ג׳ונתן ברנט, סוכנו של של בייל יורה:
״בעוד כמה שנים הדור הזה ידבר על הגולים של בייל. הקהל צריך להתבייש באיך שהתייחס אליו. התעייפנו מפייק ניוז הנוגע לעזיבתו״
"בשש שנותיו בספרד הוא זכה בהכל והיה מהטובים בעולם. האוהדים צריכים לנשק לו את הרגליים״
יהודי אחד מכר לנו את הלקרדה הזו ב-100 מיליון ויהודי אחר מתדלק אותה בחוסר מודעות עצמית
קאסמירו:"סולארי מנסה להיות הוגן עם כולם. אפשר לסיים את העונה עם תואר"
קאסמירו התראיין לערוץ הברזילאי ‘‘Esporte Interativo’’ ופתח הכל על ריאל מדריד. הדרך הארוכה עד שסלל את דרכו להרכב, הטיפים וההערצה לזידאן, העונה הנוכחית וגם שחקני הסגל - מרקוס יורנטה, ויניסיוס וכריסטיאנו שעזב. הנה הדברים::
מצבו בקבוצה. “אני מרגיש חשוב מאוד כמו יתר השחקנים, אני יודע שלפעמים אנחנו מנצחים ולפעמים מפסידים, ואנחנו תמיד עובדים יחד ושואפים”.
הכושר של ריאל מדריד. “זה נורמלי שקבוצה סובלת ממשברים ומתוצאות לא טובות, רק מהרגעים האלה נצא חזקים יותר. יש לנו יריבים קשים. אנחנו מאמינים שאפשר לסיים גם את העונה הזו עם תואר”.
המשחק נגד אייקס. “לא הופתעתי מהיכולת שלהם, הם הציגו יכולת מעולה בצמד המשחקים נגד באיירן וכמעט ניצחו. אנחנו נשחק באותה הצורה כמו במשחק בהולנד, כלומר להילחם, אך ברור שנצטרך לשפר את הרמה כי רק התוצאה הייתה טובה מאותו הערב. מה שחשוב זה לעבור ולא חשוב איך”.
זכייה רביעית ברציפות בצ’מפיונס? "אנחנו חייבים להיות רגועים. אנחנו עובדים כדי לנסות לנצח. אמרו שאי-אפשר לזכות פעמיים בליגת האלופות - ועשינו זאת. ואחר-כך אמרו שזהו-זה, וזכינו בפעם השלישית. הסוד הוא להיות רגועים ולחשוב משחק אחרי משחק.
ה-VAR. “אני חושב שזה יצליח לשפר את הכדורגל אבל אנחנו בתקופה של הסתגלות. גם השחקנים וגם השופטים, גם בספרד וגם באירופה. זה לא המוצר הסופי”.
אחד המשחקים הכי טובים שלו. “אני זוכר היטב את המשחק נגד דורטמונד. אני לא ממש אוהב לדבר עליו, כבר עשינו זאת. עליתי מהספסל ועזרתי לקבוצה להעפיל לחצי הגמר. ידעתי תמיד שאני שחקן ברמה גבוהה, יכול להיות שחקן הרכב בריאל מדריד, אך שיחקתי מעט, לא הייתה המשכיות, אבל זה בסדר, כיבדתי את החלטת המאמן. בכל-זאת, שיחקו אלונסו, די-מאריה, מודריץ’ וקדירה”.
לופטגי. “עבורי הוא היה מאמן גדול וגם שחקנים אחרים חושבים ככה. למרבה הצער הוא נאלץ לעזוב אחרי זמן קצר. ככה זה בכדורגל. הוא מאמן גדול ואדם גדול. בפורטו הוא עזר לי הרבה מאוד והיה אחראי להתפחות שלי. הוא הראה את האיכויות שלו כמאמן בנבחרת ספרד”.
מצבו הפיזי. "הייתה לי פציעה לא פשוטה, אני צריך להמשיך לשחק כדי לחזור לקצב המשחק שמאפיין אותי, אני מרגיש טוב לאט-לאט.
תחרות עם מרקוס יורנטה. “מעולם לא הרגשתי שחקן הרכב בריאל מדריד, זה חשוב שיש תחרות. שום דבר לא מובן מאליו. יורנטה שחקן מעולה והוכיח שיש לו את כל האיכויות לשחק. זה חשוב מאוד שהוא בקבוצה שלנו”.
המאמן הטוב ביותר. “זה לא הוגן להזכיר מאמן אחד. תראה איזה מאמנים עברתי - מוריניו, אנצ’לוטי, זידאן, רפא בניטס. לכל אחד יש את התכונות שלו. עם זידאן לפעמים היו לנו יחסים של הורה וילד ואפילו חבר. סולארי לא רחוק ממנו, הוא מנסה להיות הוגן עם כולם וזה לא פשוט”.
