מחזור 8: ממשיכים לאבד נקודות בליגה - תיקו 1:1 במסטאייה מול ולנסיה (מסי)

champions-league
season-18-19

#1

במשחק שיחתום את המחזור השמיני, והאחרון לפני היציאה לעוד פגרת נבחרות, ברצלונה תתארח אצל ולנסיה, על מנת להמשיך את המומנטום מליגת האלופות, ולהפוך את המומנטום מהליגה.

מה שלומך ברצלונה?

ברצלונה מגיעה למשחק ברגשות מעורבים – מצד אחד, המאזן בשלושת המשחקים האחרונים בליגה עומד על 2 נקודות בלבד, ולא מול קבוצות חזקות במיוחד (לפחות על הנייר). מצד שני – באמצע השבוע הגיע המשחק מול טוטנהאם, ששינה לא מעט את נקודת המבט על המצב של הקבוצה. זה לא שהמשחק בליגת האלופות היה מושלם, ממש לא, אבל הוא הראה כיוון, הוא הראה ניסיון לשיטה. התקווה היא שהכיוון הזה ימשיך.
אם נסתמך על משחקי העבר, המפגשים מול ולנסיה בד"כ מביאים איתם משחקים מהנים, לפחות לצופים הנייטרלים. היתרון ביריבה כמו ולנסיה, זה שבד"כ היא לא מסתגרת, מה שמאפשר משחק יותר “פתוח” מבחינת ברצלונה. החיסרון? בסגל הנוכחי של היריבה נמצאים שחקני קישור והתקפה מצויינים, וכשזה מתחבר, לא פשוט להתמודד מולם הגנתית. ולכן, הדבר הראשון שוואלוורדה צריך להתמקד בו, שנייה לפני היציאה לפגרה, הוא שיפור משחק ההגנה הרעוע. גם אם נסמוך על ההתקפה שתבקיע כל משחק, משהו שכבר הוכח כלא מובטח בכלל, ההגנה של תחילת עונת 18/19 קורסת משחק אחר משחק, בעיקר באגף ימין. האם השינוי יגיע מהגדלת אחוזי ההחזקה בכדור? לחץ גבוה? שינוי פרסונלי? לוואלוורדה, ככה לפחות אנו מקווים, הפתרונים.

פצועים: אומטיטי, שערפל לא ברור מקיף את מצבו הבריאותי, וסרג’י רוברטו, ייעדרו גם מהמשחק הזה.

הסגל של ברצלונה למשחק -

דניס סוארס ומלקום בפנים.
אלנייה (שמבלה עם ברצלונה ב’) וסאמפר שמצטרפים לרוברטו ואומטיטי (כאמור, בגלל פציעה) - בחוץ.

קצת סטטיסטיקה –

הערות:

  1. טבלה זו תקפה לליגה הספרדית בלבד, ולא כוללת נתונים ממשחקי הגביע, אלופות וכו’.
  2. בעמודת "הופעות", המספר שבסוגריים מייצג בכמה משחק השחקן נכנס כמחליף, מתוך סך ההופעות שלו.
  3. לזכות ברצלונה גם שער עצמי אחד.

שאלות ותהיות נוספות:

  • שיאני הדקות הם פיקה וטר-שטגן. לגביי הגרמני – די צפוי. לגביי פיקה – בין אם אנחנו חושבים שהוא זקוק לקצת ריענון בספסל, ובין אם אנחנו חושבים שרק עוד דקות יביאו אותו לרמה הרצויה, זה לא משנה. כל עוד אומטיטי פצוע, ג’רי לא יראה הרבה ספסל. לפחות הוא ינוח בפגרת הנבחרות.
  • מלקום עם 25 דקות, במצטבר, מתחילת העונה. נכון, הייתה גם פציעה, אבל זה לא מספיק. האם בעקבות האולי פציעה של סוארס מלקום יקבל דקות? לא בטוח שמול ולנסיה זה רעיון רע.
  • 3 שחקנים פתחו בכל משחקי הליגה עד עכשיו – פיקה, טר-שטגן ודמבלה. האחרון ישב על הספסל במשחק מול טוטנהאם, והקבוצה הסתדרה יפה מאוד בלעדיו. האם הוא יבלה גם את המשחק הזה בתצפית על חבריו? ואם כן – מי יהיה זה שיחליף אותו?
  • ארתורו וידאל לא מרוצה מכמות הדקות המועטה לה הוא זוכה, וזה לא סוד. השאלה אם כבר במסטאייה הוא יזכה לקצת שקט נפשי.
  • ומה איתך, ארתור? צריך להמשיך להשתפשף, כדי לצבור ניסיון וביטחון, או שעדיף לחכות למשחק יותר "נוח" בשביל זה?
  • פיקה, אלבה, מסי ואולי גם סוארס ינוחו בפגרת הנבחרות הזו, שזה תמיד מבורך. מה זה אומר על המשחק מחר?

