגל הנבחרת ולהרשים את לואיס אנריקה, בטח בערב הוא הוא מגיע ל-27 דרבים, במקום ה-20 בכל הזמנים, כמו ראול.

צ’ולו כבר מנוסה מאוד במשחקי הדרבי. הוא יודע איך להטריף את השחקנים ובניגוד לבדרך-כלל, אתלטיקו מפרסמת רק היום את סגל השחקנים. “יש לי הרבה מחשבות על הדרבי”, אמר המאמן כשנשאל נקודתית על ההרכב. על גריזמן - “לכל כוכב קשה כשהקבוצה פחות טובה, אבל הוא שם במשחקים הגדולים כמו היום והוא יעזור לנו במשחק הזה”. “כל שחקן אצלינו חשוב כאינדיבידואל ויחד יוצרים קבוצה. אני הייתי בטירוף לפני משחקים כאלה וגם השחקנים שלי”. צ’ולו מתעלם מהרצף של אתלטיקו בברנבאו כמובן - “כל משחק שונה מקודמו ואנחנו לא מתייחסים לזה”. על השאלה לגבי הטראש-טוק והדם הרע בין ראמוס וגריזמן הוא אומר - “תשאלו את אנטואן”. במארקה תהו האם סימאונה ירצה להחזיק יותר בכדור בברנבאו. סביר להניח שהתשובה היא לא. אבל אתלטיקו התכוננה כבר קודם ליריבה - היא פגשה את הואסקה ששיחקה נגדה בצבע לבן…פארטידו אה-פארטידו, אתם יודעים…

זה מתחבר להם. אתלטיקו במומנטום מעולה

אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: אובלאק| חואנפראן, גודין©, חימנז, לוקאס הרננדס| קוקה, תומאס(רודרי), סאול, למאר| גריזמן ודיגו קוסטה

היסטוריה ומפגשי עבר::

כמו שכתבנו לא פעם, את חמש השנים האחרונות ריאל הייתה רוצה למחוק ממשחקי הדרבי בברנבאו, בטיפקס גדול. שלושה הפסדים רצופים בין 2013 ועד 2016 - הפסד בדסימה עם אנצ’לוטי(1:0 של דייגו קוסטה), שקטע רצף ארוך-ארוך של 14 שנה לבנות בדרבי, הפסד נוסף מתסכל עם אנצ’לוטי(2:1 במחזור השלישי בליגה, ארדה טוראן) וכן הפסד בכורה לזיזו בליגה(גריזמן) ב-2015/16. בשני המשחקים האחרונים ריאל מובילה(פפה וכריסטיאנו) וגריזמן משווה פעמיים ל-1:1. הניצחון האחרון של ריאל בליגה על אתלטיקו היה במחזור ה-14 בעונת 2012/13. כריסטיאנו כבש בכדור חופשי נפלא ומסוט אוזיל הבקיע את השני במחצית השנייה במתפרצת, ומעט מאוד שרידים נשארו מההרכב, אם בכלל. בעונת האליפות עם מוריניו 2011/12, ריאל פיגרה משער של אדריאן אבל הפכה ל-4:1 גדול(כריסטיאנו בשני פנדלים וגם די-מאריה והיגואין), אחד מנצחונותיה הגדולים ביותר במשחקי הדרבי.

סה"כ המאזן של ריאל במשחקי הדרבי בברנבאו - 81 משחקים עד היום: 52 נצ’(64%), 14 תוצאות תיקו(17%) ו-15 הפסדים(19%), יחס שערים 157:94 לטובת ריאל מדריד כמובן. לאחר ההפסד 3:1 בעונת 1999/00, כשהשוער ביזארי הורחק, ועד שבא דייגו קוסטה - ריאל ניצחה בשבעה מ-11 משחקי הדרבי בברנבאו. זכורים במיוחד: 2:1 במחזור הפתיחה עם שוסטר(סניידר), 3:2 בעונת הפלגריני עם גולאסו של ארבלואה אחרי מסירה אדירה של צ’אבי אלונסו(2010/11) וגם תיקו מוזר ב-2002/03 כשריאל בעשרה שחקנים, פיגו כובש צמד ומחטיא פנדל ודמיטריו אלברטיני כובש גולאסו ענק בכדור חופשי בדקה ה-96. ראול ורונאלדו בדרך-כלל היו מתעללים באתלטיקו, כך היה בדרבי ב-2003/04 - רונאלדו כבש אחרי 26 שניות וראול הוסיף אחרי כדור ארוך ענק של בקהאם. ב-1996/97, רגע לפני סיום העונה, ריאל חגגה 3:1 מול אתלטיקו בברנבאו, חגיגות אליפות - ראול, היירו ומיאטוביץ’ כבשו.

