באס אומרים שהוא לא יהיה זמין בפתיחת הליגה. מקווה שזה לא יסתבך, מרגיש לי כמו התחלה קלאסית של פלופ.
כמו כן דיווחים על היעדרות קרובה של מנדי, מה שכנראה גונז את התקוות למכירה שלו הקיץ. איזה קרע בצולבת אינשאללה
באס אומרים שהוא לא יהיה זמין בפתיחת הליגה. מקווה שזה לא יסתבך, מרגיש לי כמו התחלה קלאסית של פלופ.
כמו כן דיווחים על היעדרות קרובה של מנדי, מה שכנראה גונז את התקוות למכירה שלו הקיץ. איזה קרע בצולבת אינשאללה
PTSD על שם אדן האזרד שלום.
אנצ’לוטי אחרי המשחק: אהבתי את מה שראיתי, שיחקנו מעולה ואין בעיות.
שימו לב איך יובה מנצלת את אגף ימין וההלף ספייס שאמור להיות נשלט על ידי מודריץ’ וואסקז. הם פשוט מטיילים שם. ביחד עם קרוס שבשני השערים לא ראינו אותו בפריים כשהוא קשר אחורי, זה אסון להגנה.
מעבר לכל אנחנו פשוט לא מתואמים. כמו אוסף שחקנים שמשחקים ככה בפעם הראשונה.
עריכה אחרי המחצית. האמת, שהתקפית אנחנו נראים בסדר אבל יובה מביכה מאוד. אני לא חושב שאפשר ללמוד מהמשחק הזה הרבה בגלל שמשחק ההגנה של יובה חלש נורא.
לא הגיוני שבמשחק וחצי האחרונים מ5-6 התקפות קיבלנו 5 שערים. קרלו חייב לפתור את זה.
אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, אני חושב שריאל מדריד צריכה לפתוח חשבון אונליפאנס ולהעלות לשם קטעים של בלינגהאם וקמא ביחד. השניים האלה הולכים לגרום לנו להרבה אושר בעתיד. האינטנסיביות שהם מכניסים למשחק… בניגוד למשחקים הקודמים לקמא יש גם חופש לנוע לאיפה שהוא רוצה על המגרש והוא פשוט רמה מעלה המשחק. גם ג’וד פשוט אלוהי.
ויני היום יותר חופשי וזז תמיד בין האגף לאמצע, הוא לא צפוי ומעודד לראות אותו ככה אחרי התצוגה המטרידה שהייתה לו מול ברצלונה.
גם לפראן מגיעה מילה טובה. או כמה מילים טובות.
אם אי אוהד יובה אני יוצא מאוד מודאג מהמחצית הזאת, הם לא נראים קבוצת כדורגל למרות שהצליחו לעקוץ פעמיים.
השער של ויניסיוס זה האסון הכי גדול שקרה לנו העונה והיא עוד לא התחילה,עכשיו אנצלוטי יהיה בטוח שויניסיוס מתאים בול לעמדה במערך ימי הביניים הזה ושקרוס הוא שחקן הרכב שאסור לגעת בו.
דרך אגב,קרוס יודע למסור אה?
דקה 80 ועדיין לא הגענו כמעט למצב אמיתי,הכל בעיטות מרחוק או ויניסיוס לוקח כדור ומנסה להיכנס לרחבה ולבעוט,פשוט מסורסים.
טוב מאוד שהפסדנו וספגנו עוד שער בסיום,נמאס כבר מההתעלמות ההזויה של המאמן החלש הזה מכל נורות האזהרה שהוא מקבל במשחקים האלה.
אם גם הפעם הוא יקשקש על זה שהוא אהב את מה שהוא ראה זה כבר יהיה מצחיק. כן, הגענו למצבים, שלטנו במשחק לפחות עד שנגמר האויר לשחקנים ואז המשחק הפך לבזבוז זמן, אבל אי אפשר לבנות על ויני ככובש העיקרי של הקבוצה. מהעבר השני אנחנו ספגנו 8 שערים בשלושת המשחקים מול ברצלונה יובה ומילאן, כשהשתיים הראשונות מאוד רחוקות משיאן. אני לא אומר שצריך להשתגע עכשיו ולנסות להביא איזה מגן ימני שיש, אבל כן לראות מה אפשר לעשות כדי לשפר את האספקט הזה במשחק שלנו. בהתקפה אם אמבפה יגיע זה אמור לשדרג אותנו משמעותית, אבל נראה מה יקרה גם עם הסגה הזאת.
