אוי ואבוי, גם פה?
קיירי לא מסכן רק את עצמו אלא גם את יתר השחקנים, האוהדים וחברי הצוות של הקבוצות, עיתונאים ומה לא. העבודה שלו מתבצעת באולם סגור. אין בעיה שלא יתחסן, אבל זכותם המלאה של הנטס לא לאפשר לו לממש את “זכותו” לסכן אחרים (שזה אגב יותר קרוב לרשעות), וכך גם של כל מעסיק אחר.
מדהים אגב שאתה חושש מההשלכות ארוכות הטווח של החיסון אבל לא של הקורונה (שהן במקרה הטוב ידועות באותה מידה). מאד עקבי.
לשים את נושא הלגיטימיות בצד, מבחינה מקצועית זאת החלטה נכונה לדעתי. כימיה היא פקטור קריטי בספורט קבוצתי, על אחת כמה וכמה בליגה של כוכבים. ראינו את זה עם ה-load management של הקליפרס שנשך אותם בישבן בפלייאוף. אם הנטס יאפשרו לקיירי, שחקן אדיר לכל הדעות, לשחק בפחות מחצי מהמשחקים זה לטלטל את הקבוצה כל יומיים ורק יפגע בהם בטווח הרחוק.
אם זה לא קרה בפוטבול לפני כמה עונות אחרי שהתפרסם המחקר הנ"ל, זה לא יקרה בכדורגל של הכוסיות.
צריך להשלים עם זה, בשביל רגעים יפים בחיים שלנו והנאה, אנחנו מקריבים קצת מוסריות. כל אחד מחליט עד כמה הוא מוכן להיות שותף או לעודד את זה, בתכלס ספורט די גדול מאתנו. אנחנו או נמצא כל מיני צידוקים למה זה לא כמו שאומרים (עבדך הנאמן עשה את זה בפוסט למעלה על הפוטבול) או למה למוסר שלנו יש יוצאים מהכלל. החיים לא שחור ולבן.
דווקא בפוטבול משחקים מעט מאוד משחקים בעונה.
העונה הוסיפו מחזור 17 וכנראה בשנים הקרובות יתווספו עוד 2. הרייטינג בצמיחה וזה לא קרוב בכלל לשאר הספורט בארה"ב.
עריכה:
@Shusaku תראה טופ 100 שידורי הספורט בשנה האחרונה 2021. תראה כמה פוטבול וכמה פוטבול מכללות תופס בארה"ב. אם תחםש טוב תראה שאין משחק אחד!! של ליגת הכדורסל NBA כשאפילו כדורסל מכללות יותר מעניין. אח"כ יספרו שהליגה בצמיחה…
אז אוקי אני שואל מבחינת הפופלאריות של הליגה בארה"ב. האם אתה חושב שזה קשור למחאות הפוליטיות של לברון גיימס והחברים שלו? התחושה שלי שזה קשור למיאוס (לפחות בחלקו) של הציבור בארה"ב מכל התופעות האלו של blm ובעיקר הביזוי של ההימנון.
גם בשיאה של הליגה היא הייתה הספורט הרביעי בחשיבותו אחרי הפוטבול, הבייסבול וההוקי.
אתה נוגע בבעיה אבל לא בעיקר - לטעמי.
אנחנו חשופים יותר לכדורסל בארה"ב כי כדורסל יותר אוניברסלי בעולם. אתה לא יודע איך משחקים בייסבול או פוטבול ואם לא תתאמץ לדעת גם לא תדע.
אממה בארה"ב מעולם זה לא היה המשחק בה"א הידיעה. למה? כי בעונה של 82 משחקים לכל קבוצה פלוס, ובפלייאוף זה מינימום 44 משחקי פלייאוף (לא כולל ה wc) אם כל קבוצה תנצח 4-0 בסדרה של הטוב, מ 7. (אתה יכול להניח שיש הרבה יותר משחקי פלייאוף בפועל) ההשלכה של זה זה שמשחק כדורסל הוא משחק לשופוני ובאים במקום לראות סרט עם האשה לראות שחקנים משחקים מול השני. זה לא מרגש בשיט רק הופעה מעפנה או טובה.
עיקר הבעיה לטעמי שהליגה נהייתה של השחקנים, הם קובעים מי ישחק עם מי והליגה הולכת לכיוון הגלאקטיקוס כדי לנצח. תקרת שכר? הצחקת אותם. תקרה רכה שהבעלים של קליבלנד שמח לשלם את הקנס אחרי שלברון בנה קבוצה וחילק כסף כמו זבל וחרג מהתקרה.
