muchachos ahora nos volvimos a ilusionar
Quiero ver la cuarta estrella
quiero ser bicampeón mundial 
3 לייקים
,
מרקוס סאנסי הוא המחליף הרשמי של לאו בלארדי ויהיה השחקן ה-26 בסגל המונדיאל הסופי של ארגנטינה.
מגיע לו!
3 לייקים
צמרמורות
2 לייקים
צמרמורת!!
טוב אז סקאלוני שוב חוזר ואומר שהוא לא ישחק עם לאוטרו וחוליאן יחד. הוא לא מאמין בזה. הוא מחפש איזון. זה אומר שמסי וחוליאן/לאוטרו פותחים.
אז מי השלישי?
- אלמאדה
- ג’וליאנו
- ניקו גונזלס
- ניקו פאס
- אחר
0
מצביעים
הייתי בוחר בסימאונה.
גם יש לו תיאום עם חוליאן כבר, גם הוא יעשה הגנה כמו מטורף ויתן את הכל בשתי הצדדים. בטורניר הזה צריך קודם כל הגנה.
2 לייקים
התלבטות ממש גדולה שלי בין אלמדה לצ’וליטו.
מאוד מאוד מאמין בצ’וליטו וחושב שהטירוף שלו והלחץ כולל הסיומת זה משהו שחסר לנו.ץ
הצבעתי לתיאגו כי במוקדמות הוא היה מעולה בתפקיד המחליף של די מריה ועשה עבודה אדירה ומגיע לו לקבל את הקרדיט.
מבחינתי שילוב של שניהם בצורה כלשהי יכולה לעבוד לנו מעולה
משהו כמו:
הסקןטי אנזו
צ’וליטו מסי אלמדה
חוליאן
לייק 1
בשביל מה לעורר אצל חולי PTSD?
בעוד יומיים, ביום רביעי ב-04:00 כשארגנטינה אלופת העולם תחל במסע להגנה על התואר ותפגוש את נבחרת אלגי’יריה - ליאו מסי ירשום את משחקו ה-200 בנבחרת - עוד שיא ייחודי שלו ועוד ציון דרך יוצא מן הכלל. לרגע המאורגע במארקה עושים כבוד. יותר מ-20 שנה חלפו מאז הופעת הבכורה - ב-17 באוגוסט 2005 אז נכנס כמחליף נגד הונגריה במשחק ידידות ל-25 דקות. באותו יום הוא הורחק. ההמשך היה אחר…
סה"כ 199 משחקים, 117 שערים, 64 בישולים, 16,380 דקות משחק … וארבעה תארים גדולים: זכייה במונדיאל 2022; שתי זכיות בקופה אמריקה ב-2021 וב-2024; והפינאליסימה ב-2022. מסי חווה הכל, החל משני הפסדים רצופים בגמר הקופה אמריקה ב-2015 וב-2016 שכבר הביאו אותו לכדי ייאוש ופרישה זמנית מהנבחרת, ועד לזכייה באותו הטורניר ופעמיים היה מצטיין המונדיאל. הנה הגרף המטורף של מסי.
מסי שיחק ב-72 משחקי מוקדמות מונדיאל (36 שערים), רשם 61 משחקי ידידות (54 שערים), בקופה אמריקה יש לו 39 הופעות (14 שערים), במונדיאל 26 רשם משחקים (שיא בכדורגל העולמי) בהם תרם 13 שערים ועוד שמונה בישולים, ופינאליסימה אחת. ליאונל סקאלוני הוא המאמן התשיעי שלו בנבחרת, החל מחוסה פקרמן במונדיאל הראשון, הייתה תקופה לא מוצלחת עם דייגו מראדונה, גם טאטה מרטינו היה שם, חורחה סמפאולי שעזב וסקאלוני ב-2018 הגיע לעשות סדר. שערו הראשון היה ב-0:6 על סרביה במונדיאל מיד כשעלה מהספסל.