ריאל מדריד של זידאן. “הוא ביקש ממני לאזן את המשחק ולהיות יעיל. היה ברור שאם מרסלו או קרבחאל למעלה - אני מכסה את העמדה שלהם. אם ראמוס מכסה את העמדה של מרסלו שבהתקפה…(צוחק), אני מכסה את העמדה של ראמוס. אני יודע שהתפקיד שלי הוא לסגור ולעזור. זידאן לימד אותי הרבה”.
העמדה בשדה. “תפקיד הקשר האחורי הוא מאוד קשה אבל חשוב מאוד. כל שחקן במערך חשוב ולא הוגן להמעיט בערכם של אחרים אבל לדעתי העמדה שלי הכי מסובכת, חייבים להיות מאוזנים ומרוכזים”.
האליל. “זה תמיד היה זידאן. הייתי מאוד נבוך כשדיברתי איתו ותחילת מערכת היחסים הזו ממעריץ לשחקן ומאמן. גם מקאללה ומאורו סילבה היו דוגמא עבורי”.
הקשרים הטובים בעולם. "היום קבוצות מחפשות קשר אחורי שיודע לעשות הכל, זה טרנד חדש בכדורגל שהשתנה. לדעתי בוסקטס הוא אחד הטובים בעולם בתפקידו, יש לו מגוון תכונות. עוד שחקנים לא מהקבוצה שלנו - קאנטה, פוגבה, ז’אורז’יניו.
ניימאר. “יש לי רק דברים נפלאים להגיד עליו. הוא שחקן חשוב מאוד עבור נבחרת ברזיל, התקווה שלנו לקופה אמריקה. הוא יגיע חד ונחוש לטורניר, אנחנו יכולים לסמוך עליו”.
ויניסיוס ג’וניור. “הוא מאוד שקט, עובד קשה, בגילאים האלה לעתים קשה לעמוד בלחץ של ריאל מדריד. הוא יכול להפוך בעתיד לכוכב גדול בקבוצה הזו, אנחנו מאמינים בו. הוא צריך ללמוד הרבה ולנצל את התקופה הזו ואז יוכל לצמוח בצורה מדהימה, הוא מתקדם מהר. הראש שלו ממוקד רק בכדורגל. הוא יכול להיות תוך שלוש שנים אחד הגדולים ביותר בעולם”.
כריסטיאנו רונאלדו. “הוא אחד השחקנים הטובים בכל הזמנים וגם אדם גדול. היה תענוג ליהנות ממנו בחדר ההלבשה ועל המגרש”.
השער הטוב ביותר. “אני חייב לבחור בשער שכבשתי נגד יובנטוס בגמר ליגת האלופות בגלל כל המשמעות, גם אם היו יפים ממנו. זה היה השער החשוב בקריירה שלי”.
סולארי יפוטר מיידית? פלורנטינו פרס היה אחרון לעזוב אמש את הסנטיאגו ברנבאו. הנשיא נשאר במגרש עד השעה 2:15 בלילה וערך סבב שיחות עם המנכ"ל חוסה אנחל סאנצ’ס ושאר החונטה. במארקה כתבו על פגישה בזה הרגע בין פלורנטינו וסולארי ובהחלט ייתכן שהמאמן יפוטר מיידית. סיכוי נמוך שיישאר על הקווים. אחרי שבוע מהגיהנום בברנבאו במועדון הבינו שהוא לא יכול להמשיך.
בינתיים אלבארו ארבלואה עם פוסט באינסטגרם על רקע תמונה של הברנבאו והוא מבטיח שריאל מדריד תחזור מהר. “לפעמים בחיים צריך לדעת להילחם לא רק ללא פחד אלא כשגם אין תקווה”.
אוהדים של ריאל צעקו לעבר קורטואה ביציאה מהברנבאו כשהוא עבר עם המכונית - “אפילו מונית אתה לא יכול לעצור”
רמון קלדרון סיפר לסקיי ספורטס כי לדעתו מוריניו הוא הבחירה הראשונה של פרז, וכבר נוצר איתו קשר בשבועות האחרונים.
גיא לוזון של מועדוני העל 
לרמון קלדרון אין שמץ של מושג מה פלורנטינו מתכנן. אין מה להתייחס אליו.
לא יודע מי יהיה המאמן הבא, אני רק מקווה שסוף סוף נביא מאמן רציני. הקבוצה צריכה בנייה מחדש וזה לא מתאים למאמן חסר נסיון. חייבים מאמן שיידע להציב דרישות ולקבל את השחקנים שהוא צריך. אי אפשר לסמוך על ההנהלה בבניית הסגל.
