רק מארה’'ב עד כה ראינו נבחרת שנכנסת יותר מהר לעניינים מארגנטינה. עלו עם קצב טורבו והמון ביטחון במשחק שלהם.
הסטטיסטיקות בטח יראו שוויון אבל המשחק תמיד היה בשליטה של ארגנטינה כי הייתה בחירה מודעת לתקוף בעיקר מהמאמצע(בקטע קיצוני), ולא מהאגפים שהיו ריקים משחקני כנף טהורים.
הצפיפות, שיקול דעת והיכולת הטכנית המדהימה גרמה לכך שמשתחררת אופציה איכותית או שממחזרים את הכדור אחורה לקו ההגנה.
האלג’יראים הציגו כמה כישרונות מצוינים, קיבלו את הכדור כתוצאה ממשחק לחץ לא גבוה של ארגנטינה, וגם כמה רעיונות טקטיים(לוקה זידאן בקו 3 40 מטר מהשער שלו) שאולי הגבירו את אחוז השליטה בכדור וההגעה לשליש ההתקפי.
לארגנטינה בהחלט יש בעיה במרכז הקישור ברגעים האלה(אנזו ומקאליסטר לא מצטיינים בסוג ההגנה הזו) והיציאה למתפרצות לא מענישה מספיק כשאין מישהו בעל מהירות גבוהה כדי להעניש.
ברמה האינדיבידואלית:
רומרו נכנס חלוד למשחק ואיחר לא מעט במחצית הראשונה, אבל נכנס למשחק בניגוד למונטיאל שנראה לא קשור לסיטואציה. חילוף מצוין של סקאלוני.
לאוטרו עבד קשה בלי הכדור(עד כמה שיכל) אבל לא הצליח להשתלב כמעט בכלל בתוך המשחק ההתקפי, אולי זה העומס שנוצר באמצע אבל זה לא המשחק שישכנע מישהו שהוא צריך לפתוח בהרכב(ארגנטינה חייבת את אלבארז בריא).
ובצד החיובי -
כתבתי לפני המונדיאל שבלי דה פול בפורמה ארגנטינה תהיה בבעיה קשה. אף אחד לא יכול להחליף את ההתאמה שלו למה שנדרש מהקשר שמשחק ליד מסי.
העובדה שהוא הגיע אתמול בחדות ובכשירות כזו(למה לעזאזל הלכת ל-MLS, יא דביל) היא סימן חיובי ענק לארגנטינאים.
לצד אנזו שהיה בכל מקום בקישור וצעד לפני כולם בקריאת המשחק, עם מקאליסטר בתור ‘‘נושא הכלים’’ שמסוגל לתפקד כווסת לחץ עבור הקישור של ארגנטינה עבד מדהים עם הכדור והחזיר את הוייבים של הטורניר של 22’.
מדינה נתן משחק טוב בתור מגן עם תפקיד בסיסי מאוד סטייל קוקורייה, ולידו מרטינז היה פשוט מעולה. אני חושב שהשניים ישאירו המון ספק בראשו של סקאלוני להמשך המשחקים(ואולי מדבריים למה סנסי הושאר בהתחלה מחוץ לסגל).
על מספר 10 כבר כתבתי בדיון אחר, ובאופן כללי אני מתחיל לחשוב כבר שהוא כל-כך גדול שאולי אסור לשאת את שמו לשווא. מספר 10.
נ.ב.
אבקש סליחה מהחברה הארגנטינאים האמיתיים פה על הטרמפיזם שאני עושה על הנבחרת שלכם. בטוח שאתם מבינים למה בתור אוהד בארסה.
