מה נעשה בליגת האלופות עם הפאץ׳?
המספרים והרב-גוניות של חוסלו| ריאל מדריד פתרה את המשחק נגד חטאפה (0:2) בקלות רבה ולא מעט מכך נבע מהנוכחות של חוסלו בהרכב. “סוף סוף ‘9’ אמיתי”, נכתב עליו ב-AS. הוא איים על השער שש פעמים וכמעט בישל לוויניסיוס ג’וניור מעבר לצמד שלו. זה נראה מובן מאליו שימשיך בעונה הבאה. שימו לב שיש לו 13 שערים בכל המסגרות, שני רק לג’וד בלינגהאם.
אבל שימו לב לשורת המחץ שלו. בליגה, עם חוסלו על המגרש ב-1,065 דקות (53.78% ממספר הדקות) - ריאל מדריד כבשה 31 שערים וספגה ארבע פעמים בלבד. ללא נוכחותו של החלוץ - 915 דקות (46.22%) - ריאל כבשה 16 שערים (כמעט מחצית מהכמות) וספגה עשרה| מעבר לכך הוא מאוד מגוון. הוא רשם 62 איומים לשער העונה, כמו חלוץ אמיתי, 29 מהם למסגרת - כמעט מחצית. 29 היו ברגל ימין, 19 בראש ו-14 ברגל שמאל. האמת שבשמאל יש לו גול אחד - נגד חטאפה כאמור, השער השני. מתוך 19 הנגיחות שלו עשר היו למסגרת והוא כבש שש פעמים…
2 לייקים
אני מאמין שהמספרים מוטים, כי להרגשתי חוסלו משחק פחות מול הגדולות ויותר כמחליף והרי הדקות הטובות שלנו הן יותר בסופי משחקים. ועדיין בנרמול ל 90 דקות זה פשוט לא הגיוני: איתו התוצאה הממוצעת היא 2.62 כיבושים מול 0.34 ספיגות ובלעדיו 1.57 כיבושים מול 0.98 ספיגות! חייב לשחק יותר וגם מול הגדולות. לא נורא אם רודריגו וגם ויני ינוחו יותר, והוא חייב להיות אופציה לפני ברהים שנמצא גם הוא בפורמה, לפחות עד חזרת ויני.
2 לייקים
המארקה עם “ריאל מדריד היא מכונה של ניצחונות” שטרם נראתה. בצל כל הקשיים הקבוצה של קרלו אנצ’לוטי מנצחת ומנצחת בליגה ובליגת האלופות וכבר יש לה 29 ניצחונות ב-35 משחקים. את הסטטיסטיקה הזו כולנו כבר מכירים. מה שרבים לא יודעים זה שמדובר בשיא היסטורי. ריאל מעולם לא הגיעה למספר ניצחונות כה גבוה בשלב הזה של העונה. ב-2011/12, בעונת הדסימה וב-2014/15 היה לה ניצחון אחד פחות. ורק בעונת הדסימה היו לה רק שני הפסדים בכל המסגרות - כמו העונה.
לכבוד ציון הדרך של רודריגו שהגיע ל-250 משחקים בריאל מדריד במהלך שמינית הגמר נגד לייפציג - אז 250 משחקים בריאל מדריד בגיל 23 זה לא עניין של מה בכך. היו מעטים מאוד שעשו זאת לפניו או לחילופין שיחקו יותר משחקים במועדון הגדול בעולם בגיל 23. ויניסיוס ג’וניור חברו הטוב הוא אחד מהם. הנה זה:
-ויניסיוס ג’וניור רשם 225 משחקים בריאל בגיל 23.
-הבלם מנואל סאנצ’יס רשם 251 משחקים בגיל 23
-איקר קסיאס רשם 284 משחקים בריאל בגיל 23
-ראול שיחק כבר לא פחות מ-334 משחקים בגיל 23
מסיבת העיתונאים של קרלו אנצ’לוטי לקראת המשחק נגד סלטה ויגו: - המאמן אומר שאדר מיליטאו וטיבו קורטואה יכולים לשוב לאחר פגרת הנבחרות.
המאמן אישר בצורה כזו או אחרת את הפרסום במארקה ואמר: “כן, ייתכנו רוטציות מחר”. על הליגה: “הלחץ של ברצלונה עלינו? הליגה עדיין פתוחה. אנחנו יודעים שיש לנו יתרון עליהן אבל הכל מאוד פתוח. כל משחק קשה”. על המשחק האחרון המשחק נגד לייפציג: “מעולם לא היינו בסכנה בזכות השער של ברהים במשחק הראשון”.
