אני אפילו לא יכול להתחיל להגיד כמה אסנסיו מאכזב. והריאיון הזה מסביר הכל. אף פעם לא הבנתי מה ההתלהבות הכה עצומה ממנו, אבל העונה זה קיצוני. לא צופה לו יותר מדי. לא בא לי להגיד שהוא יהיה “חסה 2” אבל הוא ממש לא נראה כמו אחד שיכול להוביל קבוצה גדולה, בטח שלא אותנו. מקווה מאוד שאתבדה.
חייב להצטרף לתחושות לגבי מרקו אסנסיו. מבחינת יכולת - אין לי ספק שהוא נמצא שם. כשנחה עליו הרוח והוא מחליט לקחת את המשחק על הכתפיים שלו הוא יכול לעבור חצי מגרש, לתת פצצה מעשרים מטר או להעמיד שחקן מול שוער. כשלא נחה עליו הרוח - מה שקורה בדרך כלל, הוא מחמיץ פעם אחר פעם ממצבים מצויינים, בוחר למסור פסים פשוטים לאחור ונרדם על המגרש. יש לבחור מחסום מנטלי קשה.
כרגע גם אני מרגיש שציירתי לו עתיד טוב יותר ממה שזה נראה כרגע. עם זאת, אני רוצה לקוות שמתישהו, ועדיף שזה יקרה בקרוב, מישהו ינער אותו ויתן לו להבין מה מצפים ממנו.
סנטיאגו סיגוארו ממארקה שותף לאכזבות מאסנסיו ומהדברים שאמר.
כותרת הטור, בהפוך על הפוך, היא התנצלות בפני מרקו אסנסיו על רמת הציפיות וההתרגשות סביבו למרות שהוא לא ממש בעניין (“הראש לא הולך באותו כיוון כמו הרגל השמאלית”). זה לגיטימי, סיגוארו כותב, אבל גם לגיטימי שריאל מדריד תפנה לשוק עם מצפון נקי שאת הבמה לאסנסיו היא נתנה.
לייק 1
לאסנסיו אין את הביצים להיות שחקן מוביל אבל רבאק, עם כזאת כמות כישרון לפחות תוריד את ואסקס לספסל.
אגב חסה, לפני הפציעה הקשה שעבר היה סופר סאב מצוין(ואולי בדרך להרכב), ממש חבל.
האכזבה ממרקו אסנסיו
כצפוי, דבריו של אסנסיו אתמול בראיון - “לא אני צריך לסחוב את המכונית של ריאל מדריד, יש שחקנים וותיקים ומנוסים ממני עם מעמד בכיר יותר” - לא עברו בשקט. בתקשורת, בעיקר במארקה, התאכזבו מהגישה הדי תבוסתנית, אי לקיחת האחריות והיעדר המנהיגות, כל זה לצד פתיחת עונה חלשה עם 2 שערים בלבד, ופורסמו היום שני טורי דיעה בנושא.
אנחנו צריכים להתנצל בפני מרקו אסנסיו , כתב סנטיאגו סגורלו מהמארקה, ובפתח דבריו אמר שהוא מתנצל על כך שהאמין בו כמו עיוור, ובאשלייה שהפיח בקבוצה, ושם הוא עובר לתאר את הרגעים הגדולים שלו מעונת הבכורה בלבן - הפצצה נגד סביליה בחיבורים, הסלאלום נגד באיירן, השער בקארדיף מול בופון, וכן על שתי הבומבות נגד ברצלונה בסופר-קופה בעונה שעברה. הכותב ‘מתנצל’ ואומר שמדובר בערימה של תירוצים ושנראה כאילו במדריד לא ראו את ההופעות של האזרד בגביע העולם. סגורלו אומר שריאל מדריד לא החתימה את הבלגי בשל האמונה שאסנסיו יכול להיות טוב יותר. ‘ככה אמרו לנו’.
