דבר התקשורת :: Rueda de prensa

יאן דיומאנדה מעיד על עצמו שהוא ביישן מאוד אבל הפעם הוא מתראיין, מוכן לאתגר לפחות לדבריו, על השיחה עם דידייה דרוגבה וכמובן ז’וזה מוריניו ואי אפשר בלי להזכיר את אחותו היקרה ז"ל.

“אני ודידייה דרוגבה דיברנו לפני ימים. הוא אמר לי: ‘תיזהר, ז’וזה מוריניו הוא אבא שלי. אתה צריך לעבוד קשה, אבל הוא בחור טוב’. כשאתה משחק עבור מוריניו, אתה רוצה למות בשבילו. אני מוכן למות בשבילו”.

"למוריניו יש הרבה אישיות, וזה טוב עבורנו כי לפעמים כשאתה צעיר, אתה קצת בכל מקום, אתה מאבד ריכוז לפעמים. אני חושב שהוא המאמן הנכון עבורי כדי שימשיך לעקוב אחר ההתפתחות שלי כשחקן צעיר.

“ברגע שהגעתי, הוא אמר לי, ‘הבטחתי שתהיה חלק מהקבוצה שלי, והנה אתה כאן’. ואמרתי לו, ‘אני שמח לעבוד איתך כי אתה הכי טוב’. אני יכול ללמוד ממנו הרבה; הוא המאמן הנכון להמשיך את ההתפתחות שלי. אני מוכן למות בשבילו. הוא קם בזמנו בחמש בבוקר כדי לדבר איתי וזה אומר הרבה”.

"ריאל מדריד השקיעה בי הרבה כסף, אנשים מחכים לראות אותי, אבל אין עליי לחץ. הם בזבזו הרבה כסף כי הם מאמינים בי, למה שאני אפחד? אני לא מפחד, אני לא מרגיש לחץ, אני אעשה מה שאני עושה, ואלוהים יעשה את השאר..

“מסר לאוהדי ריאל מדריד? אני ביישן (צוחק). אני אתן הכל בשביל המועדון הזה, הם בזבזו עליי הרבה כסף, זהו”.

"אני רוצה לזכות בליגת האלופות עם ריאל מדריד ולהיות חלק מההיסטוריה של המועדון הזה.

"איזה צירוף מקרים שהמשחק המקצועי הראשון שלי היה נגד ריאל מדריד, והיום אני משחק עבור מדריד. מה אני זוכר? שהחלפתי חולצות עם קיליאן אמבפה (צוחק). והיום אנחנו באותו חדר הלבשה, צוחקים יחד. זה מטורף. אני חושב שזה אלוהים. אני אישית באמת מאמין באלוהים ואני אפריקאי, באפריקה אנחנו מאמינים באלוהים. האם הייתי מאמין אם מישהו היה אומר לי שאני מצטרף לריאל מדריד לפני 14 חודשים? כמובן.

“דיברתי עם ויניסיוס בעבר. הוא האדם שאני קרוב אליו. גם עם אמבפה כי אנחנו מדברים באותה שפה. אני אוהב את כולם. כולם נחמדים אליי”.

"כריסטיאנו רונאלדו הוא האליל שלי. כשאני הולך לאימונים, אני מסתכל על התמונות שלו, התמונות אומרות הכל. ההליכה, ההילה. אני גאה לשחק במועדון שבו האליל שלי שיחק.

"המכתב לאחותי? היא דחפה אותי לא לוותר לעולם, דיברנו על הרבה דברים. אני לא רגשן, אבל זה היה רגע טוב לשתף את ההיסטוריה שלי עם העולם. היא דוחפת אותי לא לוותר לעולם, להמשיך לעבוד קשה ולהגשים את החלומות שלי. אם אגיע להכל, היא תהיה מאושרת.

“לעולם לא אשכח את לגאנס כי זה היה המועדון היחיד שנתן לי את ההזדמנות להראות את האיכות שלי”.

ז’וזה מוריניו במסיבת עיתונאים ראשונה כמאמן ריאל מדריד - לקראת משחק פתיחת הליגה שלנו מחר נגד אספניול בחוץ. הוא אומר שאנדריק לא זמין.