מה שלומך ולנסיה –
המועדון בחולצה הלבנה, שיחגוג עוד כחצי שנה 100 שנים להיווסדו, פתח את העונה בצורה מאכזבת ביותר – 8 נקודות ב-7 משחקים, הכוללים הפסד (מול אספניול), 5 תוצאות תיקו, וניצחון אחד בלבד, על ריאל סוסיאדד במחזור הקודם. הנתון המאכזב ביותר, הוא שההתקפה של ולנסיה, שכוללת שמות כמו בטשואי, וואס, רודריגו וגדש (שהצטרף חזרה לא מזמן), כבשה רק 5 (!!!) שערים מפתיחת העונה.
נכון לכרגע, העונה הזו היא המשך ישיר לחלקה השני של העונה הקודמת. כזכור, את עונת 17/18 ולנסיה התחילה בצורה מצויינת, הן מבחינת היכולת והן מבחינת התוצאות, אך ככל שהעונה התקדמה, הקבוצה איבדה יותר ויותר אוויר.

מרסליניו יודע שהפסד במסטאייה יעמיד את קבוצתו עם מאזן גרוע, כבר אחרי כחמישית מהעונה, מצב שיקשה עליו ועל שחקניו להחזיר את הקבוצה למקום אליו הקבוצה שואפת בעונה הבאה – ליגת האלופות (שגם בו, העונה, היא כרגע במאזן לא טוב).

הסגל של ולנסיה למשחק -

בסגל של מרסליניו אין הפתעות.
סנטי מינה ייעדר, עקב פציעה.
כל שאר השחקנים, בינהם גדש, סולר, קונדוגביה, רודריגו וכמובן פארחו, שהרימו את ולנסיה לחלק העליון של הטבלה בעונה הקודמת - בפנים.

טבלת הלה-ליגה (נכון לכרגע):

הרכבים משוערים -
אל מונדו:
img_vmauri_20181006-224713_imagenes_md_otras_fuentes_previa-valencia-barcelona-k0IG--572x326%40MundoDeportivo-Web

WhoScored:

ספורט:


#2

הייתי מדבר קצת על המשמעות של המצב בריאל, אבל אני לא מאמין ליציבות (הלא קיימת) שלנו בטח מול ולנסיה פצועה הישגית, בטח במאסטייה. בגישה הזו איני יודע אם תיקו זו בקשה תבוסתנית.

בכלל, ‘אריות אירופה’ כמו בארסה באיירן וריאל נראות כל כך לא מאיימות. נראה שממש חלף לו דור ובעיקר אבדה תחושת הרעב ומנטליות המנצחת. באיירן בהרכב מעולה מפסידה 3-0 בבית, ריאל לא מנצחת ולא כובשת ארבעה משחקים ברצף, וגם בארסה כל כך רכה ופגיעה. נראה שהאנגליות לא ממש רוצות לקחת את הכתר…


#3

האמת, שאני ממש לא נכנס עוד למה קורה בדשא של הגדולות כי כולן מתנהלות באותו קונספט של סרגל מאמצים. אף אחת לא נותנת את המקסימום בתקופה הזאת של השנה למעט קבוצות שהן מאוד מבוססות אינטנסיביות כמו אתלטי או ליברפול ( הראשונה מקבלת גב מקצועי בלתי רגיל מפרופ’ אורטגה עליו אדבר בהזדמנות).

