כמה מילים על ויניסיוס ג’וניור:
אני חושב שהתזמון הזה מתבקש, כשראינו תוך ארבעה ימים שינוי כל כך קיצוני מצד הברזילאי שלנו והאמת שזה מתסכל ומייאש ברמה מסוימת.
אתחיל ואומר שתמיד ניסיתי לשמור על פרופורציות בהקשר שלו, מקצועית והתנהגותית, ואלו כבר לא שני עולמות נפרדים, דבר מוביל לדבר. לא רציתי להיות קשוח בביקורת כלפיו בתחילת הדרך – ילד בן 19 נדרש להוביל את ריאל מדריד וכל התהליך מואץ במאתיים קמ"ש כשהקבוצה עצמה לא מתפקדת – היום שאחרי כריסטיאנו רונאלדו היה כל כך ריק. בעונה שעברה? קארים בנזמה כל הזמן פצוע| ומנגד גם לא “לוותר” לו על ההצגות תרתי משמע על כר הדשא וגם לקחת בחשבון שאכן נעשה לו עוול.
הבטחתי לעצמי בכמה נקודות על ציר הזמן שאני לא אכעס עליו יותר, שאולי זה לא הוגן. זה קרה נניח אחרי השער בחצי הגמר נגד מנצ’סטר סיטי באיתיחאד כשהוא היה כוכב אחד שפשוט מעז. וגם אחרי הגמר בפריז - כי הוא אחראי על רגע שתמיד נמצא בטופ שלי כאוהד כדורגל – שער ניצחון בגמר ליגת האלופות, החותמת לעונה מטורפת ששמה אותו כמעט בשולחן עם כל היתר. מי האמין שהברזילאי שפתח את העונה על הספסל וראה את אדן הזאר הקבב או גארת’ בייל וחצי הברך לפניו, ויעשה 3:3 נגד לבאנטה – ייקח אותנו לפסגות האלה. היה עוד מקרה, הפעם אחר, למשל המשחק נגד מאיורקה בחוץ או בעיקר במאסטייה נגד ולנסיה – ראיתי את התמונה שלו דומע אחרי הכניסות הברוטאליות ובעיקר כשיציע שלהם או חצי מגרש קורא לו קוף, אסור שזה יקרה. זה נגע לליבי.
אבל בעצם אנחנו אוהדי ריאל מדריד וצריך ואף חובה לבקר. “קטלנו” אגדות פנומנליות ואולי אפילו בחוצפה כמו איקר קסיאס כשהתחיל להיות חסר ביטחון, ראול בתקופת הבצורת, כריסטיאנו רונאלדו ברגע הראשון שהוא ירד מהאולימפוס, סרחיו ראמוס והפציעות, באמת, היחיד אולי שהיה חסין הוא זינדין זידאן. אז גם ויניסיוס סופג ביקורת וזה בסדר.
הסיפור של ויניסיוס הוא סיפור מקסים על אחד שבאמת רוצה לעשות שינוי חיובי עבור המדינה ונגד הגזענות, עבר כברת דרך, הוא סיפור הצלחה פנומנלי על כר הדשא – כמה שחקנים כבר הגיעו צעירים בסכומים גדולים וסיימו אנחנו אפילו לא זוכרים איפה. אני זוכר את הימים שאיחלתי לו שיהיה רוביניו. זה סיפור קסום על מישהו שהוא עדיין לא ניימאר ועובד כמו שניימאר לא עבד מעולם לא עבד. אבל יש כאן גול עצמי.
הוא מעסיק שף פרטי, הוא הפך למפלצת שרירים, הוא באמת רעב ואני לא מזלזל בנשיקה לסמל בכל משחק, הוא חוזר מפציעה כבר פעמיים מוקדם (בעוד אצל גארת’ בייל למשל לעתים היה נראה שיש לו זמן). אני באמת מאמין שהוא עבד שעות על גבי שעות על הסיומת. אבל אז אתה שואל את עצמך: מה זה שווה. ובעיקר: למה?