“עייפות פסיכולוגית? אמרתי את זה? אני לא זוכר… יכול להיות שבמשחקים כמו זה מול לייפציג יתרון קטן גורם לך להוריד מתח. הקבוצה שיחקה עם מעט דאגות, ככה זה. אולי לא לקחנו סיכונים. אני לא חושב שזו הייתה עייפות פסיכולוגית, אבל יצאנו עוד קצת במחשבה שיש לנו יתרון. ואני לא יודע איך להתכונן למשחקים כאלה, זה קרה לי בעבר, נגד שאלקה, נגד צ’לסי… אתה לא יכול להגיד: “אל תחשוב על היתרון” - כי אז השחקנים יחשבו רק על היתרון”.
“הורדנו את הרמה לצערי אחרי המשחק מול ג’ירונה, המשחק הכי טוב שלנו. עכשיו צריך לשפר, לתקן דברים. חסרה לנו אינטנסיביות מול לייפציג. זה רגע חשוב של העונה. לא שיחקנו טוב במשחק האחרון, מול האוהדים שלנו. עכשיו יש לנו הזדמנות נוספת מחר”.
“ויניסיוס? אף פעם לא ראיתי שחקן שנרדף כמוהו. אני לא צריך לדבר איתו על ההתנהגות שלו. אף פעם לא ראיתי שחקן סובל כמוהו. אני לא שוכח ולא סולח. האנשים האחרים צריכים לשנות את הגישה שלהם כלפי ויניסיוס”.
על ג’וד בלינגהאם: “זה מקרה מצער. אנחנו חושבים שההרחקה מוגזמת. הוא לא העליב אף אחד. ג’וד מתלונן אבל גם כל שאר השחקנים, וחלקם הרבה יותר מבלינגהאם. ההשעייה שגויה. מחר הוא איננו? זה נכון. הוא עוזר לנו מאוד בהתקפה. ההגנה לא תשתנה בלעדיו. אחרים ישחקו”.
“לרודריגו חסרים שערים עכשיו? ההיסטוריה שלו מוצלחת, זכינו בליגת האלופות בזכות השערים שלו. הוא תמיד עוזר לנו”.
אני בדרך כלל לא מפרסם כאן מסיבות עיתונאים בטח לא לפני משחק ‘רגיל’ לחלוטין כמו נגד סלטה ויגו. אבל הוא קצת מעופף ומעצבן. הוא גם מודה שהוא לא יודע להכין קבוצה למשחקים כשיש לנו יתרון. אז מה עדיף היה, להפסיד 1:0 בלייפציג ולשחק קטסטרופה כמו נגד פריז סן ז’רמן? הזיה מוחלטת. לגבי רודריגו כבר נמאס לי לשמוע
אם יש משהו שאנצ’לוטי יודע לעשות זה לנהל חדר הלבשה ולדבר בראיונות ובמסיבות עיתונאים, אמר את כל הדברים הנכונים כהרגלו.
להגיד שהוא לא יודע איך להתכונן לנוקאאוט אם אנחנו מגיעים ביתרון ממשחק החוץ זו בושה וחרפה. הוא גם הזכיר בעצמו את המשחק נגד שאלקה לפני תשע שנים אז בהחלט היינו קרובים יותר להדחה. הוא פספס את הפואנטה כנראה שבמשחק בית צריכים לנסות לייצר כוח הרתעה ולשחק כדורגל טוב. זו לא הייתה המטרה היחידה “לעבור”, בטח יריבה נחותה מאיתנו (על הנייר, לא בצמד המשחקים) ובטח לא אחרי היכולת הלא טובה שלנו בליגה. לא משחקים כדורגל כבר חודש, בקיצור
תקרא אחי - הנה בספרדית:
“¿Dije eso? No recuerdo… Puede ser que en partidos como el del Leipzig una pequeña ventaja te haga bajar la tensión. El equipo jugó poco preocupado, eso es así. No arriesgamos en la presión, no creo que fuese cansancio psicológico, pero salimos un poco más pensando en que teníamos la ventaja. Y no sé cómo preparar partidos así, me ha pasado ya en el pasado, ante el Schalke, ante el Chelsea… No puedes decir: “No pienses en la ventaja”. Por que sólo piensas en la ventaja!”
