אני לא זוכר קבוצה שהושפלה ככה, כלומר ברמה שכל רגע ניתן לחטוף שער. זה יכול היה להסתיים עם יותר מעשרה שערים. זה כמעט חובבני לפחות ברמת התנהלות הקישור ומטה.
טר שטגן מוציא 8 שערים משערו, ייקח לו זמן להתאושש מזה.
5 לייקים
לחטוף צמד ובישול מהמדוכא הזה, זה יותר גרוע מלחטוף את הגול ההוא מטורס בחצי מול צ’לסי. אין…זה לא צריך להיות המסמר בארון של הקבוצה וההנהלה הזו, זו צריכה להיות ערימת החול שנשפכת מעל.
2 לייקים
הרבה זמן שלא נכנסתי לפה, כמה חבל שזה בנסיבות כל כך מחפירות.
בכל אופן, בכנות לא כאב לי בכלל. הרגשתי אפילו סןג של הקלה מסויימת שאולי זה מה שיביא לרעידת האדמה שאנחנו חולמים עליה מאז רומא.
אני הולך לישון ואחלום שההנלה תיקח אחריות, שהמאמן יתפטר ושצ’אבי ימנה את עצמו למאמן ויחזיר את האמונה לקהל ולשחקנים.
נ.ב. בחיי, זה יכל להיגמר בקלות גם 12-2.
2 לייקים
מזכיר שברתומיאו הוא לא האופציה היחידה.
אם לחברי ההנהלה יש קצת כבוד עצמי, אז התפטרות מאסיבית תביא גם כן להקדמת הבחירות.
מחזיק אצבעות שתבוסה בסדר גודל כזה תביא את הזעזוע הנדרש.
אני מתבייש במה שאני כותב, אח שלי נפטר לפני כמה שנים ובכיתי בלויה שלו . מאז לא בכיתי יותר בחיים.
עכשיו פעם ראשונה מאז שאני בוכה. איזה בושה.
12 לייקים
** רגע של היסטוריה;
לפני אולי 7-8 שנים שמנצ’סטר יונייטד של פרגי דפקה לארסנל של וונגר 8-2 גם כן.
ההנהלה החזירה לאוהדים את הכסף, ופרסמה התנצלות רשמית.
אחרי המפלה באולימפיקו והטראומה באנפילד, מגיעים המנסרים מבוואריה וחותכים את הגופה הקטלאנית ל 8 חתיכות בלי טיפת רחמים.
לילה איום.
ההנהלה חייבת להיתפטר…!
אם תבוסה כזו לא תעורר את הסוסיו אז שום דבר לא יעזור.
אני יודע שהם יאחזו בקרנות המזבח. אבל עכשיו הסוסיו צריכים להתערב.
ופיקה יש לי טונה של ביקורת נגדו, אבל אין לי ספק שהוא כנה במה שהוא אמר. אני מאמין לכל מילה שלו. (לא סותר שלדעתי צריך להפרד ממנו)
ספורט יכול להיות אכזרי, אבל בדרך כלל לספורטאים אמיצים שמורה מעין הגנה מפני השפלות. כלומר, מותר להפסיד, ואף להיות מובס, אבל השפלה זו אופרה אחרת.
חבל שספורטאים אלופים כמו שטגן, בוסי, מסי ‘זכו’ לשלם על טיפשות עצומה של מישהו אחר. לא מגיע להם. באמת.
2 לייקים
ההשפלה האחרונה שריאל עברה גרמה לנו לצאת לדרך חדשה של 3 צ׳מפיונס רצופים.
אולי בתור אוהד ריאל נהייתי אדיש להשפלות, אבל אולי זה בדיוק מה שהייתם צריכים.
עד עכשיו אולי ״הושפלתם״ מול ליברפול ורומא, אך אלה היו השפלות כמו ״ההשפלה״ שמילאן חטפה מליברפול ב2005, לא השפלה אמיתית אלא התמודדות צמודה אפשר לומר שהתחילה חיובית ונגמרה רע מאוד, התמודדות בה משחק ראשון השפלתם ובשני הושפלתם (טיפה יותר)
עכשיו אין תירוצים, עכשיו אין שום דבר להגיד, משהו לא עובד. ניסיתם כבר להחליף מנהל רכש ואת רוב חברי ההנהלה מלבד הראש, ניסיתם להחליף מאמן, והבאתם כבר את כל הרכשים המפוצצים האפשריים. כולנו יודעים מה השלב הבא.
בנוסף, אולי ריצה טובה של באיירן תעלה את ערכו של קוטיניו מחדש.