הניצחון הגדול ביותר של ריאל בדרבי היה 5:0 וזה קרה פעמיים - ב-1959/60(חוסטיקו, ריימונד קופהX3, חנטו ופושקאש), כחלק מרצף הנצחונות הביתיים הכי ארוך שלנו - שישה ברציפות, וכן בעונת 1983/84(חואניטו, סנטיאנה ושטילקה היו בין הכובשים). ריאל ניצחה במשחק הראשון בין הקבוצות, כשהיא המארחת, ב-1928/29 וגם בארבעה אחריו. המשחק עם הכי הרבה שערים היה ה-6:3 של אתלטיקו מדריד ב-1950/51. גם בקאלדרון יש לריאל מאזן חיובי, 34:24 בנצחונות, וריאל האמת מתפקדת טוב יותר לרוב בקאלדרון. בסה"כ משחקי הליגה - 86:39 לריאל מדריד בנצחונות(286:215 ביחס השערים) ועוד 37 משחקים שהסתיימו בתיקו.


#5

לפני חמש שנים בידיוק, ממש לפני השחרור מהצבא, החלטתי להגשים חלום ובפעם הראשונה בחיי(ואני לא יודע איך זה לא קרה עוד קודם) - טסתי לסנטיאגו ברנבאו לצפות בריאל מדריד שלי משחקת. זו הייתה עונת הדסימה ומה שקורה בקבוצה הריח טוב. תפסנו אני וחבר משחק ליגה - דרבי, וצ’מפיונס באותו השבוע, אבל עם כל הכבוד לראבונה של די-מאריה ול-4:0 על קופנהאגן, או לטיולים שעשינו באביליה וסגוביה, המוזיאון בברנבאו ועוד - התבאסתי רצח על ההפסד ההוא בגלל שער של דייגו קוסטה, חשבתי שאני מנחוס. מי האמין שייפתח רצף כזה ארוך וארור נגדם בלי ניצחון בית, כזה שמסרב להסתיים.
בסיום אותה העונה שוב טסתי למשחק נגד אתלטיקו, אבל הפעם לגמר הדסימה הגדול, ובגול של ראמוס, אתם יודעים…אני את החשבון שלי עם אתלטיקו מדריד סגרתי. ולפני שנתײם גם הייתי בחצי הגמר בברנבאו עם השלושער של כריסטיאנו…

כבר כתבתי על ‘מוד צ’מפיונס’ ואיך זה לא הגיוני שבליגת האלופות תמיד הצלחנו להתגבר עליהם, ובליגה הכל הלך הפוך. במשחקי הדרבי לא הייתה זחיחות, השחקנים באמת השתדלו וזה לא הצליח. להגיד את האמת? זו אולי הפעם הראשונה בה אני לא מאמין שהרצף יסתיים, להיפך. הפסד נוסף יביא לזעזוע.

כרגע ריאל מדריד לא מסוגלת להתמודד עם אתלטיקו. אין לנו פתרונות בהתקפה, הקישור שלנו עייף וחלש כמו מודריץ’, וראמוס חושב התקפה, המשימה שלו ושל ואראן מול דייגו קוסטה שבא לדרוס וגם גריזמן - קשה מאוד. אני חושב שגם אם נגיע בגישה הנכונה ונייצר מצבים - מעין תחושה כזו שהרצף הרע בליגה יימשך, שנייצר הזדמנויות אבל הכדורים לא יכנסו, ואצלהם - כן. שנה שעברה כמשל למשל. הקבוצה חייבת להתאבד על המשחק הזה ולהיות נמרצת כמו קרבחאל, לפחות לא לחלק מתנות. קורטואה בדרבי בכורה אצלינו, קרבחאל ובייל הם שחקני המפתח שלי. בייל כמעט עשה בפיחואן גול מכלום, לדעתי היה טוב. הרצף שלו נגד אתלטיקו רע מאוד, שער אחד בלבד ב-15 משחקים נגדם. אסנסיו במשחקו המאה הערב, הגיע הזמן. הדרבי הזה לא מריח טוב.


#6

מכיוון שברצלונה איבדה נקודות היום אז כבר אין סיכוי שננצח. לא שקודם היה לנו יותר מידי סיכוי.