איך נראית קבוצה ללא סרגל מאמצים? התשובה בדיוק מולנו- ולנסיה. קבוצה מבוססת ריצות מרחבה לרחבה, סגנון מבוסס אינטנסיביות, שריפת קילומטראז והמון יכולת אישית, עם מעט מאוד רוטציות. ולנסיה עוד משלמת העונה על הריצות של כל העונה שעברה והיא מתקשה מאוד להמשיך באותו אופן עונה שנייה רצוף, והתוצאות בהתאם.

ההסתכלות על העונה היא כמו מרתון, וחודש זה לא מספיק בשביל לאמוד את מצבן של הגדולות, ודוגמא חיה לכך היא ולנסיה.


#4

יש טעות בטבלה, דווקא אצל מסי.
כמות ההופעות שלו היא 7, כאשר מתוך 7 המשחקים האלו, הוא נכנס כמחליף פעם אחת.

כרגע אין באפשרותי לתקן את זה (זו תמונה, שנמצאת על המחשב האישי). יתוקן בהמשך היום.

במידה ומישהו פה עולה על שגיאות נוספות, אשמח לדעת, כדי שאוכל לתקן גם אותן.

עריכה: תוקן.


#5

ההרכב שמעלה ארנסטו ואלוורדה -

ורמאלן במקומו של לנגלה.
ארתור פותח משחק חוץ שני ברציפות, כאשר דמבלה ממשיך לפתוח על הספסל.

ההרכב שמעלה מרסליניו -


#6

בפעם הראשונה שאין לי שום תלונה. זה הרגשה מוזרה. ראוי לציין שמלקום הוצא מהסגל. גורלו יהיה כמו מינה. (האשם במצב הזה, הם אבידל וסגורה)


#7

האמת שגם לי אין תלונות על ההרכב. ידענו משנה שעברה שהניסוי הזה של קוטיניו בקישור הוא ממש לא מניה בטוחה, וכרגע יש לנו שלישיית התקפה מעולה. הבעיה היחידה היא שאף אחד לא דאג לקשר משלים לארתור ובוסקטס. אם היה לנו איזה תיאגו כזה שיכול לשבור את קווי ההגנה ולשחק לעומק, המצב בכלל היה פנטסטי.

אני כן חושב שאפשר לתת הזדמנות לקוטיניו כקשר ליד ארתור, אבל אם זה לא יעבוד, אני חושב שהפתרון הכי טוב שיש לנו בסגל הוא דניס/ראפיניה (אם יצליח לחזור לעצמו). בהינתן העובדה שכנראה ראקיטיץ’ לא יזוז מהעמדה הזאת עד שיגיע רכש אחר (חלום הבלהות הוא כמובן ראביו), אז אולי כדאי שינסו להנחית בקיץ את דה יונג.

בכל אופן, אני חושב שהמשחק בטוטנהאם היה פנטסטי לצופה הנייטרלי, אבל קו ההגנה שלנו המשיך להיות מאוד חלש. אני מקווה שנתחיל להראות שיפור באספקט הזה, כי לשאר מסי ארתור ובוסקטס יכולים לדאוג.


#8

קשה לי לראות מצב בו דניס משחק לצד ארתור. גם ככה הקו האחורי קורס כל פעם שאין תמיכה הקישור, ובוא נגיד שדניס הוא זה שיתן את התמיכה ללא כדור. אם יש משהו שאני משתגע ממנו אצל דניס זה האפאתיות שלו במשחק הלחץ. ראפיניה זה עוד תסריט סביר כי הוא כן בעל אימפקט לא ללא כדור, אבל דניס, כל עוד הכדור לא אצלו אני לא יכול לסמוך עליו שיפעיל לחץ על שחקני הקישור או ההגנה של היריבה.