כל המאמנים הטובים תפוסים חוץ מקונטה. איתו לא יהיה לנו כדורגל מהנה במיוחד ואין לי מושג אם הוא מתאים בשביל לפתח שחקנים צעירים. הוא אוהב פייטרים וזה מספיק כדי שבנזמה, בייל וקרוס לא יראו דשא אצלו.
אלגרי לפי השמועות עוזב את יובה בסוף העונה. לא מאמן מלהיב ואי אפשר ממש להתרשם בזכייה באליפות איטליה עם יובה.
פוצ’טינו יכול להתאים למרות שבזמן האחרון יש לו אמירות לוזריות על כך שלא צריך לזכות בתארים בשביל עונה טובה וכו’.
לא רואה את מוריניו חוזר. הוא שרף פה יותר מידי גשרים. מה גם שאחרי הקדנציה הכושלת ביונייטד הוא נחשב כמאמן מיושן.
רק שלא יגיע לפה איזה מאמן בדיחה כמו יוגי לב.
אין מאמן מתאים יותר מפוצ’טינו. האמירות הלוזריות שלו קשורות לקבוצה שהוא נמצא בה.
לדעתי, ריאל צריכה שלושה דברים רציניים בעמדת המאמן:
אני חושב שאת שלושת התכונות הללו יש לארגנטינאי.
לא רואה כרגע משהו טוב ממנו בשוק.
פוצ’טינו מנהל היטב את חדר ההלבשה של טוטנהאם, שאמנם מכיל כוכבים כמו קיין, אריקסן ודלה עלי, אבל עדיין - זו כולה טוטנהאם. מקום שני זו הצלחה אדירה, רבע צ’מפיונס והאוהדים בשמיים. למעשה, התואר הכי חשוב לאוהדי טוטנהאם כרגע הוא לעבור את ארסנל בטבלה. את הכוכבים שיש לטוטנהאם היא טיפחה בעצמה, אחרי שהגיעו תמורת שלושה קילו גרעינים שחורים מקבוצות בליגות הנמוכות. זה פלוס אדיר לזכות פוצ’טינו, אבל הופך את ההתמודדות שלו איתם ככוכבי-על לקלה יותר, כיוון שהם לא הגיעו מבחוץ ככוכבים, אלא הפכו לכאלו תחתיו.
לעומת זאת, ריאל מדריד בנויה מ-11 הארי קיינים (לפחות תיאורטית ובעיני עצמם), עם רף ציפיות בשמיים, כשהתחרות בליגה היא ליאונל מסי ולא ג’יימי וארדי (טוטנהאם לא הצליחה להתמודד על אליפות אפילו מול לסטר) ובכל זאת מצופה ממנה לזכות באליפות, רבע גמר צ’מפיונס זו בדיחה כי התרגלו לחצאי גמר אחרי 8 שנים רצופות, ומדד הסבלנות ל’תהליכים’ ו’בניה’ עומד על אפס, גם אצל הקהל וגם אצל ההנהלה.
זו הבעיה הגדולה של פוצ’טינו, יחד עם ה-0 העגול בטור התארים. הוא מאמן מצויין (למעט החולשה שלו בהכנה למשחקים נקודתיים כפי שכתבתי כאן בעבר), שהייתי שמח לראות בקבוצה שלי (עד הגעת סולשיאר והצלחתו. טפו טפו), אבל אני לא יודע כמה הוא יצליח בריאל. יתכן והוא יזדקק לזמן שלא בטוח שריאל מדריד מסוגלת לתת לו. הוא בוודאי יתקל בקשיים איתם לא נפגש מעולם - ציפיות, לחץ, סוללת כוכבים במאות מיליוני יורו. יכול להיות שיתמודד איתם מיידית ובהצלחה, אך אין לכך שום ביסוס על פי נסיון העבר, כי הוא עבד עד כה במועדונים בהם בנה קבוצות בתהליך די ארוך. זה לא הסגנון של ריאל מדריד, ואם אני הייתי פוצ’טינו, הייתי נשאר בטוטנהאם או מחכה לקבוצה גדולה שסביר יותר שתיתן לי זמן לעבוד (יונייטד, יובנטוס, באיירן).
הרקורד המזעזע של סולארי בברנבאו
ריאל מדריד גמרה את העונה בחודש מרץ לראשונה מזה עשור. ומעבר לכך, הכותרת במארקה צורמת, יותר נכון המספרים פשוט אדומים. סנטיאגו סולארי הוא המאמן עם מאזן הבית הגרוע ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד. במשחק הנעילה של שלב הבתים מול צסק"א מוסקבה, ספג סולארי תבוסה 3:0 וזה היה הפסד הבית הראשון שלו. בליגה הוא פתח עם שלושה נצחונות רצופים, הפסד בהמשך לריאל סוסיאדד(2:0), והתייצב פחות או יותר עד להפסד מול ג’ירונה והבעיטה בדלי עם המפלה 2:1, וכמובן שהשיא הגיע עם שלושה הפסדים בשבוע האחרון - פעמיים בקלאסיקוס ותבוסה מול אייקס(4:1), ההפסד, הכי גדול של ריאל מדריד באירופה בברנבאו.
