דבר התקשורת :: Rueda de prensa

מה נעשה בליגת האלופות עם הפאץ׳?

המספרים והרב-גוניות של חוסלו| ריאל מדריד פתרה את המשחק נגד חטאפה (0:2) בקלות רבה ולא מעט מכך נבע מהנוכחות של חוסלו בהרכב. “סוף סוף ‘9’ אמיתי”, נכתב עליו ב-AS. הוא איים על השער שש פעמים וכמעט בישל לוויניסיוס ג’וניור מעבר לצמד שלו. זה נראה מובן מאליו שימשיך בעונה הבאה. שימו לב שיש לו 13 שערים בכל המסגרות, שני רק לג’וד בלינגהאם.

אבל שימו לב לשורת המחץ שלו. בליגה, עם חוסלו על המגרש ב-1,065 דקות (53.78% ממספר הדקות) - ריאל מדריד כבשה 31 שערים וספגה ארבע פעמים בלבד. ללא נוכחותו של החלוץ - 915 דקות (46.22%) - ריאל כבשה 16 שערים (כמעט מחצית מהכמות) וספגה עשרה| מעבר לכך הוא מאוד מגוון. הוא רשם 62 איומים לשער העונה, כמו חלוץ אמיתי, 29 מהם למסגרת - כמעט מחצית. 29 היו ברגל ימין, 19 בראש ו-14 ברגל שמאל. האמת שבשמאל יש לו גול אחד - נגד חטאפה כאמור, השער השני. מתוך 19 הנגיחות שלו עשר היו למסגרת והוא כבש שש פעמים…

2 לייקים

אני מאמין שהמספרים מוטים, כי להרגשתי חוסלו משחק פחות מול הגדולות ויותר כמחליף והרי הדקות הטובות שלנו הן יותר בסופי משחקים. ועדיין בנרמול ל 90 דקות זה פשוט לא הגיוני: איתו התוצאה הממוצעת היא 2.62 כיבושים מול 0.34 ספיגות ובלעדיו 1.57 כיבושים מול 0.98 ספיגות! חייב לשחק יותר וגם מול הגדולות. לא נורא אם רודריגו וגם ויני ינוחו יותר, והוא חייב להיות אופציה לפני ברהים שנמצא גם הוא בפורמה, לפחות עד חזרת ויני.

2 לייקים

המארקה עם “ריאל מדריד היא מכונה של ניצחונות” שטרם נראתה. בצל כל הקשיים הקבוצה של קרלו אנצ’לוטי מנצחת ומנצחת בליגה ובליגת האלופות וכבר יש לה 29 ניצחונות ב-35 משחקים. את הסטטיסטיקה הזו כולנו כבר מכירים. מה שרבים לא יודעים זה שמדובר בשיא היסטורי. ריאל מעולם לא הגיעה למספר ניצחונות כה גבוה בשלב הזה של העונה. ב-2011/12, בעונת הדסימה וב-2014/15 היה לה ניצחון אחד פחות. ורק בעונת הדסימה היו לה רק שני הפסדים בכל המסגרות - כמו העונה.

לכבוד ציון הדרך של רודריגו שהגיע ל-250 משחקים בריאל מדריד במהלך שמינית הגמר נגד לייפציג - אז 250 משחקים בריאל מדריד בגיל 23 זה לא עניין של מה בכך. היו מעטים מאוד שעשו זאת לפניו או לחילופין שיחקו יותר משחקים במועדון הגדול בעולם בגיל 23. ויניסיוס ג’וניור חברו הטוב הוא אחד מהם. הנה זה:

-ויניסיוס ג’וניור רשם 225 משחקים בריאל בגיל 23.
-הבלם מנואל סאנצ’יס רשם 251 משחקים בגיל 23
-איקר קסיאס רשם 284 משחקים בריאל בגיל 23
-ראול שיחק כבר לא פחות מ-334 משחקים בגיל 23

מסיבת העיתונאים של קרלו אנצ’לוטי לקראת המשחק נגד סלטה ויגו: - המאמן אומר שאדר מיליטאו וטיבו קורטואה יכולים לשוב לאחר פגרת הנבחרות.

המאמן אישר בצורה כזו או אחרת את הפרסום במארקה ואמר: “כן, ייתכנו רוטציות מחר”. על הליגה: “הלחץ של ברצלונה עלינו? הליגה עדיין פתוחה. אנחנו יודעים שיש לנו יתרון עליהן אבל הכל מאוד פתוח. כל משחק קשה”. על המשחק האחרון המשחק נגד לייפציג: “מעולם לא היינו בסכנה בזכות השער של ברהים במשחק הראשון”.

“עייפות פסיכולוגית? אמרתי את זה? אני לא זוכר… יכול להיות שבמשחקים כמו זה מול לייפציג יתרון קטן גורם לך להוריד מתח. הקבוצה שיחקה עם מעט דאגות, ככה זה. אולי לא לקחנו סיכונים. אני לא חושב שזו הייתה עייפות פסיכולוגית, אבל יצאנו עוד קצת במחשבה שיש לנו יתרון. ואני לא יודע איך להתכונן למשחקים כאלה, זה קרה לי בעבר, נגד שאלקה, נגד צ’לסי… אתה לא יכול להגיד: “אל תחשוב על היתרון” - כי אז השחקנים יחשבו רק על היתרון”.