גם בלי תצוגת הנפל מול סביליה קשה להיות אופטימי. כבר הרבה שנים שאנחנו לא מצליחים מולם בברנבאו בליגה. לאתלטיקו היה יום מנוחה אחד יותר והם באים אחרי שני משחקים קלים ואנחנו אחרי שני משחקים קשים. לא רואה איך השחקנים שלנו יעמדו בקצב שלהם לאורך 90 דקות. אחרי ההשפלה ברביעי אני מצפה מהשחקנים לשחק היום על הכבוד, אני רק חושש שאין להם את הרגליים בשביל זה.

תוכנית המשחק של לופטגי דורשת לחץ גבוה אבל זה בלתי אפשרי עם שחקן עצלן כמו בנזמה. כ"כ קל לשבור את משחק הלחץ שלנו שזה מביך לראות. עד עכשיו לופטגי לא עשה שינויים כדי לתקן ליקויים, לא בהגנה ולא בהתקפה. הוא חייב ליזום ולהגיב ולא להיות כ"כ מקובע ואנמי. אם מישהו לא בכושר שיירד לספסל. לא הגיוני שחלוץ לא בועט למסגרת 4 משחקים רצוף והוא ימשיך לפתוח. אם הקישור מתקשה לייצר מצבים שינסה לשנות שחקנים או טקטיקה. העיקר שיעשה משהו.


#7

מה נסגר עם הפסימיות המוגזמת כאן?

אין הפתעות בהרכב:

Courtois; Carvajal, Ramos, Varane, Nacho; Kroos, Casemiro, Modric; Bale, Benzema y Asensio

אתלטיקו:

Oblak; Juanfran, Giménez, Godín, Filipe Luis; Koke, Rodrigo, Saúl, Lemar; Griezmann y Diego Costa


#8

אתלטיקו מפוצצים בביטחון, זה מחליא אותי כמה שנח להם פה. מקווה לנצח בכל דרך אשר תהיה לשבור את הנאחס הזה.


#9

היה צהוב של סאול ולא של קרבאחל, אבל השופט לא הלך למוניטור ביד של קסאמירו אז אין תלונות.

חוץ מזה, אתלטיקו מאוד נינוחה ונראה שכל העלאת הילוך שלהם זה חצי גול. הקישור ואסנסיו לא קיימים, אגף שמאל מת, כרגיל רק בייל מייצר משהו בהתקפה ואולי חסרי המושג יתחילו להבין למה הבנו את קורטואה.

מילא כדורגל כזה, אבל עוד 45 דקות עם ארבל וזוהר זה אולי יותר מדי. “תודה לצופה האדוק שיידע אותנו שסאול שמאלי”, נו באמת.


#11

לופטגי הזה בדיחה. לא נתן לויניסיוס אף דקה עד עכשיו כשהיו לנו משחקים קלים, וגם לא בסופר קאפ החסר חשיבות ובסוף הוא זורק את ויניסיוס 5 דקות לסוף בדרבי בליגה. אתה רציני?

איך מריאנו לא מחליף את בנזמה בדקה 60? הוא היה צריך לפתוח ובסוף לא קיבל דקה. יש לנו חלוץ שמפחד להיכנס לרחבה. אפילו בניית המשחק שלו כבר לא מועילה בכלום.

ההגנה תיפקדה בצורה סבירה יחסית למשחק בסביליה, אבל אתלטיקו לא באה לשחק כדורגל אז קשה לשפוט אותם. קורטואה נתן שתי הצלות גדולות כשההגנה נכשלה.

אסנסיו נהיה מחמיצן כרוני. החמיץ את כל המצבים שלו באחד על אחד מול שוער העונה.

סבאיוס נתן משחק טוב, השתחררות טובה מלחץ וניסה לדחוף את הכדור קדימה כל הזמן. רק חבל שהוא לא ניסה לבעוט לשער והיו לו כמה הזדמנויות.

אז מה, הגיעה הפציעה הראשונה של בייל לעונה? הרבה חיכו לפציעה הזאת כדי ללעוג לבייל ולמועדון אבל כשלא עושים רוטציות יהיו הרבה פציעות עומס/שריר ולא רק של בייל. לופטגי הוא מאמן נבחרות לא מאמן קבוצה, הוא לא יודע לחלק את הכוחות נכון ולעשות רוטציות.


#12

-לופטגי קלט שאיסקו ובייל הלכו לו אז הוא החליט סוף סוף להריץ את ויניסיוס. יפה, אבל למה בעיתוי כזה? מסכן הילד.

