דבר התקשורת :: Rueda de prensa

[Raulito-7]

רוברטו קרלוס הגדול בראיון מרתק בו הוא סוקר את 11 השנים שלו בריאל מדריד.

הבכורה בלבן: “תפסתי את עצמי בשיערות שלא היו לי. מול 80 אלף איש בברנבאו, אמרתי לעצמי ‘זה מדהים. כמה אנשים. רק שלא אטעה’. זה היה אחד הימים הכי טובים בחיי”

על לורנצו סאנז: “הוא היה האיש שהביא אותי למועדון. רק הזיכרון של לורנצו גורם לי לחייך. למרות שהיה נשיא, מעל הכל הוא היה אוהד. הוא חי למען ריאל מדריד. כשעשינו תיקו או הפסדנו הוא לקח ללב והשאיר אותנו לבד. אבל כשזכינו בתארים, הוא היה הראשון שחיבק אותנו. הוא היה כמו אבא בשבילנו. מעולם לא קראתי לו לורנצו”.

לה ספטימה: “סבלנו באותה עונה בליגה ועבור יובה זה היה גמר שלישי ברציפות. בלילה שלפני הגמר, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לישון. בדרך כלל הלכנו לישון בשעה 22:00 בלילה, אבל באותו לילה ישבנו בלובי בארבע לפנות בוקר, סיפרנו אחד לשני סיפורים. לא פחדנו, אבל היה לנו הרבה כבוד ליובנטוס. ניצחנו לא רק בכדורגל אלא במוטיבצייה. לא רשכח את הנסיעה לסיבלס ושמאות-אלפים חגגו עם צעיפים וחולצות. זה רגע השיא שלי”.

גלאקטיקוס: “הייתי גאה להשתייך לגלאקטיקוס. היינו מגיעים לחדר ההלבשה, מתיישבים, מסתכלים סביב ורואים את המנצח של הבלון ד’אור, שחקן השנה בספרד, פיצ’יצ’י, השוער הטוב בעולם. להיות חלק מחדר הלבשה כזה - זו חוויה אדירה. לפעמים הייתי יושב וחושב 'תראה מאיפה הגעת ותסתכל איפה אתה עכשיו. הייתי גאה”.

משחקו האחרון בלבן: “משחק האליפות נגד מאיורקה בברנבאו. אני זוכר היטב, 17 ביוני 2007. היינו בשוויון קודות עם ברצלונה, שהתמודדה מול חימנסטיק. אם שנינו ניצחנו, ידענו שנשמור על התואר, בזכות המשחקים ישירים נגד בארסה. פיגרנו 1:0, אבל במחצית השנייה חזרנו וניצחנו 1:3. זה היה ניצחון מדהים”.

“אבל מה שאני זוכר יותר באותו היום היה הדרך בה האוהדים התייחסו אלי. כולם ידעו שזה משחק הפרידה שלי. דייוויד בקהאם גם עזב. זה הרגע שבו הבנתי מה עשיתי למועדון. זה הרגע שבו הבנתי כמה הקהל אוהב אותי”.

[Raulito-7]

כפי ששמתם לב, מגרשה של קסטיליה, האצטדיון על שם אלפרדו די סטפאנו - יהיה “הסנטיאגו ברנבאו החדש” כשהליגה תחזור. המגרש משמש את ריאל בדרך כלל לאימונים חגיגיים בערב חג המולד, כאלה שפתוחים לקהל. ריאל מדריד תקבל אישור מהליגה לארח את המשחקים בדלתיים סגורות במגרש העומד בקריטריונים ובכך להאיץ את עבודות השיפוץ בברנבאו ואפילו לחסוך טיפה. ריאל לא שיחקה משחק בית מחוץ לברנבאו מאז 1994 כשניצחה 2:5 את ראיו. עד לסיום העונה מחכות לנו אייבר, ולנסיה, מאיורקה, חטאפה, אלאבס ו-ויאריאל.

