תוצאות די מפתיעות למען האמת, בטח ביחס למה שהולך כאן בפורום. התוצאות הרבה יותר מזכירות דווקא את הטענות מהצד השני של הפורום, שרומזות מתחילת העונה שפלורנטינו הוא האשם המרכזי במצב בשל ניהול סגל לא מוצלח שמזכיר לכאורה את קדנציית הגלאקטיקוס הראשונה.
מה שכן - איפה שלי אישית כן יש תחושה של ניהול לא מוצלח בכלל (שלא לומר חובבני ממש), זה שמעבר לסגל הלא מאוזן שדשנו בו כבר רבות - היה הלך רוח מסויים גם בתקשורת המדרידאית וגם כאן בפורום, לפיו אם ריאל הייתה מצליחה להוציא רמונטדה מול ארסנל - אנצ’לוטי היה נשאר, ועכשיו שלא קרה הנס - זה מה שגזר את דינו של קרלו.
עכשיו, נכון שלכאורה מדובר רק בהלך רוח תקשורתי/אוהדים, אבל אישית אני חושב שזה כן מבוסס על רוח שנושבת מהמשרדים הגבוהים בהנהלה של ריאל (שמגובה גם בהחלטות של השנים האחרונות) - ובעיניי זו חרפה ניהולית. לא פחות. לקבל החלטה על המשך דרכו של מאמן, בהתבסס על תוצאה של משחק אחד או שניים, כשאנחנו נראים נורא כ"כ ולא מאומנים בשום צורה לאורך תקופה ארוכה כל-כך - זו חובבנות ברמה של הליגה הישראלית, לא הציפיות שיש לי ממנהל הכדורגל הטוב בהיסטוריה. אני מקווה מאוד שזה, לצד החלטות תמוהות אחרות בשנים האחרונות (מצב ההגנה שלנו, לדוגמה, וההתעקשות שלא לחזק אותה), לא מעידות על התדרדרות ניהולית סטייל מה שהולך בבאיירן בשנים האחרונות.
אני מסכים מאוד עם הקו שלך, אני מכיר את הטענות על הסגל שלנו, דני קרבחאל זו אבידה ענקית וחשבתי שיהיה פחות גרוע עם לוקאס ואסקס. נמאס לי לפמפם שוב ושוב מה אני הייתי עושה במצב הזה. אבל שאלה אחרת ואפילו נעזוב את ההשוואה לברצלונה של האנסי פליק: הסגל הנוכחי, על כל מגרעותיו - לא שווה כדורגל יותר טוב, מאזן טוב יותר נגד הגדולות ובכלל מאבק אמיתי יותר בליגה?
כאילו זה מה שאנחנו שווים? הנעת כדור בין הבלמים לשוער, הגבהות לרחבה כאילו אנטוניו רודיגר הוא חוסלו? לרוץ עשרה קילומטר פחות או משהו כזה במשחק הכי חשוב של העונה?
כזה קשה להוריד את רודריגו לספסל בכושר בו הוא נמצא ולשחק בצורה יותר מאוזנת למשל במשחק גדול? או לא לפתוח עם דויד אלאבה הפנסיונר כמגן שמאלי? בסופרקופה נגד ברצלונה ראינו את אורליאן טשואמני כבלם אגב ולא את ראול אסנסיו…
אני שותף לחלוטין לטענות האלה נגד ההנהלה, אבל זה הרבה יותר עמוק בעיני מבנייה לא נכונה של הסגל, זה הקונספט הארכאי הזה שמלווה את פלורנטינו מאז ומעולם שבו לא צריך אוטוריטה מקצועית ומספיק להביא כוכבים ולתת להם to do their thing. הפעם היחידה שפרז יצא מהשבלונה הזו הייתה עם מוריניו וזה היה בתקופה מאוד מיוחדת עם נסיבות קיצוניות (היריבה הגדולה הייתה מהקבוצות הטובות ביותר שראה עולם הכדורגל) וגם התקופה הזו נגמרה יחסית מהר מאוד והוא חזר לסורו עם המינוי של אנצ’לוטי הנוח (ששימש כבובה של נשיא חזק אחר במועדון פאר), מינוי הזוי ומופרך לגמרי של בניטז שנידון לכישלון עוד לפני שהתחיל, ואחריו זיזו שהוא “איש שלומו” של פרז שגם היה מוכן לקבל את הסגל כנתון ולא להחליט על הרכב וכו’. זיזו ברח (פעמיים) כנראה כי לא קיבל שום כוח להחליט כלום גם לאחר ההצלחות, ועל לופטגי וסולארי בין הקדנציות של זיזו אין מה להרחיב. אחריהם שוב מגיע דוד אנצ’לוטי מהנפתלין של אברטון, כי הצורך ביס מן לא פג.
בעוד שכמעט כל הקבוצות הגדולות של היבשת התקדמו לצוותים מקצועיים סופר חזקים אנחנו נשארנו עם אסטרטגיה שאומרת בגדול להביא כוכבים ולהתפלל - גם אם זה אומר להביא אותם בגיל 17 כשהברנבאו בשיפוצים ואין כסף, האסטרטגיה היא אותה אסטרטגיה, שום אוטוריטה מקצועית, שום בניה בהתאם לצרכים מקצועיים של אותה אוטוריטה.
השלד היה כ"כ חזק והאיכות המקצועית הייתה אדירה ככה שהצלחנו לזכות בתארים כל עוד גאון כדורגל (לא פחות) כמו זיזו היה על הקוים והוציא מים מהסלע. מה שקרה עם אנצ’לוטי ב-3 העונות האחרונות הוא בעיני נס גלוי והרבה יותר מזל משכל. העונה הדבר הזה מתפוצץ לפרז בפנים. מה שמעיד בעיני יותר מהכל על הכשלון המקצועי היחסי בתקופה הזו הוא העובדה שלא הצלחנו לזכות באליפות back to back אפילו פעם אחת.
שינוי אמיתי יקרה בעיני רק כשהדון יחליף דיסקט ויבין שכדי להצליח באופן עקבי בכדורגל המודרני הוא חייב להביא אנשי מקצוע רציניים ולתת להם לקבל החלטות לגבי הרכש והצורה בה הקבוצה צריכה להבנות. בגלל זה אני לא מתרשם יותר מדי מהגעה של אלונסו (ופוסל לחלוטין הגעה של קלופ), כי במקסימום הוא יהיה עוד זיזו, עד שגם לו יימאס.
כל זה לא מוריד במאומה מהניהול העסקי של פרז שהפך את ריאל מדריד למותג על עם כוח משיכה עצום.