כמובן שמסי שיאן ההופעות והשערים של ארגנטינה. מבין השחקנים במונדיאל הזה רק כריסטיאנו רונאלדו לו 228 משחקים - לפניו. ללוקה מודריץ’ הופעה אחת פחות ממסי בנבחרת.
מסי בחמשת המונדיאלים עד כה -
2006: 3 משחקים: שער ובישול| הדחה ברבע הגמר: נגד גרמניה [פנדלים]
2010: 5 משחקים: בלי שער, בישול| הדחה ברבע הגמר: נגד גרמניה
2014: 7 משחקים: 4 שערים, בישול| הפסד בגמר: נגד גרמניה
2018: 4 משחקים: שער, 2 בישולים| הדחה בשמינית הגמר: נגד צרפת
2022: 7 משחקים: 6 שערים, 3 בישולים| זכייה במונדיאל [ניצחון בפנדלים על צרפת]
2026: ?
“Y ya no puedo vivir esperando no sé si es un sueño o estoy despertando y quiero contarte las cosas que siento no quiero perderme en este momento Aquí estoy otra vez”.
3.5 שנים (כן גנבו לנו חצי שנה) עברו מהזכייה בקטאר ואת הכל כבר שמעתי “לא אתרגש ככה יותר בחיים”, “זהו לא מעניין אותי יותר כדורגל”, “לא אכפת לי מהמונדיאל הזה” אבל אצלי? הלב? הוא עדיין דופק באותו הקצב.
נכון זכינו, הגשמנו את החלום, ראינו את מסי מניף את הגביע, בכינו מאושר וצעקנו עד שלא נשאר קול. מה כבר יכול להשתוות לזה?
אבל הנה זה מגיע שוב, והלב והבטן והפרפרים הם פה שוב.
עוד מונדיאל מתחיל, והלב חוזר להיות של ילד קטן שמחכה לשריקת הפתיחה. פתאום כל משחק מרגיש כמו גמר, כל המנון מצמרר, וכל דגל תכלת-לבן שמתנופף מרים את הגאווה
ארגנטינה לא מגיעה רק כדי להגן על התואר, אנחנו מגיעים כדי לחלום מחדש.
כי להיות אוהד ארגנטינה זה לא רק לזכור את הרגעים הגדולים, אלא להמשיך להאמין שהרגע הגדול הבא עוד מחכה מעבר לפינה. זה להתרגש מכל התקפה, להתווכח על ההרכב, לא לישון לפני משחקים, ולצעוק מכל גול כאילו הוא הכי מכריע שיש, וכן, אנחנו רוצים שוב.
רוצים שוב לראות את השמיים נצבעים בכחול ולבן, רוצים לשיר עד שהגרון יכאב, רוצים לבכות מהתרגשות ולא מהפסד. רוצים להרגיש שוב את התחושה הזאת שאי אפשר להסביר במילים , התחושה שכל אוהד ארגנטינה בכל מקום בעולם, נושמים באותו הקצב.
אולי נזכה, אולי לא. זה הכדורגל. אבל כל עוד הסמל על החזה שם, כל עוד ההמנון מתנגן והשחקנים עולים לדשא התקווה חיה, עד הסוף אנחנו האלופים,
כי מונדיאל הוא לא רק טורניר. בשביל ארגנטינה הוא חודש שבו הזמן עוצר, הלב משתלט על ההיגיון, וכל העולם הופך לכחול-לבן.
אז קדימה, ארגנטינה. תני לנו לחלום שוב. תני לנו להאמין שוב. תני לנו עוד מסע אחד שנזכור כל החיים.
¡Vamos Argentina!
כי אלופים לא מפסיקים לחלום, אנחנו רוצים את הגביע הרביעי!
"No me arrepiento de nada contigo Contigo me muero, contigo revivo y sos mi victoria, y sos mi fracaso Sos todo lo bueno, sos todo lo malo Aquí estoy otra vez
6 לייקים
יש משהו שקשה מאוד להסביר סביב הסקאלונטה. משהו שאני לא רואה אצל נבחרות אחרות. זה כאילו הנבחרת היא המכנה המשותף הגבוה ביותר, שלא לומר קדוש, וכאילו כל הדרכים של כל השחקנים וכל הדרכים של אנשי הצוות הטכני וכל הדרכים של העיתונאים וכל הדרכים של האוהדים, כולן מגיעות בדיוק לאותו מקום בדיוק באותה צורה. כאילו כולם שותפים. אין מילה של ביקורת. אין מילה של ציניות.