-מהזוועתון השנתי הזה אני לוקח את סבאיוס. היה ענק. מה שכן, קצת תיסכל אותי לראות אותו מטייל על שפת הרחבה כל כך הרבה פעמים ואפילו פעם אחת לא ניסה לבעוט. גם קארבחל וקורטואה היו טובים. אסנסיו מתחיל לעצבן עם הרשלנות שלו, ונראה שאין לו כושר לדקות האחרונות.

-בלי בייל, על הנייר, האופציות שלנו בהתקפה מזוויעות. מרגיש כמו סביליה. יש פער תהומי בין שחקני ההתקפה שלנו לבין אלו של בארסה (בלי קשר לאיך שהם נראים בפועל כקבוצה). יש לנו סגל מאוד בינוני.

-איכס אתלטיקו.


#13
  • מחצית שנייה טובה. בהתחשב במחצית הראשונה, ביכולת של קרוס ומודריץ’ ובחשש אחרי החילוף של בייל, מחצית טובה מאוד.
  • סבאיוס במשחק חייו. מי האמין שהוא יכניס כזה שינוי.
  • מתי המנטליות של אתלטיקו תשתנה? הם היו עדיפים בברור במחצית הראשונה והפציעה של בייל הייתה אמורה לדרבן אותם עוד יותר לנצח. במקום זה הם מורחים זמן מתחילת המשחק ומוותרים על ההתקפה במחצית.
  • הפסדנו נקודות ב-3 משחקים שלפני העונה כל אחד מהם היה מתקבל, אבל לאבד נקודות בכולם…
  • בדקות המועטות שלו, ויניסיוס הספיק לקבל שיעור איך הגנה אמיתית נראית. הילד היה מופתע מהאגרסיביות שחטפו לו כדורים. כשתמצאו סיטואציה מושלמת לתת לו דקות תשלחו אותה ללופטגי.
  • ובייל, אחח בייל. לקחת את כל ההתקפה עליך וברחת.
  • שמישהו יסביר לי בבקשה איך למריאנו יצא שם של סרחיו אגוארו. כבודו של בנזמה במקומו מונח, אבל מריאנו הוא בערך השחקן האחרון שהיינו צריכים על הדשא היום. מול הגנה כזאת במשחק כזה אינטנסיבי, הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה שחקן מבולגן עם משמעת טקטית של ערן לוי.

#14

זה היה עוד קרב קשה מולם וחבל שאסנסיו לא היה ווינר כדי לכבוש ולנצח לנו את המשחק. אנחנו לא יודעים לנצח בשיניים. הכי גרוע זה שאין סיבות לאופטימיות - בנזמה נוראי, בייל פציע, אסנסיו עדיין לא בשל והסגל קצר מאוד, עם מי נוסעים לרוסיה?
לא מתנחם בחצי השני וכדי לעמוד טוב(במחצית הראשונה היו לאתלטיקו שני מצבים של אחד על אחד) זה בא על חשבון שחקן התקפה. לופטגי לא בא עם תוכנית להוציא את מקרה סבאיוס והוא שולף מהמותן. זה לחלוטין גדול עליו כרגע. הקשרים שלנו באמצע לא מייצרים כלום. קאסמירו הוריד ציפור ומודריץ’ או קרוס לא יתנו גול בשום משחק חשוב אלא אולי את הרביעי והחמישי.
לראשונה מאז ספטמבר 2011 ודווקא זה קרה בעונת האליפות המטורפת עם מוריניו - ריאל בלי שער בשני משחקי ליגה רצופים…

השחקן המצטיין שלי הוא קרבחאל עם לב ענק וכוח בלתי נגמר והשחקן היחיד בסגל שהוא גם שחקן על וגם רעב, יחד עם בייל, כשכל הקבוצה הזו שבעה. סבאיוס מאוד נמרץ ואחראי וטכני והוא צריך לפתוח בהרכב ולקבל מנדט לאיים על השער ולא רק ללכת על בטוח.

והעיקר “הקבוצה תהיה חזקה יותר בלי כריסטיאנו” והשאר יפרחו, בלה בלה בלה, נו באמת.


#15

לופטנגי מזכיר לנו למה מאמן בלי “שם” יתקשה להצליח במועדון כמו שלנו. אין מה לעשות אם אין לך את הביטחון ואת הגב שיש לשמות הגדולים אתה תנהל מהמחזור הראשון קרב בלימה. לופטנגי נראה כמי שחושב איך לא להיות מפוטר.