“הורדנו את הרמה לצערי אחרי המשחק מול ג’ירונה, המשחק הכי טוב שלנו. עכשיו צריך לשפר, לתקן דברים. חסרה לנו אינטנסיביות מול לייפציג. זה רגע חשוב של העונה. לא שיחקנו טוב במשחק האחרון, מול האוהדים שלנו. עכשיו יש לנו הזדמנות נוספת מחר”.

“ויניסיוס? אף פעם לא ראיתי שחקן שנרדף כמוהו. אני לא צריך לדבר איתו על ההתנהגות שלו. אף פעם לא ראיתי שחקן סובל כמוהו. אני לא שוכח ולא סולח. האנשים האחרים צריכים לשנות את הגישה שלהם כלפי ויניסיוס”.

על ג’וד בלינגהאם: “זה מקרה מצער. אנחנו חושבים שההרחקה מוגזמת. הוא לא העליב אף אחד. ג’וד מתלונן אבל גם כל שאר השחקנים, וחלקם הרבה יותר מבלינגהאם. ההשעייה שגויה. מחר הוא איננו? זה נכון. הוא עוזר לנו מאוד בהתקפה. ההגנה לא תשתנה בלעדיו. אחרים ישחקו”.

“לרודריגו חסרים שערים עכשיו? ההיסטוריה שלו מוצלחת, זכינו בליגת האלופות בזכות השערים שלו. הוא תמיד עוזר לנו”.


אני בדרך כלל לא מפרסם כאן מסיבות עיתונאים בטח לא לפני משחק ‘רגיל’ לחלוטין כמו נגד סלטה ויגו. אבל הוא קצת מעופף ומעצבן. הוא גם מודה שהוא לא יודע להכין קבוצה למשחקים כשיש לנו יתרון. אז מה עדיף היה, להפסיד 1:0 בלייפציג ולשחק קטסטרופה כמו נגד פריז סן ז’רמן? הזיה מוחלטת. לגבי רודריגו כבר נמאס לי לשמוע

אם יש משהו שאנצ’לוטי יודע לעשות זה לנהל חדר הלבשה ולדבר בראיונות ובמסיבות עיתונאים, אמר את כל הדברים הנכונים כהרגלו.

להגיד שהוא לא יודע איך להתכונן לנוקאאוט אם אנחנו מגיעים ביתרון ממשחק החוץ זו בושה וחרפה. הוא גם הזכיר בעצמו את המשחק נגד שאלקה לפני תשע שנים אז בהחלט היינו קרובים יותר להדחה. הוא פספס את הפואנטה כנראה שבמשחק בית צריכים לנסות לייצר כוח הרתעה ולשחק כדורגל טוב. זו לא הייתה המטרה היחידה “לעבור”, בטח יריבה נחותה מאיתנו (על הנייר, לא בצמד המשחקים) ובטח לא אחרי היכולת הלא טובה שלנו בליגה. לא משחקים כדורגל כבר חודש, בקיצור

תקרא אחי - הנה בספרדית:

“¿Dije eso? No recuerdo… Puede ser que en partidos como el del Leipzig una pequeña ventaja te haga bajar la tensión. El equipo jugó poco preocupado, eso es así. No arriesgamos en la presión, no creo que fuese cansancio psicológico, pero salimos un poco más pensando en que teníamos la ventaja. Y no sé cómo preparar partidos así, me ha pasado ya en el pasado, ante el Schalke, ante el Chelsea… No puedes decir: “No pienses en la ventaja”. Por que sólo piensas en la ventaja!”

איפה הוא אמר את זה ?

ראיתי את הריאיון הזה וזה עוד יותר הוריד לי מהקבוצה הזאת. נמאס לי מההתקרבנות הזאת. הפתרון שלהם להכל זה לבכות בלי להסתכל על עצמינו ולשפר דברים. כן, ויניסיוס מעצבן והתגובות שלו עודדו את היריבות להתנקל אליו, ג’וד מציק המון לשופטים, וכל הפסטיבל הזה שהמועדון ממשיך אותו עם הריאיונות והתשדירים רק מזיק לנו. הקבוצה לא מרוכזת בכדורגל והאווירה סביב המועדון הפכה להיות עכורה ולא נעימה.

אני באמת לא מבין למה היינו צריכים לרדת לרמה הזאת. אני בטוח שהיה אפשר להילחם בטענות שאנחנו נהנים משופטים מבלי להסריח בעצמינו.