ועכשיו מתברר, בגיל 22, שאסנסיו לא מרגיש כזה בכלל. העונה הוא סוף-סוף שחקן הרכב בריאל מדריד, המועדון הימר עליו ונתן לו שקט, ויתרו על פנקס הצ’קים, ומה קרה? שני שערים ב-17 משחקים. אבל זה לא הכי גרוע. הדבר המדאיג הוא שהראש שלו לא הולך באותו הכיוון של רגל שמאל האימתנית. החשיבה הזו מעניקה ביטחון דווקא ליריב. לא כמו סיפריית הוידאו והשערים המפוארים שלו. זה אמנם לגיטימי, אבל לגיטימי בדיוק כמו שהמועדון יכול להחליט כרגע לפנות לשוק במצפון נקי, כי אסנסיו מרגיש שיש לו ‘אבנים בתרמיל’(כך אמר ראמוס במסיבת העיתונאים אתמול כשניסה להגן על חברו). ראמוס למשל יורה ‘פאננקה’ - בעיטת הפנדל הייחודית, כשיש עליו לחץ. אסנסיו רק ‘מתגונן’ ודוחה את האישום. אבל הוא חייב להסתכל סביב ולהבין - ריאל מדריד לא מחכה לאף-אחד, גם לא לשחקן עם כישרון נפלא. תסלח לנו, מר אסנסיו.
כתבה אחרת היא הבלוג של קרלוס קארפיו - ‘אתה עדיין בזמן הנכון, מרקו’ , הוא כותב וכביכול פונה לליבו של הקשר הספרדי במטרה שיאמין בעצמו יותר. 'אסנסיו הוא לא ראול ואסור לצפות ממנו להיות כזה. הוא לא יכול להיות זה שפותח את הדלחת. אבל אם הוא ימשיך עם המנטאליות הזו - חלון ההזדמנויות שלו ייגמר. קארפיו כותב - 'אני לא מסכים עם אסנסיו. זה לא עניין של מעמד, ותק או שכר אלא של מנהיגות, כוח שצריך לדעת לקחת וכמובן לנצל הזדמנויות. אסנסיו צריך לשמוח שמצפים ממנו כפי שמצפים מבייל.
אסנסיו נראה לפניכן כאיש שכן יכול להיות הכוכב של ריאל מדריד. אני לא שלם עם השימוש בפועל בעבר. הוא עדיין לא בן 23 ויש לו זמן, אבל הוא חייב להאמין ולנצל את הכישרון, להיות שאפתן ולא להסתפק במה שיש. הוא צריך לקחת על עצמו כמה שיותר. המילים האלה איכזבו את ריאל מדריד, אני משוכנע בכך. הוא יצר ציפיות כי כבש במשחקים הגדולים והתעלה - מול סביליה בסופר-קאפ האירופי, מול ברצלונה, באיירן או יובה. הציפיוחת טבעיות, הוא הוכיח שיש לו את זה.
אבל בגיל 23 אין לאסנסיו עוד זמן לבזבז, זו תקופה קריטית. זה צריך להיות הרגע, כאן ועכשיו, אחרי הפגרה. ריאל מדריד לא מחכה לאף אחד ולא יתרחש מצב של עוד קיץ בלי אף החתמה גלאקטית. לאט-לאט הקבוצה הגדולה ההיא מפנה את מקומה ומתבצע תהליך של שינוי, ואסנסיו רוצה להיות שחקן עם תפקיד מוביל בריאל מדריד החדשה. ריאל מדריד הביעה בו אמון כש-‘מבצע האזרד’ נדחה הקיץ.
במארקה העלו עוד אתמול בערב כתבה ארוכה עם הרכב שחקנים שכן ‘לקחו את העגלה’ כבר בגיל 22 . השמות הגדולים האלה, מאיקר קסיאס בשער, דרך ראמוס, היירו, קמאצ’ו וסאנצ’יז בהגנה, דרך סיידורף בקישור ובהתקפה ראול ובוטראגיניו - מעלים צמרמורת. ועל כל אחד ואחד פירטו במארקה באריכות מתי הצטרף לריאל מדריד, כמה משחקים רשם עד גיל 22 ומה היה רקורד התארים שלו.