כולם רוצים בדיוק את אותו הדבר וכולם מאמינים בדרך שסקאלוני מתווה. הסרטון הזה קפץ לי היום מכל פינה ויש בו משהו ממה שאני מנסה לתאר כאן.
5 לייקים
יש גם סרטון שאני לא מוצא כרגע מאותה מסיבת עיתונאים שהוא מדבר גם עם דז’למינה הברזילאי ששיחק איתו בדפורטיבו לה קורוניה הגדולה וזה גם היה רגע מרגש מאוד.
אבל הרגע שהיה הכי מרגש היה כשסקלוני אמר
“הזמן יעבור. אני לא יודע אם אמשיך להיות כאן או לא, אבל המאמן של נבחרת ארגנטינה תמיד חייב להעביר את ההתרגשות הזו. קשה מאוד שלא להעביר אותה, כי אתה מייצג את המדינה שלך.
אני מרגיש בדיוק כמו בפעם הראשונה ואפילו יותר מזה, כי בכל פעם אני מתרגש יותר ויותר ממה שאני רואה ומה שנבנה סביבנו. זה חלק אופייני מאיתנו, מהזהות שלנו ומהתרבות שלנו, וטוב שכך”.
4 לייקים
איזה מזל לארגנטינה שהוא פשוט נפל מהשמיים.
לא היה פה חיפוש דקדקני, השקעה כלכלית או מאמץ בין אישי לשכנע איזה שם. הוא פשוט היה שם לקחת את האחריות בזמן שהכל קרס.
לא מינוי נוצץ, לא איש עם רזומה מרשים, לא שחקן על לשעבר, בלי הילה, בלי דוקטורט בטקטיקות של כדורגל.
פשוט מאמן טוב, איש מיוחד ובעיקר במקום הנכון בזמן הכי נכון.
זה די מדהים ההבנה שלו את המשימה האמיתית ואיך להשיג את המטרות. אני לא זוכר הרבה עבודות מרשימות כאלה בעולם הנבחרות.
ואני אולי אצא מעיק פה, אבל אני חושב שהיה אפשר לחוש את זה אצלו עוד בקופה אמריקה 2019.
למרות הפתיחה החלשה, משהו זז שם וברבע הגמר היה שינוי כלשהוא לחיוב והנבחרת התחילה לשחק יותר טוב ומשהו נפתח להמשך הדרך צעד אחר צעד.
הייתה שם מלאכת מחשבת שאפשר היה להרגיש אותה.
עדיין זוכר את הניצחון הקטן-גדול בבוליביה, שזה משחק מקולל ידוע עבור הארגנטינאים. הפיגור המוקדם בסיטואציה פיזית לא פשוטה, הקאמבק ואז להחזיק את הדקות האחרונות. בעיני זה היה סימן שמשהו באמת השתנה.
2 לייקים
העובדה שהטורניר ב-2022 התחיל דווקא עם הפסד מביך לערב הסעודית מחזקת עוד יותר את ההישג. אני מדי פעם מגיע באינסטגרם לווידאו של סקאלוני בפנדל המכריע בגמר נגד צרפת איך רואים את הדמעה מתחילה לרדת. לדעתי הפך את נבחרת ארגנטינה לנבחרת מחוברת, מנצחת, מאמינה בעצמה, כזו שהשלם בה גדול מסך חלקיו. מגיע לליאו מסי שלעת זקנה הגיע מאמן שאפשר היה לסמוך עליו. היו לנבחרת של 2022 נקודות תורפה על המגרש והיא התגברה עליהן.
אני גם חושב שפחות או יותר הוא קלע בול עם הזימונים שלו בנבחרת, לא היה איזה זימון הזוי סטייל ניימאר בברזיל כרגע ולא היה שחקן טוב שנעשה לו עוול יוצא דופן.
