אין לי ספק שאנחנו הקבוצה הכי לא מאומנת מאז ששלמה שרף היה מאמן פעיל, ונראה יותר טוב כשזה ישתנה.
הבעיה שלי עם אמבפה היא שהוא כושל כמעט בכל פעולה של כדורגל שיש ברמות שאני לא מאמין למה שאני רואה. עצירות כדור, פסים פשוטים, מיקום , כדרור הכול נראה ברמה של שחקן בינוני ביותר.
לא כל אחד רונאלדו. גם מודריץ׳ ״הוכתר״ כרכש בגרוע בהיסטוריה שלנו אחרי השנה הראשונה. בואו ניתן לו ולקבוצה שהתעקשה עליו קצת קרדיט, יש תקופות כאלו לכדורגלן וזה לא מפתיע שזה קורה לו אחרי העונה שעבר בצרפת, קיץ ארוך של יורו ובהתחשב בעובדה שהמאמן שלו לא דוגל בשיטת משחק ברורה.
מי שחורץ את גורלו הוא מגזים אבל אני חושב שכמות האוהדים שהכושר שלו לא מדאיג אותם - הצטמק משמעותית. זה כבר לא חודש בלבד, והיו לנו משחקים נוחים, וכשזה בערב כשוויניסיוס ג’וניור נניח טוב או כל הקבוצה לא רעה בכלל - זה מטריד. הוא כאילו מגיע מול השוער ושכח מה לעשות, אין לו את הקילר אינסטינקט הזה. אני לא אומר שהוא כריסטיאנו רונאלדו אבל הוא שחקן על וחשבתי שהתלות שלו “בנסיבות” תהיה פחותה יותר. הוא לא טוב בבעיטה האחרונה, עצירת הכדור לפעמים מרושלת ובורח לו או שהוא נותן פור גדול מדי. הלואי והייתה פציעה אמיתית לתרץ. משוכנע שאם ישלפו פה סטטיסטיקה מימיו בצרפת אז הוא הצליח בדריבלים הרבה יותר.
אני באמת מבין מה אותה אומר, ואני לא אחד שחורץ גורלות בדרך כלל ונמהר, ואם לא היה מפסיק להחמיץ מול השער או לוקה בתיאום עם השחקנים ובזה היה נגמר הדבר לא הייתי מגיב בצורה הזאת.
זה מעבר לחוסר תיאום/עומס/מזל רע מול השער הוא ממש לוקה באספקטים הבסיסיים ביותר של המשחק, מאוד מקווה שאני טועה אבל לדעתי הוא סיים את הסיפור שלו כאחד מהטופ 5 שחקנים בעולם.
לפני שאמבפה הגיע היה דיון עליו שבו כתבתי שהטכניקה שלו לא נקייה, שהמשחק שלו על שטח קטן פחות טוב מויני ושהוא לא ממש ברמה שמשייכים אותו אליה, היה רוב סוחף נגד הטענות שלי, עכשיו כשהוא אצלנו ורואים כל דקה ודקה שלו ושכל פעולה נמדדת בזכוכית מגדלת מגלים שהוא ‘‘לא רונאלדו’’.
למרות זאת, מדובר בשחקן סופר על, טופ עולמי שמדגדג טופ היסטורי(אבל ממש לא שייך ולא יהיה שייך לטופ ההיסטורי) הראה בכמה פעולות בודדות שהוא עדיין לא איבד כלום, מי שמאבד מהירות וצעד ראשון פשוט מאבד ואין, זה לא שהוא פעם מראה צעד ראשון נדיר ופעמיים לא, אם הוא מצליח להראות פה ושם צעד ראשון היסטורי אז עדיין יש לו והוא פשוט בכושר גרוע/איבד ביטחון(כן גם שחקני על)/מתרגל לקבוצה ושיטה חדשה, בסוף זה יתפרץ.
הצעד הראשון הקטלני עדיין שם, שיחרור בעיטה חדה תוך חלקיק שנייה מתוך צפיפות עדיין שם(הראה כמה פעמים) צריך רק זמן.
אנצ’לוטי ממש לא עוזר לצב, אמבפה רגיל לשחק בשמאל לקבל שטח ובידודים ומשם להיכנס למרכז ולעשות נזק, אצלנו תמיד משחק חלוץ כשויני וג’וד וברוב המקרים גם רודריגו נמצאים בצד שמאל ומצופפים והורגים את המשחק של הצרפתי, חייבים צד ימין ולרווח את המשחק ומדי פעם לשחרר את צד שמאל לאמבפה לבידודים כשיש לו שטח, זה לא קורה ולא יקרה עם קרלו.
מבחינת קרלו הוא תקף עם 2 שחקנים בלבד ולא לקח שום סיכונים ועדיין ניצח 2-0 ונמצא 3 נקודות בלבד מברצלונה עם הפתיחה הטובה ביותר שלה בהיסטוריה, קרלו מרוצה, קרלו לא ישנה כלום ולבטח לא יתאמץ באימונים כדי לגרום לקבוצה להיראות יותר טוב, ימשיך לא לקחת סיכונים ולבנות על הברקות, פעם המושתן ופעם הצב ופעם הג’וד, ואם שלושתם אז בכלל בינגו.