וואלוורדה לא לוקח סיכונים, ומה שעבד בוומבלי זו האפשרות הטובה ביותר כדי לקחת נקודות באצטדיון קשה אחרי שאיבדנו נקודות במשחקים קלים על הנייר.


#9

אתם מכירים את המשפט שהיו לך נכדים תצטרך להסביר להם שראית מסי בפעולה? אז שלי יהיו נכדים, אני יצטרך להסביר להם, איך מסי לא היה בין שלושת הגדולים של פיפ"א לשנה הזו… איך אין לי מושג…


#10

באמת לא ברור המוד הזה של ברצלונה המסירות האינסופיות סביב אזור ה20 מטר.
מילא בוסקטס, אבל ראקיטיץ, מסי, קוטיניו, ארתור
למה לא לנסות לבעוט קצת מרחוק?!
נראה שעוד 30 שנה לא נבקיע.


#11

בכנות אומר שאני מאוכזב מוואלוורדה. כן ברור שקשה לייצר מחדש כדורגל אחרי אינייסטה, אבל הקיפאון בחילופים הוא לא הגיוני. באמת אין שמץ של תכנית גיבוי? באמת יש לך רק את ה11 על הדשא? אנחנו עוד נראה הגנות כמו אלו חדשות לבקרים, אם אין לך אסים מהספסל, או רעיונות להתמודד עם מה שקורה על המגרש ( מה שהיה בשנה שעברה) לא תצליח לרוץ עם קבוצה בסדר גודל של ברצלונה.

עוד מוקדם, יש עוד עונה שלמה לפנינו, אבל ציפיתי לראות ברצלונה טיפה יותר יציבה בשלב זה.


#12

אני באמת מנסה להבין איך מול משחק כל כל הגנתי של וולנסיה, הנעת הכדור כל כך איטית שנדמה שהכדור עוד רגע הולך אחורה. באיזה עולם השחקנים והמאמן הזה חשבו שתהיה פרצה בקצב הזה.
שחקנים כמו ראקיטיץ’ חושבים שהנעת כדור זה לשם הנעת הכדור, לא לכבוש שערים.

דבר שני, איך יכול להיות שמול משחק כל כך הגנתי המאמן הדביל הזה במודע מוותר על אגף ימין לגמרי.
הקבוצה אפילו לא מנסה ליצור ריווח, כמה דביל יכול להיות המאמן הזה? (ולא, סמדו לא אשם בשום צורה, עד שיתנו לו תנאים ריאלים ליצור בהם משהו, אי אפשר לדבר עליו בכלל.)

אני אפילו לא מתחיל לדבר על מיקום השחקנים והחוסר תנועה המשווע).


#13

אנחנו בנקודת האלחזור לפיה כל נקודה שאנו משיגים, היא למרות המאמן.