שיתוף הפעולה ביניהם עובד נהדר. תשאלו את לייפציג, את ג’ירונה, את ברצלונה. ויחד איתם על המגרש - ריאל מדריד קטלנית. אבל ויניסיוס ג’וניור וג’וד בלינגהאם הם גם “צמד מוזר מאוד” כפי שנכתב במארקה. זה הזוי לחלוטין שרק ב-19 מ-41 משחקיה של ריאל הם שיחקו יחד - פחות מחצי. וגם נגד אתלטיק בילבאו זה מה שיקרה. האנגלי חוזר מההשעייה השערורייתית שלו והברזילאי ייעדר בשל צהובים. ויניסיוס החמיץ 13 משחקים - בעיקר פציעות. ג’וד החמיץ שבע רק בשל פציעות והיו השעיות.

ב-19 המשחקים בהם נפגשו העונה, הם יצרו שישה שערים ביניהם: ארבעה של ויני ממסירה של בלינגהאם ושניים של האנגלי עם אסיסט של הברזילאי.

בנושא אחר: לו היו שואלים את האוהדים את השאלה הזו בסקר לפני חודשיים או אפילו חודש - התשובה שלהם הייתה אחרת. בכל מקרה נשאל אתכם - מי השחקן הכי חשוב של ריאל מדריד העונה? דרגו את החמישייה. בסקר במארקה שעלה אתמול בלילה והצביעו מעטים יחסית - רק קצת יותר מ-1,500 - ויניסיוס ג’וניור תופס את ההולכה מג’וד בלינגהאם עם 44%, והאנגלי שני עם 39%. השאירו ליתר רק פירורים. טוני קרוס שלישי עם 14%, אחריו אנטוניו רודיגר עם תשעה אחוזים ואנדריי לונין עם שלושה אחוזים. דני קרבחאל ופדה ואלוורדה אולי מקופחים ואינם ברשימות. גם לא פרלאן מנדי (צוחק). טקבקו

מה שבאמת יפה בעונה הזו של הקבוצה הוא שיהיה מאד קשה לדרג את החמישייה הזו- יהיו כאלה שיגידו שג’וד הכי חשוב, יהיו כאלה שיגידו ויני, חלק ילכו על רודיגר ואחרים בכלל יגידו שפדה הוא הברומטר, קרוס הוא היציבות או השיפור של דני הם אלה שעושים את ההבדל.
הדבר העקבי היחיד בכל חוסר העקביות הזו של החיסורים והפציעות הוא שלא משנה באילו היעדרויות מדובר אנחנו ממשיכים לנצח וזה לזכותו של קרלו למרות כל הטענות שיש אליו (גם שלי).

7 לייקים

כתבה מעניינת שמספרת על רודריגו וההתפתחות שלו ככדורגלן. דיברנו לא מעט על היכולת שמושפעת מהאופי שלו, אבל אחרי שקראתי קשה להגיד שזה זה. אולי קצת אדישות. בכל אופן תהנו.

לייק 1

מה יהיה עם הקפטן נאצ’ו?

אמיליו קונטררטס כבר עם הפנים קדימה תרתי משמע ומשוכנע שלהחלטות הקרובות יהיו השלכות: "קרלו אנצ’לוטי עלול לסיים (להזיז הצידה) את “איש המועדון האחד” החמישי של ריאל מדריד. הוא טוען שאם בהעדרו של אורליאן טשואמני, קרלו יבחר לפתוח בגומלין באיתיחאד עם אדר מיליטאו שרק עכשיו חזר לכשירות ולא עם נאצ’ו החייל הנאמן - זה יהיה הסוף. הקפטן לא יוכל לשאת את ההתעלמות הזו וייפרד בקיץ.

קרלוס פורחינס בטור דעה ב-AS על הקפטן: “נאצ’ו תמיד מספק את הסחורה” - נאצ’ו לא ממש אוהב את הקונספט ויש לו את הסיבות שלו. נראה שהאוטומט הוא לזלזל בו. מי יכול בכל כך הרבה תחומים בחיים, ביום ובלילה, להיות ‘צייתן’ ו’נחמד’. אבל אף אחד לא שיחק כמעט 350 משחקים במדי ריאל מדריד - חסרים לו עוד שניים, אולי ה-350 יהיה באיתיחאד? יש לו 24 תארים בארון המפואר שלו וגם 24 הופעות בנבחרת. בעוד חלק מחבריו לקבוצה לקחו את המקצוע בקלילות ואחרים לא צעדו בחדר כושר (מסוט אוזיל כנראה עשה זאת רק אחרי שפרש) - נאצ’ו כמו שעון שוויצרי, מתמודד עם האתגרים כולל הסוכרת. הוא תמיד טיפל בעצמו פי שלושה. רק בגיל 28 חווה את הפציעה הקשה הראשונה. הצלחה לא קשורה רק לגדולה אלא גם לעקביות. שחקן הבית הוא סלע שקרלו אנצ’לוטי, זינדין זידאן, סנטיאגו סולארי שרב עם כולם, גם רפא בניטס ואולי בטפטופים גם ז’וזה מוריניו - נאחזו בו בלי להתאכזב. אם נאצ’ו הוא קפטן מדריד ושיחק עבור מאמנים שזכו בעשרה תארי ליגת האלופות - יש סיבה לכך. הסיבה היא שהוא גם שחקן גדול.