איפה הוא אמר את זה ?
ראיתי את הריאיון הזה וזה עוד יותר הוריד לי מהקבוצה הזאת. נמאס לי מההתקרבנות הזאת. הפתרון שלהם להכל זה לבכות בלי להסתכל על עצמינו ולשפר דברים. כן, ויניסיוס מעצבן והתגובות שלו עודדו את היריבות להתנקל אליו, ג’וד מציק המון לשופטים, וכל הפסטיבל הזה שהמועדון ממשיך אותו עם הריאיונות והתשדירים רק מזיק לנו. הקבוצה לא מרוכזת בכדורגל והאווירה סביב המועדון הפכה להיות עכורה ולא נעימה.
אני באמת לא מבין למה היינו צריכים לרדת לרמה הזאת. אני בטוח שהיה אפשר להילחם בטענות שאנחנו נהנים משופטים מבלי להסריח בעצמינו.
שיתוף הפעולה ביניהם עובד נהדר. תשאלו את לייפציג, את ג’ירונה, את ברצלונה. ויחד איתם על המגרש - ריאל מדריד קטלנית. אבל ויניסיוס ג’וניור וג’וד בלינגהאם הם גם “צמד מוזר מאוד” כפי שנכתב במארקה. זה הזוי לחלוטין שרק ב-19 מ-41 משחקיה של ריאל הם שיחקו יחד - פחות מחצי. וגם נגד אתלטיק בילבאו זה מה שיקרה. האנגלי חוזר מההשעייה השערורייתית שלו והברזילאי ייעדר בשל צהובים. ויניסיוס החמיץ 13 משחקים - בעיקר פציעות. ג’וד החמיץ שבע רק בשל פציעות והיו השעיות.
ב-19 המשחקים בהם נפגשו העונה, הם יצרו שישה שערים ביניהם: ארבעה של ויני ממסירה של בלינגהאם ושניים של האנגלי עם אסיסט של הברזילאי.
בנושא אחר: לו היו שואלים את האוהדים את השאלה הזו בסקר לפני חודשיים או אפילו חודש - התשובה שלהם הייתה אחרת. בכל מקרה נשאל אתכם - מי השחקן הכי חשוב של ריאל מדריד העונה? דרגו את החמישייה. בסקר במארקה שעלה אתמול בלילה והצביעו מעטים יחסית - רק קצת יותר מ-1,500 - ויניסיוס ג’וניור תופס את ההולכה מג’וד בלינגהאם עם 44%, והאנגלי שני עם 39%. השאירו ליתר רק פירורים. טוני קרוס שלישי עם 14%, אחריו אנטוניו רודיגר עם תשעה אחוזים ואנדריי לונין עם שלושה אחוזים. דני קרבחאל ופדה ואלוורדה אולי מקופחים ואינם ברשימות. גם לא פרלאן מנדי (צוחק). טקבקו
מה שבאמת יפה בעונה הזו של הקבוצה הוא שיהיה מאד קשה לדרג את החמישייה הזו- יהיו כאלה שיגידו שג’וד הכי חשוב, יהיו כאלה שיגידו ויני, חלק ילכו על רודיגר ואחרים בכלל יגידו שפדה הוא הברומטר, קרוס הוא היציבות או השיפור של דני הם אלה שעושים את ההבדל.
הדבר העקבי היחיד בכל חוסר העקביות הזו של החיסורים והפציעות הוא שלא משנה באילו היעדרויות מדובר אנחנו ממשיכים לנצח וזה לזכותו של קרלו למרות כל הטענות שיש אליו (גם שלי).
7 לייקים
כתבה מעניינת שמספרת על רודריגו וההתפתחות שלו ככדורגלן. דיברנו לא מעט על היכולת שמושפעת מהאופי שלו, אבל אחרי שקראתי קשה להגיד שזה זה. אולי קצת אדישות. בכל אופן תהנו.
2 לייקים
מה יהיה עם הקפטן נאצ’ו?
אמיליו קונטררטס כבר עם הפנים קדימה תרתי משמע ומשוכנע שלהחלטות הקרובות יהיו השלכות: "קרלו אנצ’לוטי עלול לסיים (להזיז הצידה) את “איש המועדון האחד” החמישי של ריאל מדריד. הוא טוען שאם בהעדרו של אורליאן טשואמני, קרלו יבחר לפתוח בגומלין באיתיחאד עם אדר מיליטאו שרק עכשיו חזר לכשירות ולא עם נאצ’ו החייל הנאמן - זה יהיה הסוף. הקפטן לא יוכל לשאת את ההתעלמות הזו וייפרד בקיץ.