ריאל מדריד בבית בדקות האחרונות, בחודש ספטמבר, במצב של 0-0 משנה מערך ומתפרעת על היריבה עם כל הארסנל ההתקפי (עלוב ככל שיהיה). זה מעבר לתוצאה ול"דבר הנכון לעשות". זה הדי אן איי של המועדון וזהו.
להיצמד למערך בצורה כל כך אדוקה בלי שום מעוף פשוט גורם לי לחשוב ששעון החול של המאמן כבר מתקתק.


#16

במשחק מול סביליה הייתה לי הרגשה רעה מהרגע ששמעתי את העידוד המטורף של הקהל. אז הקהל בברנבאו עדיין לא ברמה של הפיחואן, אבל אין ספק שהשפעת הביתיות ניכרה.
הייתי כל כך בפאניקה מהמשחק בסביליה שכשעברו 10 דקות בלי גול של אתלטיקו נשמתי לרווחה ואמרתי לעצמי “יופי, 10 דקות מול אתלטיקו בלי לספוג גול”. אחרי כמה דקות כבר נרגעתי. אין ספק שהקבוצה חטפה את הכאפה בצורה חיובית, שאננות לא ראיתי. הצגת פרסים מינימלית לפני המשחק עם רבעי חיוכים-ויאללה לעבודה.

מבחינת “הצופה הנייטרלי”-משחק סך הכל מהנה לצפייה. כל כך הגיע לנו גול ב30 הדקות האחרונות!! חסר לנו מחץ בהתקפה כמו אוויר לנשימה. עם כל הכבוד ל"משחק הקבוצתי יותר עקב עזיבתו של כריסטיאנו", הקבוצה צריכה לחפש את בייל באטרף כל עוד הוא על המגרש. הקילר האמיתי היחידי שיש לנו. ההתקפה במחצית השנייה נראתה היום הרבה יותר חדה ויוצרת, לעומת המחצית הראשונה שההעמדה של שחקני ההתקפה נראתה לקויה לגמרי. הדריבליסטים המושבעים הפתיעו, המחץ חסר.

משחק נהדר של קרוס, דווקא בעיטה חופשית שהיתה לי הרגשה שתיכנס לו הוא נתן לקאסמירו שהרג 3 ציפורים לפחות. קורטואה - וואו!! עשה בית ספר לשוערות, ועוד מול האקסית המיתולוגית. שאפו.

החילוף של ויניסיוס היה בבירור לביזבוז זמן - מאמן לא שולח שחקן להציל את המולדת 2 דקות לסיום משחק, הבחירה בו מן הסתם נעשתה כדי לתת לו לטעום דרבי. כל כך רוצה לראות אותו בבוגרת.

מקווה שנצליח להמשיך את ההשתפרות המנטלית ולעלות על דרך המלך. אגב מישהו יכול לספר לי מה משמעות המספרים 4 ו-7 שהאולטראס מניפים? סליחה על הבורות.
לילה טוב והלאה מדריד!


#17

הפכנו למועדון צפוי,היה צפוי שלא נביא רכש משמעותי,היה צפוי שנהפוך לנבחרת ספרד,החילופים צפויים,המערך צפוי,המהלכים צפויים.
במחצית הראשונה היינו חלשים,יצאנו ממנה בתיקו הרבה בזכות משחק הגנה לא רע ושוער גדול.
במחצית השנייה זה כבר נראה הרבה יותר טוב אבל בשל נסיבות רעות מאוד,לא רק שבייל נפצע גם גילינו שבלי רביעיית קישור הקבוצה לא יכולה לתפקד התקפית מול קבוצות חזקות,וגם אז לא היינו מסוכנים כמעט,אבל לפחות היינו כדור קרוב לרחבה של אתלטיקו ולחצנו גבוה.
סבאיוס היה מעולה היום,הוא חייב לקבל המשכיות,הקשר היחיד שבאמת דוחף קדימה ונכנס לאזורים המסוכנים.
אסנסיו איכזב בגדול,גם בהחמצה וגם בהיעלמות במחצית הראשונה.
קרוס,מודריץ׳ וקרוס כולם ביום בינוני פשוט לא הצליחו לתרום כלום התקפית והתקשו לשלוט כשהיו בשלישיית קישור.
בנזמה גרוע כהרגלו וזה כבר לא מצחיק,מריאנו אמנם לא קון אגוארו אבל אני בטוח שלפחות עם הטירוף שלו הוא יתרום קצת יותר,היו כמה מצבים שהכניסו כדורים לרחבה ופשוט לא היה שם אף אחד,למי הוא בדיוק מפנה שטחים??
לופטגי חייב להתעורר,הקבוצה לא מתפקדת מול קבוצות נורמליות,השחקנים נראים גמורים ולא בכושר,אין שום תיחכום בהתקפה הכל שבלוני ואין שום תנועה מפתיעה לעומק,החילופים שלו לפעמים צפויים כל כך והשאר הזויים ולא ברורים,זה לא גרוע כמו אצל בניטז אבל זה לא רחוק משם.
היחידים שהצטיינו היו קרבחאל הענק וקורטואה המצוין שהציל לנו נקודה יקרה.
הנקודה האופטימית היא החולשה של ברצלונה שמאבדת נקודות במשחקים שעל הנייר היא אמורה לנצח בקלות לעומתנו שנפלנו עד עכשיו רק במוקשים(אבל בכולם) כשעוד מחכה לה רצף של ולנסיה בחוץ וסביליה בבית לפני הקלאסיקו.