בכל מקרה בלי קשר בכלל למה שיקרה בטורניר הזה - ממאמני הנבחרות הגדולים שאני זוכר בשנות ה-2000 בהן אני רואה כדורגל והוא ראוי לקדנצייה ארוכה נוסח דידייה דשאן כל עוד ירצה בכך. ויסנטה דל בוסקה זכה עם נבחרת ספרד במונדיאל וביורו ואחר כך היו שני טורנירים שהם כישלון. לואיס פיליפה סקולארי הצליח בברזיל והפסיד בגמר היורו הביתי עם פורטוגל שם הקדנצייה שלו הייתה בסדר בסה"כ. אילו מאמנים ממש בלטו כמו סקאלוני?
2 לייקים
יש לסקאלוני 2 אפשרויות של הרכב הלילה:
4-3-3
דיבו
מדינה, אוטמנדי, קוטי, מונטייל
מקליסטר, אנזו, דה פול
אלמאדה, לאוטרו, מסי
3-5-2
דיבו
ליצ’ה, אוטמנדי, קוטי
ניקו גונזלס, מקליסטר, אנזו, דה פול, ג’וליאנו
מסי לאוטרו
אלה ההרכבים המשוערים.
אני לא אתפלא אם נראה דווקא:
דיבו
ליצ’ה, אוטמנדי, קוטי, מונטייל/מולינה
מקאליסטר, אנזו, דה פול
אלמאדה, לאוטרו, מסי
2 לייקים
כל כלי התקשורת הגדולים מתחילים להסתנכרן שזה יהיה ההרכב הלילה.
עם מולינה שחוזר לכשירות, ללא אוטמנדי וללא חולי שעדיין נשמר.
3 לייקים
התוצאה מעולה - השאר קצת פחות
ארגנטינה שיחקה בהילוך שני, לא הייתה אינטנסיבית ולא יצרה מומנטום. הקישור היה סולידי אבל אנמי.
ההבדל בין לאוטרו לבין חוליאן הוא שאצל לאוטרו במשחק חלש (כמו היום) אין לו מה לתת. חוליאן לעומתו תורם כל כך הרבה למשחק הקבוצתי שגם כשיש לו משחק לא טוב ברמת החלוציות, הוא עדיין נותן לנו כל כך הרבה מעבר.
דה פול לא בקצב של המשחק. למרות הבישול מבחינתי נתן משחק חלש.
ליצ’ה הלילה היה בעל הבית של ההגנה. אשמח שטגליאפיקו יחזור כי התקפית מדינה לגמרי לא שם.
אלמאדה היה חלש ולדעתי לא יחזיק הרכב עוד הרבה זמן. רק מקווה שלא ניקו גונזלס יחליף אותו.
זה הלך די קל היום ואולי זה משחק לרעתנו. כשאלג’יר כבשה את השער שנפסל קצת שמחתי. קיויותי שזה יעורר את הנבחרת ויבהיר שמונדיאל זה לא משהו שלוקחים בהליכה. היום הלכנו. לא מקובל.
אין עוד מלבדו!!! Vamos Argentina!
ארגנטינה פתחה את מונדיאל 2026 ברגל ימין (טוב תכלס בעזרת רגל שמאל) עם ניצחון 0-3 מול אלג’יריה משלושער של אלוהים.
הקהל הארגנטינאי הביא קרוב למאה אלף איש לקנזס סיטי, לחלקם לא היה כרטיס אבל כולם היו שותפים להצגה.
בהגנה כושרו הרע של מונטיאל היה נראה לעין מאוד, מכל הסגל כרגע הוא במצב הגרוע ביותר, בהתחלה הוא עוד ניסה להצטרף להתקפה אבל מהר מאוד ראו שהוא לא מסוגל והחילוף של מולינה שהיה טוב היה מתבקש.