קרלוס פורחינס בטור דעה ב-AS על הקפטן: “נאצ’ו תמיד מספק את הסחורה” - נאצ’ו לא ממש אוהב את הקונספט ויש לו את הסיבות שלו. נראה שהאוטומט הוא לזלזל בו. מי יכול בכל כך הרבה תחומים בחיים, ביום ובלילה, להיות ‘צייתן’ ו’נחמד’. אבל אף אחד לא שיחק כמעט 350 משחקים במדי ריאל מדריד - חסרים לו עוד שניים, אולי ה-350 יהיה באיתיחאד? יש לו 24 תארים בארון המפואר שלו וגם 24 הופעות בנבחרת. בעוד חלק מחבריו לקבוצה לקחו את המקצוע בקלילות ואחרים לא צעדו בחדר כושר (מסוט אוזיל כנראה עשה זאת רק אחרי שפרש) - נאצ’ו כמו שעון שוויצרי, מתמודד עם האתגרים כולל הסוכרת. הוא תמיד טיפל בעצמו פי שלושה. רק בגיל 28 חווה את הפציעה הקשה הראשונה. הצלחה לא קשורה רק לגדולה אלא גם לעקביות. שחקן הבית הוא סלע שקרלו אנצ’לוטי, זינדין זידאן, סנטיאגו סולארי שרב עם כולם, גם רפא בניטס ואולי בטפטופים גם ז’וזה מוריניו - נאחזו בו בלי להתאכזב. אם נאצ’ו הוא קפטן מדריד ושיחק עבור מאמנים שזכו בעשרה תארי ליגת האלופות - יש סיבה לכך. הסיבה היא שהוא גם שחקן גדול.
גאה להציג לכם כתבה שלי ב-‘וואלה ספורט’ על לוקאס ואסקס - הגיבור האפור שהפך לשחקן מפתח בריאל מדריד.
צריך קצת מזל בכדורגל, אתם יודעים. דני קרבחאל בעונת השיא מאז 2017? אבל הוא מתח שריר באיתיחאד נגד מנצ’סטר סיטי. ואותו לוקאס שעלה, הוסיף מרץ וכבש בדו-קרב הפנדלים - פתח בהרכב בקלאסיקו והציג את משחקו הטוב ביותר בריאל - נגד היריבה נגדה עבר את ההסבה האמיתית לעמדת המגן. הערב, בהעדרו של קרבחאל - הוא שוב מקבל את הבמה. סיפורו של לוקאס שהדרך שלו לפסגה הייתה רצופה בעליות ומורדות אבל כעת אף אחד לא מעז לזלזל בו. בקאפו החדש (לא באמת)
7 לייקים
דיווחים של עבדלה בולמה (סוג של חפד של פסז) שקיליאן אמבפה חתם באיזור 21 לפברואר. אם זה נכון אז סנטי אאונה מתברג כעיתונאי טופ, כמו פבריציו, מטה מורטו, אורנשטיין וכן הלאה. שיחוק אדיר שלו. הוא דיווח על זה שזה חתום הרבה לפני שכל היתר דיווחו שהוא בכלל בחר בריאל מדריד.
2 לייקים
דני קרבחאל בריאיון מיוחד זוכה לשער המארקה ומצהיר לגבי נבחרת ספרד: “אנחנו אחת המועמדות הברורות לזכייה ביורו”. הוא עוד מספר: “אני שמח מאוד, הוקל לי וזה שחרור אותי שהכדורגל הוא כבר לא כל כך אובססיבי עבורי”. אחרי העונה ההיסטורית עם ריאל מדריד, המגן עדיין רעב מאוד.
“זה נכון שהשנה כבשתי הרבה יותר שערים והסיום של העונה היה מיוחד מאוד גם ברמה האישית. איך זה קרה? המאמן נתן לי יותר חופש להגיע לרחבה. אם ויניסיוס משחק באגף אחד ורוב תשומת הלב עליו, אני יכול להגיע. זו הייתה שנה עם הרבה ביטחון עצמי. לגבי הנגיחות, יש לי תזמון טוב והרבה פעמים זה עניין של נחישות ואגרסיביות, ללכת באמונה, לחפש מקום ברחבה ולהתגנב. הכל יצא נהדר”.