סנטיאגו סולארי הפסיד כמעט מחצית ממשחקי הבית שניהל! הוא הפסיד ב-6 מתוך 14 שהם למעשה 42.86%. בליגה המאזן שלו עומד על 5 נצ’ ו-3 הפס’, בצ’מפיונס הוא הפסיד בשני משחקי הבית שלו, ובגביע ניצח בשלושה משחקים והפסיד פעם אחת. לז’ולן לופטגי, לשם השוואה, מאזן בית הרבה יותר טוב! לופטגי הפסיד פעם אחת בשבעה משחקים בברנבאו, כשריאל נכנעה 2:1 ללבאנטה במחזור האחרון לפני הקלאסיקו. מנגד, ברור שלוח המשחקים שלו היה קל יותר. סולארי גם השווה את השיא העגום של קרלוס קיירוש הפסיד בארבעת משחקי הבית האחרונים בעונת 2003/04 החשוכה.
בהמשך הטבלה נמצאים ארנסיו איגלסיאס שהפסיד ב-30% ממשחקיו בסנטיאגו ברנבאו, אחר-כך חואן דה קרר, ואחר-כך חואנדה ראמוס שהפסיד 21.43% ממשחקי הבית שלו. חואנדה ראמוס כזכור הפסיד לליברפול בשמינית גמר ליגת האלופות והובס נגד ברצלונה מה שהביא לעוד שני הפסדי בית עד לסיום העונה. אחריו ניצב חורחה ואלדאנו(20% הפסדים), לופטגי עם 14.29%, ואז ניצב זידאן שהפסיד ב-11.43% ממשחקי הבית שלו. המאזן נהרס כהוגן בעונתו האחרונה בתפקיד, עם ההדחה בגביע מול לגאנס דווקא בברנבאו, ההפסד ליובה בגומלין וכן עוד שלושה הפסדי ליגה.
בהמשך ניצב ויסנטה דל-בוסקה שהפסיד רק ב-8.77% ממשחקיו כמאמן ריאל מדריד. בין השנים 2000/01 ועד 2002/03, ריאל נחלה שני הפסדי בית בלבד בליגה, פעמיים למאיורקה. במקום השלישי עם אחוז ההפסדים הנמוך ביותר נמצא רפא בניטס(8.33), ומצד שני הוא הובס, אתם זוכרים, בקלאסיקו בצורה מזעזעת. במקום השני ניצב קרלו אנצ’לוטי עם 7.02%, רק מה לעשות שבעונת הדסימה הוא הפסיד במשחקי הבית גם לבארסה וגם לאתלטיקו, ובעונתו השנייה במועדון זכור הפיאסקו נגד שאלקה. במקום הראשון ניצב בגאון ז’וזה מוריניו שהפסיד רק ב-5.68% ממשחקי הבית. שלושה בעונת הבכורה שלו בתפקיד, שניים בעונתו השנייה(פעמיים לברצלונה), ואף לא הפסד אחד בעונתו השלישית.
ובחזרה לסולארי. במארקה דווח אתמול על פגישה בינו לבין הנשיא בשעות הצהריים כשההנחות היו שפרס, שנשאר באצטדיון לאחר התבוסה נגד אייקס והלך הביתה רק בשעה 2:15 לאחר שיחות עם כל החונה דירקטיבה, צפוי לפטרו. במארקה נכתב שהמאמן ‘הולך עד המוות’ עם הרעיונות שלו ושהוא שלם לחלוטין עם הספסול המתמשך של מרסלו ואיסקו. סולארי לא הוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת אך לא אהב את ההתנהלות של איסקו גם מחוץ למגרש וטען שעלה במשקל. הוא חושב שהוא שילב צעירים בצורה טובה, או בגלל פציעות או בשל כושר מאוד ירוד של שחקני המפתח. הוא כן מתחרט על כך שלא הצליח להפיק יותר מבייל ואסנסיו.