היה קשה לצפייה, גם השעה הארורה ובעיקר ההגנה. לפעמים אני באמת חושב כאילו הם עושים בכוונה ועומדים כל כך גרוע - החורים האלה, שחקנים שיוצאים וזזים כשאין שום סיבה - לא ראיתי דבר כזה בקבוצת טופ, אולי רק בימים של הארי מגווייר. הרי כבר ספגנו גולים כל כך מהירים בעונה שעברה אבל גם כל ההמשך היה קטסטרופלי ויש שחקנים איכותיים על הנייר בהגנה, אנדרלמוסיה מוחלטת בכל זאת. יש הבדל בין ספיגת השער הראשון שכולם עוד רדומים לבין השער השני בו פדריקו קייזה נראה כמו שילוב בין ליאו מסי ואנדרס אינייסטה. זריקת זין של גביע המלך. פעם נאצ’ו היה מסוגל לעצור חלק מהבלאגן בהגנה אבל לא היום. הנה פרלאן מנדי לא שיחק ואיזה קטע אי אפשר להפיל הכל עליו, יש עוד המון בעיות.
ריחמתי על יובנטוס לפני המשחק, הם עלו לשחק עם הרכב בלי כלום כמעט ובפועל לא באמת היו צריכים להתאמץ. לקחתי בחשבון שהם יעלו עם מוטיבצייה הרבה יותר גבוהה, והיה מעניין לבחון את הקבוצה נגד מערך נסוג מאוד, יותר משאר היריבות שלנו.
כמובן שעם קרוס (אחלה בישול, אפשר גם בליגה?) ומודריץ’ על המגרש קשה לעצור מתפרצת אבל זה לא רק זה. העיקר אתמול במארקה היה סרטון שהמועדון ‘הדליף’ איך הצוות מסדר את השחקנים ועם המסר “אנחנו הולכים לתקן את כל הטעויות”. אני רוצה לראות את קמאבינגה בעונה השלישית שלו בקבוצה מביא משהו אחר, שיהיה פחות מפוזר, הן התקפית והן הגנתית, שיפור במיקום למשל, וזה לא קורה.
ויניסיוס היה מרהיב והזכיר מבחינתי את השחקן של הימים הטובים בעונה שעברה. מקווה שבתחילת העונה הכדורים ייכנסו לג’וד בלינגהאם ולרודריגו ושנראה את חוסלו אבל כמו שאומרים בצבא (מתייחס למערך שלנו) - “תקווה לטוב - תצפה לרע”. לא יקרה כלום אם נראה את בלינגהאם בשלישייה באמצע במשהו שדומה יותר ל-4:2:3:1 של ז’וזה מוריניו עם מסוט אוזיל+אדוארדו קמאבינגה ופדה ואלוורדה וכמובן התקפה נורמלית במשחקים נגד היריבות הקטנות. מעכשיו שוב חוזרים לכיף הגדול של הטוויטר ולאמבפה…דמיינתי את סאן איקר וג’יאנלואיג’י בופון עולים לכר הדשא מחובקים. האללה מדריד.
הבעיות כולן היו ידועות.
הגלל העזיבה של בנזמה ואסנסיו כמעט הספקנו לשכוח שהבעיה האמיתית שלנו היא בהגנה. כמובן שעם העזיבות הנל נוצר ואקום ענק בהתקפה בדגש על שערים.
משחקי ההכנה ממשיכים להוכיח שכל ההתקפה שלנו מסתכמת בכישרון של וינסיוס, מעבר לכך אין לנו הרבה מה להציע כרגע.
חוסלו זה תחליף נחמד למריאנו, אבל הוא בטח לא בנזמה, לא היה וגם לא יהיה 20% ממנו. גם העזיבה של אסנסיו מורגשת ונראה שאין לנו באמת את השחקנים שמסוגלים לשים את הכדור בשער, מקווה שרודריגו יתעורר ושהצב יגיע אחרת אנחנו בבעיה קשה.
להגנה שלנו גם אין סדר וזו תוצאה של אימון ככל הנראה אבל גם אין מספיק איכות.
קרבחאל וואסקז בצד ימין זה לא מספיק כבר שנתיים, שלוש וחייבים להתחיל לחשוב על אלטרנטיבות. פראן זה גיבוי נחמד למנדי אבל אני מאוד מקווה שדיוויס באמת יגיע בסוף שנה.
