לקראת צ’לסי
ברשותכם, אני רוצה ללכת קצת להיסטוריה לפני שאני מספר את המצב של הקבוצות כרגע, כי ההיסטוריה היא ה-עניין ומה שהופך את המשחק הזה למרתק.
צ’לסי היא ההגרלה אולי הכי קשה שברצלונה יכלה לקבל בשלב הזה, אבל לא מכיוון שצ’לסי היא הקבוצה הכי טובה מבין המועמדות, אלא בגלל ההיסטוריה בין המועדונים והאופי המנטלי החזק שהמועדון הזה מציג נגד ברצלונה באופן קבוע.
מאז תחילת שנות ה2000 המועדונים האלה נפגשו לא מעט. כבר בעונת 99-00, לפני כ18 שנה, התחוללה דרמה ענקית. ברצלונה הפסידה 3-1 בביתה של צ’לסי, דני גרסיה בבית הצליח לעשות 3-1 והקבוצות הלכו לעוד חצי שעה בשביל להכריע את המשחק. למזלינו אנחנו ניצחנו במשחק הזה כשכבשנו עוד שני שערים ששלחו אותנו לחצי גמר. אבל היריבות עם צ’לסי רק התחילה שם.
כעבור מעט שנים מוריניו הגיע לצ’לסי, והיריבות גם תפסה פן אחר, עם המון דם רע בין המועדונים. בשמינית גמר בעונת 04-05, ברצלונה הגיע עם סוללת כוכבים שכוללת את רונלדיניו, אטו, דקו, מארקז צ’אבי ואיניסטה. צ’לסי מהצד השני הציגה מאמן שאז כונה “המיוחד”, והוא בהחלט הראה למה. במפגש הראשון בברצלונה היא חזרה מפיגור לניצחון 2-1 משערים של מקסי לופז הארגנטינאי שהגיע בינואר וסמואל אטו. המשחק השני בלונדון היה משהו אחר לגמרי-חווית כדורגל שלא ישכחו שם הרבה שנים. צ’לסי פתחה בבליץ מטורף וכבשה 3 שערים בתוך 20 דקות! ברצלונה לא נבהלה, וקוסם אחד בשם רונלדיניו החזיר אותה עם צמד משלו שהשער השני תאווה לעיניים-טיפה מחוץ לרחבה עם השפיץ הוא שלח בעיטה מדוייקת מהמקום לפינה של צ’ך שפשוט היה חסר אונים. ג’ון טרי כבש לקראת סוף המשחק את השער הרביעי השנוי במחלוקת וצ’לסי המשיכה שלב. מה שלקחו מהמשחק הזה הוא הדם הרע בין מוריניו למועדון, והשער היפהפה של רונלדיניו.
הנקמה שלנו הגיע שנה בדיוק אחרי. שוב צ’לסי, שוב שמינית גמר, שוב מוריניו. הפעם ידינו הייתה על העליונה. צ’לסי כבשה ראשונה משער עצמי של מוטה, אבל ברצלונה חזרה למשחק מאוד מהר-ג’ון טרי גיבור המפגש הקודם כבש שער עצמי, וסמואל אטו השלים מהפך. המשחק הזה יזכר בעיקר בגלל ההרחקה של דל הורנו במחצית הראשונה, שנכנס בברוטאליות במסי בפעם השניה באותה מחצית. מסי אגב, נתן משחק ענק ורבים דיברו על הילד פלא עם הקור רוח המרשים בגיל כה צעיר. בגומלין ברסה כבשה ראשונה ולאמפרד השווה רק דקה ה-90 וזה הספיק לברצלונה. עם זאת, גם הפעם מה שזכרו מהמשחק הזה היה מסי, הפעם כגיבור הטראגי-מסי הרגיש כאבים במחצית הראשונה, הוחלף וסיים למעשה את העונה. בעקבות הפציעה הארורה הוא גם לא שיחק בגמר.
עונת 08-09 הגיע המפגש הכי מדהים בין הקבוצות. קבוצתו של פפ גורדיולה טרפה את הליגה והגיע בכושר שיא לחצי גמר ליגת האלופות מול צ’לסי של חוס הידינק ודרוגבה. בבית של ברצלונה המשחק נגמר 0-0 קשוח מאוד שבברצלונה טוענים לפנדל על הנרי, אבל המשחק השני היה הרבה יותר מעניין. צ’לסי עלתה ליתרון משער מרהיב של אסיין מחוץ לרחבה בוולה אדיר לחיבורים, ובהמשך קופחה בהמון פנדלים שלא נשרקו לטובתה. ברצלונה התקשתה מאוד מול ההגנה של צ’לסי, ואבידאל הורחק באדום (לא מוצדק) והייתה עם הגב לקיר. ואז הגיע דקה 89 של המשחק. כל אוהד ברסה יכול לזכור את התהליך של הגול. איניסטה מכדרר, לאמפרד חוטף. הכדור מגיע לאלבס, שמתקדם עד לעמדת הרמה. הברזילאי מרים את הכדור, טרי עולה מעל בויאן, הכדור מגיע לאטו שלא משתלט כמו שצריך ואז אסיין הגיבור הטראגי מרחיק מזעזע היישר לרגליים של מסי, שמצליח לתת מסירה קטנה לאיניסטה שמחוץ לרחבה מניף את הרגל ושולח את הכדור היישר לחיבורים של צ’ך. בהמשך הייתה עוד נגיעת יד של אטו ברחבה שגם ממנה השופט התעלם וברצלונה המשיכה לזכייה בגמר.