אמבפה באיזשהו קושי מנטלי. אולי זה קשור גם לסיום הצורם בפאריז ולכמות ההיטרים שהוכפלה הקיץ.
אני כן רואה ממנו פעולות טובות, וכן מרגיש לי ש"אין לו עם מי לשחק" בגלל המרחקים הגדולים בין השחקנים וה-אין שיטה שלנו.
אבל זה מה שהוא חיכה לו - לשחק בריאל מדריד. כל הבעיות עם פריז סן ז’רמן שייכות לעבר, ויש את עניין החוב הכספי אבל זה ייפתר והוא לא רעב ללחם. הוא במועדון שגם אם מקצועית יש לו בעיות כרגע - בריא, חזק. קיבלו אותו כמו מלך ואני לא מדבר רק על הצגתו לעיני 80 אלף אוהדים. הוא סובל קצת מביקורת מהבית בעיקר מצרפת אבל ככה זה בכדורגל והוא מתמודד עם הדברים האלה שנים רבות. כאן הרי אין מאמן שעושה לו את המוות ונשיא שחופר לו ומעביר מסרים בתקשורת.
אני חושב שזה היה נגד ריאל סוסיאדד בחוץ - משחק שלא היה לו שער שדה אבל אמבפה היה אחלה וכתבתי את זה. אני שופט אותו לא רק לפי השערים או לפי הבישולים. יותר מדי פעולות מגושמות עם הכדור, דריבלים באחד על אחד שהוא לא מצליח ובעיטות שנבלמות או סיומת ברמה של ויניסיוס 2019.
בחייאת, בחיים לא התחלתם מקום עבודה חדש ולקח לכם קצת זמן להיכנס לעניינים?
לא עברתם תקופה קשה בחיים שהורידה אתכם מנטלית ולקח קצת זמן לצמוח ממנה?
הבן אדם עבר טלאות בפריז, כנראה שיחק שם בסבל רב במשך תקופה מאוד ארוכה - נכון, הוא קיבל על זה הרבה כסף, אבל הוא עדיין בן אדם ובמיוחד כאדם עשיר, כסף לא שווה אושר.
סביבת עבודה בריאה, יחסי אנוש, הגשמה עצמית, מקום שכיף להגיע אליו בבוקר - זה כן שווה אושר, ואני מאמין שאת כל זה לא היה לו בפריז לפחות בשנתיים האחרונות.
נוסיף על כל זה את זה שהוא אחד מהאנשים הכי מסוקרים בעולם, מאות מיליוני עיניים עליו בכל רגע נתון ועוקבים אחרי כל פעולה שלו על המגרש ובחוץ, העתיק את החיים שלו למדינה חדשה לגמרי, והוא עבר במעבר מתוקשר שכולם חיכו לו מספר שנים.
לי כל הסיטואציה נשמעת מאוד מאוד מלחיצה ושואבת מנטלית.
לא כולם כריסטיאנו ומסי או אפילו בלינגהאם(שממש לא התמודד עם אותם צרות כמו אמבפה) שהם מפלצות מנטליות.
תנו לבחור זמן, הוא פה בסך הכל חודשיים וקצת, תנו לו רגע להתייצב, תורידו ממנו ציפיות לתקופה קצרה, זה שהוא כדורגלן טופ ומיליונר לא עושה אותו פחות בן אדם ממני או ממכם, עם כל הצרות שנלוות ל-להיות בן אדם.
במארקה שופכים אור על החלטתו של קיליאן אמבפה לא לשחק במדי צרפת בפגרה הזו. “בין ‘חוב’ לקדם העונה”. החלוץ החליט לוותר על נבחרת צרפת כי הוא יודע שלא עמד בציפיות מאז הצטרף למועדון ורוצה לקחת על עצמו. אחת מהסיבות היא קדם העונה…שלא היה לו. וכעת כן יהיה לו. אמבפה יודע שזה זמן מצוין עבורו לנוח ולחזור למצבו הפיזי המקסימלי. בריאל מדריד כמובן מרוצים ומעריכים זאת מאוד. “לאמבפה לא חשובה הביקורת מצרפת. הוא יודע שלמרות המספרים הוא עדיין לא השתלב במועדון ומוכן לאתגר העצום הזה בשיא השאפתנות”.
אם אני אשווה בין קיליאן אמבפה לאדן הזאר שהגיע לכאן בטטה ושם עלינו קצוץ - זה יעליב את אמבפה. אבל לא מובן מאליו מבחינתי שהוא לא הולך לנבחרת שלא הכל שם זורם ובטח אחרי שאנטואן גריזמן פרש. אז כן אני לא מקבל את התחושה הזו שהנבחרת מעל הכל כמו שאדן הזאר וגם סרחיו ראמוס בעונה האחרונה גרמו לי להרגיש ושלא נדבר על גארת’ בייל. על המגרש זה לא עובד בכלל אבל אמבפה מתנהג למופת.