חלק משחקני הסגל כמו פדה ואלוורדה, רודריגו ומריאנו (הפיצ’יצ’י של המגרש הזה) כבר שיחקו שם וכמובן נאצ’ו, קאסמירו וקרבחאל. זידאן רשם שם את הבכורה כמאמן כשהפסיד לחטאפה כמאמן קסטיליה, והאימון הראשון שלו כמאמן הקבוצה הבכירה נערך שם גם כן.

[Raulito-7]

זוכרים את איבן הלגרה , הבלם שרשם שמונה עונות בלבן? הספרדי שכבש לא פעם ב-346 ההופעות בלבן, עלה להתקפה בראיון בספרד וסיפר על הכעס של השחקנים כשנודע להם שדל-בוסקה יפוטר. וגם: המסיבות עם רונאלדו והקשר עם שחקני העבר. אל תחמיצו

הגלאקטיקוס : “הברזילאים חיו את החיים שלהם, הם אהבו לבלות, הם משחקים כמו שהם במציאות - מחייכים. הם גרים יחד. הם לא רצו להיות לבד. אבל הדיבורים על כך שהיו לנו אימונים בצהריים הם לא נכונים. רוברטו קרלוס צחק, הוא הגזים. לא יצאנו בלילות שלפני משחק, היינו מקצוענים. לואיס פיגו, דיוויד בקהאם וזינדין זידאן היו מאוד מקצוענים. לעתים שחקנים בכירים יצאו מוקדם יותר מאחרים”.

יום הולדתו של רונאלדו היה אחר, זו הייתה מסיבה גדולה. הלגרה נזכר: “הייתי יחד עם אשתי והגיע אוטובוס עם המון נשים. אשתי אמרה לי באותו רגע לעוף הביתה, וגם אשתו של פיגו אמרה לו את אותו הדבר. לאחר הזכייה באליפות אנחנו השחקנים עשינו מסיבה גדולה בביתו, נשארתי ער עד השעות הקטנות”.

אגב, במיוחד בשבילכם: אלבארו ארבלואה עונה לצ’אבי: “מזל? זה התירוץ שאומרים כשאין לך איך להסביר איך קבוצה זוכה שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות ובסך הכל ארבע זכיות בחמש שנים. משהו שאף קבוצה לא עשתה”.

[Raulito-7]

"מבצע ואראן" קוראת הכותרת של שער ה-AS. הבלם הצרפתי חגג אתמול (שבת) את יום הולדתו ה-27 ועל מעמדו אין עוררין. הבעייה היא שחוזהו מסתיים ב-2022 ומצד המועדון טרם שוחחו איתו על המשכיות. כששקל לעזוב, כסף לא היווה את הבעיה ולכן חוזהו לא שודרג. נכתב על העונה הגדולה של הבלם - עם 3,000 דקות (שלישי מבין שחקני הסגל), ארבעה כיבושים (כמו השיא שלו ב-2016/17) וכשהוא נראה היטב ונמנע מפציעות. מנגד, הגדולות של אירופה חולמות לקבלו בחינם בעוד שנתיים. פ.ס.ז’ ומנצ’סטר יונייטד כבר בדקו לא פעם. בברנבאו בוטחים בואראן ומצבם של ראמוס ומיליטאו מחזק אותו עוד יותר.

נכתב שואראן חשב על יציאה מאיזור הנוחות שלו לאחר שמונה שנים מטורפות בריאל ולכן היו לו ספקות מסוימות, אך הדברים השתנו. קודם כל הוא הבין שזה בלתי אפשרי לעזוב אחרי עונה קטסטרופלית כמו ב-2018/19, כשהוא הקפטן הרביעי (וכיוצא בזה השחקן הרביעי הוותיק בסגל), ומעבר לכך חזרתו של זיזו, האיש שעשה הכל לצרפו - שיפרה את מצב רוחו. התפשטות נגיף הקורונה עצרה את כל שוק הכדורגל העולמי כיום אך זה הזמן להתחיל להזיז מנועים.