על הופעת הבכורה בליגה והיריבה אספניול: “הם קבוצה טובה, מוכנים היטב ועם שגרה טובה. הם משחקים טוב ועם אמביציה. ממש אהבתי את המשחק הראשון… והנה הם עם שלוש נקודות ואפס שערים שספגו. אוהדים מרוצים, וניצחונות ביתיים הם תמיד מקור למוטיבציה. אנחנו מוכנים למה שאנחנו הולכים למצוא; למדנו אותם”.

מה שלומך? - "אני בסדר… זה המשחק הרשמי הראשון של העונה. זה קורה לי כבר מעל 20 שנה, אני רגוע. זו רק עוד עונה, ובכן, לגבי הסגל, אתה צודק. קשה לפתוח בקבוצות שונות. לחלק מהאנשים יש 36 אימונים ושישה משחקים… ולחלקם פחות. גם השחקנים והצוות יוצאי דופן. הצלחנו להכין אימונים מיוחדים לכל אחד. היו זמנים שבהם היה שחקן אחד לכל עשרה אנשי צוות.

“כבר נמאס לנו ממשחקי ידידות; אנחנו לא אוהבים את העבודה הזאת בגלל משחקי ידידות… אנחנו רוצים משחקים אמיתיים. אני לא מצפה שהשחקנים שנפצעו בעונה שעברה יתאוששו בשבועות הראשונים… והשחקן היחיד שייעדר מהמשחק הזה הוא אנדריק, שיש לו בעיית שרירים קלה. אורליאן טשואמני בסדר, אבל הוא צריך להתאמן היום ומחר כדי לראות איך הוא מתקדם”..

האם הוא לחוץ? - האם אני מרגיש את הלחץ? לא הייתי קורא לזה לחץ, הייתי קורא לזה אדרנלין. זו תחושה חיובית. ביום שאני לא מרגיש את זה, משהו לא בסדר. אני לא מרגיש לחץ לקראת הופעות בכורה או משחקי כדורגל. יש לי הרבה ביטחון בעבודה שעשינו והרבה ביטחון בשאיפה של השחקנים. במנטליות שלהם, בתשוקה שהם מפגינים כלפי, וברור שזה משחק קשה… אבל מחר כשנעלה על המטוס, כבר יהיה לנו את הביטחון הזה".

על יאן דיומאנדה : “זה ביטוי (מה שאמר - שהוא מוכן ‘למות’ למען מוריניו), אנחנו לא הולכים להשתמש בו מילה במילה. זה ביטוי שאני אוהב… אבל הייתי רוצה שזה יהיה יותר כמו, ‘אני זמין עבור ז’וזה והקבוצה ומוכן ‘למות’ למען ריאל מדריד…’ האמת היא, המילים הן קלות, ואז צריך לעבור למעשים. המילים שלו אינן שונות ממה שאני רואה בכולם. כולם מאוד מחויבים, עם רצון לעשות דברים נכון, קבוצה מאוחדת… אנחנו לא קבוצה מושלמת, כי אין. בעיות יגיעו, אבל ביסודו של דבר, הקבוצה חזקה… והמסר של דיומאנדה חל על כולם”.

אורליאן טשואמני ופדה ואלוורדה והתקרית אשתקד: “הגעתי עם הרבה מידע… הייתי כאן בעבר שלוש שנים ויש לי את אנשי הקשר הבסיסיים שלי. למדתי הרבה, אבל החלטתי להתחיל מאפס. מהיום הראשון בו טשואמני הגיע, שמתי לב ולא הרגשתי צורך לדבר. בלי לדעת על הבעיה, ראיתי את שניהם מגיעים ואמרתי, ‘אתם לא יכולים לדמיין מה קרה בעונה שעברה’. הם אמרו לי, ‘אתה לא צריך לדבר עם אף אחד מאיתנו, או לעשות כלום כדי להביא שלום’. זה כאילו כלום לא קרה”.