מה יצר את הרוח הזו של ריאל מדריד כמעט בלתי מנוצחת: “זה קצת מהכל. הכישרון, הדרך להתחרות ולעולם לא לזרוק את המגבת. הם יכולים להיות שלושת הבסיסים, ואז יש יותר ספציפיים, אבל אלה הם העיקריים. הכל הולך יד ביד. קרלו אנצ’לוטי אומר לנו שבריאל יש שחקנים טובים מאוד אבל רק עם כישרון אי אפשר לנצח. צריך נחישות, אגרסיביות, גישה וענווה. אבל ריאל מדריד לא בלתי מנוצחת, כדורגל הוא לא מתמטיקה”.
“אמרתי לאבי שאני אתרגש אם נזכה בליגת האלופות אם הוא ילווה אותנו. הוא הסתכל עליי ואמר לי שהוא הולך להעלות את זה עם הבוס”. “לפני כמה ימים שאל אותי אונאי סימון בשולחן אם הבנתי שזכיתי שש פעמים בליגת האלופות. עם הזמן אני חושב שאתן לזה הרבה יותר ערך. כעת המטרה שלי היא רק להגדיל את השיא. זה באמת בלתי נתפס. רק זכיתי בליגת האלופות עם ריאל, חגגנו שבוע ועכשיו היורו בפוקוס, חופשה, מתחילה עונה חדשה ויש לנו תואר אירופי על כף המאזניים. הכדורגל זה מרתון. אני חושב שביום שאפרוש אסתכל אחורה ואצפה בסרטונים”.
“המטרות שלי עכשיו? המטרה שלי היא להיות חלק מנבחרת העונה באירופה ה-XL, משהו שמעולם לא השגתי ושהייתי רוצה. גם להיות השחקן עם הכי הרבה תארים בריאל מדריד, זו משימה וחלום חשובים יותר”.
איך הוא הופך לשחקן טוב יותר כשהוא מתבגר: “זינדין זידאן עזר לי המון בזה. הוא אמר לי שעד היום האחרון שאתה פורש אתה יכול להשתפר. הכדורגל מתפתח כל הזמן. עליך להסתגל לשינויים שאתה חווה גם ברמה הפיזית. הכל ניתן לשיפור. אם כבשתי שישה שערים למה שלא אגיע לעשרה? יש מקום לשיפור טקטי כל הזמן. ברמת הביטחון תמיד הרגשתי הכי טוב, בזכות הסביבה הקרובה שלי, מהמשפחה מגיע הביטחון שלך. מבחינת ההצלחה זה גם חשוב. להיות גיבור בגמר, להבקיע, זה נותן ערך לעבודה שלך. בזכות העובדה שהפכתי לאבא, זה שחרר אותי, אני מפוקס בבן שלי. הכדורגל פחות אובססיבי. זה לא שהכדורגל תפס את המושב האחורי, אבל אני מרגיש חופשי”.
“הבלון ד’אור? מי שאני רואה עם הכי הרבה סיכויים לזכות - זה ויניסיוס ג’וניור. הוא היה פצוע לשלושה חודשים אבל זה לא מנע ממנו להבקיע הרבה שערים ולהיות מכריע בליגת האלופות ובלה ליגה. הוא וג’וד בלינגהאם עשויים להיות אלה שינצחו ויזכו בו. הפרס עבורי? לא…לא, אין סיכוי, אולי אם אבקיע 15 שערים ביורו”.
“נאצ’ו? בכנות, אני לא יודע מה הוא יעשה. יש לו ספקות. יש לו זמן להחליט. אני מקווה שהוא יישאר כי הוא שחקן מאוד חשוב עבורינו, מכל הבחינות, אבל כמו שאמרתי לגבי טוני קרוס למשל, תהיה החלטה אשר תהיה. הוא יבחר מה הכי נכון לו ואנחנו נכבד את זה”.
“מה כבר יש לומר על לוקה מודריץ’! הוא אחד הטובים בעולם. כדור הזהב. אני מקווה שלא יהיה לו את המשחק הכי טוב שלו בשבת. זה עימות מיוחד, מולו ביורו. אני אנסה להחליף איתו את החולצה ויודע שזה יהיה לא פשוט כי רבים ירצו”.