[Raulito-7]

ב-AS נכתב שוב על ה “סודקו” של זינדין זידאן לקראת שלבי ההכרעה של העונה. השאלות הבוערות הן: מרסלו שהרשים בקלאסיקו או פרלאן מנדי כמגן שמאלי, כל אחד ויתרונותיו בחצי אחר של המגרש| האם להמשיך עם איסקו בהרכב או לא - היה בכושר מעולה אך זו שאלה של מערך| וכן איזה קשר וותיק ישלם את המחיר כשצמד הבטון פדה ואלוורדה וקאסמירו ימשיכו להחזיק את האמצע. וגולת הכותרת היא “טריו התקפי חדש”, כמו שהמאמן רצה לראות בתחילת העונה - מרקו אסנסיו-אדן הזאר-קארים בנזמה. כמובן שזה לא קרה אף פעם במשחק רשמי לאור הפציעה של הספרדי. הוא והבלגי יהיו כשירים. אשתקד כבשו 27 שערים (21 מהם של הזאר) ולפני שנתיים 28. זידאן בטוח שככה “הגולים יחזרו”.

בנוסף, נכתב כי במועדון יבקשו מהשחקנים לקצץ בשכר ב-30% לקראת העונה הבאה, בלי קשר למתווה העונה, שכן המועדון יפסיד הרבה מהמשחקים הצפויים ללא קהל בתחילת 20/21.

---

סבלנו העונה מספיק מכדורגל הגנתי, אפור, איטי. מגניב אם שוער שלנו יזכה בזאמורה אחרי מיליון שנה אבל אנחנו לא יכולים להיות אתלטיקו. אני בעד מרסלו, מודה ומתוודה. איסקו? שאלה של מערך. אני בהחלט רוצה לראות את אסנסיו והזאר משחקים. ככה המצב ישתפר. לא בהרבה, במעט…

[Carvajal]

@Raulito-7

הוא והבלגי יהיו כשירים.

הזאר כשיר ישר לתחילת האימונים מחר? כלומר אמור להיות כשיר לגמרי לתחילת המשחקים?

[nourba]

מעולם לא דמיינתי לעצמי לראות את קרוס כ’'כ שמח לשחק בכדור

אפילו הוא

[Alex]

עוד דבר שיהיה מעניין לראות הוא איך שאלת אורך הסגל תשפיע על האליפות בלו"ז כזה. אני אופטימי.

[Carvajal]

אין ספק שאנחנו ביתרון בגזרה הזו.
הסגל שלנו רחב מאוד ויאפשר רוטציות ומנוחה במצב של משחקים גמורים (למרות שאנחנו לא גומרים משחקים מוקדם כבר 3 שנים). בכל אופן, במידה והשחקנים ישמרו על כשירות ונוכל לבצע 5 חילופים כאשר הזאר ובנזמה בהרכב ויהיה לנו ספסל נהדר של אסנסיו, וינסיוס, רודריגו, איסקו /מודריץ/ואלורדה, מריאנו, חאמס, מרסלו/מנדי ועוד ועוד…

עריכה: שכחתי שגם בייל קיים.

[Raulito-7]

ב-AS נכתב הבוקר על מחשבה חדשה של זידאן: אסנסיו כ-‘9’ מזויף כגיבוי לבנזמה . זה קורה לאור הפציעות של יוביץ’ ומריאנו. אסנסיו התאמן בשלושת האימונים עד כה בדיוק באותו קצב של חבריו, הותיר את הפציעה מאחור וכבר לא יכול לחכות להופעת הבכורה שלו העונה/ ב-2016/17, עונת הבכורה, כבש עשרה שערים - הכובש השישי בטיבו בקבוצה, וכעבור שנה הבקיע 11 והיה מלך השערים הרביעי אחרי כריסטיאנו, בייל ובנזמה, על אף שבמספר הדקות דורג רק 13. הוא שיחק בעמדה הזו עם לופטגי כמאמן במחצית אחת במשחק הכנה נגד יובנטוס וכבש צמד. שוב נזכיר את תמונת המצב העגומה בהתקפה: בנזמה כבש 19 ואחריו ראמוס עם שבעה (ארבעה בפנדלים) ורודריגו.

