דבר התקשורת :: Rueda de prensa

דני קרבחאל פתח בהרכב בכל ששת הגמרים ההיסטוריים שהסתיימו בזכייה של ריאל מדריד בליגת האלופות מהדסימה ועד אשתקד, אך רגע השיא שבחר הוא אחר. בריאיון הוא מספר גם על תהליך ההחלמה מהפציעה.

“עברו כבר חמישה וחצי חודשים מאז הניתוח, אני כבר נעלתי את הנעליים ואני צובר אימונים אישיים על המגרש כדי לנסות לחזור כמה שיותר מהר, אבל עם הביטחון לחזור טוב”.

ההתאוששות מפציעה: “מהרגע שנפצעתי ונכנסתי לחדר ההלבשה, הראש שלי צקצק. אני הייתי זה שעודד את חבריי לקבוצה, אפילו את אשתי. זה היה עוד אתגר בדרך הזו. בדיוק כמו כשאתה מתכונן לזכות בתארים - זה היה צעד גדול, אבל התכוונו ללכת עם כל מה שהיה לנו. החודשים האחרונים היו קשים, אבל הרגשתי הרבה אהבה בריאל מדריד מצד כולם וזה עוזר לי לעשות את הצעד הזה קדימה כשהרגשתי מדוכא”.

מהי הרגשה של ריאל מדריד: “הגעתי כשהייתי בן 10, אבל הייתי אוהד ריאל מדריד כמעט מלידה. אני לא חושב שאני מודע לזה עדיין. אני רואה את התמונות של מגרשי האקדמיה לנוער ואני זוכר היטב כששיחקתי שם, בקבוצות הצעירות, עם החלום הזה של יום אחד להתאמן עם שחקני הקהוצה הבוגרת. תודה לאל, אני יכול להגיד שזו תקופת זהב שאני עדיין חי אותה, כי זה לא נגמר. להצטרף למועדון הזה כאגדה. המטרה להיות השחקן המצליח ביותר בהיסטוריה של המועדון (שיאן התארים - אחד פחות מלוקה מודריץ’) היא בלתי נתפסת, ואני הולך לישון כל ערב כשאני חושב על זה”.

ליגת האלופות וריאל מדריד: “הלילה הכי מיוחד שחוויתי אי פעם היה נגד מנצ’סטר סיטי (גומלין חצי הגמר ב-2022) מעולם לא חוויתי דבר כזה. התחושה הזו הייתה ייחודית, כשכבשנו את השער הראשון, עם שש דקות של תוספת זמן והאווירה שנוצרה…ואז השער השני מיד…הסתכלנו אחד על השני והרגשנו כמו גלדיאטורים בקולוסיאום”.

“בכל פעם שאתה משחק משחק בסדר גודל של הגמר, אתה מדמיין שאתה הולך להבקיע את השער שינצח את הגמר. ובמקרה שלי, זו הייתה הפעם השישית שלי בהרכב וזה הכי חשוב שניצחנו. כמובן שההרגשה הזו של להבקיע הייתה מדהימה, והרגשתי גאווה שאין לתאר. אנשים יזכרו אותי בגלל השער הזה שהבקעתי בוומבלי כי הוא חתם על היסטוריה נהדרת של הקבוצה, בכדורגל וזכייה פנטסטית של ריאל מדריד. זו הסיבה שאתה צריך לעלות על הסיפון, ללמוד את ערכי המועדון, ולאמץ את המהות של מה שהמועדון הזה מייצג”.

המוטיבציה ופילוסופיה: “עד הסוף, אנחנו הולכים לתת הכל לריאל מדריד ולהילחם. הביטוי הזה מתייחס לאחת מנקודות החוזק של החולצה הזו ושל המועדון הזה. אנחנו אף פעם לא מוותרים. אנחנו יודעים שריאל מדריד חיה עד סוף המשחק, והוכחנו את זה יותר מפעם, לא פעמיים, לא שלוש פעמים. הודות לכך, היריבים שלנו, כאשר מתקרב הקטע האחרון של המשחק, אפילו חוות את פחד הבמה של התמודדות עם ריאל מדריד ויודעות מה אנחנו השגו בהיסטוריה שלנט בדקות האחרונות. לכן, גם אם המשחק גרוע מאוד, הוא פונה לטובתנו”.

סרט הקפטן: “עדיין יש לי שמור בבית את הסרט שענדתי בפעם הראשונה, וזה אומר הכל. בסופו של דבר, אתה משיג יעדים, גם אם הם נראים רחוקים בהתחלה. שנים חולפות, ואתה נשאר חשוב לא פחות, אם לא יותר, בתוך המועדון. לענוד את סרט הקפטן של ריאל מדריד זה אומר הרבה. מעל הכל, מה שאני מנסה להעביר לצעירים זה בחינוך, משמעת והקרבה בריאל מדריד להילחם עד הסוף, לדעת איך לנצח ולהפסיד”.