העונה הזו: “יש הרבה דרכים להסתכל על זה. בסופו של דבר, הדרך היחידה לדעת היא דרך תוצאות. יש הרבה דברים שהיו לנו שאנחנו ננסה לשנות, אבל התוצאות הן מה שחשוב. יש לנו שלוש תחרויות ועוד אחת קטנה. לסיים בלי גביעים זו בטח לא עונה מוצלחת”.

שחקני קבוצת המילואים: “מחר יהיו שלושה על הספסל. אין לנו סגל גדול במיוחד… והשחקנים האלה, הפצועים, יהיו בחוץ לתקופה ארוכה. אני אוהב לעבוד עם מקסימום 20-22 שחקנים, והחבר’ה האלה ממלאים את העמדות האלה. זה לא תמיד יהיו אותם שחקנים כי אני גם רוצה להניע אותם ולתת להם לדעת שהדלת פתוחה. זה משהו שמעריכים בלה פבריקה..”
הוא אמר כי הצעירים שיהיו על הספסל הם אלה ששותפו בקדם העונה כמובן ובלטו: חורחה ססטרו שעוד ערך הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת אשתקד, אלכסיס סירייה ומריו ריבאס.

הקפטנים בקבוצה: “אני מרוצה מכולם, ואני חושב שהקפטנים מתחילים להכיר אותי. יש להם את היכולת הזו להתבונן, לנתח ולהבין אותי היטב. אני לא מדבר איתם כדי שהם יכירו אותי; אני רוצה שהם יכירו אותי דרך התבוננות. הם משחקים קצת בהגנה, אבל האחדות של הקבוצה והאמפתיה שאתה מרגיש נהדרות. כל בוקר בשעה 08:00 בבוקר, יש לנו ישיבת צוות, ואנחנו מנסים לתקשר הכל. הקפטנים עדיין לא היו צריכים להיות קפטנים… כי הזמנים הקשים יגיעו. השחקנים עוזרים לי מאוד כדי להימנע מבעיות”.

ניתוח של מה שהקבוצה צריכה: “אנחנו צריכים להיות קבוצה, לעבוד טוב, ולא לנהל משא ומתן על דברים שלא ניתן לנהל משא ומתן עליהם. אנחנו צריכים לקבל את זה שרגעי התסכול יגיעו. מחר תהיה הפעם הראשונה שרגע התסכול הזה יגיע כי זו תהיה הפעם הראשונה שאחליט על ה-11 שבהרכב הפותח חלק יפתחו ואחרים יהיו על הספסל. הם יצטרכו לדעת איך להתמודד עם זה באופן אישי וכקבוצה. אני לא רוצה החלטות קלות כי כדי לחגוג בסוף העונה, אנחנו צריכים לדעת איך לעבור תקופות קשות”.

על חידוש חוזהו של ויניסיוס ג’וניור: “זו לא הייתה הפתעה. כשהם הסבירו לי את זה, השאלה הראשונה שלי הייתה, ‘האם הוא רוצה להישאר או לא?’ הם אמרו לי שהוא רוצה להישאר, והרגשתי הקלה. אני לא רוצה לשער איפה הוא, האם הוא בין עשרת הראשונים. אבל הוא אחד הטובים ביותר, והטובים ביותר חייבים להיות כאן”.

האם אתה מבין את ויניסיוס - מה ויניסיוס רוצה ומה הוא מבקש? - “אני לא יודע את הסיבה, כי אולי הייתה לו איזושהי בעיה קודמת. אני לא יודע. מה שאני רואה זה שהוא רוצה לנצח. הוא יודע מה אני רוצה, בלי ספק. אני חושב שהוא שמח, שהוא מרגיש בנוח עם איך שאנחנו מתכוננים למשחקים, והוא רוצה לנצח מהיום הראשון. לפני שהוא חתם, כל שיחה קטנה הסתיימה ב’אנחנו הולכים להשתפר, אנחנו הולכים לנצח שוב, אנחנו נהיה מאושרים’”.