[Raulito-7]

אחלה שער של עיתון :

התגעגעתם לכותרות מפוצצות בעיתונים? ב-AS נכתב על “הטרינדט” של הסנטיאגו ברנבאו המחודש ב-2021 - הכירו את ה-H-H-M - הזאר-הולאנד-אמבפה. ריאל מדריד רוצה להגשים את הפנטזיה של האוהדים ושעם המגרש המחודש יהיו חגיגות ענק. הגיל הממוצע של הטריו ההתקפי אז יהיה 24.3, לעומת 25.6 של ה-BBC בעונת הבכורה שלהם בקבוצה. הבלגי שלא הצליח העונה יותר מדי יהיה בן 30. עוד נכתב שבמועדון יתגברו על משבר הקורונה ולא רוצים לחזור על הטעות ההיסטורית עם הוויתור על לבנדובסקי. ריאל הייתה מזוהה לאורך כל ההיסטוריה שלה עם חוד אימתני. מפושקאש-חנטו-די-סטפאנו, שנות ה-80 העליזות בהמשך, דרך ראול-שוקר-מיאטוביץ, הגלאקטיקוס ועוד. על הספסל יחכו מרקו אסנסיו וצמד הברזילאים הצעירים רודריגו ו-ויניסיוס ג’וניור. ומי שכמובן יפנה את מקומו הוא בנזמה. הגיע הזמן.

[Paco-Pavon]

@Raulito-7

הכירו את ה-H-H-M

נשמע מעולה.

וברצינות רגע - בימים רגילים אני מתייחס להודעות על סוף עידן בנזמה כהודעות על סיום עידן ביבי. על אחת כמה וכמה במצב הנוכחי.

[Raulito-7]

המאמן זינדין זידאן התראיין לאתר הרשמי והביע אופטימיות: “אני רואה את העתיד טוב. אנחנו שמחים לחזור לשחק, מקווים לעשות זאת שוב בקרוב. השחקנים עבדו יפה בבית והם במצב פיזי טוב. הפצועים התאוששו גם כן כעת אנחנו עושים יותר טקטיקה ומשחקי כדור. השחקנים יודעים שנותרו 11 משחקים והם רוצים לתת פיניש טוב כדי לזכות בתואר. זכייה בתארים היא ב-DNA של המועדון הזה”.

עוד לגבי זידאן, שער ה-AS הבוקר דן בכך שעם האפשרות לביצוע חמישה חילופים במשחק הגיעה ‘שעת המחליפים’. זידאן יוכל להשתמש במדיניות הרוטציות שלו בדיוק כמו בעונת הדאבל 2016/17. זוכרים את חאמס ומוראטה סוגרים עניין בקלות יחד עם אסנסיו? המחליפים פירקו 2:6 את דפור, השיגו 2:3 דרמטי על גיחון בזכות איסקו וניצחו בקלות גם את אייבר ולגאנס כדי שהחבר’ה האחרים יוכלו להתפנות לצ’מפיונס (רונאלדו). ועכשיו מגיע זמן ההוכחה של השחקנים עצמם. אותו חאמס שנשכח, גבייל, ואולי יוביץ’ כשיחזור מפציעה. המנטרה “כולם חשובים, אנחנו זקוקים לכולם” - מגיעה. עוד נכתב על כך שהיו הרבה פציעות בבונדסליגה - לא פחות מ-8. וזיזו חושש מכך.

בנושא אחר: מרסלו שוחח עם אמיליו בוטראגיניו בראיון ואמר: "מה שגורם לי אושר הוא המחשבה לרצות לנצח כל הזמן, וריאל מדריד לימדה אותי. זכינו שלוש פעמים ברציפות בצ’מפיונס וארבע פעמים בחמש שנים, עשינו היסטוריה, אבל אנחנו רוצים לזכות עוד. מה שקרה - קרה, ואנחנו רוצים להמשיך לנצח. התארים האלה מסמנים את הסיפור והקריירה.

“כשהגעתי לריאל ידעתי שזה מועדון גדול אבל מהרגע שנכנסתי פנימה הבנתי כמה הכל אפילו עצום יותר. ידעתי שעליי לחכות להזדמנות שלי ולהילחם על כך. לא הרמתי ידיים מעולם. עבדתי קשה ולמדתי מכולם בכל אימון ובכל משחק. עליי להיות אסיר תודה על כך יום ששיחקתי כדורגל במועדון הטוב בעולם והייתי בריא. ההגעה לריאל הייתה משהו יפה, חלום שהתגשם, חוויתי המון רגעים קסומים ולילות מופלאים, אבל רגע השיא היה מבחינתי היום בו הוצגתי במועדון”.