בטח שמתם לב שבשעות האחרונות מדווח בספרד על פיצוץ בין הקפטן ראמוס והנשיא פרס, כשהאחרון זעם על השחקנים לאחר ההפסד המשפיל מול אייקס ואמר שהם ביזו את המועדון ושמקומם של אף אחד לא מבוטח לקראת העונה הבאה. הקפטן ראמוס התעצבן, לא נשאר חייב ואמר, לפי הדיווחים - “תשלם לי ואעזוב”. ראמוס אגב לא כתב לאוהדים דבר ברשתות החברתיות לאחר ההפסד מול אייקס. מי שכן עשה את זה היה לוקה מודריץ’ שהיום צייץ: " השבוע הכי קשה בקריירה שלי, אבל הצלחה היא לא לעולם לא ליפול אלא תמיד לקום כל פעם מחדש".
לאורך ההיסטוריה המועדון תמיד העניק גב בלתי נגמר לכוכבים שלו, בשנים האחרונות אני מדבר בעיקר על בייל ובנזמה ונניח טוני קרוס, תמיד מאמנים הוחלפו כמו גרביים והיו חלשים, אפילו קאפלו כמעט פוטר. אני מרוצה שכביכול השחקנים מבינים שלשחק בריאל מדריד זה לא מובן מאליו. מצד שני מאוד מלחיץ אותי הפיצוץ הזה עם ראמוס, אחרי שכריסטיאנו(למרות השמועות) וזידאן(הלם) עזבו - מבחינתי הכל כבר יכול להיות, ופרס לא יודע לסיים יפה - היירו, ראול, קסיאס, אפילו כריסטיאנו.
2/3 מהווינריות וכוח ההרתעה שלנו אבד בקיץ ולאבד גם את ראמוס זה פשוט פסיכי, מכה מקצועית קשה, בטח לאור היכולת האיומה של ואראן, וראמוס נראה לא רע למרות שהוא משחק מספר מוגזם של משחקים ולא נח לרגע, וכמובן גם מכה רגשית, לא יכול לתאר את ריאל מדריד בלעדיו. ראמוס חייב להיות חלק מריאל מדריד החדשה זו שבונה את עצמה כמעט מאפס.
שישב בשקט ראמוס. פרז צודק במליון אחוז באמירה שלו ואם לא טוב לראמוס שייקח את הכסף שלו ויעזוב. אף אחד לא מעל המועדון, בטח שלא ראמוס. ולא, זאת לא כפיות טובה, כמו שהוא עזר למועדון הרבה ככה הוא גם עלה לנו הרבה. אבידה מקצועית זה בטוח לא, ראמוס בלם מצויין (לפעמים) אבל יש לו מח של ציפור ולי הוא הוכיח שאי אפשר לסמוך עליו. בטח ובטח מאז שצץ לנו הביטוי המפגר הזה “בלם עם נשמה של חלוץ” .
אלה עם נבואות הזעם לקראת המשחק לא דיברו על החיסרון של ראמוס, הוא עשה טעות שמתאימה יותר לשחקן צעיר מבחינת הראיון לאחר המשחק נגד אייקס וההודאה הזו, אבל הוא לא היה חלק מהפיאסקו בניגוד לואראן לדוגמא. הוא שחקן ההגנה הטוב ביותר שלנו העונה. הוא שיחק כבר 39 משחקים העונה, תוסיפו לו את המשחקים במדי ספרד בניגוד לפיקה לדוגמא, גם זה משפיע.
במהלך קיץ 2015 כשעשה לנו את המוות ואיים לעשות ‘ויברח’ למנצ’סטר יונייטד מאוד התאכזבתי ממנו ואמרתי שככה הוא רוצה לקבל את סרט הקפטן? הוא יהיה קפטן פח, אבל הוא צודק במה שאמר - ההנהלה אחראית, בגדול. אי-אפשר לוותר על המנהיגות והווינריות שלו ואלה יותר מדי טלטלות תוך שנה אחת.
אני חלילה לא אומר שראמוס צודק וזו לא בדיוק האמירה שציפיתי ממנו, הוא צריך להרגיע, לכתוב לאוהדים שהמועדון יחזור בעונה הבאה חזק וטוב יותר, להיות עדיין הפנים של ריאל מדריד החדשה, אבל להגיד שאם מחר הוא עוזב זה כמו עלה נידף ברוח? לא.
כתוב בתחילת ההודעה הראשונה בנושא של ראוליטו.
מסכים עם הכל, ראמוס מחזיק מעצמו יותר מדי. נראה שבשנים האחרונות הוא מחפש יותר לכבוש
מאשר להוריד את ממוצע הספיגות שלנו. לפעמים יש לו משחקים של להקליט לשמור וללמד, רוב הזמן
הוא יוצר את רוב החורים, גם את ההגנה הוא לא מנהל טוב כי אני לא זוכר מתי לאורך עונה משחק ההגנה
שלנו הצטיין. לדעתי בקיץ נגמר הזמן של פרות קדושות והגיע הזמן לבנות את הקבוצה הגדולה הבאה שלנו.