#14
  1. איפה הבעיה? הבעיה היא המאמן או השחקנים? היכולת הטכנית או המנטליות? מה עוצר את הקבוצה הזו מלשחק? אני בכלל לא מדבר על לשחק טוב, ואני לא “בונה” על משחק שוטף ותקיפות גלים גלים. כל מה שאני רוצה זה שהמשחק לא יעמוד במקום. 3 משחקים, מול “אריות הליגה”, שהניבו 2 נקודות, איבוד נקודות נוסף של ריאל, משחק נהדר באלופות וכו’ וכו’. כל אלו סיבות שהיו אמורות לגרום לשחקנים לטרוף את המגרש. עזבו, לא לטרוף, לנשנש. אבל הם עמדו, ובהו. בעיטות מרחוק? משחק דרך אגף אחר? ניסיון לעשות, בדקה ה-80 ומשהו, משהו שלא ניסית כבר עשרות פעמים עד עכשיו והוכח כרעיון לא מוצלח במיוחד? לא. כלום. שום דבר. כנראה שהמחשבה “וואלה, בוא ננסה להמשיך לעמוד במקום, ולקוות שמסי יעבור 8 שחקנים ויבקיע” מנצחת.
    המאמן אשם, אין ספק, אבל איפה השחקנים? איפה הניסיון המצטבר של עשרות שנים?
  2. ארנסטו ואלוורדה לא יודע להשתמש בכלים שיש לו, וזה בשפה עדינה, ממש. אין לי הסבר אחר. הכלים שעל המגרש אובדי עצות, וזה לא הגיוני כשמדובר בשחקנים חכמים כמו בוסקטס, ראקיטיץ’, קוטיניו ומסי. כל המשחק עובר דרך אגף שמאל בלבד. ומילא זה היה עובד, אבל זה לא. אני יכול לתאר כל ניסיון התקפה של ברצלונה, ובקלות: מתמסרים במרכז ללא תכלית עד שמסי מקבל כדור, שולח שמאלה לאלבה (או לשחקן שימסור לאלבה), אלבה מיישר לכיוון הכללי של מסי, ההגנה מרחיקה. כל התקפה, כל הזמן. ואם אני, ממרום הבנתי הכל כך נרחבת בכדורגל, קולט את זה, מאמני היריבות אפילו לא צריכים להתאמץ כדי לחשוב על דרכים לעצור את התחכום ההתקפי הזה.
    איפה המאמן פה? איפה ניסיונות לדברים אחרים? אפילו בהגנה - כל התקפה של היריבה שעוברת דרך אגף ימין שלנו (כמובן, למה שיתקפו מהצד השני?) נראית כאילו זה סמדו על 3 שחקני יריבה. איפה ראקיטיץ’? איפה פיקה? איפה מישהו שיגיד להם איפה להיות?
  3. אם השחקנים שעל המגרש אובדי עצות, איפה אלו שעל הספסל? וידאל, דמבלה, מלקום, מוניר, ראפינייה. כל אלו ישבו על הספסל (או ביציע), וחיכו. חיכו שוואלוורדה יזיז את עצמו, ויחליט שדקה 83 זה לא מאוחר מידי לנסות להכניס את דמבלה להציל את המולדת. עוסמאן דמבלה, שחקן שכמובן ידוע ביכולתו האדירה להתמודד עם הגנה צפופה. אני בכלל לא מדבר על שחיקת הכוכבים (מסי, פיקה, סוארס ואלבה ינוחו טוב טוב בשבועיים הקרובים. לא דואג להם), אני מדבר על הכנסת ידיים לכיסים, וחוסר אונים מוחלט מול ולנסיה, שעם כל הכבוד, לא אמורה להיות הקבוצה שתתסכל אותנו התקפית.
  4. לואיס סוארס וג’ורדי אלבה. הראשון עשה פעולה אחת טובה כל המשחק, וגם זה לשמש קיר שמסי יוכל לבעוט עליו ולקבל חזרה לפני שהוא בועט לשער. מה הוא עשה חוץ מזה? בעיקר רץ לכל כיוון, עשה הטעיות כאילו הוא לוקח כדור והשאיר לשחקן אחר, מסר לשחקני ולנסיה, והמשיך ליפול מכל משב רוח קליל.
    והשני? צריך לקבל סטירה בכל פעם שהוא מנסה למסור רוחב לשחקן היחיד שיש על המגרש. זה כאילו בקוד של אלבה מתוכנת “רק מסי, אין שחקנים אחרים! גם אם שומרים עליו 10 שחקנים, תמסור רק לו!”. זה חייב להפסיק.
    לא בטוח שלפני מאמן שידע להכין את הקבוצה טקטית ומנטלית, לא צריך מאמן שידע לכפכף שחקנים לאחר פעולות טיפשיות שלהם, שחוזרות שוב ושוב, לאורך תקופה.
  5. ביום בו סמדו הוא השחקן הכי טוב שלך על המגרש, המצב שלך לא טוב. במיוחד כשהשחקן הכי קרוב לסמדו, לכל אורך המגרש, היה טר שטגן.
  6. פיקה. נו…מה חדש.

#15

…העגלה נוסעת אין עצור
לא קפצת עליה היום, חלפו שעתיים
והנה נותרת מאחור…
(מאיר אריאל. נשל הנחש)

כל מעידה שלנו, אני מרגיש כך, אנו לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות. והחיים לא מחייכים אליך יותר מדי בטח אם אתה לא מנצל את המתנות שנתנו לך עד כה.

