מסכים. הקבוצה לדעתי הראתה עליונות על איטליה, שאולי הייתה מסוכנת מאוד במחצית השנייה, אבל לא הצליחה להפגין דומיננטיות מול הקישור הארגנטינאי.
חשוב לי לציין שכבר כמה שנים לא ראיתי את ארגנטינה דומיננטית בקישור מול קבוצה בדרג גבוה (או בשום דרג). אני קצת יותר אופטימי.
נ.ב
פרוטי במקום די מריה ויפה שעה אחת קודם.
מה שהיה יפה שארגנטינה שיחקה כדורגל מודרני: 2 מגינים תוקפים ( אמנם הם לא ברמה של רוסו ומרקדו) אבל 2 המגינים ניסו לעזור להתקפה,לו סלסו שיחק כמו בעל בית ועם קצת יותר בטחון הילד יוכל לתרום רבות לנבחרת. גם לנצ’יני הראה הרבה כשרון וגם הוא יהיה פקטור רציני בדור הבא שאחרי המונדיאל
אין דבר יותר עצוב מאוהדים ארגנטינאים לפני מונדיאל. החיפוש אחר כל בדל של אופטימיות…
סיימת לבכות? אתה לא חושב שכמו שארגנטינה נראו אתמול אחרת לגמרי לעומת הכדורגל המדכא של באוסה?
ממש לא סיימתי נדב אני רק בהתחלה.
כל מונדיאל ב20 שנים האחרונות הגעתי חדור מוטיבציה ומשוכנע שאנחנו הכי טובים אבר ושמגיע לנו. כל פעם כשזה נגמר אני מבטיח לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני רואה כדורגל. שזה משחק מגעיל וכפוי טובה שרק מרסק לי את הלב השבור ממילא. אז עכשיו בשם ליאור של 2014 - כדורגל זה משחק של מזל (או של חוסר בזה ע"ע היגוואין המאוס) ולנו אין מזל. כל מי שמחפש (בנרות) סיבות לאופטימיות סופו להתאכזב.
הלוואי שהייתי מקשיב למודל 14 שלי…
אבל זה מה שעושה אותנו אוהדים. הטפשות או השגעון הבלתי מוסבר של לחזור לאותה נקודה. אוספים את השברים אחרי כל הפסד ופשוט בונים מחדש את התקוות, רק כדי להצליח לאסוף את עצמנו ולראות את הנבחרת משחקת, בתקווה שאולי הפעם נמצא סיבה לשמוח.
אתה ב2014? אני כועס על הדור המדהים והנאיבי של 2006. עדיין, צריך לקוות שאיכשהו הפעם זה יהיה אחרת.
לא יודע, אבל כל השיחה הזאת בנכם מזכירה לי את אריק איינשטיין הגדול, “ואני חושב הפועל (ארגנטינה) שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם את הלב”
אני האלטר אגו של גאנג’ו (כי אני לא ארגנטיאני) ולכן יכול להרשות לעצמי לומר שבשלישי הקרוב תיהיה הזדמנות לנבחרת ארגנטינה (אם או בלי הפרעוש) להתייצב מול נבחרת שיודעת כדורגל מסודר מהו. ארגנטינה צריכה לבנות את עצמה ממשחק למשחק, לפתח צורה וסגנון ברורים ומפגשים כאלה יכולים לסייע לה בכך מאד, לזהות הלכה למעשה היכן החורים, היכן הקשיים בתפיסה, ואיך מתארגנים כקבוצה. רק אם ארגנטינה תצליח לייצר לעצמה סיפור של קבוצה עם אופי יש לה סיכוי לבוא למונדיאל הזה עם אמירה, לא עם תיקווה או ציפיה. תיקווה בקצה שלה יש יאוש וציפייה יש בקצה שלה אכזבה. לכן ארגנטינה צריכה אמירה. משהו בסגנון: אנחנו קבוצה לוחמנית, אנדר דוג שמחפשת להתחבר על חשבון הראש של הגדולות. אה כן, ויש לנו את מסי…
ביזיון. פשוט ביזיון. אני לא יכול לראות את היגוואין דקה אחת לובש את המדים האלה, אסור לו להיות ברדיוס 100 ק"מ מהסגל של הנבחרת. פשוט אסור.
ושלושה שערים בערך חתומים בלעדית על שמו של קבאז’רו.
יש מצב שזה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לנו. זה יהיה מונדיאל ראשון מזה זמן בו לא נגיע זחוחים עם ביטחון עצמי. מזל שהכוכבים לא לקחו בזה חלק.
בגלל שסמפאולי שמר את מסי רציתי שספרד תביס אתכם. על חוסר הכבוד הזה. והזבל הזה עוד הוסיף כשלא נתן לאנחליטו דקות במגרש הביתי.
הלכתי לישון אחרי מחצית (צריך לעבוד מוקדם בבוקר) ואמרתי לעצמי, וואללה ארגנטינה תפסיד פה, ברור, אבל הם כן משחקים כדורגל, מתמסרים במהירות ויעילות יחסית, אפילו הבקיעו. לא נורא להפסיד לספרד בבית שלה, ועוד בלי מסי. וואמוס!
ואז קמתי בבוקר.
האם אפשר להתנחם בחצי הראשון+מסי?