ואז הגענו לשלב של היסמנים. כל השחקנים מדברים ברשתות החברתיות, אין שנאה וכבוד לנצח את השני,הכל מסתכם באיך אתה ממנף אירוע להרוויח כסף בין אם זה חוזה חדש בין אם זה פרסומת חדשה. הניצחון והכבוד משניים, המורשת של השחקן חשובה. זו לטעמי התוצאה שהליגה הזו הפסיקה לעניין. המקרה של האולסטאר הוא המראה לתופעה הזו, אין הגנות בכלל, בטלו את המזרח מול המערב והשחקנים בוחרים להם קבוצה, שום הורדת ידיים של כבוד רק תחרות הטבעות תינוקית שסטף קרי אשכרה נשכב על הרצפה וברח כשמישהו דהר לסל וכולם מחאו כף באולם. פיכסה
עד עכשיו אחד הפלייאופים הטובים והמהנים מאז ומעולם, ועכשיו קיבלנו סידרה של לברון נגד סטף !
אולי מבחינת פיקנטריה. כדורסל טוב אין מדי הרבה בטח שלא הגנה.
העניין הוא שאם מה שאמר פופ כל השנים - ‘תן לי רק להגיע לפלייאוף לא מעניין באיזה מקום’, אם זה עובד לכל כך הרבה קבוצות, לדוגמה מיאמי שדי זרקה זין על כל העונה ונכנסה רק דרך הפליי-אין או הלייקרס שבגלל פציעות פלוס שמירה על לברון שיחקו על הילוך רגוע/מינוס כל העונה רק כדי להכנס לפליי-אין ולהתקדם, הרסו את כל העניין בעונה הסדירה. ככה זה שעולות לפלייאוף 16 קבוצות + 4 בפליי-אין מתוך 30… העונה הסדירה זה ה Preseason.
כבר כמה שנים שהעונה הסדירה היא קשקוש מקושקש. שחקנים שוברים שיאים יותר ויותר מגוחכים (איזה דונובן מיצ’ל עם גזיליארד נקודות מול איזה שארלוט במשחק חסר חשיבות עם יותר ציוצי-תגובה מאוהדים ביציע), ויתרון הביתיות בפלייאוף לא באמת שווה השקעה לאורך 82 משחקים. למען האמת, לדעתי לא רק העונה הסדירה ארוכה מדי אלא המשחקים עצמם ארוכים מדי. בלא מעט משחקים רואים הפרשים של 20+, רק כדי שברבע הרביעי הקבוצה בפיגור פתאום תיזכר שצריך לשחק ותסגור את הפער. אז בשביל מה בזבזנו שעתיים מהחיים שלנו?
אנשים אומרים שהם מעדיפים לראות כדורסל על פני כדורגל כי בכדורסל כל הזמן קורה משהו. אישית אני לא רואה שום סיבה לראות את המחצית הראשונה של משחק NBA, וברוב המקרים אפשר להסתפק ב-5 הדקות האחרונות של המשחק. בפלייאוף אולי המצב קצת יותר טוב, אבל העונה הסדירה היא פשוט שיממון ועדיף לצפות בקומקום רותח.
תראה, זה לא מדויק. הלייקרס עשו טריידים מבריקים ושינו את פני הקבוצה. לא הבנתי למה התעלמת מזה. בנו קבוצה מחרידה ואיכשהו הצליחו לתקן. הם נראים ממש טוב מאז הדד ליין ומשם זה ממשיך לתוך הפלייאוף.
גם מיאמי לדעתי, קצת גניבת דעת. אם יאניס לא היה נפצע בתחילת הסדרה כנראה היינו בסיטואציה שונה לגמרי.
מזכיר שאותו מיצ׳ל ידע לקלוע הרבה גם בפלייאוף בעבר.
אני מסכים שרוב העונה הסדירה היא שיממון, בטח בהתחשב בפלייאוף, אבל לדעתי הגזמתם. אני חייב לציין שאני נהנה מהליגה הרבה יותר מבעבר. רמת הביצוע של ההתקפה(וכן, גם של ההגנה) די בשיאן. מטורף מה שהשחקנים היום מסוגלים לעשות. אני נהנה גם מהעונה הסדירה וגם מהפלייאוף(וגם מהפלייאין!).
לא מסכים, היום ההתקפות כ"כ טובות ומגוונות שכל משחק קולעים המון נקודות למרות הגנות טובות, ההגנה של הלייקרס בעיקר של AD בסדרה מול ממפיס זה אחת התצוגות ההגנתיות הטובות שראיתי.