גם בגזרת הבלמים אי אפשר להיות מרוצים. אלאבה, רודיגר. מיליטאו, נאצ’ו, כל אחד מאלו בלם טוב כשלעצמו אבל אין העובדה היא שעדיין לא הצלחנו למצוא את ה-צמד שלנו בהגנה.
נכון רק משחקי הכנה וגם יש דברים חיוביים שאפשר לקחת מהם, אבל בלי חלוץ (כנראה שהצב או כלום) אני לא רואה אותנו מתמודדים על תארים העונה.
8 ספיגות ב-4 משחקים.
63 בעיטות לשער בשני המשחקים האחרונים.
זה מסכם יפה את הבעיות שלנו.
טוב אז אנסה לסכם את קדם העונה הזה מנקודת המבט שלי.
בקדם העונה הזה נחשפנו ללא מעט דברים על הקבוצה שהולכת להיות לנו בשנים הקרובות, והעונה הנוכחית בפרט. לאורך כל קדם העונה שיחקנו ביהלום על הנייר, אבל ממשחק למשחק אנצ’לוטי ניסה דברים שונים וגישות שונות והמשחקים לא היו דומים אחד לשני.
במשחק הראשון נגד מילאן שיחקנו עם יהלום סטנדרטי. אפשר היה לראות בצורה ברורה את הקווים של היהלום. כולנו כאן, ולא רק כאן אלא גם בתקשורת ובאתרי האוהדים השונים, הזדעקנו על איך אפשר לשחק את היהלום בלי חלוצים ומגנים דומיננטיים. מבין ארבעת המשחקים, למרות שניצחנו והתבוסות שבאו בהמשך, לטעמי זה המשחק שהכי פחות הרשמנו בו.
המשחק השני מול היונייטד מתחלק לשתי מחציות מבחינתי. מחצית ראשונה שהייתה מאוד מיוחדת מבחינת סגנון המשחק, ומחצית שניה שהייתה מנומנמת, סטטית, ובעיקר העברנו בה את הזמן. במחצית הראשונה ראינו כדורגל מרהיב, עם דינמיות, שחקנים שזזים ממקום למקום ומכסים שטחים שונים בהתאם לסיטואציה שעל כר הדשא. סגנון המשחק הזה מנצל את האתלטיות של הקבוצה הפיזית והצעירה שלנו, אך מצד שני הוא גם מאוד תובעני ומאתגר פיזית. קשה לי לראות אותנו סוחבים עונה שלימה בשלום כאשר כל שחקן במגרש צריך למלא ליטרלי שתי עמדות.
המשחק השלישי מול ברצלונה התאפיין במשחק פסיבי יותר והתבססות על יציאות למתפרצות. לא היה ניסיון כמעט להניע כדור או לצאת עם מספר שחקנים, אלא לצאת עם המהירות שלנו קדימה ולייצר את המצבים בצורה הזאת.
במשחק הרביעי מול יובה ראינו גישת כדורגל אחרת לגמרי מהגישה המקובלת היום באירופה, וזו גישת הריליישניזם. ראינו אתמול את ויני יורד לאחור יותר ומתחיל התקפות, בורח לאגף שמאל ברוב ההתקפות ומתחיל משם את המשחק, ראינו את מודריץ’ לפעמים אפילו בעומק הרחבה. את קמא תוקף מימין ובכללי המשחק אתמול היה הרבה פחות “מסודר” מאשר המשחקים הקודמים, ולשחקנים היה יותר חופש להיות יצירתיים.
בארבעת המשחקים ראינו יתרונות וחסרונות ספציפיים לכל גישה. עם זאת, היו כמה נקודות שחזרו לאורך כל המשחקים, ולא משנה באיזו גישה שיחקנו.
אנחנו יכולים לייצר מצבים, אנחנו לא מספיק טובים לסיים אותם. 63 בעיטות לשער בשני המשחקים האחרונים. סיימנו עם xG של למעלה מ3 בשני המשחקים האחרונים, 6 קורות ולא מעט 1 על 1 עם השוער, אך קיבלנו רק שער אחד. אם אנחנו רוצים להפיק את התועלת מהקישור שלנו, אנחנו צריכים סקורר איכותי. לבנות על ויני כסקורר הגדול שלך זה פשוט טעות. הוא שחקן מוכשר, אבל פינישר לא מספיק טוב.