מסיבת עיתונאים מאוד ארוכה של קרלו אנצ’לוטי לקראת גומלין חצי גמר הגביע נגד ריאל סוסיאדד - כשאין הרבה כדורגל אז מדברים הרבה, בעיתונות, במקום שזה יהיה הפוך. הפעם לא אכתוב פריויו אז החלקתי לקחת חלק משמעותי:

האם ברצלונה משחקת כדורגל יפה יותר מריאל מדריד והאם הביקורת על כך מרגיזה אותך? - “זה לא מפריע לי כי בכדורגל לכל אחד יש את הדעה שלו. יש אנשים שמעדיפים החזקת כדור, אחרים מעדיפים התקפות מתפרצות, חלק מעדיפים לחץ גבוה. יש הרבה היבטים, ולכל אחד יש דעה על מה שהוא הכי אוהב ופחות. ברצלונה משחקת יפה מאוד, ריאל מדריד משחקת סוג אחר של כדורגל עם הרבה איכות. אני אוהב את הכדורגל של ריאל מדריד ואת הדרך שבה ברצלונה משחקת. קשה להשוות את סגנון המשחק של שתי קבוצות כי זה תלוי הרבה בשחקנים. למדריד יש מאפיינים שונים מאשר לברצלונה. אז ברצלונה משחקת טוב מאוד ומדריד משחקת טוב, אנחנו כבר שלוש עונות משחקים טוב מאוד גם אם יש רגעים של פחות איזון”.

איבן באם-באם זאמורנו בשער המארקה: “קיליאן אמבפה ישבור את השיא שלי - וזו גאווה”. לחלוץ הצרפתי יש 33 בעונת הבכורה שלו (46 משחקים) כשהשיא שייך לצ’יליאני שהפגיז 37 גולים ב-1992-93(45 הופעות כך שהיחס שלו יותר טוב), מה שלא הספיק לאליפות וגם לא לפיצ’יצ’י (26 שערים היו לו ובבטו מדפורטיבו לה קורוניה עבר אותו). נציין כי לזאמורנו יש שני כרטיסים עונתיים לסנטיאגו ברנבאו והוא מגיע עם בנו בן ה-17 ונצפה ביציע לא אחת.

“לא אכפת לי שאמבפה יעלה על השיא שלי כי הוא כוכב אמיתי, ואני מרגיש מאוד גאה שתחת השיא שלי יש אגדות כמו כריסטיאנו רונאלדו, רונאלדו הברזילאי, או רוד ואן ניסטלרוי (השניים האחרונים זכו באליפות בעונת הבכורה, ורוד היה הפיצ’יצ’י ב-2006-07 בנוסף לזה). להיות מעליהם, במספר השערים, בעונה הראשונה של כל אותן ‘מפלצות’ זה משהו שנשאר בזיכרון שלי לכל החיים”.

הוא משחזר: “אני חושב ש-40% מהשערים שלי היו בנגיחה. אולי לאמבפה אין משחק ראש מרהיב אבל יש לו הרבה דברים אחרים וברמה הגבוהה ביותר, עם הכדור למשל”. “הייתי חלוץ רחבה שנלחם על כל כדור כאילו הוא האחרון. הייתי כמו לוחם שהרגיש את החולצה שהוא לובש בכל מועדון - קרוב ללב”.

“לשחק בריאל מדריד מבחינת כל שחקן - יש את ‘הלפני’ ואת ‘האחרי’. כבר להגיע לריאל היה חלום, אבל לזכות באליפות, להיות הפיצ’יצ’י, השחקן הזר הטוב ביותר, לכבוש במשחק ההכתרה וכמובן השלושער מול ברצלונה - זה הפך את אותה עונה לבלתי נשכחת והמוצלחת ביותר בקריירה שלי”, הוא אומר על 1994-95 בה זכה בתואר עם חורחה ואלדאנו כמאמן, עונת הבכורה של ראול, וכבש שלושער ענק במאניטה נגד ברצלונה. “הצמד שיצרתי עם מרסלו סאלאס בנבחרת סימן עידן בכדורגל הצ’יליאני”, הוא אומר. זאמורנו שיחק בריאל ארבע שנים (1992-1996) ולמרות זאת מדורג במקום ה-21 בכובשים המצטיינים של המועדון בכל הזמנים עם 101 שערים, העונה ממש לא מזמן ויניסיוס ג’וניור עבר אותו. בעונת האליפות אגב היו לו 31 שערים בכל המסגרות, 28 מהם בליגה.

שחקן של ריאל מדריד הנוכחית שהוא מזוהה איתו: “אני חושב שזה פדה ואלוורדה. אני אוהב את התשוקה שהאורוגוואי מביא לכל משחק, בלי קשר לאיכות שיש לו עם הכדור ברגליו. בשבילי, הוא אחת הנשמות של ריאל מדריד הזו, שאני מקווה שתזכה בכל התארים שנותרו. גמר הגביע מול ברצלונה יהיה מאוד קשה שכן ברצלונה משחקת טוב מאוד, אבל אני תמיד סומך על ריאל מדריד שלי, כמו תמיד”.

לייק 1

הפסד עשירי העונה לריאל מדריד של קרלו אנצ’לוטי ויש מספיק זמן ומשחקים כדי לשבור את ‘השיא’ של עונת 2022/23 שהסתיימה ללא אף תואר גדול. כה אמר המאמן לאחר ה-2:1 נגד ולנסיה.

“עכשיו זה יותר מסובך לזכות באליפות הליגה, אבל אנחנו צריכים לעשות את הדברים טוב עד הסוף. יש לנו הרבה פחות אפשרויות לזכות בתואר. אבל נילחם עד הסוף, בטוח. מה שקרה זה לא בגלל בעיות פיזיות או חוסר כדורגל. יצרנו הרבה הזדמנויות. הייתה חסרה לנו קצת אפקטיביות. ברגע הזה היריבות שלנו מבקיעות בקלות נגדינו ואנחנו לא. להתלונן זה לא מועיל. זו לא בעיה של גישה, בכלל לא. לא הגיע לנו להפסיד. האם אפשר לעשות דברים יותר טוב? בהחלט. נפלנו בדברים הקטנים”.