איקר קסיאס כבר היה אלוף אירופה פעמיים בגיל 22, כשבמשחק הגמר נגד ולנסיה הוא פתח בהרכב(1999/00) ושמר על שער נקי ונגד לברקוזן עלה מהספסל כעבור שנתיים ורשם סדרת הצלות ענק. היו לו כבר 239 הופעות| ראמוס רשם 175 משחקים במדי ריאל מדריד בגיל 22 ולזמן מה היה השחקן הספרדי היקר ביותר של ריאל מדריד, עם בגרות יוצאת דופן באליפות של קאפלו| היירו הגיע לריאל מאוחר יותר מויאדוליד, והשתלב במהירות, עם 89 הופעות ו-15 שערים עד גיל 23| ל מנולו סאנצ’יז היו 206 משחקים ו-3 אליפויות בגיל 22| קמאצ’ו רשם 137 הופעות עד גיל 23 והיו לו שתי אליפויות ושני גביעים. במארקה כתבו גם על פירי שהתנדנד בין מגן קשר, על מרסלו ששובץ בקישור עם חואנדה ראמוס ורשם כבר 165 משחקים עד גיל 22| קלארנס סיידורף היה חלק חשוב מאוד בזכייה של ריאל מדריד ב-‘לה-ספטימה’ בגמר ב-1997/98 והוא זכה עם ריאל גם באליפות נוספת| מרטין ואסקס היה השחקן הטוב ביותר במונדיאל הצעירים ושיחק בריאל מגיל 17. היו לו 156 משחקים ברזומה, 3 אליפויות ו-2 זכיות בגביע אופ"א
הטוב ביותר נשאר בסוף. אמיליו בוטראגיניו החל את האגדה שלו במגרש בקאדיס, בגיל 20, כשקאדיס מובילה 2:0 ובסוף בוטראגיניו מנצח את המשחק עם צמד. לפני גיל 23 הייתה לו כבר אליפות אחת, שתי זכיות בגביע אופ"א ו-105 משחקים בלבן בהם כבש 35 שערים| אחרון חביב זהו ראול , הלה-רומארדה, 29 באוקטובר 1994. נכנס להרכב הראשון מייד-מייד תחת המאמן חורחה ואלדאנו לפני גיל 23 הוא שיחק כבר 284 משחקים בריאל מדריד וכבש 131 שערים, החליף שותפים בהתקפה - משוקר ומיאטוביץ’ ועד מוריינטס. היו לו שתי זכיות בליגת האלופות כולל עונה אחת בה היה מלך השערים, שתי זכיות באליפות ספרד, סופר-קופה ספרדי ומונדיאליטו עם הגול הנפלא בדריבל.
לייק 1
זאת לא השוואה הוגנת… עד לעונה הנוכחית אסנסיו לא קיבל את הבמה וזכות לפתוח בכל משחק כמו השחקנים שרשומים פה. גם חלקם לא היו בשלים כל-כך בגיל הזה; הכינוי מרשמלו זכור לי טוב ויש סיבה לכך שאיקר עלה מהספסל באותו משחק. (איבד את מקומו לסזאר באותה עונה לאחר כושר נוראי).
ההשוואה לא הוגנת ב100 אחוז, אבל כוונתה הוגנת בהחלט.
אסנסיו קיבל מספיק הזדמנויות כדי להראות יותר, אבל הביקורת עליו היא יותר על הגישה שלו. אתה לא שמעת אף פעם התבטאות כזו משחקן שמצפים ממנו להוביל קבוצה.
יש שחקנים שלוקח להם יותר זמן לפרוץ ולהתקדם, אצל אסנסיו נראה שהבעיה היא לא שם, השחקן כבר פרץ מבחינת יכולת באופן יחסי ועכשיו עליו לעשות צעד קדימה ולהפוך למנהיג בהתקפה, מה שלא רק שהוא לא עושה אלא גם לקח צעד אחורה.
אתה מכוון לרמה של הגדולים? אל תפחד מהציפיות הגבוהות, ואל תרתע מאתגר
אסנסיו לא חף מביקורת… להפך מאכזב מאוד שהוא לא לוקח על עצמו יותר. אבל לומר שאיקר, ראמוס ומרסלו ‘סחבו את העגלה’ בגיל הזה פשוט לא נכון. חוצמזה שיש לו עוד הרבה זמן לשנות את המנטליות הזו(תראה לדוג’ את היגוואין מאז שסארי שינה לו את אופן החשיבה.) מבחינת כישרון אני מאמין שהוא יכול להיות בטופ.
פה אני מסכים איתך לגמרי.