יש לנו בעיה קשה בהגנה. בכל פעם שעברו את הקישור שלנו ועמדו מול ההגנה, זה נגמר בבעיטה לשער. אני לא נכנס למי אשם איפה כמה איך ולמה. בסופו של דבר, ההגנה שלנו לא מסודרת וצריך לתת את הדעת על זה.
ההלף ספייס שלנו בהגנה חדיר מאוד. אנחנו לא יכולים להתמודד מול התנועה הזאת. אתמול במפגש מול יובה זה היה מאוד שקוף. בשער הראשון מודריץ’ שאיבד את הכדור כלל לא היה שם, ובשער השני אנחנו ראינו את מקני פשוט חודר לנו את כל המגרש דרך האיזור הזה. לא רק שני השערים האלה, גם השער השני של מילאן בא מהאיזור הזה וכמו כן לא מעט מצבים נוספים שהיונייטד הגיעה אליהם.
מצבים נייחים. קיבלנו שער מול מילאן מקרן, שער ממצב נייח מרגלי דמבלה, והיינו קרובים לחטוף עוד לפחות אחד במהלך המשחקים האלה. זו נקודה שצריך לעבוד עליה באימונים. שערים מקרן זה משהו שבכלל אסור לנו לספוג עם הקבוצה הגבוהה והחזקה שיש לנו. לא יכול להיות שקקבוצה שמשחקים אצלה מיליטאו, רודיגר, טשואמני, קמא, בלינגהאם ולעיתים גם חוסלו, תספוג מקרן. כל השחקנים האלה 185 ס"מ ומעלה. אנחנו אמורים לשלוט באוויר בצורה מוחלטת.
לדברים קצת יותר טובים, טשואמני נראה שהתאושש, בלינגהאם הטריד עם הפציעה בברך אבל פאק איזה שחקן! מול ברצלונה צ’אבי בחר להקדיש לו את רומיאו כדי שיחסל אותו והאחרון היה הצל שלו ובאמת נטרל אותו, אבל ביתר המשחקים בלינגהאם היה אדיר ואני כל כך שמח שהוא אצלינו ושאין זכר לפציעה.
בעיטות מרחוק יהיו כלי משמעותי העונה. יש לנו בועטים מאוד טובים מרחוק. מיליטאו, רודיגר, טשואמני, קמא, פדה. ראינו אינסוף בעיטות מרחוק בארבעת המשחקים האלה, חלק סיכנו את השער יותר, חלק פחות, אבל היתרון שלהם זה שהם מכריחים את היריבה לסגור אותך ולצאת קדימה.
פדה למרות הצמד מול מילאן מאכזב מאוד, נראה סטטי וכבד, הוא צריך להיות בעל הבית בקישור, בטח כשקרוס ומודריץ’ אינם!
רודריגו גם היה צריך להראות יותר. הוא היה מאוד שקט הקדם הזה.
לטעמי יש פוטנציאל למערך הזה אם נסדר את הבעיות. לא אכפת לי לשרוד עונה נוספת עם פראן גרסיה, אבל עמדת המגן הימני אצלינו בעייתית מאוד ואנחנו נסבול ממנה העונה. לטעמי במשחקים הקטנים יותר צריך לקחת את הגישה של המשחק מול יובה, לתת חופש לשחקנים כך שיהיה קשה יותר ליריבות להתמודד מולנו, עד שנוביל במשחק ואז לשחק גישה שמרנית יותר, אולי כמו המשחק מול בארסה עם מתפרצות.
נקווה שאמבפה יחתום, כי מעבר לכל היתרונות שלו, הוא פשוט סקורר שחסר לנו.
ואחרי הכל, צריך לתאם ציפיות בקשר לעונה הזאת, ואולי גם לזאת שאחריה. אנחנו קבוצה חדשה, ואנחנו עוד נקבל גולים של חוסר הבנה בין השחקנים, אנחנו נעבור משחקים שהשחקנים שלנו לא יבינו אחד את השני, שהשחקנים לא יבצעו בצורה מוצלחת את מה שהצוות המקצועי מבקש מהם. העניין הוא שאחרי שנתחבר, עם הכישרון של הקבוצה הזאת, עם ההגנה החדשה שעדיין לא נבנתה אפילו ואין לנו מושג מי ירכיב אותה אבל ברור לנו שפשרות לא יהיו, אולי אז נוכל לחזור ולשלוט כמה שנים טובות באירופה.