אגב, מתנצל עד ההודעה שלי מקודם, כמו שאמרתי בתור אוהד ריאל ספגתי מספר השפלות בחיים שלי ונהייתי ציני לגביהן. אני התרגלתי לצחוק על דברים כאלה. אשמור לי את הבדיחות האלה למקומות אחרים.
2 לייקים
כל טיעון של ברצלונה להצלחה, לאפשרות לזכות בתארים, לאופטימיות - מסתכם במילה אחת - מסי (ואולי קצת טר שטגן) שרצה לקבור את עצמו היום ולא היה אכפת לי אם היה מבקיע למרות שכמובן שהוא לא אשם. בארסה הולכת ודועכת החל משחקני רכש כושלים במאות מיליוני יורו - דמבלה-גריזמן-קוטיניו שבצד השני, גם באיכות המאמנים (ואלוורדה עוד היה בסדר), ה-לוס-אמיגוס, בזבזו צעירים מהקאנטרה.
הפעם זו לא הייתה שאננות כמו רומא, לא תבוסה אחת כמו אנפילד אחרי יתרון, אלא ממש רמיסה, אבל רק ממקומות כאלה ממריאים, רק מהפסד כזה יבוא שינוי גדול. אםס ארי קיבל בעיטה בתחת אחרי ההדחה גם סטיין צריך ללכת מייד ואם היה לו יושר הוא היה עושה זאת מעצמו.
פלורנטינו לא היה חוזר לריאל אם לא שש השנים של מנחוס שמינית הגמר וההשפלות האינסופיות ב-2009. מצד שני המועדון מרוסק, אין הרבה זמן עד לפתיחת הליגה, אין כסף להשקיע ברכש. אבל בחירות חייבות להתקיים ואולי גם צ’אבי. ליבי באמת עם האוהדים שלקחו קשה היום (כמובן שיש שמחה לאיד לבארסה עצמה ולא כלפי אנשים כאן, יש יריבות), עם כמה שכמובן יש שמחה לאיד, אני יודע כמה אתם אוהבים את הקבוצה.
בארסה עלתה עם הרכב סופר-זקן הערב, ואני חושב שבאיירן היו גדולים אבל זה לא היה עובד גם נגד פ.ס.ז’ או נגד סיטי. אולי גם ג’ורדי אלבה סיים, סוארס למרות הגול…צריכים לחשוב על מחליף לבוסקטס. ההנהלה שהיא סירחון לא מוסיפה ועדיין חבורת השחקנים הגדולה הזו הצליחה למשוך הרבה מעבר למה שבדרך כלל קורה באימפריות גם אם בגלל מסי. זה הזמן
8 לייקים
יש להפסיד, יש להיות מובס, ויש להיות מושפל, דרוס ומעוך. שלא תטעו - אני לא חושב שהתוצאה משקרת. אלו יחסי הכוחות, ואני לא מאשים אף אחד חוץ מאת באיירן, שבאמת היו בכמה רמות מעלינו אתמול, ואת כל מה שאנחנו מדברים עליו שקורה במועדון בשנים האחרונות.
אז כן, יש בי חלק שיודע שזה מגיע לנו, ושאנחנו באמת כאלו גרועים.
אבל יש בי חלק שאומר שראיתי אתמול דברים שהם מעבר לגיל שחקנים, עייפות או אי הכנה טקטית. היו דברים שאם היו קורים במשחק בו לבארסה אין על מה לשחק ובאיירן חייבת ניצחון ב-6 הפרש כדי לעלות - הייתי מכריז שזו מכירה, או לפחות הזנחה מודעת. היה מהלך של טר שטגן, בדקה ה-36, שהוא פשוט הזמין שחקן של מינכן לחטוף לו. בכוח. והיו כאלו לאורך כל המשחק. ובכלל - כל הקטע הזה שמתחילים עוד התקפה ברחבה ועוד התקפה ברחבה, ומאבדים כדורים ככה בלי סוף, ושום דבר משתנה, לא מצד השחקנים ולא מצד המאמן…זה מוזר. פשוט מוזר.
באיירן קבוצה מעולה, לא מזלזל בהם טיפה ולא מוריד מהם מאומה, אבל אני משוכנע שלא כל זה קרה רק בגלל משחק לחץ וטקטיקה מצויינים מצידם, בתוספת יום מוצלח. היה שם משהו מעבר. השחקנים אולי לא הכריזו מראש, בינם לבין עצמם, שהם רוצים להידרס ככה, אבל יש מצב שפשוט לא היה להם איכפת שזה מה שיקרה. אנחנו גרועים, אנחנו לא מאומנים, ואנחנו זקנים ועייפים. הכל נכון. אבל יש דברים שגם אם הייתי מעלה את קבוצה של אנשים אקראיים מהשכונה למשחק מול באיירן, הם לא היו אמורים לקרות.