אבל העניין הוא אמון, שחקן אשר רוצה שיתנו בו אמון חייב להוכיח את עצמו. אסנסיו מראה שאי אפשר לסמוך עליו כרגע כשחקן הרכב מה שיפגע בהתקדמות שלו. יכול להיות שהוא יפתח מאוחר יותר, ויכול להיות שלופטגי לא עשה לו טוב, בכל אופן יש לו יותר מחצי עונה להוכיח שיש לו את מה שדרוש כדי להיות שחקן הרכב בריאל. המנטליות יכולה להשתנות, אבל אף אחד לא יתן לו עוד עונה כדי להוכיח את עצמו כשחקן הרכב כמו שהוא קיבל העונה, בנתיים את ההזדמנות שלו הוא מפספס
לייק 1
אף כתבה לא תהיה אובייקטיבית לגמרי וכמובן שהיה ניסיון להגזים - וגם ליצור הרכב של 11 שחקנים אם שמתם לב, לגבי אלה שמקטרים שאיקר נכנס - אבל הציטוט של אסנסיו הוא די יוצא דופן עבור שחקן ברמה הזו, משהו שלא היינו שומעים מאמבפה למשל. אגב, לגבי איקר אני כלל לא מסכים - כמובן שהייתה כאן מקריות אבל בשורה התחתונה הוא בגיל 21 עלה מהספסל בגמר הצ’מפיונס ורשם סדרת הצלות מדהימה . גם אסנסיו תיאורטית היה יכול לא לשחק בסופר-קאפ נגד סביליה ב-2016 או נגד ברצלונה בשנה שעברה אם כריסטיאנו היה בריא במאת האחוזים(ולא מורחק מהמשחק השני).
שאר השחקנים ברשימה להוציא את מרסלו שתקעו אותו בקישור - מקומם מוצדק בהרכב. כמובן שאת היירו לא ראיתי בלייב, אבל הוא השתלב יפה. ראמוס היה יותר טוב מקנבארו ב-2006/07, במקום שקנבארו ‘יילמד’ את ראמוס - מה שקרה זה שראמוס תיקן את הטעויות שלו. הוא גילה אופי ושיחק גם כמגן במידת הצורך והלך עד הסוף במשחק נגד סראגוסה למשל בלה-רומארדה. את הרזומה של ראול כולם מכירים אבל כיף להיזכר. אלה שמיהרו להזכיר את אסנסיו בשורה עם ראול - הגזימו. ראול כבר בגילו תקע 21 שערי ליגה ב-1996/97 והיה משחקני הליגה הטובים ביותר אחרי רונאלדו, והוא גם לא שיחק חלוץ אלא לעתים בכנף. ראול רצה לקחת. אסנסיו רוצה להיות נחבא אל הכלים. אגב, הוא אמר דברים ברוח מעט שונה בראיון היום\המשך לראיון אתמול
לא היה לי ספק לגבי זה. סה"כ התבטאות לא מוצלחת של שחקן די צעיר.
כוונתו הייתה שיש לו כבוד להיררכיה בקבוצה, אני דווקא התרשמתי ממנו בעונות הקודמות כשחקן ווינר.
פעם בופון אמר על מוראטה משהו כזה:
“הבעיה היחידה שלו היא שהוא לא יודע כמה הוא טוב”
אני חושב שזו אותה בעיה עם אסנסיו. לפי הראיון המלא שלו אפשר לתלות תקווה שהוא מתחיל להבין את גודל הכישרון שלו.
הציטוט הקודם עשה כזה הד מכיוון שזה גם היה מה שאסנסיו הראה על המגרש. כדי להיות מנהיג או לפחות שחקן גדול עליו להוכיח זאת קודם כל על המגרש.
מקווה שהראיון הזה בשילוב עם הטעות הביא לו את הכאפה לה היה זקוק, גם ריאל מדריד וגם נבחרת ספרד די תלויים בו בתור השחקן התקפה הכי מוכשר בשני הסגלים האלה.
זו הנקודה - אם אסנסיו על המגרש היה מראה דברים אחרים - זה חזק הרבה יותר מדיבורים. אני רוצה לראות את הילד שבמשחק הראשון שלו בקבוצה לא דפק חשבון ושלח פצצה לחיבור מצד ימין. וגם בשני הסופר-קופה. שחקן עם תעוזה, עם ביצים, עם אמונה בכדורגל שלו. יש לו את החוש לגולים. נכון שבצד שמאל קשה לו, אבל זה לא משנה. גם הגול הראשון שלו בליגה היה עם סטייל - בצ’יפ, הוא היה נראה עם קרח בוורידים במקום דם. ואת רבע הגמר נגד באיירן אתם זוכרים? לא בעונה שעברה, אלא לפני שנתיים. אמנם כבר הובלנו 3:2, אבל זה לא חשוב - אסנסיו לקח את הכדור מול הומלס, עבר אותו פעמיים ולמרות שכריסטיאנו הצטרף בטירוף ובמהירות הרגילה - אסנסיו החליט לעשות את זה לבד. כל שחקן צעיר היה מגלגל לכריסטיאנו שמאלה ועוזר לו לכבוש מול שער חשוף.
אני לא רואה כאן סילוף של דבריו של אסנסיו אלא יותר ניסיון לתקן את הנזק והבנה של משמעות הדברים. מותר לו למעוד. הפיתרון הכי טוב הוא על כר הדשא כמובן.