בלינגהאם במקום בנזמה בהרכב זו לא קבוצה חדשה,אנחנו עדין עם אותו קישור זקן שמקבל קרדיט אינסופי מהמאמן המיושן הזה (הסיבה היחידה שבגללה הוא עבר ליהלום היא כי אין לו ביצים לספסל את אחד ממודריץ׳ קרוס או בלינגהאם באופן קבוע)
ועם אותה הגנה שלא יודעת לעמוד (וגם אין לפניה קשר אחורי אמיתי כי טוני קרוס).
הדבר היחיד שהשתנה זה בהתקפה,שם גם את הדבר היחיד שעבד הוא הרס,להוציא את ויניסיוס מהאגף זה אחד הרעיונות הגרועים ששמעתי.
טשואמני, קמא, רודריגו, פראן גרסיה, בלינגהאם, רודיגר, כל אלה שחקני הרכב עונה אחת במקסימום, חלקם פחות. למעשה מלבד ויני שכבר שנתיים שחקן הרכב, פדה שגם שחקן הרכב זמן דומה (ושיחק בכלל בעמדת כנף ימין במשך הרוב המוחלט של הזמן), קרבחאל ומיליטאו, מדובר בקבוצה חדשה לגמרי.
בסופו של דבר אתה רואה את המצבים שהיריבות שלנו מגיעים אליהם. טעויות של חוסר תיאום וחוסר תקשורת בין השחקנים. קבוצה מנוסה ומאומנת לא נןפלת על דברים כאלה.
נגעת בול בנקודה,הבעיה של הקבוצה שלנו זה לא שהשחקנים קצת זמן בהרכב,זה שאין להם מאמן שיודע להעמיד אותם על המגרש,לדרוש ולהנחיל משחק משחק לחץ מסודר,תבניות התקפה,עמידה הגנתית,התגוננות בנייחים,תרגילים בנייחים בהתקפה,בכל זה אנחנו לוקים בצורה קשה פשוט כי אין לנו מאמן על הקווים,השחקנים מופקרים על המגרש.
המאמן שלנו הוא בתאכלס פינטוס,כשהשחקנים בכושר טוב,בדרך כלל באוקטובר נובמבר אז אנחנו מנצחים,ואז כשבאה ירידת המתח של ינואר-פברואר אנחנו נראים זוועה.
אף מאמן לא יכול להעמיד אותם על המגרש בצורה כזאת שהם יתפקדו בצורה מתואמת בתוך שני משחקים. עד לפני כמה חודשים שיחקנו עם פדה כקיצוני ימני, קמא מגן שמאלי, מערך אחר וקבוצה שמתבססת על מודריץ’ ובנזמה.
הקבוצה לא מאומנת כי זו קבוצה חדשה. זה שהמאמן לא מספיק טוב זה נושא נוסף.
אוקיי,לדעתך עונה שעברה הקבוצה הייתה מאומנת? או בכל עונה אחרת תחת אנצלוטי הגדול?
כמובן. אמנם אנחנו לא אהבנו את הדרך, אבל הייתה דרך.
בעונת 21-22 אנחנו שיחקנו המון על האינטנסיביות. שיחקנו בצורה איטית בכוונה להרדים את היריבות ואז ניצחנו את המשחק בדקות הסיום כשהעלנו את האינטנסיביות. במהלך העונה הקודמת נדפקנו המון עם היכולת הירודה של בנזמה וכן הפציעות שלו, ובכך שלא היו לנו מגנים. גם טשואמני והכושר הירוד שלו מאז גביע העולם, כמו פדה, פגעו בנו המון. אני חושב שבעונה הקודמת שילמנו מחיר לא פשוט על חשבון הבניה לטווח הארוך של הקבוצה.
בכל מקרה, גם בעונה הקודמת הצטרכנו לעשות לא מעט אילתורים שפגעו בנו. לדעתי ככה אי אפשר להגיע להצלחות, צריך לרוץ עם הרכב תקופה ארוכה כדי להגיע להצלחות ברמות הגבוהות ביותר.
פגע בנו הכי הרבה שאין לנו מאמן. היו הרבה אפשרויות לגוון את משחק ההתקפה והשיטה הייתה לתת את הכדור לוויניסיוס ג’וניור ולהתפלל. זו לא שיטה. יש להתבסס על הכוכב שלך - ו-ויניסיוס גם כשהוא בזון הוא לא ליאו מסי, אי אפשר ‘לעשות ואלוורדה’ כמו שהמאמן היה בברצלונה - ויש להגזים. מרקו אסנסיו היה יכול לשחק יותר כמספר 10, רודריגו בצד שמאל לדוגמא, אלבארו רודריגס כחלוץ שני לפחות בחלק מהדקות. 3/4 עונה ביזבזנו על פדה ואלוורדה בכנף ימין.