איזו עבודת הגנה אתה מבקש משחקני ההתקפה? - “זה משתנה בהתאם למשחק וליריבה. אתה צריך להגן עם 11 שחקנים. מה זה אומר? זה יכול להיות הרבה דברים. אם זו קבוצה שדוחפת אותנו ומפעילה עלינו לחץ במחצית שלנו, כולנו צריכים להגן. אם אנחנו משחקים במחצית שלהם, אתה צריך לשחק וללחוץ. אתה צריך לעבוד קשה. דרך אחת היא על ידי לחץ, דרך אחרת על ידי סגירת רווחים. חלק מהשחקנים יצטרכו ללחוץ מאוד, אחרים יצטרכו לסגור רווחים. הרעיון שחלק מהשחקנים מגנים ואחרים פשוט מחכים לכדור לא עובד. תמיד הייתה תגובה טובה מאוד מכולם. אפס בעיות…”

איך חווית את ריאל מדריד מרחוק? - “אני לא אחד שמתעכב על העבר או מתגעגע הביתה. עזבתי את פורטוגל לפני 20 שנה וחזרתי רק לכמה חודשים בשנה שעברה. אין לי הרבה למה להתגעגע. אני לא חושב על מה שאני משאיר מאחור. כל תואר עם ריאל מדריד הגיע עם שיחה מהנשיא. תמיד עניתי, ‘לא, זה לא קשור אליי’. אני שמח שהעבודה שלי השפיעה בצורה חיובית, אבל התארים שייכים לקרלו אנצ’לוטי, זינדין זידאן, לשחקנים ולאוהדים. תמיד בשמחה. בלי להתגעגע הביתה, אם תשאלו אותי אם יש לי רגשות כלפי רומא, אינטר, צ’לסי… כן, יש לי. אני תמיד רוצה שהן יצליחו. אני לא מדבר על בנפיקה כי יש להם יותר מה להציע מהמועדונים האלה”.

מתי נגיד שזו הקבוצה של מוריניו?- “זאת הקבוצה שלי עכשיו, לטוב ולרע. אם אנחנו מדברים על הקונספט של קבוצה מושלמת, לעולם לא. אני חושב שאנחנו צריכים להשתפר כל יום. אני אוהב קבוצות שיש להן את אותו מאמן במשך שנתיים-שלוש כי אתה מתקדם על ידי צבירת מידע ואמפתיה. לקבוצה תמיד יש מקום להשתפר. יש לנו דרך ארוכה לעבור. התחרות לא תחכה לנו. יש לנו משחק מכריע. כשאמרתי שהטוב ביותר עוד לפנינו, חשבת על השחקנים. התייחסתי למשחקים. הם כאן. שיחקנו את משחקי הידידות ברצינות, ועכשיו כשיש לנו נקודות על כף המאזניים, אנחנו צריכים ללכת על הכל. כל נקודה שאנחנו זוכים בה וכל ניצחון - הם מקרבים אותנו לסיבלס”.

האם יש לך בראש את ההרכב? יש 11 שחקנים בטוחים? אתה יודע מה ההרכב שיעלה נגד אספניול - ההרכב הראשון שאתה תציב? - "11 השחקנים שיפתחו בהרכב בפעם הראשונה השנה אצל מוריניו - בואו נראה למי יש את הקשרים הטובים ביותר. בואו נראה למי יש את הקשרים הטובים ביותר (כעיתונאים). השחקנים כבר יודעים מי משחק. אני לא אחד שמסתיר דברים. הם יודעים. אולי המידע שלך יגיע אלייך תוך כמה שעות. אני לא אגיד.

“אין לי הרכב אחד אידיאלי. ואם יש לי, אני לא רוצה שיהיה לי אחד. אני רוצה לשמור על הדלת פתוחה לתחרות. יש הרבה משחקים. יהיו משחקים כל שלושה ימים. אחר כך הם יוצאים לשלושה שבועות של חופשה, וכשהם חוזרים, אתה לא יודע באיזה צורה הם יהיו. אנחנו יודעים איך אנחנו רוצים לבנות, ללחוץ ולדחוס את ההגנה שלנו. אנחנו יודעים איך לשחק נגד קבוצות עם מערכים שונים. אנחנו בונים מודעות טקטית. אני לא רוצה להרגיש לחוץ. אם אנחנו מדברים על שחקנים ברמה הגבוהה ביותר - טרנט, דומפרייס, קוקורייה, קארראס… - אי אפשר לחשוב שאחד ישחק 50 משחקים והשני רק עשרה. זה לא אפשרי. יש הרבה איכות”.