קארים בנזמה מציג: ה-‘9’ של ריאל מדריד בשנות ה-2000
ב-29 באוגוסט נגד דפורטיבו לה-קורוניה בברנבאו, מחזור פתיחת עונת 2009/10 - החל רשמית הפרק הארוך של קארים בנזמה בריאל מדריד. חלוצים אינספור סביבו התחלפו, אפילו כריסטיאנו רונאלדו עזב, ובנזמה עדיין כאן, בעונתו העשירית בלבן, כשהוא חצה את רף 200 השערים. איך כתבו במארקה? 'יש ילדים שמכירים רק את בנזמה כ-‘9’ של ריאל מדריד. והוא כבר 3007 ימים כאן, יותר מכל חלוץ אחר באלף הזו - מה-1 בינואר 2000.
פרננדו מוריינטס, יורשו של שוקר, היה ה-‘9’ של ריאל מדריד בתחילת העשור הקודם. עונת השיא שלו הייתה עונת 1998/99 עם 25 כיבושים בריאל, אבל הספירה התחילה רק אחרי. מאז ה-1 בינואר 2000, מוריינטס רשם 141 משחקים במדי ריאל מדריד והבקיע 46 שערים(כמעט מחציתם בעונת 2001/02, לאחריה הפך למחליף). ב-2003/04, מוריינטס עוד היה מספר 9 של ריאל מדריד במחזור הפתיחה נגד בטיס, כלומר זה היה מספר החולצה שלו, אלא שהוא הושאל למונאקו ואז רונאלדו קיבל את הסיפרה. עם הסיפרה ‘9’ על הגב, בניכוי עונת הבכורה שלו - הוא כבש 70 שערים ב-132 משחקים. כמובן שבספירה לא נלקח בחשבון רוד ואן-ניסטלרוי.
רוברטו סולדאדו הקאנטרו קיבל את ספרה ‘9’ ב-2007/08, שותף ב-8 משחקים בלבד ולא כבש אף שער. לאחר-מכן המספר עבר לחאבייר סביולה בעונתו השנייה בקבוצה, וב-2009/10 כריסטיאנו רונאלדו לא היה יכול לקחת את המספר האגדי שהיה שייך לראול, אז הוא היה מס’ 9 וכבש 33 שערים ב-35 משחקים. מאז עונתו השנייה של בנזמה בקבוצה, הוא ה-‘9’ של ריאל מדריד(התחיל עם חולצה 11), כשהיגואין שמח להמשיך לשחק עם חולצה מס’ 20. חלק מהחלוצים שהיו באיזור ועזבו מאז שהגיע - היגואין, צ’יצ’ריטו, מוראטה, אדבאיור. ב-397 משחקים עם החולצה מס’ 9, יש לו 193 שערים…
כל העונות של קארים עם מס’ 9:
2010/11 - עונה לא קלה עם מוריניו בה לא מעט שיחק כמחליף. 26 שערים ו-9 בישולים ב-48 משחקים
2011/12 - העונה הפורייה ביותר: 32 שערים ו-19 בישולים. עונה גדולה של קארים שהסתיימה באליפות.
2012/13 - יותר בישולים - 21 מאשר שערים - 20, בעונתו האחרונה של מוריניו.
2013/14 - שוב רשם 52 הופעות, כמו בעונה הטובה בליון ובעונת האליפות עם מוריניו. כבש 24 שערים ובישל עוד 16.
2014/15 - כבש 22 שערים והוסיף 16 בישולים, כבר ידע עונות טובות יותר בלבן.
2015/16 - בנזמה כבש במשחקי הליגה הגדולים והציג רקורד מעולה: 28 שערים ב-36 משחקים.
2016/17 - היה פחות טוב ממוראטה אך זכה לאמון של זידאן. 19 שערים ו-8 בישולים ועוד זכייה בליגת האלופות.
2017/18 - צחוק הגורל: 12 שערים בלבד ב-47 משחקים, הרקורד הגרוע ביותר מאז עונת הבכורה. אבל צמד בחצי הגמר נגד באיירן וגם גול בזכות קריוס.