להיפך ‘האלתורים’ הצילו את קרלו שהיה ממשיך עם מנדי הסורר אם היה בריא. הספרדים - נאצ’ו-אסנסיו-סבאיוס עוד נתנו לנו דחיפה ועזרו לנו להמשיך הלאה בגביע המלך, וגם קמאבינגה כמגן שמאלי.
שחקנים שמשחקים יחד שבוע נראים יותר טוב מאיך שההגנה שלנו עמדה במשחק נגד יובנטוס. אני יותר מאשים את המאמן בפאסיביות ובזה שהוא לא מנסה לעשות לחץ גבוה למשל, או בבחירה במערך שלא מתאים ולא יתאים. השחקנים עצמם עשו טעויות אישיות קשות.
זה משפט שהייתי אומר על זידאן,לא על אנצלוטי,לאנצלוטי אין שום דרך חוץ מלתת כדור לויניסיוס ולהתפלל לטוב,אין שום שיטה,לשחק על אינטנסיביות זה לא טקטיקה,כמו שכשברצלונה שיחקה על מסי זה לא היה טקטיקה,זה לשחק על החוזקה הבולטת שלך,בזה הוא אלוף,לשחוק עד דק שחקנים שנותנים לו תפוקה יש מאין.
עונה שלישית שלו ועדיין אין אפילו ניצוצות של משחק לחץ מסודר,יש לנו את הסגל הכי אתלטי אולי באירופה שפשוט מתבזבז על מאמן שלא יודע מה לעשות איתו,אז הוא שולף עכשיו את מה שעבד לו ב 2007 כדי לדחוס כמה שיותר קשרים להרכב רק כי יש לנו הרבה קשרים,רק שעל הדרך הוא הורס את מה שעבד בהתקפה ומפקיר עוד יותר את ההגנה הגם ככה לא ממש מסודרת שלנו.
אני כבר רואה איך הוא ממשיך להתעקש על המערך הזה ועד שהוא יתעורר ברצלונה כבר תהיה 4-5 נקודות מעלינו,לאבד להם עוד אליפות בתקופה הזו כבר יהיה באמת מעליב.
אנצ’לוטי הוא לא מאמן של הגנה, הקבוצות שלו אף פעם לא היו קבוצות ש"קשה לשחקן נגדן". צר לי אבל אני לא רואה איך זה משתנה בעונה האחרונה שלו לפני הקייטנה בברזיל. הציפיות למשחק לחץ של הקבוצה לא ריאליות לצערי.
יש לי מיליון טענות לקרלו אנצ’לוטי אבל העמידה של הרביעייה האחורית נגד יובנטוס הייתה קטסטרופה, כל אחד, למעט אולי פראן גארסיה - טעה במיקום כל הזמן וקיבל את ההחלטה הלא נכונה. אף פעם לא הייתה לנו הגנה טובה גם בימי פפה וסרחיו ראמוס. דווקא במילאן זה היה טוב, בעיקר בזכות איכות השחקנים ולא בזכותו אבל מילאן של גמר ליגת האלופות המשעמם בהיסטוריה נגד יובנטוס (2003) הייתה קבוצה שקשה לשחק נגדה.
אולי קדם העונה יתברר כברכה לאור הפציעה של פרלאן מנדי. פראן גארסיה חייב לשחק בתקווה שאת רביעיית ההגנה ישלימו דני קרבחאל, נאצ’ו ואדר מיליטאו. בקישור אם שני הוותיקים על הספסל זה מתבקש ללחוץ גבוה, בטח אם נראה את היהלום המחורבן הזה - גם ג’וד בלינגהאם שחקן שעובד קשה על המגרש.
אלאבה רודיגר מיליטאו נאצ’ו/ואסקז (במשחקים הקלים)
קרבחאל לא צריך לראות דקת משחק ליגה או צ’מפיונס.
אנצ’לוטי מאמן עצלן, כדי לשחק לחץ גבוה והגנה מאורגנת צריך להשקיע המון באימונים, לעבוד על תיאומים וסגירות מתוזמנות, זה לא בשבילו, וזה חלק גדול למה הוא מאמן מועדף על שחקנים.