על הפנדלים: “נראה אם נשנה (נשאל האם הפנדליסט החדש יהיה קיליאן אמבפה). החמצנו כמה, שחקנים שונים - גם ג’וד בלינגהאם החמיץ, גם אמבפה וגם ויניסיוס ג’וניור, שוב. ניסיתי לתת לו ביטחון אבל הוא נכשל”

על השוערים: “לטיבו קורטואה יש הרגשה טובה. לא רצינו להסתכן עם אנדריי לונין. יש לנו שתי אפשרויות לקראת המשחק נגד ארסנל בלונדון וזה יהיה משחק אחר”.

נחמת עניים לוויניסיוס ג’וניור שהפך את ולנסיה ליריבה נגדה כבש הכי הרבה שערים בקריירה - תשעה, ב-13 משחקים. זה היה השער ה-104 שלו בקבוצה, שווה לרונאלדו-פנומנו, ואוטוטו הוא יהפוך לברזילאי שכבש הכי הרבה שערים בריאל. זו עונה רביעית ברציפות שלו, מאז עונת הדאבל הראשונה עם אנצ’לוטי - שהוא מגיע ל-20 שערים

שער המארקה הבוקר: “את הפיאסקו הזה ניתן היה לראות מגיע” - על רקע תמונה של קרלו אנצ’לוטי מאוכזב, נכתב כי ריאל מדריד נקלעה לפיגור מהיר וחלמה על רמונטדה אך חטפה עמוק בתוספת הזמן וכמעט שילמה מחיר עם איבוד הליגה; ויניסיוס ג’וניור החמיץ פנדל והשווה (“הוא לא הפנדליסט הטוב ביותר שלך, קרלו, זו אשלייה. קיליאן אמבפה עדיף ללא עוררין גם אם החמיץ - זכר לגמר המונדיאל”, נכתב בכתבה במארקה); פרמיירה לשוער הצעיר פראן גונזאלס.

עוד כותרות הן - “אתה לא יכול לבעוט ככה פנדל - ויניסיוס”; השוער גיורגי ממרדאשווילי מספר שהוא היה בהלם שהצליח להדוף את הניסיון של פדה ואלוורדה ממש מקרוב; וש"התערב" עם ויניסיוס על 50 יורו שהוא יעצור לו פנדל אם וכאשר, והוא לא באמת מצפה שיביא לו; אזכורים גם לבלבול החוזר, לשינויי העמדות התכופים של פדה וטשואמני ולהחלטה הלא נכונה של המועדון לא להתחזק.

פדה ואלוורדה לאתר אופ"א לקראת המשחק נגד ארסנל ביום שלישי:

“אתה צריך להיות שמח וגאה מאוד עם החולצה שאתה לובש ומשחק עבור ריאל מדריד. החולצה הופכת אותך אפילו יותר גדול וחזק. כל כאבי הרגליים האלה נשכחים כשאתה רואה את האוהדים ושומע את המנון ליגת האלופות. הרי ליגת האלופות וריאל מדריד זה מפגש של הרבה כבוד, היסטוריה ורגשות. אתה יוצא למגרש עם הרעב הזה שאתה יודע שאתה תצליח לעשות הכל. זו גאווה עצומה, זה כבוד להיות מסוגל גם לענוד את סרט הקפטן. בשבילי זה מרהיב”.

שאיפה לזכות בליגת אלופות חדשה: “למען האמת, זה לעולם לא יהיה כמו הזכייה הראשונה שלי ב-2022. הגביע הראשון הראשון היה קסום, זה תמיד ייזכר היטב מצד כל האוהדים והשחקנים. תמיד יש לנו את הרעב הזה לנצח, להמשיך להשיג דברים גדולים ולזכות בתארים”.

לקח את חולצה המספר 8: "בהתחלה דיברתי על זה עם אשתי ולא רציתי לקחת את המספר הזה מתוך כבוד, יותר מכל, למי שזה היה שלו קודם לכן - טוני קרוס. האמנתי שאדם הצליח כל כך הרבה במועדון, זכה בתארים ושהשאיר את החותם הזה… אם זה היה תלוי בי, אפילו הייתי תולה את המספר כמו שהם עושים ב-NBA. אבל כאשר טוני דיבר איתי ונתן לי את ההמלצה ואת ‘האישור’ הזה - אמרתי לעצמי - זה הרגע שלי ואני הולך ליהנות מזה. לא אחשוב על האחריות בהכרח אלא על הכבוד ומשהו ליהנות ממנו בכל רגע.

אמנם ברור שהעונה שעברה הייתה מוצלחת בצורה קיצונית - שני הפסדים בכל המסגרות - והיא לא קנה מידה ובכל זאת: במארקה מכינים אותנו לכישלון מסתמן העונה. “ריאל מדריד באיזור המסוכן של עשרה הפסדים” - בשבת עם ה-2:1 הביתי לוולנסיה רשמה ריאל את ההפסד העשירי שלה העונה, ב-51 משחקים. מאז “תור הזהב” בעונת הדסימה זה קרה ארבע פעמים, כולל בעונה העוקבת עם שיא הניצחונות הרצופים שהסתיימה בפיטורי קרלו אנצ’לוטי - ובאף עונה כזו ריאל לא זכתה בתואר גדול - לא אליפות ולא צ’מפיונס. ב-2014-15 ריאל הפסידה עשרה משחקים מ-59, שישה מהעם בליגה. עונת 2018/19 הייתה אסון מתמשך עם 17 הפסדים רק אחד משיא היסטורי; עונת 2022/23 הסתיימה עם קופה דל ריי ותארים קטנים בלבד אחרי 12 הפסדים ב-61 משחקים.