גם את הדברים של פיקה אתמול אפשר אולי להבין בצורה הזו - “אי אפשר להתחרות ככה, אנחנו לא ברמה של אירופה. זו לא הפעם הראשונה, השנייה או השלישית…אני מקווה שההפסד הזה לפחות יועיל במשהו. המועדון זקוק לשינויים מהיסוד, ואלו לא רק המאמן והשחקנים”.
ושוב - זו לא הורדה מהתשבוחות שמגיעות לבאיירן. זה לא “אם היינו רוצים היינו עוברים בקלות”. מה שכן - אולי זה פשוט חוסר יכולת לקבל את אירועי אתמול תחת מדדים מציאותיים.
8 לייקים
טר שטגן וסמדו הזכירו את ואראן בקטע הזה. אכלו אותה ועדיין המשיכו לנסות את אותה פעולה מטופשת מול יריבה שלמדה אותם, רק כדי לשדר עסקים כרגיל וביטחון בצורת המשחק שהם מכירים.
משחק הרגל של טר שטגן הוא אולי הטוב ביותר לשוער בעולם, אבל האובר שימוש בו גורם לי לתפוס את הראש בכל משחק ליגה. מסתבר שהליגה הספרדית חלשה מכדי לנצל את המשחק המסוכן הזה. אפילו בקלאסיקו המחפיר של ה5-1, ריאל העלתה שחקנים ללחץ גבוה בתחילת המחצית כי לא היה מה להפסיד, שלטה וכמעט השוותה ל2-2 לפני שסוארס גמר את המשחק. אני רוצה לומר שמזל שלא נתקלתם במשחק הלחץ ההיסטרי של סיטי ופפ, אבל כמה גרוע יותר יכול היה להיות?
לבארסה, בניגוד לריאל, בכל מצב יש המון איכות בהתקפה, וגם במשחק הזה היא יכלה לעלות ל2-1 בקלות ולכו תדעו. זה מה שתחזק את הבלוף במשחק הראשון מול ליברפול בשנה שעברה ובלא מעט משחקי ליגה
הקרדיט פה הוא ברובו לבאיירן. קורה שסופגים כמה שערים מהירים וגומרים משחק, ובדרך כלל המחצית השנייה היא גארבץ’ טיים. הפעם באיירן באמת שיחקה כאילו היא חייבת שמינייה כדי לעלות, נדיר לראות קבוצה שהבטיחה ניצחון ממשיכה לרוץ ולחפש עוד ועוד. עשתה לכם ברצלונה
7 לייקים
קראתי כבר בכמה ציוצי טוייטר של אוהדים שאמש היה סוג של שבירת כלים מצד שחקני בארסה, להערכתי באופן לא מודע, יותר כמו ריקון כל ליבידו ומהתשוקה לשחק כקבוצה. אוסף של פעילות יחידניות אה לה סוארס. הפסקנו לשחק כקבוצה דינמית ולוחצת לא הרבה לפני הפרישה של אנדרס. אתמול בוסי שיחק כאילו הוא עדיין מחפש את צ’אבינייסטה ובמקומו קיבל את סרג’י רוברטו ווידאל.
אנחנו צריכים דרך, צעירים ורוח חיה מאחורי הקווים. אז קחו שנתיים לפחות הפסקה, תאפסנו ציפיות, ותיערכו לתוכנית חומש.
אגב
שכחתי לציין שזה התסריט האופטימי בו מפיקים לקחים וזורמים עם האנרגיות של צ’אבי.
לייק 1
מפורסם שהשחקנים דורשים בחירות ואת צאבי בתור מאמן. הם עדיין לא קולטים שבאין כבוד שיש לי אליהם, אין להם זכות לבקש ובטח שלא לדרוש, שום דבר מאף אחד. חוץ מלבקש סליחה ולסתום את הפה.
כמו בדברים אחרים שקשורים לפוליטיקה - רוצים שהכל ישתנה, חוץ מהם. הם הרי לא חלק מהבעיה.
אני עוד מחכה לפוסטי/ציוצי התנצלות על מה שקרה אתמול. בינתיים ראיתי (אם כי לא חיפשתי יותר מידי) כזה רק של פרנקי.
אל תדאג, אלבה עוד יקרא לאוהדים מפונקים.
רציתי לדבר רגע טקטית על נקודה כלשהי במשחק.
משחק הרגל המאוד משובח של טר שטגן ושימוש בו כמוביל כדור. כל העונה דובר על יכולות הרגל הטובות שלו, אבל לדעתי מדובר בתעודת עניות לקבוצה.