יש אשלייה שבעבר הליגה הייתה יותר קשוחה וההגנות היו יותר טובות, לדעתי ההגנות היום יותר טובות רק שההתקפה ב NBA כיום בכמה רמות מאשר בעבר, כל אותם שחקנים רחבים וגבוהים שהיו סוגרים את הצבע ומרביצים לכולם לא יצליחו היום, השחקן הגבוה שעליו הם שומרים פשוט יצא החוצה ויקלע שלשות חופשיות באחוזים גבוהים.
הלייקרס עם ווסטברוק היו על הפנים והלכו לשום מקום, טריידים מבריקים החזירו אותם לעניינים, פתאום יש להם עומק, יש להם הגנה, שחקנים שקולעים טוב מה 3 ובעיקר ריבס קיבל דקות רבות מהדקות שהווסטברוק השאיר ומחזיר בגדול.
ראיתי את כל הסדרה של הלייקרס, לדעתי יש להם סיכוי טוב להגיע לגמר ה NBA, שחקני הפנים של גולדן סטייט לא מאיימים על הסל ולא יצליחו להכריח את דייויס לצאת מהצבע ואז הלייקרס יכולים ללחוץ כשיודעים שיש מאחור מטריה אווירית, לדעתי הלייקרס ב 6 משחקים, סטף קרי יהיה חייב להתעלות כדי לנצח משחקים, לא נראה לי שהוא יכול לקלוע 40 נקודות 4 פעמים נגד ההגנה של הלייקרס.
רוצה לחזק את הנקודות האלה.
נכון, חוקקו חוקים לטובת התוקף. משחק ההגנה היום הוא בשיאו. בעבר מספיק שחקן שהיה מרביץ/פשוט משתדל כדי להיות שומר טוב. היום זה ממש מצריך סט יכולות, הדרך להקשות על התוקף ללא עבירה ואיך שהשחקנים היום מצליחים בזה, פשוט יוצא דופן.
וגם בהתקפה, ההבנה ש-3 זה יותר מ-2 פשוט שכללה את המשחק. כל נושא הריווח שהפך למדע בפני עצמו. יכולת הביצוע של שחקנים להצליח לקלוע כל כך מרחוק, בווליום גבוה ובאחוזים גבוהים. זה פשוט מטורף.
תלכו 30 שנים אחורה, אין הרבה שחקנים שהיו מסוגלים לתקוף ולשמור ברמה בה זה מבוצע היום. מספיק גם לראות את הגיוון בסגנונות המשחק של הכוכבים היום. יוקיץ׳, אמביד, יאניס, דונצ׳יץ׳, סטף ולברון. כולם סופרסטארים, כולם עם סגנון שונה באופן כמעט מוחלט. לפני 30 שנים, או אפילו 20, זה היה בעיקר האתלטיים ביותר והגבוהים הפיזיים. היום יש הכל, וכל אחד עם סט יכולות הרבה יותר מגוון. פשוט תענוג.
מחזק כמעט את כל מה שרשמתם מעליי בקשר לשיפור בהתקפה ומוסיף שגם אני נהנה מאוד מהעונה, כמובן מהחלק השני שלה ככה שמבחינתי אפשר לקצר את לוח המשחקים בחצי.
חוץ מעניין כמות המשחקים בעונה הרגילה? כמעט בכל משחק שאני רואה עולה לי המשפט ששמעתי בעבר בעיקר על קובי:
Great defence, better offense.
רמות ביצוע הזויות, אני נהנה מכל רגע. עילויים בקליעה, באתלטיות ובהגנה, מה אפשר לבקש יותר?
@Mikelike לא הבאתי את הלייקרס כדוגמה לזה שהיא קבוצה רעה, הבאתי את הלייקרס כדוגמה שאפשר לזרוק זין בעונה הסדירה ולהגיע לגמר NBA. ואם זו לא בעיה בעיניך - אין לי איך לשכנע אותך.
אבל העלתם נקודה לגבי ההתקפה וההגנה, ואני ממש רחוק מכם אז אזרוק את השנקל (או יותר) שלי - כאחד העוקב/צופה בהרבה ענפים במגבלות הזמן.
(כדורגל, כדורסל אירופאי ואמריקאי, פוטבול, אופני כביש, פורמולה 1, motogp, טניס, סנוקר ועוד…)
היה בפורום הקודם בחור מבריק ‘מגן ימני’, אני אצטט משהו שהוא כתב על ספורט שאני מסכים איתו ב200%.