עוד לגבי המשחק הערב: “הקוץ האנגלי של ריאל מדריד” - לקבוצה שלנו יש מאזן טוב נגד האנגליות פחות או יותר, בטח אחרי צמד הניצחונות על מנצ’סטר סיטי - אבל לא נגד ארסנל מולה השגנו ניצחון ותיקו. את ליברפול ניצחה ריאל מדריד שבע פעמים מ-12 משחקים כלומר 58%, את מנצ’סטר יונייטד חמש פעמים ב-11 משחקים כולל הסופר קאפ האירופי. אפילו מול צ’לסי בזכות שני הניצחונות ברבע גמר 2023 המצב קצת השתפר עם 33% - שלושה ניצחונות בתשעה משחקים.

בנושא אחר: איתות מדני קרבחאל שרומז על סיכוי קל שיחזור מוקדם יותר וייקח חלק במשחקי ההכרעה? “חזרה למגרשים בסוף מאי? זו המטרה הגדולה שלי - למשחקי הגמר”.

קשה לי לתרגם כל מיני כותרות מהתקשורת לאחרונה ולפרסם כאן - אני עדיין שבור מההפסד, כל שערי העיתונים היפים לשעצמם על “רמונטדה” וכדומה נראים לי כל כך דבילים. מה שכן - טורים כאלה צריכים לקבל במה, ועוד: "ברצלונה משאירה את קרלו אנצ’לוטי וריאל מדריד תחת אש" (תרגום חופשי).

-הזכירו את הציטוט של קרלו אנצ’לוטי על שחקנים שרצים ושחקנים שעושים את ההבדל. ציינו שם את ראפינייה שרץ כמו מטורף ולא ‘עצלן’ למרות 28 שערים ו-22 בישולים - עונה מוצלחת יותר בפן המספרים יותר מכל עונה של ויניסיוס ג’וניור.
-בעיית “העדר הריצה” של ריאל מדריד בכל משחק. 12.7 ק"מ פחות מארסנל, וב-12 מ-13 משחקיה במפעל היא רצה פחות מהיריבה.
-האנסי פליק לעתים מספסל את רוברט לבנדובסקי. כשהוא מרגיש שהוא עייף, או צריך קצת להחזיר את הרעב, או מכל סיבה אחרת.
-ריאל מדריד סופגת 20 שערים ב-13 משחקים בליגת האלופות כלומר מעל גול למשחק - 1.53. כמעט כמו בכל עונת 1999/00 (22 ספיגות ב-17 משחקים, ונזכיר שתי רביעיות נגד באיירן מינכן בשלב הבתים, לעומת משחק אחד עם שער נקי ברבע הגמר, משחק אחד בחצי הגמר וגם בגמר) - תוספת שלי.

יש שיאמרו שהוצאתי דברים מהקשרם, אבל ציטוט יפה שמסביר באמת מה השאיר את קרלו אנצ’לוטי בריאל מדריד כ"כ הרבה שנים.

לייק 1

תארים…

לייק 1

טוני קרוס לפודקאסט עם אחיו על התבוסה של ריאל מדריד 3:0 לארסנל:

“אני יכול לומר מניסיון, בדרך כלל כשריאל מדריד סופגת ורודפת, תמיד יש את השלב הזה שבו יש לך הרגשה שהם יבקיעו שער אחד, גם אם נשארו 5,6 או 7 דקות. וכפי שאתה יודע שער בשלב הזה תמיד עוזר לך לשרוד. השער הזה הוא כל כך מכריע למשחק השני. אבל הפעם הרגשת את זה משפת הגוף של השחקנים איתם שיחקתי במשך שנים הם כאילו אומרים ‘בבקשה אל תבקיע את השער הרביעי’ וזה מאוד מוזר, כי זה אף פעם לא היה ככה. לא משנה נגד מי, היו כמה משחקים שהפסדנו, אבל זה לא היה ככה”.

“הגורם הרגשי יהיה חשוב שישפיע בצורה ענקית מול ארסנל. הקבוצה צריכה לעשות את זה ב-15 הדקות הראשונות. לפתוח חזק ממש, ככה זה צריך ללכת בצורה אידיאלית. אתה צריך לגרום לארסנל, שאין לה ניסיון ברבע גמר ליגת האלופות במיוחד לא במשחק במדריד, לחשוב: ‘וואו, זה עוד לא נגמר’”. הוא מוסיף: “האמת, כן, מאוד מאוד אהבתי את קיליאן אמבפה ואת העבודה שלו בהתקפה מול ארסנל. למרות שהוא לא הצליח”.

בריאיון אחר השבוע אמר קרוס כבדיחה כי “אם ריאל מדריד הייתה מסיימת בתיקו זה היה משעמם לה לקראת הגומלין. אז היא בחרה להפסיד”.

2 לייקים

בדרבי של קבוצות המילואים שנפתח עם דקת דומייה לזכרו של מאמן העבר ליאו בינהאקר - קסטיליה ואתלטיקו מדריד B סיימו בתיקו 1:1. ויקטור מוניוס כבש לריאל בדקה הרביעית, פתיחה חזקה של קסטיליה ששלטה בחצי השעה הראשונה, ועומאר ג’נה השווה לאתלטיקו בדקה ה-40. מעל 4,000 צופים באצטדיון די סטפאנו. נציין כי קסטיליה שיחקה כרבע בתשעה שחקנים אחרי הרחקה של הקשר צ’מה אנדרס בדקה ה-62 וכן שני צהובים ללורן סוניגה (68 ו-78). דווקא כשהיה נראה שקסטיליה יכולה להתמודד על עלייה הגיעו הפאנצ’רים האלה. ראול לא מצליח הוציא את ריאל מרצף של תוצאות תיקו - שבע! הניצחון האחרון היה במחזור ה-25 איי שם בפברואר לפני כמעט חודשיים - 1:2 על אלקורקון. שני ניצחונות חוץ בלבד יש לקסטיליה וזו בעיה.