“קיליאן אמבפה? טוב, נו, מה יש להגיד! הוא שחקן ענק, ברמה עולמית. השחקנים הכי טובים צריכים לשחק בקבוצה הכי טובה כלומר בריאל מדריד. אני מאחל לו שלא יהיה לו יורו טוב, אבל שהוא יהיה הגרסה הכי טובה שלו מאוגוסט ואילך והוא יעזור לנו המון”.
“לאמין ימאל? דיברנו לפני כמה ימים, אמרתי לו שכשהייתי בן 17 חגגתי זכייה בליגת הנוער עם ריאל מדריד קסטיליה, והוא כאן, משחק ביורו עם הנבחרת הבוגרת ורלוונטי. בברצלונה הוא שחקן טוב ומרכזי, יש ממנו ציפיות. אבל…גם צריך למשוך לו באזניים לפעמים כדי שיעשה הגנה. סתם, אני צוחק, הוא שחקן מאוד מוכשר”.
הנאום בחדר ההלבשה לפני גמר ליגת הומות: “אני מתבייש! החמצתי רק גמר אחד בהיסטוריה שלי וזה היה בגלל הקורונה, בערב הסעודית. זה היה הגמר הראשון שבהיותי זמין, לא התכוונתי לשחק בו. חסוס נאבאס עשה את זה. העברתי את זה לקבוצה, שאני לא הולך לשחק, אבל כל אחד הוא חשוב. אמרתי להם שלא זכיתי באף תואר עם הנבחרת ושזה הרגע שלנו. קצת התרגשתי ובסוף הגורל איפשר לי לקחת את הפנדל האחרון”.
2 לייקים
נאצ’ו במסיבת עיתונאים של נבחרת ספרד: “אני עוזב מאושר, לא יכולתי אפילו לחלום על סוף כזה”. הוא אמר שקיווה שהכל יפתר לפני היורו - “תודה לאל שניצחנו את כל המשחקים בבית”.
“הייתי נותן לעצמי ציון עשר על פרק הזמן שלי בריאל מדריד, בכל הכנות”. הוא הוסיף כי הוא מקווה שדני קרבחאל יזכה בכדור הזהב.
“תודה רבה על הסבלנות בימים אלה ותודה על הכבוד כלפיי. אני דמיינתי שהשאלות הולכות לבוא לכאן. ההחלטה היא ההחלטה הכי קשה בחיי. זו החלטה מהורהרת אבל בטוחה . החלטה שאין לי ספק לגביה שאני עושה את זה בביטחון ובשלווה. המועדון חיכה לי עד הרגע האחרון שאחתום על חוזה”.
“אני צריך חוויה חדשה. יכולתי להחזיק מעמד עוד שנה אחת. הייתי שמח באותה מידה, אבל אתה יודע כמה זה תובעני. גם אם ננצח, שום דבר לא שווה כלום מלבד להיות במיטבי. אין כלום. כמובן שיש לי את השאיפה להמשיך ולנצח אני מוכן למה שמגיע ומאוד נרגש. בעונה הקודמת כבר היו לי ספקות והחלטתי להישאר. היה מרגש להיות הקפטן ורציתי להרוויח סוף כל כך יפה וזה לא תמיד אפשרי. הרגשתי אהוב, כמובן שיש רגעים קשים וכמובן שהם משפיעים עליי, אבל אין רגע טוב מאשר לסיים ככה. אני מקווה שיהיו הרבה שחקני נוער בריאל מדריד”.
הפרידה של קרוס וקנאתו: “קל לענות על זה. האמון שלי במועדון הוא כל כך גדול שהם חיכו לי לחתום לעוד עונה. יש לי הרבה על מה להיות אסיר תודה. הייתי שמח שמשהו יחתם מוקדם יותר. המועדון התנהג כל כך טוב שהוא אמר לי שאם הייתי רוצה לשנות את דעתי… הייתי רוצה להיפרד כמו קרוס, אבל אני לא צריך פרידה כזו כדי לדעת מה חושבים עליי במועדון הזה. השחקנים חשופים לסיטואציות מסוימות. אני אסיר תודה לנשיא ריאל מדריד שהוא כמו אבא”. הוא הוסיף: “אדבר עם המועדון על אירוע פרידה מאוחר יותר בוולדבבאס. זה לא היה סופי, לא חתמתי על חוזה במקום אחר ולכן לא יכולתי לזכות לפרידה כזו כמו של קרוס”.