#18

יש משפט במשחקי הכס ״אם מלחמה הייתה חשבון המתמטיקאים היו שולטים בעולם״. זה מה שעלה לי בראש אחרי השבוע הזה.

נכון שבתאוריה ברצלונה הפסידה נקודות במקומות יותר קלים משלנו אבל היה לנו פעמיים ברצף הזדמנות להראות את הגב לברצלונה ופעמיים בזבזנו אותה…


#19

אני לא באמת אופטימי,זה רק ניסיון נואש להיות כזה.


#20

לימוד חשוב, אבל הבחור התרגש בטירוף והיה עדיף להכניס את מריאנו שישתולל ברחבה 5 דקות. המשחק עוד לא היה גמור. מתי יותר טוב לתת לו דקות? בכל סיטואציה אחרת כמעט, שלא צריך להציל את המולדת.

באופן כללי אני לא חושב שצריך לבוא בטענות ללופטגי. הוא עושה עבודה טובה ביחס לסגל הבינוני שלו, ובכל מקרה תמיד יהיה על מה להתלונן. אף אחד לא משבח אותו נניח על הקרדיט לאסנסיו או על החילוף של סבאיוס ששינה לגמרי את המשחק, שהרי החילוף המתבקש היה לוקאס על בייל.

מה שכן צובט בלב הוא הזארד, שהחליט לתת את עונת חייו. לא יודע כמה ריאלי היה לרכוש אותו באמת, אבל מרגיש פיספוס.


#21

בדרך-כלל אני כותב הרבה גם אחרי משחקים לא טובים, מעדכן את כותרות העיתונים, הציטוטים והמספרים ועוד ועוד. הפעם יש נתון אחד חזק שאי-אפשר להתעלם ממנו: המאזן של ריאל מדריד בברנבאו בליגה מעונת הדסימה נגד בארסה ואתלטיקו: ניצחון אחד בלבד(3:1 על בארסה ב-2014/15), 3 תוצאות תיקו(שלושתן נגד אתלטיקו בשלוש העונות האחרונות) ו-7 הפסדים. זה פשוט נתון איום ונורא ואני בטוח שלא חשוב איזו קבוצת צמרת נבדוק באירופה נגד הקבוצות החזקות של הליגה, אפילו מנצ’סטר יונייטד ששרויה בעונות קשות, אפילו אינטר - הרקורד שלהן יהיה טוב יותר.

נמשיך במספרי האימה:: לראשונה, וזה קרה בפעם האחרונה דווקא בעונת האליפות המטורפת עם מוריניו ב-2011/12 - ריאל מדריד נשארת על האפס בשני משחקי ליגה רצופים. בארבעת האחרונים היא כבשה שני שערים בלבד אגב.

אגב, ויניסיוס הוא השחקן היחיד שנולד בשנת 2000 ושיחק בקבוצה הבוגרת של ריאל מדריד. “עשיתי הסטוריה בריאל מדריד וכבר בגיל 18 שיחקתי בקבוצה הבוגרת. אני מאוד שמח ונרגש ולא אשכח את זה לעולם. תודה לאוהדים על התמיכה”, אמר.
מרקו אסנסיו רשם את משחקו המאה במדי ריאל מדריד והיה יכול לצאת ענק ולקנות את עולמו אבל הוא החמיץ מול השוער אחרי המסירה הנפלאה של טוני קרוס. העונה יש לו רק שער אחד בלבד. בסה"כ במאה ההופעות שלו בלבן, 62 מהן בליגה, הוא כבש 22 שערים.