המצב בטבלה - אחרי 32 מחזורים, קסטיליה של ראוליטו תשיעית עם 43 נקודות, יחס שערים 47:32. טורס ואתלטיקו עם שלוש נקודות יותר במקום השביעי. ראשונה בפער ענק היא AD קאוטה עם 54 נקודות ומורסיה דולקת אחריה. מרידה חמישית עם 49 נקודות, כרגע בפלייאוף.

בכל מקרה עם כל הכבוד, החבר’ה על הקווים תפסו את הכותרות - האגדות ראול בצד אחד ופרננדו טורס בצד שני, הדרבי ממשיך כרגיל למרות שהשנים עוברות. ראול גם נשאל לאחר המשחק האם בעוד כמה שנים נראה אותם בדרבי - בקווים של הקבוצה הבוגרת.

ראול: "אני חושב שהמשחק היה עם כמה חלקים שונים, פתחנו טוב, הם השתפרו והבקיעו את השוויון. במחצית השנייה, מול חסימה נמוכה שלהם ואחרי השינויים שלנו - יצרנו קצת אבל הגיעו ההרחקות. שרדנו בתשעה שחקנים. אם אתה מסתכל על הרצף אז כן…ככה זה כדורגל (עונה בקשר לכך שהמטרה מתרחקת). לפעמים אתה מנצח כשלא מגיע לך ולפעמים הפוך, עוד ועוד תיקו. כל מי שצופה בנו רואה קבוצה מאוד צעירה, שונה ובוגרת, כל משחק הוא קרב.

“אני מותש, אבל אתאושש עוד מעט”, אמר על האינטנסיביות על הקווים. “המטרה של קסטיליה ושל השחקנים היא לנסות תמיד לנצח, אנחנו יודעים היכן אנחנו עומדים. אנחנו קבוצה חזקה ותמיד נותנת את המיטב”.

מסר לאוהדי ריאל מדריד לקראת הגומלין נגד ארסנל: “אז ככה - לאוהדי ריאל מדריד, תהיו עם אמונה גדולה. ככל שהדקות והשעות חולפות, אנחנו רואים שזה הופך ליותר אפשרי. ראשית, בואו ננצח מחר (היום - את אלאבס). לקבוצה ולצוות האימון יש את היכולת. והאוהדים אף פעם לא אכזבו אותנו. תמשיכו לעודד וזה יכול לקרות”.

לראות אותו ואת טורס מאמנים בדרבי הבוגרים: “אלה שחושבים כך…זה יפה מאוד. אולי זה יקרה, אם יצטרכו אותנו, כל אחד בקבוצה שלו - אנחנו נהיה שם…עברנו הרבה ביחד. אחד נגד השני או כחבר לנבחרת. נוסף על כך, שנינו די מרוצים. תיקו לא רע. אני מאחל לו בהצלחה בכל ורוצה להודות לו על התשבוחות כלפיי”.

טורס על ראול: “לשחק איתו בעבר בנבחרת זו הייתה פריבילגיה. הוא קיבל אותי כמו אח כשאני הייתי שחקן צעיר והוא היה כוכב כדורגל ענק. למדתי ממנו הרבה כשחקן וכך גם כמאמן. אני מקווה שנוכל להמשיך להיפגש בעתיד. הוא מאמן מצוין, זה אומר שגם אני מתקדם קדימה. הוא השחקן הכי חשוב בהיסטוריה של ריאל מדריד והסמל הגדול שלה. הוא תמיד התייחס אליי בצורה מדהימה”.

מיגל קינטנה עם ‘קול חשוב’ ברדיו מארקה: “לא משנה מה יקרה נגד ארסנל - לדעתי הזמן שלו בריאל מדריד נגמר”.

הסיכוי לקאמבק נגד ארסנל: “לדעתי הסיכוי נמוך מאוד. אם הייתי צריך לתת אחוזים, הייתי אומר חמישה או עשרה אחוזים. זה יותר ממה שהייתי נותן לכל קבוצה אחרת. Opta נתנה להם 1%, אבל Opta לא מודדת מה המשמעות של הסנטיאגו ברנבאו. משהו חייב להפחיד את ארסנל. נניח, ואם מדריד תבקיע את ה-0:1 בדקה ה-70, תיזהר… כי זה הזמן שבו הם ישלחו את המשחק למחלקה הפסיכיאטרית”.

איך הקבוצה נראית העונה: “האמת היא שריאל מדריד היא קבוצה גרועה. ובימים רבים היא אפילו לא קבוצה. אם זו לא הייתה מדריד, אפילו לא היינו מדברים על זה, על קאמבק. אבל זו מדריד, וכבוד להיסטוריה שלה תמיד מעורר ספקות. אני חושב שוויניסיוס ג’וניור נעלם, גם רודריגו וקיליאן אמבפה שמתגעגע לכושר הטוב שלו, ובלינגהאם לא יכול להגיע לכל המקומות. הם לא טובים לא כיחידה ולא כיחידים”.