“אחת המטרות שלי היא להשאיר מורשת. כשאני מסתכל אחורה אני שמח על כל מה שלמדתי כל יום. ההישג הגדול שלי הוא שכיבדתי וקיבלתי כבוד מכולם. להיות סגן הקפטן של ראמוס זו אחריות עצומה. אנחנו מנסים להפוך הכל למושלם. ריאל מדריד לימדה אותי ענווה, שאין בלי לחימה עד הסוף, להיות מנצח, זה משקל כבד על הכתפיים ללבוש את החולצה של ריאל מדריד. אני מי שאני בזכות ריאל מדריד”.

[Raulito-7]

בתקשורת עוסקים הבוקר בזידאן. נכתב ב-AS שהמטרה היא להגיע בשיא המוכנות לגומלין נגד סיטי באיתחאד בחודש אוגוסט, והדרך לשם עוברת עם זכייה באליפות. במארקה מנגד גורסים כי המאמן תחת זכוכית מגדלת וכלל לא בטוח שימשיך במועדון אם לא יזכה בתואר, ואפילו יש סקר אוהדים בנדון (למרות שהרוב חושבים שימשיך בכל מקרה).

ובהקשר זה, כמה מילים על זידאן ועבודתו העונה: שני דברים ברורים - אי זכייה באליפות, על אחת כמה וכמה העונה - זה כישלון. ועוד דבר - הוא חייב להמשיך. אני חושב שזיזו הצליח לייצב את הקבוצה אחרי פתיחת עונה בינונית אבל מאז ההדחה מהגביע על ידי סוסיאדד - זה לא זה. הוא עשה הרבה דברים טובים ובראש ובראשונה פדה ואלוורדה וגם רודריגו שנזרק למים העמוקים בתזמון מצוין והוכיח את עצמו. הוא נתן להזאר את כל הזמן שבעולם וזה לא עזר. מנגד, אולי הוא פגע ברודריגו והוציא אותו מפורמה, הקרדיט לבייל היה מוגזם והכדורגל מאוד הגנתי ולא מאפיין את המועדון. כאן זה לא אתלטיקו…התוצאות נגד קבוצות הצמרת מעולות, נראה מה יהיה.

[titi_camara]

כבר לא אכפת לי אליפות או לא, רק שהכדורגל יחזור, אני אפילו מתחיל להתגעגע לוניסיוס.

[Raulito-7]

בספרד חוזרים לעסוק לאט לאט בכדורגל. בקרוב תחודש רשמית העונה, כשבארסה מוליכה בשתי נקודות יתרון. ב-AS בדקו את המאזן של שתי הגדולות ב-11 מחזורי הסיום של העונה והתוצאות לא מעודדות. “מדריד מפסידה בסיום”, נכתב. בעשור האחרון, רק פעמיים ריאל השיגה יותר נקודות מבארסה, ופעמיים זה לא עזר לה: ב-2010/11 לריאל של מוריניו היה יתרון זניח של 28 נק’ לעומת 25 של בארסה, וגם כאשר זיזו השיג 33 מ-33 בישורת האחרונה של 2015/16 - בארסה הוכתרה כאלופה. גם בעונות האליפות שלנו ב-2011/12 ו-2016/17 - לבארסה היה מאזן טוב יותר. מוריניו השיג 27 נקודות ב-11 מחזורי הסיום ב-2012, כולל ניצחון בקאמפ נואו, ופפ השיג 28. ב-2016/17 ריאל נכנעה בקלאסיקו כמובן, היא השיגה 28 נק’ לעומת 30 של בארסה. ב-2013/14 ו-2014/15 ריאל נכנעה לבארסה בקלאסיקוס הישירים ודעכה.