ואז הגיע הנקמה. הפרק האחרון עד מחר. שוב מעמד חצי גמר. ברצלונה הפסידה 1-0 קטן בחוץ, וקיוותה לעשות את המהפך בבית. היא הגיע למשחק אחרי שהפסידה את הליגה כמעט לגמריי אחרי הפסד 3 ימים לפני לריאל מדריד בבית, וידעה שזה משחק של להיות או לחדול, וזה התחיל מאוד טוב עבורה. בוסקטס כבש את הראשון מבישול של קואנקה (!) ואיניסטה כבש את השני. פיקה נפצע, ג’ון טרי הורחק באדום ישיר אחרי בעיטה ללא כדור בסנצ’אס, והגמר היה נראה בטוח. אבל זה הגיע רמירז הברזילאי כבש את השער היקר לצ’לסי. במצב הזה של 2-1 צ’לסי עולה. מחצית שניה ברצלונה קיבלה פנדל ומסי החטיא, ולקראת סוף המשחק שכל ברצלונה למעלה מנסה להשיג את השער שישלח אותה לגמר, פרנדדו טורס מצא את עצמו באחד על אחד מול ואלדס והוא ריסק את הלבבות של כל אוהדי ברצלונה. כולל את הלב שלי, כאחד שהיה מאחורי השער שטורס כבש.
מה איתך צ’לסי?
ובכן, מצבה של צ’לסי לא כמו שציפו בתחילת העונה. האלופה האנגלית מזמן מחוץ למירוץ, והיא במירוץ בעיקר לליגת האלופות. היא ממוקדמת במקום הרביעי, מאחורי סיטי ליברפול ומנצ’סטר. עם זאת, יש לה סיכוי טוב לסיים מקום שני בדיוק כמו לרדת למקום חמישי. חניכיו של קונטה לא הצליחו לשמור על אותו רעב ואינטסיביות אחרי האליפות המרשימה של עונה שעברה. יש הרבה שיגידו שהסיבה להבדלים בין העונות היא העומס-עונה שעברה צ’לסי לא הייתה בליגת האלופות, משהו שנתן לה שקט והמון מרווח זמן מנוחה בין משחקים. בנוסף, קנטה שהגיע מלסטר היה מדהים והסיבה העיקרית לזכיה באליפות. העונה הם שינו לא מעט את הסגל-מאטיץ’ שהיה בן זוגו של קנטה באמצע עזב למנצ’סטר, ובמקומו הגיעו בבאיוקו ממונאקו ודרינק ווטר מלסטר. גם בחלק הקידמי התבצע שינוי לא קטן-מוראטה הגיע במקומו של דייגו קוסטה. בהגנה רודיגר הגיע מרומא, זאפקוסטה האיטלקי מטוריניו וקריסטינסן שחזר מהשאלה.
האקס פקטור בקבוצה הוא הבלגי הפנטסטי אדן אזארד שרוצה מאוד להניף את הגביע שמאוד חסר לו בארון. איתו בחלק הקידמי יש שחקנים מעולים כמו וויליאן, האקס האהוב פדרו ועוד שחקני כנף כמו מוזס ואלונסו הספרדי הנהדר. עוד אקס מעניין הוא ססק פברגאס שירצה לקחת גם את התואר היחיד שחסר לו.
על פניו צ’לסי נראת כמו “חיה פצועה”-קבוצה שאיבדה את התיאבון בליגה, שמאבדת לא מעט נקודות ובעיקר לא יציבה מקצועית. היא מגיעה למשחק הזה דווקא אחרי ניצחון בגביע האנגלי 4-0 על האל, וגם אחרי ניצחון בליגה. עם זאת, היא הפסידה משחק לפני 4-1 לווטפורד. כאמור, קבוצה לא יציבה. עם זאת, לליגת האלופות חוקים משלה וצ’לסי לא פעם ולא פעמיים הגיע למשחקים מול ברסה כשהיא לא במצב טוב בליגה והתעלתה על עצמה. לא הייתי מקל ראש במשחק הזה, בייחוד כשעל הקווים נמצא מאמן כמו קונטה. הזאב האיטלקי יודע שזה התואר האמיתי היחיד שהוא יכול לקחת העונה, והוא ידוע כמוטיבטור לא קטן. זאת העונה הראשונה שלו עם צ’לסי בליגת האלופות, והמאמן מאוד רוצה להשאיר חותם עם צ’לסי בליגת האלופות.
נעדרים מהמשחק יהיו ככל הנראה בבאיוקו ודויד לואיז הברזילאי הוותיק. כל שאר השחקנים אמורים לעמוד לרשותו של המאמן האיטלקי.
תהנו-