אני חושב שכל הבלאגן הזה שקורה בקבוצה עכשיו הוא טוב. הכותרות של “סולארי לא ישאר” “ראמוס רוצה לעזוב” “מרסלו סיכם ביובה” מראה שהקבוצה סוף סוף קיבלה את הכאפה שהגיעה לה.
היה ברור שפלורנטינו יתעורר רק אחרי כישלון קולסאלי וזה בדיוק מה שקרה השנה, צריך קצת אקשן וצריך ניקוי אורוות.
כך היה: המהפכות של פלורנטינו פרס בריאל מדריד
ריאל מדריד תמיד הייתה רכבת הרים, והקבוצה בעידן פלורנטינו פרס - במיוחד. לקראת המהפכה הצפויה בקיץ, במארקה כתבו על כל מהפיכות העבר של פלורנטינו פרס בריאל מדריד , שמגיעות תמיד אחרי שנה של ריקנות - שנים ללא תואר משמעותי. מהניסיון למשהו חדש עם קמאצ’ו הרס"ר על הקווים ב-2004, דרך הצערת הקבוצה בקיץ 2005 עם רוביניו וראמוס, פרויקט הגלאקטיקוס2 וגם הקיץ המוצלח של אנצ’לוטי בדסימה. גם מיתוסים ואגדות ענק בריאל מדריד לא תמיד שרדו…
קיץ 2004
העונה הכושלת של קרלוס קיירוש הסתיימה במקום הרביעי המעליב וחמישה הפסדי ליגה רצופים. היה ברור שהמאמן לא ימשיך. הגלאקטיקוס לעומת זאת נשארו במועדון. ריאל ניסתה דבר חדש עם חוסה אנטוניו קמאצ’ו וצירפה שני בלמים - ‘החומה’ וולטר סמואל מרומא בתמורה ל-25 מיליון יורו וגם האנגלי הפצוע הכרוני ג’ונתן וודגייט. מוריינטס חזר מהשאלה אחרי עונת שיא במונאקו וכשהמאמן ביקש קשר אחורי - פטריק ויירה, הוא קיבל חלוץ - מייקל אואן מליברפול. בטור העוזבים ניתן למצוא את אסטבן קמביאסו שהתפתח באינטר להיות שחקן נפלא. המהפכה הצליחה? לא ממש. בינואר הגיע תומאס גראבסן הדני כדי לעשות סדר במרכז השדה, וגם מאמן חדש קצת קודם לכן - ואנדרליי לושמבורגו. ריאל דלקה אחרי ברצלונה אך סיימה בידיים ריקות ונאחס שמינית הגמר החל.
קיץ 2005
קיץ 2005 עמד בסימן מהפכת הצעירים. לואיס פיגו, הגלאקטיקו הראשון, עזב את הקבוצה והצטרף לאינטר. גם מייקל אואן נמכר אחרי שניוקאסל הגישה עליו הצעה טובה ורכשה אותו בסכום כמעט כפול ממה ששילמה ריאל מדריד. וולטר סמואל חזר לארץ המגף אחרי עונת בכורה כושלת. ריאל שמה את ידיה על הנסיך הברזילאי רוביניו שעבר בכורה מחשמלת וההילייט העיקרי היה ילד הפלא סרחיו ראמוס, רכש העשור, שהצטרף 32 דקות לסגירת חלון ההעברות בתמורה לסעיף השחרור שלו. ג’וליו בפטיסטה שכבש שערים רבים בסביליה, הגיע אף הוא, בעוד צמד האורוגוואים לא הצליחו. המהפכה הצליחה? לא ממש. עונת פרווה עם פציעות של רונאלדו וראול, קצת קסם מצד גוטי-זידאן-רוביניו(המשחק נגד סביליה) וזהו-זה. הקוסם זידאן אמר שלום.
קיץ 2009:
“היינו כחולמים”. אם היו מספרים לכם שפלורנטינו פרס, שאמנם חזר שאפתן אחרי שלוש וחצי שנים בחוץ וראה כיצד הקבוצה שלו מתפוררתב אירופה, היה משקיע רבע מיליארד יורו ומנחית את מיטב כוכבי תבל בברנבאו - לא הייתם מאמינים. החיים הם לא משחק פיפה. או שבעצם כן? בזה אחר זה הגיעו כריסטיאנו רונאלדו, השחקן הטוב בעולם ששבר את שיא ההעברות, קאקא(הגלאקטיקו הראשון בפרויקט הזה), צ’אבי אלונסו, קארים בנזמה וגם שחקנים משלימים יותר כמו אלבארו ארבלואה האקס שחזר במחיר נמוך, הפירט אסטבן גראנרו ועוד. ריאל הייתה צריכה לשחרר שחקנים. היא מכרה את רובן וסניידר ב-40 מיליון יורו סה"כ כדי להחזיר השקעות. המהפכה הצליחה? לא ממש. ריאל שוב הודחה בשמינית הגמר ובליגה למרות עונה טובה עם 96 נקודות - סיימה רק במקום השני. המאמן מנואל פלגריני פוטר בסיום.