לכדורסל יש בעיה מבנית. אותה בעיה, רק לגמרי הפוך, יש בכדורגל. העניין הוא שבמשחק כדורסל המטרה היא לקלוע נקודות וזה קורה 40 פעם במשחק וכ 45% מהפעמים, זה מידי קל. אין את האיזון הדרוש בין הקושי לבצע פעולה והקושי למנוע אותה. בכדורגל זה הפוך. ב90 דקות יובקעו בממוצע 3 גולים, זה מעט מידי (בכדורגל יש גם בעיה של אבטלה סמויה). פוטבול הוא משחק שמפרק את האובג’קטיב שלו בצורה מספיק טובה (טאצ’דאון, פילד גול, פירסט דאון) והאיזון בין הצלחה לכשלון הוא בדיוק מה שספורט צריך.
בעשור האחרון ראינו מגמה מאוד ברורה של נתינת כוח גדול יותר להתקפה. הגבלות בעבירות ושפיטה לחומרה כמעט כל מאבק פיזי. ליגת סטף קרי רצו יותר מהתחרות קליעות ופחות מהטקטיקה ומשחקי קרבות פיזיים. ממוצע הנקודות עלה בעשור האחרון ב 10-15 נקודות למשחק. זה המון!! (האחוזים עדיין עומדים על טווחי 43-49) אתם חושבים שאיזה ביולוגים המציאו ממותות חדשות אבל האנושות היא אותו הדבר, המשחק הוא זה שהשתנה.
התופעה הזו שכל מיני שחקנים עושים הכל - בעצם חתמה את כל התקופה הזו למשחק העבר שנקרא אולסטאר בו כל שחקן הפגין יכולות והסקור היה בשמים. על מה שנהיה היום מהאולסטאר אני כבר לא רוצה לדבר, בית זונות זה אנדרסטייטמנט. לא בחינם שאראס פתח את הפה ואמר על הליגה הזו שהיא משעממת וחסרת טקטיקה, המאמנים הם בובות ביד השחקנים, המשחקים הם לא קבוצתיים או טקטיים, וכל מה שאנחנו רואים זה סופרטארס דופקים כמויות של נקודות.
אני לא מתווכח על טעם. זה בסדר, בטוחני כשתתחילו לראות פוטבול תבינו שNBA זה משחק לילדים אמריקאים, כי באמריקה כל מה שמעניין את האנשים זה פוטבול, NFL ומכללות. הגמר של פוטבול מכללות עוקף ברייטינג את הגמר של הNBA וזה בפער קרוב לדו ספרתי.
(איני עוקץ פה מישהו. רק אומר שמנסיוני כל מי שהתחיל עם פוטבול פשוט עזב את הכדורסל וצופה בו די מהצד. פוטבול מציע את כל מה שיש לספורט להציע, מתח, משחק מאוזן, האתלטיים הכי גדולים ומשחק טקטיקה + אסטרטגיה הכי גבוה ובפער משאר ענפי הספורט)
לכם טוב עם השופוני הזה, תיסלם. אני חושב שהליגה לקחה יותר מדי את זה לכיוון הצגה ופחות דם רע. כאחד שאוהב מלחמה בספורט אני לא סובל את הכדורסל הזה, אני אוהב את השחקנים שנלחמו על הכבוד שלהם ולא הסכימו שינצחו אותם, אין היום את זה, היום כולם מכפכפים אחד לשני באינסטגרם.
אני בומר גאה. לי יצא לראות את לארי בירד מייקל גורדן ומגיק משחקים שום דבר לא היום לא בעתיד יהיה שווה לזה.
עכשיו תמשיכו.
תראה משה, אני רואה היום כדורסל אמריקאי. סטף הוא עילוי שך קליעה לא מהעולם הזה. אל הקליעה מצטרפת יכולת כדרור אדירה ויכולת מסירה לא רעה בכלל. שחקן נדיר. עם זאת, הקלאסיקה שהייתה בגמר של ספרס נגד לברון של מיאמי ב 2013 וב 2014 אלו היו סדרות מאסטרפיס. הגנות מתוחכמות, התקפות, טקטיקות ומצ’אפים מבריקים גם של פופ וגם של ספולסטרה (איזה מאמן אדיר! אנדרייטד אמיתי). גם קובי מול הסלטיקס בסוף העשור הראשון של המילניום היו הצגה.
היום הגמרים הרבה יותר משעממים.
אגב, הגמר של דיויד בלאט ולברון מול הווריורס בשיא גדולתה - טעם קצת את הנסיון של בלאט להאט את המכונה מולו ולנסות לחפות בטקטיקה על הכשרון שעמד מולו שלא עמד בכלל בהשוואה. הוא עוד הוביל 2-1 לפני שהם קרסו…
אני לא מסוגל לראות היום כדורסל לא באירופה ולא באנ בי אי. כל אחד וטעמו.
אבל שוב יכול להיות שזה הבומריות שלי מדברת…