“להיות בלם בריאל מדריד זה מאוד מסובך. אנחנו תמיד תוקפים ועם הרבה מרחבים מאחורינו. זה לא קל בגלל הדרישה לנצח בכל משחק. אפילו כל קדם עונה. כל עונה הצלחתי להפוך את המצב עם העבודה שלי”
לייק 1
לכבוד הצטרפותו של אנדריק לריאל מדריד ובתקווה שבעתיד יהיה חלק מהרשימה – דירוג הברזילאיים הגדולים ביותר של המועדון מאז ומעולם.
1.רוברטו קרלוס – משחקים: 527| פז"ם: 1996-2007| המגן השמאלי הטוב בכל הזמנים, מי ששינה את סגנון המשחק. סגר את האגף כמעט לבד במשך עשור. פלא של הטבע. הבעיטות החופשיות, הדהירות, התרומה להתקפה ואגף שמאל האגדי עם זינדין זידאן וגם עבודה הגנתית, החיוך. מיותר להרחיב. היה אלוף בעונת הבכורה וכך נפרד.
2.מרסלו – משחקים: 546| פז"ם: 2007-2022| זוכרים שהוא היה כפסע מהשאלה? אבל אלילו עמד על הרגליים האחוריות. עצם זה שלא מעט חושבים שמרסלו מאפיל על RC זה מסביר הכל. הילד עם הטכניקה העוצרת נשימה, החבר הטוב של כריסטיאנו רונאלדו, הפיניש במדהים של 2017-18. אחד הגדולים בתולדות המועדון בכלל.
3.קאסמירו – משחקים: 336| פז"ם: 2013-2014, 2015-2022| המפקד באמצע, הפרטנר המושלם שנתן שקט לטוני קרוס וללוקה מודריץ’. כבר בעונת הדסימה תרם את חלקו, זינדין זידאן הגיע והכניס אותו ל-11 והכל ברור. ידע לתרום גם שערים חשובים ולא רק גליצ’ים, ואיך קיצר את החופשה שלו אחרי ה-7:3 הנוראי נגד אתלטיקו מדריד – אהבה. נתנו כבוד לאיש שעושה את העבודה השחורה. ואולי גם עזב בזמן.
4.ויניסיוס ג’וניור – משחקים: 264, שערים: 83| פז"ם: 2018-? | מודה המקום הרביעי נטו כדי “לעצבן” אותו וכדי שייתן עוד עונת בלון ד’אור כמו בעונה שעברה. היו כאלה שהרימו ידיים לגביו. היו כאלה שהציקו לו. ויניסיוס ניצח את כולם, גם את אדן הזאר. מאז עונת הדאבל 2021-22 הכדור נכנס והוא וורלד-קלאס לכל דבר, אשתקד ראינו אותו מבקיע בכל המשחקים הגדולים ומקרקס את באיירן מינכן. המשך כך ילד. בקרוב, תוך עונה אם לא יהיו תקלות – יהפוך לברזילאי שכבש הכי הרבה שערים במועדון.
5.רונאלדו-פנומנו – משחקים: 177, שערים: 104| פז"ם: 2002-2007| מבחינת השם והמוניטין מדובר בברזילאי הגדול מכולם ללא ספק. מלך המונדיאל הגיע ב-2002 וזה היה חלום שהתגשם, ורשם עונת בכורה פנומנלית החל מהפרמיירה כמחליף עם צמד נגד אלאבס, שלושער באולד טראפורד ואליפות ראשונה בקריירה. גם העונה השנייה בה זכה בפיצ’יצ’י הייתה נהדרת, מוסרים לרונאלדו שיבקיע את ה-30 שלו, תמיד ינצח את הבלם ויעבור את השוער. היו רגעים אייקונים בלתי נשכחים. השאר היה פחות כיף, ועדיין תודה על הזכות.
6.רודריגו – משחקים: 216, שערים: 54 | פז"ם: 2019-?| מהירות – יש, סיומת – יש, תנועה חכמה – יש, דריבל – יש, שלווה במשחק – יש. אז מה חסר? קצת אבק כוכבים, קצת “מאניקיות” כמו של ויני, לא לריב עם יריבים אלא אמונה, לקחת על עצמך, לא להסתפק במה שיש. בכל עונה, לצד רגעים אייקונים כמו הוולה נגד צ’לסי או נס מנצ’סטר סיטי – הוא מוכיח לנו למה הוא מסוגל. ואז חוזר לתרדמת.