קיץ 2010:
המאמן המנצח של העשור הקודם, אלוף אירופה והטרבליסט הטרי, ז’וזה מוריניו, קיבל את הג’וב הנחשק בעולם - לאמן את ריאל מדריד, וחתם רשמית ימים ספורים אחרי שזכה עם אינטר בליגת האלופות בגמר שנערך בברנבאו. מוריניו הביא איתו את ריקרדו קרבאליו מצ’לסי במחיר מגוחך והוסיף מקצה שיבצורים לסגל החזק הקיים, לצד הויתור על אגדות העבר - ראול וגוטי ששוחררו תוך יום אחד בהחלטתם. אנחל די-מאריה הגיע ב-33 מיליון יורו, מסוט אוזיל הגרמני המוכשר הגיע במחיר נמוך משום שהיה בשנה אחרונה לחוזה בוורדר ברמן, וכן הצטרפו סמי קדירה ופדרו לאון שנכשל, בדומה לסרחיו קנאלס. המהפכה הצליחה? ריאל חטפה מאניטה בקלאסיקו הראשון אך סיימה את העונה עם זכייה בגביע המלך ובעונה השנייה 2011/12 זכתה באליפות ענק, אליפות המאה נקודות ו-121 שערי זכות. העונה השלישית לעומת זאת, הסתיימה בטעם מר. סיפור האליפות נגמר מוקדם מדי, ריאל כשלה מול דורטמונד בחצי גמר הצ’מפיונס ובגמר גביע המלך הפסידה לאתלטיקו מדריד.
קיץ 2013:
מוריניו היה מאמן גדול אבל איבד את חדר ההלבשה, כך שריאל מדריד הייתה צריכה סבא טוב כמו דוד קרלו אנצ’לוטי שזכה באליפות עם פאריס סן-ז’רמן והיה מומחה לליגת האלופות. ביום הגעתו הבטיח לפרס במשרד בולדבבאס - “אביא את הדסימה”. ריאל ביצעה שינוי ענק בסגל. היגואין נמכר לנאפולי לאחר שמאס בספסולו, ראול אלביול וחוסה קאייחון עשו גם כן את דרכם החוצה לנאפולי, קאקא שוחרר בחינם ומסוט אוזיל נמכר ברגע האחרון לארסנל שהפכה אותו לקשר היקר בתולדותיה. ריאל מדריד העלתה שחקנים צעירים מעולים מהקאנטרה, החזירה את קרבחאל מהשאלה, הימרה על ייראמדי ואיסקו מנבחרת ספרד הצעירה וגם הנחיתה את הגלאקטיקו גארת’ בייל מטוטנהאם אחרי משא-ומתן ארוך ומתיש. המהפכה הצליחה? קרלו אנצ’לוטי עמד במילתו ואחרי עונה גדולה באירופה וגמר סופר מותח ומרגש מול אתלטיקו - החזירה את הגביע עם האזניים הגדולות אחרי 12 שנה. בייל כבש גם בגמר גביע המלך נגד ברצלונה, שער ענק. טרבל היסטורי נמנע עם פספוס אליפות הליגה, כרגיל.
קיץ 2015:
המהפכה הפחות גרנדיוזית ארעה בקיץ 2015, לפחות מבחינת הסגל. קרלו היה אהוב על השחקנים אך הנשיא פרס היה נחרץ - “בכדורגל צריך לקבל החלטות קשות” ולאחר שאנצ’לוטי לא זכה באף תואר גדול והודח בחצי גמר ליגת האלופות מול יובנטוס אחרי 1:1 בברנבאו, הגיע הגרזן. רפא בניטס חזר הביתה והוצג בדמעות במסיבת העיתונאים. ההילייט העיקרי היה הפרידה העצובה מאיקר קסיאס וגם התיקון למחרת לא הצליח לתקן את העלבון של המדרידיסטאס. בגזרת הרכש, מתאו קובאצ’יץ’ השחקן המוכשר של אינטר הגיע בתמורה למחיר גבוה, ודנילו שחתם עוד במרץ הגיע מפורטו. דווקא שני שחקנים שהגיעו בפרופיל נמוך - לוקאס ואסקס שעבר מאספניול בתמורה למיליון יורו, וקאסמירו שסיים את השאלתו בפורטו - התגלו כשחקנים חיוניים, תשאלו את זידאן. המהפכה הצליחה? בניטס לא ממש התחבר למדריד, הקבוצה הובילה את הטבלה אך הפסידה בפיחואן והובסה בקלאסיקו וזמן קצר אחר-כך רפא פוטר. זידאן נזעק להציל את המולדת והביא את הגביע ה-11.