כמו שאני חוזר ואומר, יש תחושה אצל וואלוורדה שהוא לא טוב בשום פרמטר. לא ניהול משחק, לא טקטיקן, לא מטיבטור, כאילו הוא 5 בהכל (פרגון כן?), זה פשוט מייאש אבל ככה זה, אף אחד לא יעיר את פיקה מחלומותיו כדי להתרכז, אף אחד לא ידבר עם מסי על טקטיקה ושינוי מקום כדי להעיר את האגף הימני המת, אף אחד לא ירים אם המוטיבציה של השחקנים אחרי תוצאה לא טובה, אנחנו תלויים בפורטונה לגמרי. בתקווה שהצבעים שלה הפעם בכחול רימון.


תן לנו גם משהו אחר. לא כל פעם ראקיטיץ’. הבנו את הבעיה (לא שאני חולק, יש בה הרבה אמת), תן נקודות חדשות.


#16

זה בדיוק הקטע, אלו אותן נקודות כל משחק מתחילת העונה, גם בתקופה שעוד ניצחנו ראיתי את הרצף הזה קורה.

הבעיה היא הרבה יותר גדולה משחקנים שפשוט לא משחקים טוב. זה פשוט סגנון שמסרס כל יתרון איכותי
שיש לנו.

ומה אני שומע מולוורדה? היה משחק קשה ולנסיה הסתגרה בחלק האחורי. no shit sherlock.


#17

3 מתוך 12 - זה מה שהישגנו בליגה ב-4 המשחקים האחרונים. כן, זה סוג של משבר.

הבעיה הגדולה: ההגנה.
ואלורדה (עוד מעט ניגע בו) טרם מצא את צמד הבלמים הקבוע שלו (כן, אני מודע לפציעות של אומטיטי). הוא כל הזמן עושה רוטציות בין פיקה, אומטיטי, לנגלה וורמאלן - שוב חלק בגלל הפציעה של אומטיטי) בתקווה למצוא שילוב מנצח.

אז הנה מה שאני חושב: כל זמן שפיקה יהיה בהרכב - לא יהיה שילוב מנצח!

פיקה של השנה זה לא פיקה של ימי קרלוס פויול - איטי מאד, כבד, סיבוב איטי על המקום, כל חלוץ טיפ טיפה מהיר עושה ממנו “פורפרה”. מה נשאר לו? ניסיון ו- “פה גדול”. זה לא מספיק כדי לעלות ב-11 של בארסה.

פיקה צריך לרדת לספסל - לא בושה - והבלמים הפותחים חייבים להיות אומטיטי ולנגלה. למה? כי פשוט אין לנו יותר טובים!

בארסה, שהביאה את לנגלה בקיץ, חייבת במהירות (אולי אפילו ינואר הקרוב) להביא בלם מצויין עם רגל ימנית חזקה במקום פיקה, ויש כאלה גם בליגה הספרדית!
על תומאס ורמאלן - אני מעדיף שלא לדבר - הוא לא שווה את זה - חייב ללכת מבארסה ומהר!

חלוץ מרכזי:
גם לואיס סוארז בירידה תלולה. זה לא אותו שחקן של פעם. יהיה בינואר הקרוב בן 32. כבד, סיבוב איטי, מאבד המון כדורים, לא חד כמו שבעבר. זה לא סוארס שהיכרנו וזה רק טבעי. נכון, הוא רץ ומשתדל - אבל חסרה היכולת.
בארסה צריכה לרכוש חלוץ מרכזי איכותי כמחליף ראשון ללואיס סוארז.


#18

כאמור, אומטיטי פצוע וכרגע זה סוג של “זה מה יש…”
כשאומטיטי יחזור מהפציעה יהיה על מה לדבר. בינתיים לנגלה את וורמאלן זה חלום בלהות אפילו יותר מאשר פיקה בהרכב.