7.אדר מיליטאו – משחקים: 155| פז"ם: 2019-?| שחקן ההגנה היקר בהיסטוריה של ריאל מדריד, עשו כבוד. הגיע בזמן שסרחיו ראמוס ורפאל ואראן עדיין בשיאם כביכול ולקראת סוף העונה השנייה נכנס לעניינים. ב-2021-22 כבר קיבלנו את שר ההגנה עם תצוגת שיא בדרך לגביע ה-14 וכעת האתגר הגדול בקריירה שלו זה לחזור להיות אותו מיליטאו גם אחרי הפציעה הקשה. יישאר מפלצת פיזיות?
8.קאקה – משחקים: 120, שערים: 29| פז"ם: 2009-2013| עושים כבוד לגלאקטיקו הראשון של קיץ 2009. כבר בעונה השנייה הבנו שלא נקבל את קאקה של מילאן, אבל איזה שחקן הוא היה כשנחה עליו הרוח. הקלאסיקו הראשון למשל כשסידר כמה מצבים מעולים לחבריו, הגול בדרבי מהמקום בבעיטה מחוץ לרחבה וגם אחלה סופר-סאב בעונת האליפות 2011-12.
9.רוביניו – משחקים: 137, שערים: 35| פז"ם: 2005-2008| הגלאקטיקו של קיץ 2005, האיש שירש את מספר 10 מלואיס פיגו. עלה כמחליף נגד קאדיס וחולל פלאים. רק חבל ששלוש העונות שלו במדריד לא היו כמו הפרמיירה בה היה נראה כמו התשובה לרונאלדיניו. הגיע לקבוצה מזדקנת שחייבת דם חדש והיה טוב, לפרקים מצוין. אבל לא הפך לאחד השחקנים הטובים בעולם.
10.סאביו – משחקים: 160, שערים: 30| פז"ם: 1997-2002| שחקן לא רע בכלל שאם לא הפציעות היה תורם אפילו יותר. דריבליסט בחסד כיאה לשחקן ברזילאי, אחלה מחליף, שחקן 12-13 נהדר עם כמה רגעים אייקונים כמו הבישול לראול בגמר 2000, בקאמפ נואו באותה עונה.
נותרו בחוץ – לא לפי הסדר: אמרסון שהקהל שרק לו בוז די מהר פחות או יותר על סגנון המשחק שלו| סיסיניו שנתן חצי עונה מעולה ב-2005-06 כשהגיע בחורף| פלאביו קונססאו שהגיע בקול תרועה רמה בקיץ 2000 אבל היה בינוני מאוד למעט ניצוצות הגנתיים פה ושם| ג’וליו בפטיסטה עם המספרת ושער הניצחון בקלאסיקו, החזיק מעמד שנתיים ובין-לבין היה מושא
2 לייקים
אתמול בדיוק עברו שלוש שנים מאז נפרד מריאל מדריד וכעת, רפאל ואראן חתם רשמית בקומו האיטלקית, העולה החדשה לסרייה A שאותה מאמן ססק פברגאס. הבלם, בסה"כ בן 31, ישחק בקבוצה בשנתיים הקרובות יחד עם אפשרות לאופציה לעונה נוספת. הוא מקווה לסתום לכולם את הפה כפי שעשה למשל חברו איסקו בבטיס וקודם כל להימנע מפציעות אחרי הגיהנום במנצ’סטר יונייטד כשהתיר את חוזהו יחד עם המועדון. זו מדינה רביעית של רפא בקריירה אחרי צרפת, ספרד כמובן בפרק בריאל מדריד ואנגליה. “אני מתרגש מאוד להתחיל פרק חדש, אוהב את הפילוסופיה של המועדון לגבי הכדורגל, כשדיברנו זה היה קל להצטרף. אני מקווה שנשיג תוצאות טובות והמועדון יצמח”. בהצלחה.
לראות את וראן, אלוף ספרד, אלוף צ’מפיונס, זוכה מונדיאל ויורו לשעבר, כותב שהוא ‘סופר מתרגש’ ו’נורא גאה’ להתחיל לשחק בפאקינג קומו - שם בפרופורציה מאוד מסויימת את כל הודעות ה’התרגשות’ של שחקני כדורגל במעבר לקבוצות חדשות…
(מעבר לעובדה שזה סתם עצוב לראות את זה, מן הסתם)
2 לייקים