הסבר של החלטות ה-VAR האחרונות
סולארי:"יש שחקנים שלא נמצאים ברמה המתאימה. והם יודעים"
לפי ההערכות המאמן סנטיאגו סולארי יפוטר מייד לאחר המשחק נגד ויאדוליד מחר(21:45). המאמן הגיע באיחור של שעה למסיבת העיתונאים והכתבים כבר החלו להריח את הספקולציות. בכל-מקרה, סולארי נשמע מאוד לחוץ לקראת המשחק מחר ואמר את הציטוט שבכותרת בלי פילטרים. הנה דבריו::
המצב שלו. “אלה לא הערכות שאני צריך לעשות, אני המאמן וכמו כולם, אני מנסה לתת את הטוב ביותר שיש לי כדי שהקבוצה תשתפר. זה בטח לא הרגע הכי יפה שלי, כולנו פה, המטרה היא תמיד לשכוח ממה שהיה ולתקן במשחק הבא. אני תמיד אתן את הטוב ביותר כפי שעשה מהיום הראשון שהגעתי לכאן, לא כמאמן אלא כשחקן”.
הקפטן ראמוס יסע לויאדוליד[למרות שהוא מושעה]. “אין צורך לחזור ולשאול אותי עליו, אנחנו מדברים כל יום, הוא קפטן נהדר ועושה הכל למען הקבוצה, אנחנו גאים בו”.
על איסקו. “נושאים משמעותיים כאלה ואחרים מטופלים בתוך המערכת באופן פנימי ובצורה מקצועית. כדי לשחק אתה צריך לשים את עצמך קודם כל במצב פיזי אידיאלי ולאחר מכן לשמור עליו ולהיות נחוש”.
הכושר של השחקנים. “הרוב נמצאים בשיאם, אבל יש כאלה שלא והם יודעים את זה, אמרתי להם את זה”.
העיכוב במסיבת העיתונאים [סולארי נשאל על כך שזה לא נורמלי] . “הדברים שקורים בתוך המועדון יישארו אך ורק שם, דברים בחדר ההלבשה. אנחנו מאוד קפדניים בביקורת העצמית גם אחרי הנצחונות, מיום ליום. גם ביום טוב בו אנחנו מנצחים אנחנו תמיד מחפשים לתקן ואת הדברים הרעים במצבים טובים”.
המטרה. “אנחנו נתמודד עם המשחקים שנותרו עד לסיום, בשיא המקצועיות והמחוייבות. מי שיתן את עצמו למען הסמל ישחק, מי שמסתתר או מורד - לא. צריך לעבוד קשה ולשמור על המועדון הזה, להוסיף כמה שיותר נקודות עד לסוף ולשחק כמו קבוצה. נצטרך את כולם, את מי ששמח ומי שעצוב. כולם פה נמצאים תחת זכוכית מגדלת לקראת העתיד, גם השחקנים”.
מסר לאוהדים. “זה רגע עצוב וכואב אבל עבור כולם, אנחנו מאוכזבים גם בשבילם, אבל זה כישלון אחד שלא עומד בכנה אחד עם הכרת תודה לצוות שהשתלט על ליגת האלופות, קבוצה שהייתה אלופת אירופה אלף ימים. זו קבוצה מפוארת שכתבה פרק מפואר בהיסטוריה. התקופה הזו ראויה לתשואות כמו שעכשיו אנחנו ראויים לביקורת”
אני כל כך אוהב את מה שהוא אומר. זה פשוט לא הוגן, לא מכבד וחולני אך ורק מצד פלורנטינו לעשות דברים כאלה. הוא תמיד ייזכר מאוחר ויהיה נפוח מהתחת וזה תמיד יהיה על חשבון שחקנים וצוות ובעיקר-שחקני עבר. אנחנו לא צריכים לספור כמה שחקנים עבר גדולים עברו פה ועזבו כלא היו ומבחינתי לפחות, זה לא הוגן כלפיי סולארי. יכול להיות שהוא לא מאמן גדול, אבל אני חושב שפלורנטינו חיפש שעיר לעזאזל. הוא וביבי יכולים להיות חברים טובים. אני עם סולארי.
רמון קלדרון, נשיאנו לשעבר, טוען שזידאן אמר לא ו-90% שמוריניו יגיע אחרי המשחק נגד ויאדוליד
https://twitter.com/beINSPORTS/status/1103986835745730560?s=19