לא יהיה רע אם בארסה תתחזק בבלם נוסף בקיץ הבא, אבל עם 4 בלמים בסגל אני מרגיש רגוע. הבעיות של ההגנה שלנו זו לא רק אשמה של פיקה, אלא גם מאמן שלא מכין היטב את הקבוצה. זו נקודה שעוד מעט אגע בה שוב.

יש אחד כזה, קוראים לו מוניר. לפניו היה פה אחד פאקו אלקסר…
בשאלה אם הם איכותיים או לא אין הרבה עניין כי הם בעיקר מחממים ספסל. כשנותנים להם הזדמנויות הם מראים שיש להם מה להציע. נכון, הם לא הארי קיין, אבל גם לא קוטלי קנים…

יש בעיה להביא לפה חלוץ בקאליבר של סוארז, כי זה אומר שיהיה לנו חלוץ טופ על הספסל. מהלך כזה יכול לקרות רק בעזיבה של הראשון. מכיוון שהוא חבר טוב של מסי ושיתוף הפעולה בינהם דיי מוצלח רוב הזמן, אני לא רואה את זה קורה.

כמו בנושא הבלם, גם חלוץ חדש ונוצץ אולי רק בעונה הבאה. בנוכחית יש מספיק עם מה לעבוד וכשזה יתחבר זה אמור להיראות טוב.

שוב, מקרה ניימאר ביחד עם הכסף הגדול בליגה האנגלית דפק לא רק אותנו אלא את כל הענף. ריאל מטריד איבדה את הכוכב מספר אחד שלה ולא הצליחה להנחית בביב כוכב על אחר במקומו. זה אומר דרשני. בשנה הבאה כשנרצה להחליף את סוארז (בתקווה שילך בטוב) נהיה באותה צרה.

בנוגע להגנה…
בעונה הקודמת התלוננו שוורדה שם את מבטחו במשחק לחץ והגנת ברזל שלא סופגת. כאב לנו בעיניים השעמום ורצינו לראות חזרה לסגנון ההתקפי. מבחינה מעשית לא היה עם מה לעבוד, דאולופאו היה חושך, דמבלה פצוע וקאוטיניו יגיע רק בינואר עם תפקיד לא ברור על המגרש (קשר או שחקן כנף?).

בעונה הנוכחית אין תירוצים לא לשחק כדורגל יפה והתקפי. זה ביחד עם רענון שהיה דחוף בקישור נותן איזושהי הנחה לוורדה למה הוא לא צריך היה להתרכז עד כה בהגנה.

זה לא תירוץ למסננת שנהיינו. אם נמשיך לספוג ככה לא ניקח שום מפעל העונה. זה אומר שגם אם וורדה חשב שבחלק הזה יש לו שקט הוא יצטרך לעשות סיבוב פרסה ולתקן את הנזק המהלך (תרתי משמע) של הבית זונות שיש לנו מאחורה.

אני כל כך שמח שלא איבדנו את אומטיטי בקיץ האחרון עם כל הבלאגן שהיה סביב חידוש החוזה שלו. כבר אין ספק שהוא בעל הבית החדש של ההגנה…


#19

ואם בכל משחק עולות אותן בעיות?


#20

רק אומר, שהיו ימים שהיה לבארסה אגף ימין. והיום? חולדאי כבר היה מרים שם מגדל לעשירים בלבד. לשחק בחוסר איזון כל כך מובהק בין האגפים זה אבסורד. ועוד מילה או שתיים לארנסטו - אתה לא גבר. לחכות עם החילוף הפסאודו התקפי שלך (אותה משבצת) עד הדקה ה-80 זה פחדנות וחוסר אונים, במיוחד שיושב על הספסל שלך איזה דמבלה שרכשת במאה מיליון פלוס. וזה שאין לך אומץ להגיד ללואיסיטו - שב תנוח, זה לא היום שלך - משחק אחרי משחק, זה עוד יותר מחפיר.

מה שכן, די מתחיל לחבב עד מאוד את ארתור. רק הגיע ולא מפחד לגעת בכדור, ולשחק איתו - ואחרי תום עידן הגומש, זה די מפתיע.