אם מסי קצת יוותר על האגו ובלבולי המוח ויגיד לבובה שמאמנת את הנבחרת שלו לזמן את דיבאלה ואיקארדי אולי תהיה בו פחות תלות.
הגווארדיה שנכשלה שוב ושוב ושוב תוביל את ארגנטינה שוב בקיץ. ולא מן הנמנע שהפעם הם יזכו, כי עדיין יש להם את מסי.
אבל בנבחרת שמקבלת שישייה הבעיה היא לא בהתקפה, כמובן.
אנשים מדברים פה על איקארדי ודיבאלה כאשר השערים זה נטו טעויות הגנה מביכות.
בגול מבעיטת השוער עד החלוץ חשף בור בגודל האוזון, אחרי זה אוטמנדי מוסר לחלוץ, אחרי זה קו ההגנה כושל פעם אחר פעם מול כדןרי אורך די רגילים ובסוף גם קבאז’רו החליף להעיף כדור ישירות לקישור הכל כך חופשי שלהם…
מה איקארדי דיבאלה ומסי יעשו במקרים כאלה?
הבעיה היא בהעמדת קו ההגנה ואיכות השחקנים.
עם זאת, אני מסכים עם אגלה שמחצית ראשונה הכדורגל נראה חיובי משו עם הנעה מהירה מרגל לרגל ודחיפה קדימה ובכלל משחק קבוצתי לא רע.
מחצית שניה ההגנה עשתה בושות וכך זה נראה.
למה אתה כלכך בטוח שמסי הוא זה שמחליט?
אינני בטוח, פשוט אלו הדיווחים וזה סביר לאור מעמדו
איך היגוואין אשם במשהו במשחק הזה?
אני מבין שאתם רגילים להתלונן עליו ושהוא האשם הניצחי מבחינתכם. אך מה הוא היה כל כך יותר גרוע מאחרים?
השחקן חלוץ, וחלוץ 9. הוא לא השחקן שאמור לייצר מצבים ולא להניע כדור, ואם הוא היה עושה את הדברים האלה הייתם מתלוננים שאין לכם חלוץ.
הקישור של ארגנטינה לא לחץ ולא עשה כלום, בהתקפה לא היו שחקנים וארגנטינה פשוט לא הגיעו לשער של ספרד, ששם היגוואין אמור לבוא לידי ביטוי.
עם מסי ודי מריה זה יראה טוב יותר, די מריה יוסיף יצירתיו מהירות וגם משחק לחץ ומסי זה מסי.
אגב לגבי השאלה למה היגוואין משחק ולא דיבאלה. דיבאלה לא חלוץ מטרה, הוא חלוץ שני. אם הוא ישחק זה יהיה או במקום די מריה ואז לארגנטינה לא יהיו אגפים כלל, או במקום מסי.
נבחרת היא לא קבוצה שמתאמנת באמת הרבה ומשחקת הרבה יחד, קשה יותר לאמן שחקן לשחק בתפקיד שזר לו.
הדרך היחידה בה יהיה אפשר לשחק עם דיבאלה היא ב442. ואז בעצם לוותר על קישור, כשמסי שחקן חופשי ודי מריה ודיבאלה באגפים.
או לשחק בשיטת היהלום עם מסי בראש ודיבאלה והיגוואין בחוד (די מריה בחוץ) ובעצם להיות תלוים במגנים שלכם. ריאל הצליחה בכך בסוף עונה שעברה עם קרבאחל ומרסלו בעונת שיא, העונה זה נכשל כשהם חזרו לשחק כמו בני אנוש. מישהו פה חושב שהמגנים של ארגנטינה מספיק טובים, ושהבלמים שלכם מספיק טובים כדי לכפות על היעדרם?
לגבי איקרדי, עם כל הכבוד אתם באמת חושבים שהוא כל כך הרבה יותר טוב מהיגוואין? החלוץ המוביל של סגנית אלופת אירופה והשחקן שבמו רגליו חתום על ההעפלה של יובה? מה כבר איקרדי עשה שהוא נחשב לטוב יותר?
בקיצור מה שאני בא להגיד זה שהבעיות של ארגנטינה הן לא היגוואין, לפניו יש את השוער שטעה בלי סוף, הגנה לא מתפקדת, וקישור לא טוב מספיק. ובמשחק הזה גם לא היו שחקנים שיצרו מצבים.
מסכים איתך חוץ מלגביי הורדת האחראיות מהיגוואין. זה לא שהוא בנה הכל וכולם סביבו החמיצו, דווקא הצעירים לו צ׳לסו ומסה (אם אני לא טועה בשם) דחפו את ההתקפה קדימה. הוא היה בשביל להחמיץ. שני השערים במחצית הראשונה הגיעו מהחמצות או טעויות של היגוואין. אפשר לדהר שהמעבר של ארגנטינה מהתקפה להגנה חלש, אבל חלק מהעיניין בהנעת כדור שהיא נופלת ונחשפת ע"י החולייה החלשה ביותר, שלפחות בהתקפה ובמחצית הראשונה זה היה היגוואין.
אני עדיין לא מבין מה קרה במחצית השנייה.
זו השיטה של ארגנטינה, מסי בתפקיד היהלום עצמו.