האדום של קיליאן אמבפה נגד אלאבס: “זה היה התמודדות פראית. אני מבין שזה נובע מהתסכול של מישהו שהגיע לכאן כדי לזכות במה שהוא לא הצליח ולא זכה בצרפת… וכעת הוא רואה את פ.ס.ז’ קרובה יותר לזכייה בליגת האלופות מאשר ריאל מדריד עצמה. אבל זה לא מצדיק את מה שהוא עשה. אי אפשר להשאיר את הקבוצה לבד, כלומר בשחקן פחות, ביום מכריע שכזה בליגה”. על העונה הגרועה של ריאל הוא מטיל את האשמה - 33% המועדון, 33% השחקנים ו-33% המאמן. ואחוז אחד נעלם…

למה ויניסיוס בכושר גרוע: “הוא לא מרוכז. אני לא יודע אם זה בגלל אמבפה, כדור הזהב שהיה בטוח שזה יהיה שלו, יש הרבה סיבות, אבל הוא לא שם. ויניסיוס, אפילו ברגעים הכי גרועים שלו, תמיד נראה איפה שהוא צריך, וזה לא קורה עכשיו. אני חושב שאצל ויני זו בעיה מנטאלית כרגע, שילוב של כדורגל ומה שהיה. הוא לא מצליח לצאת מזה”.

עתידו של אנצ’לוטי: “ללא קשר לתוצאה מול ארסנל, מבחינתי זמנו של אנצ’לוטי נגמר. הבעיה היא לא שהוא מתפקד בצורה גרועה על הלוח. הבעיה היא שהשחקנים לא עוקבים אחריו. לגבי חידוש אם תגיע זכייה היפותטית בליגת האלופות - כן, אם המאמן היה זוכה מחדש בליגת האלופות - גם אני אהיה פחדן כמנהל ספורטיבי, אבל זה לא אומר שהמסר לא נשחק. והדבר הכי חשוב למאמן הוא שהמסר מגיע לחדר ההלבשה”.

ביקורת על הנהלת המועדון: “אף קבוצה בעולם לא יכולה להתחיל את העונה עם שניים וחצי בלמים. לא להחתים אף אחד עם הפרופיל של טוני קרוס ולסמוך באופן עיוור על ההתקדמות קמאבינגה או טשואמני - זו הייתה טעות. גם אין מגן מחליף למעט לוקאס ואסקס. בקיץ עם שמות כמו טרנט אלכסנדר-ארנולד, מרטין סובימנדי ודין הוייסן, עם מאמן אחר, זה דבר שמשנה את פני הקבוצה”. לגבי ניקיון אפשרי בחדר ההלבשה, הוא היה זהיר: “זה יהיה תלוי איך הדברים יתנהלו בפנים. אבל אני כן חושב שלמועדון ברור שצריך לעשות התאמות. לא הרבה, אבל חשובות”.

לייק 1

מריו גומס חלוץ באיירן מינכן בעבר נזכר בגומלין חצי הגמר נגד ריאל מדריד ב-2011/12. במשחק הראשון בגרמניה, אגב, הוא היה הגיבור של באיירן עם שער ניצחון ו-1:2 עמוק בדקה ה-90, מה שהביא לגרמנים מקדמה:

“באסיפה שהייתה ממש רגע לפני המשחק, המאמן יופ היינקס אמר לנו: ‘חבר’ה, יש רק דבר אחד היום: לשרוד. אנחנו צריכים לשרוד את 10 הדקות הראשונות כי האצטדיון הזה הוא משהו אחר. תשימו לב לזה, האנרגיה שהם נותנים לשחקנים שלהם בתחילת המשחק הזה מדהימה’. הוא הוסיף שלא יהיה לנו ניסיון דומה באף משחק. ידענו שהדבר הכי גרוע זה אם ניתן להם להבקיע. אנחנו מתחילים… עשר דקות, וכבר 0:2 לריאל מדריד הם היו כמו רכבת שדרסה אותנו. זה היה כל כך אינטנסיבי, מעולם לא הרגשתי דבר כזה שוב כשחקן. כשהכדור הגיע למסוט אוזיל והוא העביר לכריסטיאנו רונאלדו שכבש את השני. היינו קבוצה גדולה אבל פשוט לא יכולת להתגונן מולם. חיכינו שהם יורידו את האינטנסיביות, למזלינו הם נרגעו קצת, נרגענו, והם נתנו לנו פנדל ואריאן רובן כבש”.




שלושה הרכבים, אחד צדק.

לאחרונה שמתי לב שהדיווחים של רודרה פרווה כאלה. הוא לא אומר מה ההרכב, הוא אומר מה אנצ’לוטי תרגל. או שהוא אומר שריאל רוצה את הויסן אבל שקשה לראות את ריאל שמה כסף עליו. כל מיני דיווחים כאלה שלא אומרים כלום וגם לא מוציאים אותו טועה. עבר הרבה זמן מאז שהוא קלע לאחרונה. כבר לא מחזיק מהדיווחים שלו.

אס כרגיל מדווחים דיווחים על פי מזג האוויר או לא יודע מה.

לרוב בסנטוס רלבו נכתבים דברים קצת ‘ביקורתיים’ על ריאל מדריד ובכל זאת: לפי הדיווח בריאל מדריד מבינים שקרלו אנצ’לוטי הוא לא הבעייה היחידה, במועדון חושבים שהגנו בחירוף נפש על כמה וכמה שחקנים והם איכזבו ברגע האמת. ואולם, הם צריך לבצע רענון כדי להחיות את הקבוצה מחדש. “רק אם יהיה ‘נס’ קרלו ישמור על הג’וב”, נכתב. מנגד, עוד דווח כי כמה שחקנים בכירים מאוד בריאל מדריד דיברו ישירות עם הנשיא פלורנטינו פרס אמש לאחר המשחק, והם סיפרו לו על בעיות האימון וכמה גרועה התוכנית הטקטית. היה חשוב להם להבהיר כמה הם איבדו אמון במאמן (בניגוד למה שאמר טיבו קורטואה אתמול בעמדת הריאיונות אחרי המשחק - אבל מה באמת אפשר היה לצפות שהוא יגיד?)