המאזן המלא:

2018/19: ריאל - 17 נק’, בארסה - 24 נק’| הטבלה: 1. ברצלונה, 3. ריאל מדריד
2017/18: ריאל - 22 נק’, בארסה - 24 נק’| הטבלה: 1. ברצלונה, 3. ריאל מדריד
2016/17: ריאל - 28 נק’, בארסה - 30 נק’| הטבלה: 1. ריאל מדריד, 2. ברצלונה
2015/16: ריאל - 33 נק’, בארסה - 22 נק’| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד
2014/15: ריאל - 28 נק’, בארסה - 29 נק’| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד
2013/14: ריאל - 20 נק’, בארסה - 24 נק’| הטבלה: 2. ברצלונה, 3. ריאל מדריד
2012/13: ריאל - 27 נק’, בארסה - 29 נק’| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד
2011/12: ריאל - 27 נק’, בארסה - 28 נק’| הטבלה: 1. ריאל מדריד, 2. ברצלונה
2010/11: ריאל - 25 נק’, בארסה - 22 נק’| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד
2009/10: ריאל - 28 נק’, בארסה - 31 נק’| הטבלה: 1. ברצלונה, 2. ריאל מדריד

[Raulito-7]

ויניסיוס ג’וניור מככב על השער המארקה הבוקר ואומר בראיון: " אנחנו רוצים לזכות באליפות הזו בשביל לשמח את הקהל ". הוא אומר שהקבוצה הייתה טובה מברצלונה בשני הקלאסיקוס ובכלל לאורך הליגה, מדבר על תקופת ההסגר הלא פשוטה (התמודד עם מכה כפולה - גם במולדתו ברזיל המצב היה לא טוב) ועל כך שחשש בשלב מסוים שהכדורגל לא יחזור. הוא מדבר בצורה סופר-בוגרת ולא מתרגש מהביקורת על כך שהוא מתקשה לכבוש שערים - “אני הכי תובעני מכולם, אני מנסה להשתפר בכל אימון ובכל משחק, אחרת זה חוסר כבוד לכדורגל”. הראיון המלא בפנים

בשער ה-AS נכתב היום על הזאר ו-ויניסיוס שלא פתחו יחד באף משחק העונה. “הזאר נכנס - ויני יוצא” . הבלגי סבל מפציעות, וכשכן שיחק - לעתים רודריגו הוצב בצד ימין, לעתים בייל, ובחלק מהזמן היה מערך של ארבעה קשרים מרכזיים. הם היו יחד על המגרש רק במשך 87 דקות - 9 מהן בתבוסה נגד פ.ס.ז’, 23 נגד ברוז’ בברנבאו, חצי שעה נגד לבאנטה ו-25 נגד בטיס. זה לא קרה מאז ה-2 בנובמבר 2019, בקיצור. “ב-11 המתחילים אין מקום לשניהם גם יחד”. ויניסיוס כבש נגד ברצלונה ובישל נגד סיטי והיה בכושר טוב פחות או יותר לפני הפגרה. עוד נכתב שויניסיוס שיחק העונה רק 48 דקות בכנף ימין, כלומר 3.6% מסך הדקות. וכעת נכנס למשוואה שחקן חדש: מרקו אסנסיו. ויני יתנחם בכך שכבש העונה כבר ארבעה שערים, יותר מכל העונה הקודמת אם נתעלם ממספריו בקסטיליה.

[Carvajal]

אומנם זה לא השרשור “שלי”, אבל הכותרת של האס הבוקר צדה את העין שלי.
מדובר שם על חזרת הליגה בין ה-8 ל-14 ביוני, אבל החלק המעניין מבחינתי הוא שהאס בחרו לשים את השחקן המוביל/ מזוהה עם כל קבוצה ויצא ש-4 מהם הם שחקני ריאל מדריד:
קובו ממאיורקה, אודגארד מסוסיאדד, אוסקר רודריגז מלגאנס וכמובן השחקן המוביל שלנו בנזמה

[Raulito-7]

ראמוס ומודריץ’ משחזרים את השער בגמר הדסימה
שש שנים אחרי הזכייה המדהימה בליגת האלופות - הלה-דסימה, ב-24 במאי 2014 - מודריץ’ המבשל וראמוס הכובש שיחזרו את השער בראיון לאתר הרישמי.