כותרות העיתונים הבוקר:
שער המארקה:
סנטיאגו סולארי סוגר קצת יותר משלושה שבועות כמאמן ריאל מדריד והצליח להשיג מאזן פתיחה מרשים של ארבעה נצחונות חלקים. כעת מגיע האתגר שלו: ‘חודש סולארי’ כתבו במארקה על האתגרים הצפויים לריאל מדריד ממחר ועד ל-22 בדצמבר, שלושה אתגרים, אחד בכל תחרות:
הראשון - לצמצם פערים מברצלונה בליגה. כרגע ריאל מדורגת רק במקום השישי במרחק 4 נקודות מבארסה, והמחזור הקרוב הוא הזדמנות פז לעשות את זה כאשר ריאל משחקת במשחק המוקדם של שבת מול אייבר וברצלונה תצא למשחק חוץ סופר-קשה בוונדה מטרופוליטאנו של אתלטיקו. האתגר השני הוא לנצח באולימפיקו את רומא באמצע השבוע ולהבטיח את ראשות הבית. ריאל של זידאן הייתה אלופה בלנצח משחקים כאלה(האמת שבעיקר בנוק-אאוט), וגם תיקו יספיק לריאל בתנאי שתנצח במחזור האחרון. המטרה השלישית היא לזכות במונדיאליטו בפעם השלישית ברציפות ולעשות היסטוריה - הקבוצה היחידה שעושה זאת. במועדון לוקחים ברצינות גדולה מאוד את התואר הזה.
מעבר לכך, בימים האחרונים התחזקו השמועות שבאיירן לא תממש את אפשרות הרכישה על חאמס, שרוצה לחזור לריאל מדריד. איך כתבו במארקה: חאמס רוצה לחזור - האם ריאל מדריד רוצה אותו בחזרה? לפי הכתבה, לופטגי רצה מאוד שחאמס יחזור כבר בקיץ אך הבין שזה בלתי-אפשרי. כעת המצב הרבה יותר מסובך וגם לריאל מדריד יש את הסיבות שלה מדוע זה לא יקרה או אם תרצו - הקאמבק נראה די מסובך.
כעת עם מאמן חדש על הקווים, סנטיאגו סולארי, חאמס לא יודע מהן הכוונות והוא לא רוצה לחזור להיות שחקן ספסל. הוא לא יודע אם סולארי מעריך אותו או שהוא ינהג כמו זידאן. כמוכן במידה והוא חוזר, החוזה שלו הוא רק עד ל-2021. כמוכן, חאמס זוכר היטב כיטב איסקו ואסנסיו הועדפו על פניו, כל אחד בזמנו, והמועדון עושה רושם רוצה לתת אמון בשניים האלה. מעבר לכך, יש ילד פלא מברזיל העונה לשם ויניסיוס ג’וניור וריאל מדריד מתמקדת בצעירים[הדיון על חאמס - בת’רד הפנטזיות].
בנושא אחר, בהמשך ישיר לדיבורים על תקופת איקר ומוריניו והדם הרע ביניהם, בהתאם לראיונות האחרונים, חואנמה רודריגס מהמארקה כותב ‘ריאל מדריד שאני רציתי לראות’ וכותב שלקבוצה של מוריניו היו הרבה מאוד מאפיינים כאלה. ‘הקלאסיקו ממש לא היה מלחמה בין ספרד לקטלוניה אלא כרגיל, משחק כדורגל ענק’, והוא מוסיף - ‘ריאל מדריד שאני רציתי לראות היא קבוצה שנלחמת עד לרגע האחרון גם כשהיא מדממת, קבוצה שלא מוותרת, קבוצה שכל הזמן רוצה לנצח ומתאמצת. ולריאל מדריד ההיא היו הרבה מאפיינים, בזכות המאמן שלה - מוריניו’. חואנה לא שוכח שמוריניו איבד חלק מהשחקנים. ‘המודל שלי הוא חואניסטה’ - על שם חואניטו.
מותר קצת להשוויץ?
מי שנחשב לדבר הגדול הבא של הכדורגל הספרדי וזכה להשוואות לאמבפה - קרס תחת הציפיות והוא האכזבה הגדולה של ריאל מדריד. כרגע, יותר מיכולתו הדלה, מאכזבת הגישה הוותרנית וחוסר האחריות. אסנסיו חלם על פודיום כדור הזהב אך אם ימשיך ככה הוא יהיה בסוף בסה"כ לוקאס ואסקס משופר. בכתבה אני מפרט על תחילת דרכו ו-‘ההבטחה’ לפלורנטינו פרס, על עונת הבכורה המדהימה והכישרון לכבוש שערים מחוץ לרחבה, כמה סטט’ מעניינות ועד לנפילה העונה . הכתבה המלאה
גאה שוב לכתוב באתר המכובד וואלה! ספורט. בשנה שעברה כתבתי האם זה יהיה הספרינט האחרון של בייל בריאל מדריד וכולם יודעים איך זה נגמר - עם מספרת פסיכית בגמר. שיהיה בהצלחה ילד.