קרלוס קארפיו כותב בטור דעה במארקה: “זה דבר אחד לא לעבור במצב כזה - זה בסדר, וזה דבר אחר כלל לא להתחרות”. הוא מציין את הדקה ה-85 בה מרטין אודגור דפק ספרינט כמו משוגע במצב של 1:1 כשברור לכולם שארסנל עלתה, לעומת ויניסיוס ג’וניור כחצי שעה קודם לכן. “עוד משחק שהוא גם לא רץ וגם לא עושה את ההבדל, ויש יותר מדי כאלה”.

לאט-לאט, טיבו קורטואה היה הראשון והיום זה התחיל להצטבר לאט-לאט, השחקנים עושים את המינימום כביכול ומבקשים סליחה באינסטגרם. ראול אסנסיו, דני סבאיוס, אנטוניו רודיגר, ג’וד בלינגהאם (“לא היינו ברמה שמתאימה למועדון הזה”), ועכשיו פדה ואלוורדה: “אין לי יותר מה לומר חוץ מ-סליחה, מצטער. תודה שהייתם שם, שתמכתם והאמנתם בנו עד הסוף. רק היינו אנחנו צריכים להאמין שאנחנו יכולים לעשות את זה…”

כותרות העיתונים הבוקר במדריד:

שער המארקה עם “טיבו קורטואה ‘שם את האצבע בתוך הפצע’” כלומר התייחסות לריאיון שלו לאחר המשחק בו מתח ביקורת על השיטה הלא ברורה של ריאל מדריד נגד ארסנל - היכולת האישית בהתקפה (אי אפשר לצפות שאחד השחקנים יעבור שלושה-ארבעה ויבקיע גולאסו), אי החזרה להגנה, ההגבהות לרחבה כשאין חוסלו.

שער ה-AS עם עתידו של קרלו אנצ’לוטי שלוט בערפל: “תלוי (בידיים של) הקלאסיקוס” - גמר הגביע נגד ברצלונה בשבת הבא והמשחק במונז’ואיק במאי הם הסיכוי של קרלו לשרוד ולהמשיך בתפקידו; ראול וסנטיאגו סולארי בכוננות לגביע העולם למועדונים; לגבי העתיד - יורגן קלופ גם כן מוזכר (שיהיה) כמו צ’אבי אלונסו עליו מדברים זמן רב

שער המארקה הבוקר עם סקר האוהדים הגדול עם למעלה מ-150 אלף הצבעות: “מסתכלים פנימה” (תרגום חופשי) ומביעים את סדר העדיפויות: בקצרה: המועדון אחראי על הפיאסקו נגד ארסנל ובכלל| האוהדים רוצים את צ’אבי אלונסו כמאמן| מרטין סובימנדי הוא הרכש המועדף| וחלק חושבים שזה לא רעיון רע למכור את ויניסיוס ג’וניור| אגב, ב-AS - מצחיק - הם לא שמו לב שהעלו לרשתות החברתיות את שער העיתון מיום שישי.

-מי אחראי לכישלון העונה? - 41% חושבים שהמועדון-פלורנטינו פרס - תכנון הסגל היה לקוי| 20%, בקצת יותר מהאופציה הנוספת עם 20% - משבחים את ארסנל שהייתה טובה יותר והיא קבוצה חזקה, וכן יש אשמה כלפי השחקנים שלא נמצאים ברמה הרגילה שלהם| 19% בלבד מכוונים את האש אל עבר קרלו אנצ’לוטי

-מי המאמן המועדף לעונה הבאה: 48% בחרו בצ’אבי אלונסו| 28% עם יורגן קלופ מה שלא בטוח שריאלי| ראול מסתנן למקום השלישי עם עשרה אחוזים| שזה יותר מזינדין זידאן הרביעי עם שבעה אחוזים| שבעה אחוזים גם לאופציית ‘מאמן אחר’, וכאן הצביעו קרוב ל-130 אלף.

-הרכש המועדף מבין השמות שעל הפרק: כשליש - 33% הצביעו למרטין סובימנדי קשר ריאל סוסיאדד| 20% רוצים לראות חלוץ ‘9’ שהוא ‘חלוץ טהור’ עם נוכחות ברחבה| 18% מחכים לטרנט-אלכסנדר ארנולד| 16% עם פלוריאן וירץ’ מבאייר לברקוזן| 13% הנותרים עם דין הויסן

-השחקן שהכי צריך להיפטר ממנו בקיץ - ניתן לבחור שניים: 12% עם חסוס ואייחו שמוביל בטבלה הלא נעימה| שני, עצוב - לוקאס ואסקס הקפטן השלישי עם 11%| שלישי דויד אלאבה עם עשרה אחוזים| רביעי קפץ למקום קרלו אנצ’לוטי עם תשעה אחוזים, גם פרלאן מנדי עם רקורד זהה| ויניסיוס ג’וניור במקום החמישי עם שבעה אחוזים וכנ"ל לוקה מודריץ’

-את הציון הגבוה ביותר מבין שחקני ריאל מדריד קיבל טיבו קורטואה עבור העונה הנוכחית עם 7.16. עוד שחקנים שקיבלו ציון סביר עד טוב הם פדה ואלוורדה, ראול אסנסיו, ג’וד בלינגהאם, אנטוניו רודיגר, ברהים דיאס, דני סבאיוס, אנדריי לונין, לוקה מודריץ’, קיליאן אמבפה, דני קרבאל, אנדריק, רודריגו ואדוארדו קמאבינגה

אלבארו בניטו בקנדה סר: “אחרי ההדחה נגד ארסנל צריכים לדבר לא רק על המשחק ההוא, מה שמדאיג, ואתה יכול להיות מודח נגד קבוצה ברמה הזו - הרמה שהקבוצה הציגה לאורך כל העונה. ברמה הקולקטיבית הקבוצה לא תפקדה בשום שלב. לא הייתה קבוצה מאורגנת ולא הייתה קבוצה מסורה, זה היה די כאוטי. הקבוצה הייתה ממש חסרת אונים בהרבה קטעים ולכן גם האינדיבידואל לא עבד. ריאל עשתה טעויות אדירות ברמה האירגונית”.