לוקה מודריץ’ הרים את אותה הקרן, סרחיו ראמוס נגח לרשת וגרם להתפרצות של שמחה. שש שנים לדרמה עוצרת הנשימה בגמר הדסימה נגד אתלטיקו מדריד השניים “שחזרו” את המהלך (דקה 92:48, זוכרים?) במתחם האימונים בתמונות ו-וידאו. וסיפרו על היום ההוא שלא נשכח לעולם ה-24 במאי 2014. ההמתנה בת 12 השנים שהייתה כמו נצח - באה לקיצה. ריאל מדריד אלופת אירופה שוב, וכיבוש אירופה החל מחדש עם ארבע זכיות בחמש שנים. בייל הבקיע בנגיחה אחרי מהלך ענק של די מאריה, מרסלו כבש את ה-1:3 ופשוט לא היה יכול לעצור את הדמעות יחד עם איקר, וכריסטיאנו היה חתום על ה-1:4 בפנדל על אדמת מולדתו. אל תדאגו, עוד נכתוב הרבה על המשחק הזה…

כך זוכר ראמוס את אותו הלילה: "במילה אחת הייתי אומר היסטורי. בשתי מילים - היסטורי וקסום מכיוון שריאל מדריד היא עולם קסום ויש לנו מזל רב להשתייך אליו. הדבר הראשון שעולה לי בראש כשאני חושב על ליסבון הוא הגביע, ליגת האלופות, אחרי כל כך הרבה שנים של מאמץ כדי להיות מסוגל ליהנות קודם ממעמד הגמר ההוא ואחר-כך שהצלחנו לזכות בתואר. אתה זוכר את כל משפחתך ואת ההקרבה והמאמץ של שנים רבות. זה היופי שבכדורגל, התגמול של היכולת זכייה ליגת האלופות ולהוסיף אותה לרזומה שלך.

זהות המועדון: “אני חושב על ה- DNA של ריאל מדריד, המאבק עד הסוף. כל עוד יש אפשרות, יש דקה או שנייה - תמיד הייתי מודע לכך שניתן לעשות זאת.”.

השער עצמו: “נכון שבסופו של דבר זה כדור נהדר, ביצוע ענק עם קפצה, ניתור, נגיחה קשה מול שוער כמו קורטואה שמכסה כמעט את כל השער. אני חושב שרק בפינה הקטנה שם הכדור היה יכול להיכנס. מודריץ’ הרים נהדר, הלכתי אחורה כדי שיהיה לי מקום לנוע. היו שם המון שחקנים - גודין, בייל, כריסטיאנו. נגחתי לפינה הרחוקה וזה נכנס. הכל היה בעשירית שנייה כשהל צפוף. אין לגודין זמן להגיע לשם, הוא שמר אחרים. התקדמתי. והיה ביצוע מושלם בדקה ה -93 שהעניק לנו את השוויון לפני ההארכה”.

מודריץ’ נזכר: “הייתי משוכנע שאנחנו הולכים להבקיע. הייתי מאוד רגוע, מתוך אמונה שאנחנו הולכים להבקיע שער. סרחיו היה במקום טוב, הוא הציב את עצמו טוב מאוד, ואז, הגיע המהלך ששינה את ההיסטוריה. זה היה מדהים”. “התאמנו הרבה במהלך העונה על קרן כזו. הכנסנו אותה גם למשחקים קודמים כמו ליגת האלופות כמו מול באיירן וכמה משחקי ליגה. היה חשוב לשים כדור טוב במקום בו הרמתי אותו, אבל אז סרחיו עשה מהלך טוב והנגיחה הייתה מושלמת”.

[Raulito-7]

זמן קפטן. כולנו מחכים כבר למשחק הראשון אחרי פגרת הקורונה הכפויה כאשר הקפטן סרחיו ראמוס יעלה לכר הדשא גאה עם סרט הקפטן. במארקה עשו מחקר על כל הקפטנים שענדו את הסרט ב-1089 המשחקים שקיימה ריאל במאה הנוכחית. 27 שחקנים שימשו כקפטנים, לא פחות.