חוץ ממנו משחק מעולה לליצ’ה שנכנס לנעליים של אוטמנדי ולפקונדו מדינה בעמדת המגן השמאלי, היה אחראי ומעורב
בקישור דיברנו הרבה לפני המונדיאל על יכולת של רודרי דה פול, אבל דה פול של הנבחרת זה לא דה פול של הקבוצה.
המוטורסיטו הזה יחד עם אנזו הם המנוע של הנבחרת וכיף לראות ששניהם יחד עם מק אליסטר שהיה פחות מרשים עדיין מניעים אותנו.
בהתקפה לאוטרו היה נעלם, משהו פחות מסתדר לו במונדיאלים עד כה, אלמדה לאט לאט השתפר אבל עדיין נראה שהוא לא באמת מבין עד הסוף את מקומו באגף ונדחף לקישור.
משחק הבא, אוסטריה
3 לייקים
ליאו מסי לאחר השלושער נגד אלג’יריה בזכותו השתווה למירוסלב קלוסה כגדול המבקיעים בתולדות המונדיאלים: “ובכן, אני שמח, מרוצה, במיוחד להתחיל את גביע העולם עם תוצאה חיובית. המשחק הראשון אף פעם לא קל, במיוחד לאור איך שהמונדיאל הזה מתפתח. הכל צמוד מאוד, ואני שמח על הניצחון הזה”. כל הטוב הזה קרה בהופעתו ה-200, והוא הגיע ל-120 שערים בנבחרת.
איך זה להבקיע שלושער ראשון במונדיאל (ובגיל 39 אוטוטו)? - "אנשים אמרו לי שזה השלושער הראשון שלי בנבחרת במונדיאל, ולהשוות את השיא את השיא של גבריאל באטיסטוטה [עד הלילה - הארגנטינאי היחיד שכבש שלושה שערים במשחק גביע העולם] זה נפלא. זו גאווה גדולה להשתוות אליו, למרות שהצלחת הנבחרת היא מה שהכי חשוב. שיא השערים במונדיאלים? זה כבוד להיות שם, אבל זו רק סטטיסטיקה. זה לא ישנה לי כלום. השגתי כל ניצחון ותואר אפשרי ברמת המועדון והנבחרת, וכל מה שיבוא מעכשיו והלאה הוא בונוס.
“אני רגוע יותר עכשיו. החלפתי כמה הודעות עם המשפחה שלי ואני מצפה להגיע למלון כדי שאוכל לענות להם יותר ולדבר איתה”.
הוא נשאל איך הוא נשאר כל-כך טוב גם 20 שנה אחרי הופעת הבכורה שלו: “זו הדרך שלי להתחרות, לחוות את זה כל יום. ניסיתי להכין את עצמי כדי שאוכל להרגיש טוב פיזית בגביע העולם הזה, כדי שאוכל לעזור לקבוצה, כי הקבוצה הזאת מאוד תחרותית, עם שחקנים יוצאי דופן. אף אחד לא נותן לך כלום בחינם. כאן, אתה צריך להיות בכושר שיא כדי להיות מסוגל להתחרות ולשחק. זה מה שהופך אותנו לחזקים כקבוצה”.
המאמן ליאונל סקאלוני: “מה אני כבר יכול להגיד על מסי? הוא מדהים. הוא עושה את זה כבר 20 שנה. כולם בכדורגל רוצים לראות אותו ונהנים מזה. אנחנו אף פעם לא מוותרים על כדור, זה הסגנון שלנו. זה מה ששווה לזכור”.
נתונים לאספנים:
-ליאו מסי השחקן השני בהיסטוריה של המונדיאלים שכובש שלושער בטורניר כשהוא אלוף העולם. קיליאן אמבפה בגמר 2022 היה הראשון.
-עם השער נגד איראן, מסי הפך לשיאן השערים במונדיאלים מחוץ לרחבה - יש לו שישה כאלה. ללותר מתיאוס ארבעה ולריבליניו הברזילאי יש חמישה.
-כמובן שמסי גם השחקן המבוגר ביותר שכבש שלושער במונדיאלים ובעוד שבוע בדיוק הוא חוגג את יום הולדתו ה-39.
3 לייקים