ויניסיוס דיבר בצורה כל כך בוגרת אחרי הקלאסיקו נגד ברצלונה שזה שימח אותי כמעט כמו השלושער ההוא וכאוהד כדורגל אתה זוכר רגעים. ואז הוא עשה הכל הפוך נגד אתלטיקו מדריד. כמה קל לדבר, כמה קשה לבצע. מה אתה מתעסק בהם בכלל, מה? אף אחד לא התגרה בך, לא חיפש אותך, הם אפילו לא היו אגרסיביים כמו תמיד. נמאס לי מכל הנפילות האלה, השופטים, הפוזה, זה כבר פוגע חד משמעית בקבוצה. כמה אוויר זה מוציא לו, לנו ולשחקנים. לא הבנתי מה הוא הולך אחרי כל קרן שלנו ומסמן משהו לקהל שלהם – די, אחי, שחרר. הוא חייב לטפל בזה עכשיו אחרת הבעיה תחמיר. והעונה גם במשחקים בסנטיאגו ברנבאו שם 70 אלף איש מאוהבים בו – הוא נגרר. אז עם מאיורקה יש לו סיפור ‘אהבה’ ישן, או.קיי, אבל מה היה נגד ראיו וייקאנו?
יש שחקנים שלא עמדו בהבטחה כי הם לא רצו להשתפר ולא היו מספיק טובים, אולי לא מספיק חזקים. ויניסיוס שרד את גל השנאה, את גל ההשמצות, התקשורת הייתה לא הוגנת איתו. אבל ויניסיוס בדרך להתפספס.
הוא אחד השחקנים הכי מתסכלים שאני זוכר כאוהד וברוך השם אני צופה בריאל מדריד כבר 24 שנים. ואם פעם זה היה בגלל מהלך נגד אטאלנטה שהוא עובר איזה 5-6 שחקנים ובועט כמו תינוק – וכל החבר’ה מסביב בהלם – כיום זו הגישה. כבר יש לך את הכדורגל ואתה מפסיד לעצמך. החלטתי שאני לא מודד אותו בדרבי בסקאלה הרגילה של שערים או בישולים ויצירת מצבים, אלא רק הגישה. כמה הוא רץ, כמה הוא עוזר להגנה, כמה הוא נע לעומק – למה לא? מתי הוא משחרר כדור? והוא שחקן של דריבל ומהירות וזה בסדר לעשות אחד על אחד שש-שבע פעמים במשחק: אבל לא משחרר. הוא היה צריך להיות מוחלף. ולמה הוא לא עשה עבירה במהלך של ה-3:2? וזה משהו שאני מצפה מכל שחקן, לא צריך להיות שחקן הגנה – מינימום קריאת משחק – כי היה לו צהוב כבר. צהוב על דיבורים מטופשים.
כלפי חוץ קרלו אנצ’לוטי מגונן עליו וזה אחלה, או.קיי, אני מאוד-מאוד מקווה שבחדרי-חדרים גם נאמרת ביקורת ואני לא משוכנע שזה אכן קורה. צריך רס"ר, ז’וזה מוריניו של פעם, פאביו קאפלו שלפי האגדות היה הופך שולחן בחדר ההלבשה. טוני קרוס מייעץ לו בזמן שהוא עושה פן ובודק את הפוני? לוקה מודריץ’ לוקח אותו תחת חסותו? חבל שאין לנו את קאסמירו, את סרחיו ראמוס. קרלו אחראי על ההפיכה שלו לסופרסטאר אבל הוא חייב להוריד אותו לקרקע. לפעמים באמת קשה לראות את ויניסיוס משחק. קשה לי עם הטלטלה הזו, עם המאניה דיפרסיה כביכול, עם השינוי של 180 מעלות, עם יום עסל ויום בסל. שביום לא טוב הוא לא ייתן משחק של ציון 6 אלא יהרוס התקפות ויהיה ציון 3. כן זה אני שאמר שהוא צריך לרדת לספסל לטובת ברהים דיאס לפני הקלאסיקו.
הוא קיבל חוזה עד 2027, כמובן שריאל חוששת מהכסף הגדול שמקיף אותה, ממדינות קטאר וכן הלאה, אבל ויניסיוס עם חולצה מספר 7, עונה שישית כאן ואני מצפה שיתנהג אחרת, שהמוטיבציה שלו תהיה נקייה. יש הרבה מכשולים בדרך, הוא לא צריך להוסיף אחד בעצמו. צר לי שאני מרגיש קצת כפוי טובה. אבל טוב שיש ציפיות. שחקנים רבים היו מתחננים למתנה שהוא קיבל והאתלטיות שלו. ויניסיוס - תתרכז בכדורגל, ככה אתה הכי טוב.