זה לא שזה רע שיש לו משחק רגל טוב, הבעיה מתחילה ברגע שבונים על משחק הרגל שלו. בסופו של דבר איבוד של חלוץ זה לא נורא, של קשר זה קצת מפחיד, של בלם מפחיד מאוד, ושל שוער זה קריטי. גם אם טר שטגן יחזיק ב99% דיוק במסירות, עדיין ה1% הזה יהיה יותר מסוכן מ10% של קשר.
משחק הרגל של שוער צריך להיות אס בשרוול כשלוחצים עליכם, לא צריך להיות התרגיל שאתם בונים עליו מלכתחילה.
צודק לחלוטין בפסקה הראשונה. אבל זו לא הייתה ה-בעיה אתמול. או בכללי.
לא מסכים, באופן עקרוני, משחק הרגל של השוער זה חלק אינטגרלי מסגנון המשחק המפורסם של בארסה. מוזמן לראות את הסרט המפורסם על הפפ טים בשביל להבין את זה (ויקטור ואלדס מדבר על זה בפירוט שם). הבעיה שאתה משחק בסגנון כזה אתה חייב שחקנים שהיו מותאמים לזה בשביל לפתוח אפשרות מסירה לשוער להזמין את היריב למעלה ולשחרר לחץ. ולברצלונה אין מספיק שחקנים כאלו.
אתה חייב שחקנים שיודעים לכדרר ולדעת למסור. הפתאטיות במשחק של ברצלונה שהוא עולה לך עם שחקנים כמו וידאל וראקיטיץ בקישור (אני מדבר בכללי ולא רק על המשחק של אתמול) אבל טר שטגן משחק כאילו צאבי ואיניסטה בקישור… לא מאשים אותו בזה אלא את המאמן.
לייק 1
כבר ראינו הפסדים, אלוהים כמה הפסדים חלפו לנו מול העיניים. ראול, ואן ניסטלרוי, טאמודו, טרי, טורס, היגוואין, דיבאלה, כריסטיאנו, מנולאס, אלכסנדר ארנולד, ועוד הרבה לפני ובאמצע. כשאתה צעיר זה קשה, וככל שאתה מתבגר אתה לומד לקבל את זה קצת יותר טוב. אתה מספר לעצמך דברים שכבר ידעת, במקרה הטוב אתה נותן תחזיות אופטימיות לשנה הבאה ובמקרה הרע מוריד ציפיות כי ככה זה כשאתה אוהד ואתה לא הנער בן ה15 שהיית שיתרגש מכל שטות. אז מה לעזאזל קורה פה?
אתה בן 30, הבעיות מרגישות ממשיות יותר, המדינה בכאוס, הקורונה ממשיכה לייצר השלכות סוציו-אקונומיות ובריאותיות שנים קדימה, כבר יש לך חשבונות לשלם, ולחלקנו יש אנשים אחרים לדאוג להם. יש לך דאגות של אנשים מבוגרים, אתה לא בן 15 יותר למה זה קורה? למה קשה לך לישון? למה אתה קם עצבני? למה אתה כועס על משהו שהוא לא אמור להיות כזה חשוב? או למה לעזאזל ציפית?
אהדה כנראה זה משהו שורשי. זה עמוק בנו. מעל כל רציונליזציה, מעל כל תפיסה או הסתכלות בוגרת. זה לראות קבוצה שגדלת עליה קורסת, זה כבר פחות ופחות להזדהות עם משהו שהערצת כנער, זה עדיין משפיע לך על היום, זה עדיין להרגיש כבוי כשאתה קם בבוקר, ומה אני אגיד, מזל שהיום שאחרי זה יום שבת. כשאנשים מבוגרים אחרים שרואים אותך כחלק אינטגרלי בעולם הבוגר שלהם ישאלו אותך:" מה קרה? אתה נראה עייף ומוטרד" לא תאלץ לענות בחצי אמת משהו כמו " סתם, לא ישנתי טוב". לך תצא ילד ותגיד שאתה מבואס בגלל משחק, רק בשביל לקבל תשובה כמו “יש דברים גרועים יותר”. את זה אני יודע, בחיי שכן, אבל זה המעט שיכול לשמח אותנו כשהיתר רחוק מלהיות מדהים השנה. לא מאמינים לי? אפילו קלופ אמר את זה.
פרגוסון תמיד אמר, שתמיד קיים כוכב שזוהר מעל הקאמפ נואו. פעם ראיתי אותו, היום כבר בקושי. 16 שנה היו לי ללמוד להתמודד עם כישלון והצלחה בקבוצה, כנראה שעוד לא ראיתי הכל.
מה שבטוח, כל מי שנשאר כבר לא יכול להיקרא אוהד הצלחות, ולכל אוהדי הכשלונות, נקווה שיגיעו חדשות טובות.
15 לייקים