4 לייקים
טור דיעה במארקה: אף אחד לא סוחב את המכונית
’אף אחד לא סוחב את המכונית’ , כתב חוסה פליקס דיאס במארקה על גלי ההתבטאות המוכרת של אסנסיו. הוא(דיאס) אומר את מה שלכולנו היה עצוב לראות - אותן הרעות החולות של ריאל מדריד מתקופת לופטגי. קבוצה שברירית, חלשה, ללא יכולת תגובה. אף אחד לא מתעצבן, בועט, עושה פאול או צורח כדי לשנות משהו על כר הדשא. לא בתחילת המשחק, לא במחצית השנייה. השער השני מגיע, וגם השלישי והשחקנים לא מסוגלים להסתכל זה לעבר זה, רק מחכים שהסיוט ייגמר. חלון ההעברות בחורף מעולם לא חיכה ככה לריאל מדריד. המכונית מתדרדרת לתהום ואף אחד לא יכול לסחוב אותה.
העונה ריאל מדריד הפסידה לראשונה בהיסטוריה לאייבר, במשחק מס’ 11 ביניהן בכל המסגרות, היא נכעה ללבאנטה בברנבאו(2:1) מה שלא קרה מאז ינואר 2007 עם פאביו קאפלו, ורשמה שבעה הפסדים ב-19 משחקים בלבד. אגב, לשם השוואה, בשנה שעברה אחרי 13 משחקי ליגה: 27 נקודות לריאל מדריד, מאזן 8-3-2 ויחס שערים 25:11, וזה עם כריסטיאנו בכושר רע - וידענו שייצא הקטשטופ. מספר הנקודות הזה העונה היה מספיק למקום הראשון.
במארקה כתבו בנוסף על סדרת ההצלות של קורטואה, החל מההסטה הקלה לכדור שפגש במשקוף בפתיחת המשחק וכן בהמשך, הצלות שמנעו את השער הרביעי. ב-AS הוסיפו שריאל מדריד חזרה להריסות - ‘אפקט סולארי נעלם אחרי משחק נהדר של אייבר וכלום מצד ריאל מדריד’. קורטואה קיבל את הציון הגבוה ביותר - 3 כוכבים, בנזמה קיבל 2 על אף שהיה בנבדל לא פחות מ-7 פעמים(‘הוא לפחות ניסה ויכול לצאת מהמשחק הזה עם מצפון נקי’, נכתב עליו) סבאיוס ומודריץ’ קיבלו כוכב אחד וכל היתר - ציון 0, בין היתר כל רביעיית ההגנה. סבאיוס ספג ביקורות על כך שלא הגיב בזמן בשער הראשון.
רפאל ואראן דיבר על ‘בעיות קולקטיביות’ ולא היה יכול לשים את האצבע, בעוד סולארי אמר שמדובר במגרש קשה ושיש בעיות רבות שצריך לתקן אולם אפשר לתקן אותם כמעט עד לכדי שלמות, ואנחנו די סקפטים בנושא. התגובה של ראמוס לאחר המשחק כן עוררה סערה - האם הבעייה של ריאל מדריד הייתה בגישה או לא, ונראה שגם הקפטן די חזר בו. ‘מרסלו ובייל הובילו את יום שבת השחור של ריאל מדריד’, כתבו בתקשורת. ‘מה שונה מריאל מדריד של לופטגי? - שום דבר’, סיכמו במארקה. ‘את מי אפשר לפטר עכשיו, פלורנטינו?’