על קרלו אנצ’לוטי: “השנה הזו הייתה מסובכת מאוד עבורו, מהרגע הראשון ראו אותו בין מתלונן למבקש לרתום את שחקני ההתקפה להגנה, ככה היה במסיבות העיתונאים. הוא ניסה בצורה מתוחכמת ואלגנטית, כי הקבוצה לא עבדה. זה השפיע על ההרגשה שלו. הוא היה טוב מאוד עם השחקנים והם לא החזירו לו, לא היו הוגנים ולא היו פיירים כלפיו. הוא נתן להם את הביטחון ום לא החזירו. לא הייתה לו ברירה לקבל את הנפילה הזו”

[https://m.one.co.il/Mobile/Article/24-25/3,10,134,52967/490278.html?ref=hp]
לא בטוח איפה לשאול את זה אז שמתי כאן.
מישהו מבין למה אמבפה רכש קבוצת כדורגל בתחילת העונה? זה סוג של תרגיל חשבונאי בשביל להפחית תשלומי מיסים או שהוא באמת מעורב שם בניהול?
נשמע שהוא נכשל שם טוטאלית. לא כל כך איכפת לי מהכישלון, יותר מכך שזה מצביע שהוא לא מרוכז לחלוטין בריאל.

דף הפייסבוק לא פעיל אז מעת לעת כשיהיה מעניין וארגיש שזה לא חוזר על עצמו - כשיש בשר - אעלה לכאן יותר תכנים. מסיבת העיתונאים של קרלו אנצ’לוטי לקראת אתלטיק בילבאו

“המשחק נגד אתלטיק בילבאו הולך להיות אינטנסיבי מאוד. עלינו לברך אותה על ההעפלה לחצי גמר הליגה האירופית. הם קבוצה פנטסטית. אנחנו רוצים להתמקד במה שנותר לנו ולהישאר במאבק האליפות”. הוא נשאל מה הדבר שהקבוצה הכי צריכה לשפר כרגע ואמר: “ספגנו יותר מדי שערים במשחקים האחרונים, אנחנו צריכים לחזור להיות סולידיים בהגנה”

על עתידו: “אין צורך להגיד דבר (כשנשאל על אימון נבחרת ברזיל), נדבר על זה בסוף העונה”. הוא נשאל האם הוא יודע אם יאמן את הקבוצה באליפות העולם למועדונים - “בסוף העונה הכל יידון עם המועדון”. למה אתה אומר שנדבר בסוף העונה: “כי אני לא רוצה לדבר על העתיד שלי כרגע. אני אדבר עם המועדון, ולא איתך”

איך הקבוצה לאחר ההדחה: “דיברתי עם השחקנים ודיברתי עם המועדון, כולנו באותו המצב. כולנו נפגענו מכך שעזבנו את המפעל שהצלחנו בו הכי הרבה. אבל אתה לא תמיד יכול לנצח. יש לנו את אותו הרעיון. אין שום מחלוקת או סכסוך עם המועדון ומי שטוען זאת הוא פשוט משקר. הנשיא מראה לי יותר חיבה ברגעים האלה. אי אפשר לפקפק במועדון שזכה ב-30 תארים ב-11 השנים האחרונות”

האם הקבוצה יכולה להתאושש כפי שעשתה לפני שנתיים אחרי ה-4:0 נגד מנצ’סטר סיטי: “אפשר לעשות הכל. אנחנו צריכים לעשות הערכה בסוף העונה. אנחנו עדיין מתחרים על תארים חשובים. יש לנו את גמר הגביע גם בשבוע הבא, גביע העולם למועדונים ראשון מסוגו בהיסטוריה”

מה הכי מפריע לו לאחר ההדחה: “להטיל ספק במועדון שזכה בכמעט 30 תארים בעשור האחרון - זה נראה לי ממש לא הוגן”

האם הוא מרגיש שהשחקנים יכלו לתת יותר: “אני יכול רק להודות לשחקנים שהיה לי איתם זמן נהדר, אנחנו עדיין מאוחדים, גם עכשיו. אני רק יכול להגיד להם תודה”

הסקרים מצביעים על תכנון לקוי בקיץ מצד המועדון - האם אתה מתחרט שלא הפעלת יותר לחץ לבניית סגל אחר? - “אני לא מתחרט על שום דבר והיחסים שלי עם המועדון טובים מאוד. אנחנו תמיד עושים הכל ביחד. לעולם לא היה לנו עימות וגם לא יהיה. וכל מי שמדבר על עימות משקר ומטעה אנשים”

האם האובססיה לליגת האלופות יכולה להיות בעיה והאם זה התואר היחיד שחשוב? - “ליגת האלופות היא המפעל החשוב ביותר לכולם, לכולן, לא רק לריאל מדריד. ליגת האלופות היא הדבר הכי חשוב לריאל מדריד אבל זה לא נכון שהשאר לא חשוב, מה פתאום”