[פרולוג, הערה חשובה: אדם נוסטגלי אוהב מולכם. כשדיברתי עם ארתור לפני איזה חודש(על איזה עניין? זה יישאר בינינו), הוא כתב לי בוואטספ, ענה הכי מהר איי-פעם: ‘איזה כיף לך שאתה מסוגל כבר עשר שנים להיות בן 17’]
האתר עצמו הוקם בדצמבר 2004 ועלה לאוויר כעבור שנה. ב-2005/06 אחרי שנה של פורום אוהדים אך ורק שלנו - הגענו לספורטאנטר. זכינו בטורניר הראשון שם עם אחד שקוראים לו אבי, אהד יובה וחיזק אותנו, היינו קבוצה של שני שחקנים וחצי| מפגש הצפייה הראשון היה בחבורה מצומצמת וגיא בכלל היה בצבא. זה היה משחק הפרידה של זידאן מהברנבאו. ההתקדמות האמיתית הייתה ב-2006/07. אני בטוח שגיא היה שמח לחזור לגיל 19.5 התקופה הכי טובה בחייו - הצבא, או יותר נכון - הגימלים. גיליון ‘שם המשחק’, מרץ 2007. רגע השיא שלנו:: ניצחון על ולנסיה משער של ראוליטו(מאסטייה).
אבל אף-אחד לא הכין אותנו לסיום העונה הפסיכי ההוא. הקהילה צמחה וצמחה, ואני בתור ילד בן 14 הייתי נע משולחן לשולחן במאש ומתחמק מהמלצרית שביקשה ממני להזמין, והאמת שעד היום צוחקים עליי שאני סחי-באלטה ולא שותה אלכוהול. הקהילה צמחה וצמחה. התחלנו מחמישה חבר’ה: גיא, ארתור, נירו, עמיר(אלביס) ואלכס. רואים את ריאל מנצחת את בוקרשט 1:0 בברנבאו משער עצמי של ניקוליצה או משהו כזה. התנדנדו בין ‘הפוגי’ בכפר-סבא לבין המאש והבזאז-סטופ. ראינו את ריאל מודחת ע"י באיירן(יד? ראמוס?) ואז הגיע ה-3:2 הפסיכי על רקראטיבו.
ואז היה מפגש האליפות המטורף. יוני 2007, שלושה ימים לפני שריאל מדריד הגיעה לארץ למשחק נגד נבחרת השלום או משהו כזה. 300 אוהדים מורעלים הגיעו לעשות שמח כבר בשעות הצהריים המוקדמות. שרנו ‘קמפאונס, קמפאונס’ לפני שהתחיל המשחק בכלל. אחרי השיוויון של רייס(!!) נגענו בשמיים ובגול של דיארה התווספו לכך שבירת כוסות וצלחות, קפיצות על השולחן. האתר הרישמי של ריאל הגיע לסקר את האירוע ואפילו יש תמונה שלי, ילד צעיר עם ג’ל בשיער, ללא מסת שריר - מחזיק בגביע - 15 דק’ התהילה שלי. “היו שם אוהדים מטורפים שהיו שמחים לא פחות ואף יותר ממה שהיה בברנבאו”. אני זוכר את גיא יושב בצד, בהלם, לא מצליח לחגוג ולעכל את גודל האירוע. [ואת ההמשך: הבאז-סטופ הפליצו איזה 50 ש"ח מינימום הזמנה ולא חזרנו לשם יותר - אין טעם לטחון].
בקיצור, הקהילה הזו הייתה פעם יותר פורייה. אפילו הרבצנו כמה פעמים משחקי כדורגל רק שלנו. בשנים האחרונות אני מנסה להחזיר עטרה ליושנה ולארגן מפגשי צפייה משותפים - מבוגרשוב 26 החנוק, דרך הג’קסון ועד למקום החדש: הליאו-בלומס ברמת החייל, יחד עם בן מייזל. רוב הוותיקים כבר מחוץ לתמונה, מעדיפים לראות בשקט ובבית, וסבבה, אבל לנסות לא עולה כסף.
לא מוסיף אתכם לקבוצה בוואטספ כי אין לכם סבלנות לזה. בכל-מקרה, בת’רד הקהילה אודיע חגיגית על מפגשי צפייה משותפים.
והערב: מוזמנים לראות איתנו את המשחק נגד טוטנהאם בליאו בלומס ברמת החייל, ראול ולנברג 24. יש מקומות חנייה ליד, תהיה אווירה שמחה, תפריט לא רע, קצת בירות ונשנושים ובשר, בן מייזל אחראי על האווירה ועל השטויות. חובה לבוא במצב-רוח טוב כדי ‘לשבור את המקום’, עם ציפים, חולצות וכל מה שיש לכם. אין הגבלת גיל. פרטים נוספים:: בן ראול מייזל, 0543032016. אני יכול לתת לכם את המס’ שלי אבל אני פשוט עושה ‘פורוורד שרגא’(רמזור) לבן.
בקיצור תודה לאיש שלימד אותי את המעט שאני יודע.