לייק 1
כותרות העיתונים הבוקר:
במארקה כתבו על מצב המאמנים בריאל מדריד - ‘משימה בלתי-אפשרית להגשים את החוזה במלואו’. תשאלו את החבר’ה שבתמונה . האם גורלו של סולארי שחתם עד 2021, יהיה זהה? המאמן רואה בעצמו, באיחור קל - עד כמה קשים החיים בריאל מדריד. באתר הציגו לנו את רשימת המקרים בשנים האחרונות, החל מפלגריני שהיה לו חזוה לשנתיים, אבל כבר אחרי ההתפרקות בגביע נגד אלקורקון החלו הזימרות שלא ימשיך והוא פוטר אחרי עונה אחת; ז’וזה מוריניו האריך את חוזהו בקבוצה בקיץ 2012, לאחר שהוביל את הקבוצה לאליפות מדהימה עם 121 שערי זכות ו-100 נקודות - שני שיאי ליגה, אך עזב בהחלטה משותפת בסיום העונה השלישית החלשה; אנצ’לוטי פוטר אחרי שנתיים, שנה אחת אחרי הזכייה בדסימה, כשלא זכה בשום תואר גדול ב-2014/15. בניטס נחתך אחרי חצי שנה בתפקיד, וזידאן עזב מרצונו לאחר שנתיים וחצי אינטנסיביות וכשהרגיש שמיצה את עצמו, על אך חוזה עד 2020. מבין כל המאמנים של פרז, רק דל-בוסקה סיים את חוזהו כמתוכנן, בסיום 2002/03 והוא הועזב על אף שזכה באליפות.
כמוכן דובר על הבעיות האיומות בהגנה של ריאל מדריד. בחלוף 13 מחזורים, ריאל ספגה כבר 19 שערי ליגה, המספרים הכי גרועים שלה בעשור האחרון - הכי גרועים מאז עונת 2008/09 עם ברנד שוסטר(30:20 ביחס השערים), שבמחזור ה-13 עוד החזיק בתפקיד על אף הפסד 3:1 בחטאפה. בתקשורת תפסו טרמפ על הפליטת פה של ראמוס לאחר המשחק, שרמז על היכולת החלשה של כולם. ‘ההגנה הגרועה זה עשור’, סיכמו ב-AS. ריאל מציגה כרגע יחס שערים 20:19, הכי גרוע שלה מאז עונת 1999/00 שהסתיימה אמנם עם זכייה בליגת האלופות, אבל כרגע אף אחד לא חולם על זה, ובליגה ריאל סיימה חמישית בלבד. לריאל היה אז יחס שערים 1+. בעונת 1947/48, כתבו בתקשורת על ריאל מדריד - ‘אצטדיון מדרגה ראשונה לקבוצה בדרגה שנייה’, כשפתחה את העונה רע והיה לה יחס שערים שלילי של 8- וריאל סיימה רק שתי נקודות מעל ירידת ליגה, ואז הליגה כללה 14 קבוצות. שנות ה-40 בכלל היו קטסטרופה עבור ריאל מדריד ויש עוד נתונים חלשים משנים אלה. ואז, לא היה גביע אירופה כדי לפצות על הליגה…
למי שעוד האמין, בעשור האחרון אף קבוצה בספרד לא זכתה באליפות כשרשמה כל-כך הרבה הפסדים. וברור שריאל מדריד לא תיעצר על חמישה הפסדים העונה. ב-2007/08 ריאל מדריד הצליחה לזכות באליפות עם 7 הפסדים וזה היה יוצא דופן, וכך גם דפורטיבו לה-קורוניה ב-1999/00 אז רשמה 11 הפסדים. בואו נביט לעבר העונות האחרונות: ב-2011/12 ריאל הפסידה פעמיים בלבד - ללבאנטה וברצלונה, וב-2016/17 עם זידאן רק שלוש פעמים - ולנסיה, סביליה וברצלונה. אשתקד ברצלונה הפסידה פעם אחת בלבד, היו לה שני הפסדים ב-2009/10 ו-2010/11 וכן ב-2012/13, ואתלטיקו זכתה באליפות עם 4 הפסדים ב-2013/14.
דבר אחרון הוא השימוש בסגל. על סולארי נמתחה ביקורת לאחר המשחק אמש. ראשית, על כך שאיסקו לא קיבל אף צ’אנס בהרכב הפותח; שנית, לגבי הניפוי של מריאנו מהסגל למרות שהוא בריא, וכך לא נותר כוח מהספסל; ודבר אחרון, העובדה שלא ניסה את מרקוס יורנטה בקישור האחורי במקום קאסמירו. ב-AS המשיכו עם הקו הזה היום, ונכתב שאיסקו ראוי לצ’אנס ע"ח אסנסיו או בייל(21 איבודים נגד אייבר) החלשים. ‘המבוך של סולארי’, כתבו באתר וציינו שלתצוגת הנפל באייבר חייבות להיות השלכות וזה הזמן שלו לקבל החלטות דרמטיות. עוד נכתב שמאז 2014, ריאל מדריד השקיעה 434 מיליון יורו פחות מברצלונה, וגם אם מקזזים את עניין ניימאר - עדיין קיים פער גדול.
2 לייקים