ראול ניצב ראשון עם 298 משחקים, כשראמוס אחריו עם 46 משחקים פחות כלומר 252, ושימו לב למאזן התארים המרשים -לא פחות מ-11. איקר קסיאס שלישי עם 234 משחקים. היירו ענד את סרט הקפטן 108 פעמים, גוטי חמישי עם 57 משחקים ומרסלו שישי עם 53. פפה עם 21 משחקים, רוברטו קרלוס שהיה קפטן שלישי - עם 16 הופעות. בנזמה עם 11 וכריסטיאנו רונאלדו עם שבע פעמים בלבד.

קצת מספרים. נראה שבקרוב תגיע הכרזה רשמית יחד עם לוח זמנים מסודר שכדאי לשנן כשנותרו 11 מחזורים לסיום הליגה. בספרד שוב התעסקו בסטטיסטיקות ומספרים היסטוריים כשהפער בין ריאל השנייה למוליכה עומד על שתי נקודות. בעונת 2015/16 ניצחה ריאל בכל 12 מחזורי הסיום מה שלא הספיק לה לאליפות. שיא המועדון עומד על 15 ניצחונות רצופים בעונת 1960/61. 12 ניצחונות ליגה השיגה ריאל גם ב-2009/10 ו-2014/15. 11 ניצחונות רצופים הושגו בעונת האליפות עם מוריניו 2011/12 ו-1962/63.

אחד השחקנים שאנחנו הכי מתגעגעים אליו זה פדה ואלוורדה. הקשר הצעיר הנמרץ שחווה עונה מעולה ופתח בהרכב בצמד המשחקים הגדולים (בסה"כ העונה - שני שערים וארבעה בישולים ב-32 הופעות) - יודע היטב מה צריך להגיד במועדון הגדול מכל. “עלינו להיות מקצוענים, לאכול, לדאוג לעצמינו, התאמנו בבית כשלא הייתה ברירה, לבד, ועכשיו כקבוצה. אנחנו מתקדמים בעוצמה רבה. אנחנו צריכים לתמוך אחד בשני ולהיות מוכנים כשהמשחקים יחזרו. אני שמח לחזור להתאמן עם הקבוצה וליהנות מולדבבאס הנפלא”. כשנשאל על ליגת האלופות ענה: “יש לנו את הרצון, הכוח והשמחה לחזור, להילחם ולהעפיל לרבע הגמר. האמונה והרצון להילחם על כל התארים תמיד נמצאים אצלנו. נעשה הכל כדי להעפיל. אנחנו רוצים לזכות באליפות ולעבור את סיטי ברבע הגמר”.

הכדורגל חוזר אוטוטו, זה עניין של זמן, בטח לאחר אישורו של ראש הממשלה, ובמארקה מציגים את ההחלטות שזידאן חייב לקבל. קודם כל הצרפתי צריך לבחור במערך. חזרתם של מרקו אסנסיו שלא שיחק העונה וכן אדן הזאר - פותחת אפשרות גדולה ל-4:3:3. ויניסיוס צפוי לרדת לספסל במצב כזה, קאסמירו הוא באנקר ובעיקרון גם פדה, כאשר קרוס ומודריץ’ נלחמים על המקום הנוסף כשלגרמני יש יתרון על אף שסופסל נגד סיטי. איסקו יהיה הקשר הרביעי כשהצרפתי יחליט על מערך היהלום, כפי שקורה ברוב המשחקים הגדולים ובזכיות בצ’מפיונס ב-2017 ו-2018.

עוד סוגייה היא עמדת המגן השמאלי, מרסלו או מנדי, כאשר הברזילאי רשם 19 הופעות - לא רע בהתחשב בחמש הפציעות מהן סבל. לצרפתי יש 22 הופעות וגם מאזן נפלא הרבה יותר. מעבר לכך, זידאן ינצל את האפשרות לבצע חמישה חילופים ויעשה רוטציות. לוח השנה יהיה מטורף. שובו של יוביץ’ נראה רחוק וגם על מריאנו קשה לסמוך, אבל הסגל רחב בכל שאר עמדות המגרש.