האם הקבוצה צריכה להחתים מישהו בקישור - נניח רודרי? - “אני לא חושב שיש לנו מחסור. קשר היה הדובדבן שבקצפת. רודרי שחקן מעולה עם ניסיון רב. אבל, כשיש את טשואמני, ברנרדו, ארדה… עם הזמן, הוא יוכל לשחק בעמדות האלה. אין לנו בעיה”.

ניתן לשלב את ויניסיוס, בלינגהאם ואמבפה? - “הם שחקנים מדהימים. הם רוצים לשחק עם שחקנים מדהימים. שחקנים מובילים מתוסכלים כשהם משחקים עם שחקנים שאינם שחקנים מובילים. ההתאמה הטקטית יכולה להיות קשה יותר. קרלו אנצ’לוטי מצא את ברזיל המושלמת עבור ויני, דשאן עבור קיליאן, טוכל עבור ג’וד. קשה יותר למצוא את המערך המושלם בקבוצה עבור שלושתם יחד. הם חייבים לעשות את זה כי הם חושבים שהם יכולים לעשות את זה טוב. הם שחקנים איכותיים. אין להם עמדות לא מתאימות. תהיה לנו עונה נהדרת איתם”.

איזו עצה מוריניו של 2013 היה נותן למוריניו של היום? - “שאלה טובה. פילוסופית. שאלה קשה. מוריניו של היום הוא זה שנמצא בעמדה לייעץ למוריניו של 2013. מורינו של 2013 לא. האם אתה מייעץ לאביך או שאביך מייעץ לך? אתה תמיד צריך להיות מאוד רגוע. בשבילי, קל יותר להיות רגוע מאשר לפני חמש, עשר או עשרים שנה. אם תכפיל 24 כפול 7, יש לך הרבה שעות של כדורגל. דווקא בשעות האלה אתה צריך לשמור על קור רוח. אני טוב יותר מאשר כשהגעתי וכשעזבתי”.

“הקשר הראשון עם ריאל מדריד? כשריאל מדריד יצרה איתי קשר, כבר היינו לקראת סוף העונה. אז הם שאלו אותי אם אני מעוניין או לא. אני חושב שזה היה בשני המשחקים האחרונים של בנפיקה. המשחק נגד בנפיקה בעונה שעברה? נשארתי בתוך האוטובוס וצפיתי במשחק מהמוסך. לא היו לי קשרים עם המועדון באותו יום…”

על עוזרו: “סמי קדירה? אני תמיד אוהב שיש בצוות ‘גבר מהבית’. אם מסתכלים על השחקנים שהיו לי כאן… צ’אבי אלונסו? מאמן ברמה גבוהה. אלבארו ארבלואה? מאמן ברמה גבוהה. לוקה מודריץ’? הוא עדיין משחק (צוחק). אז נשארתי עם שניים או שלושה שמות..בפעם הראשונה שדיברתי איתו, אהבתי את ההרגשה שהוא נתן לי, את הגישה. הוא אמר לי, ‘אם אני צריך ללכת מחר, אני אלך מחר’. הוא מבין את המנטליות. יש לו את הקשר הנכון עם השחקנים”.

קרלוס אספי שעזר לנו ללכת לישון מרוצים עכשיו ועוד ידברו עליו הרבה בתרשורת בספרד: “אני האדם הכי מאושר בעולם כרגע, בגלל שלוש הנקודות ועל כך שעזרתי לקבוצה. כשראיתי את זה שהבקעתי אמרתי ‘אני לא מאמין שזה שלי’”

מה המאמן אמר לו: “ז’וזה מוריניו אמר לי לעבוד קשה ככל האפשר, לתת את כל כולי במשך עשר הדקות האלה, ולהיות שם בשביל קיליאן אמבפה ולעזור לו”.
על חגיגת השער: “זה מדהים, לא הצלחתי לחגוג עם כולם ביחד קודם וזו זכות. זה היה משחק קשה והטירוף הזה היה תוצאה של הכל, וכשהסתובבתי וראיתי את כל השחקנים שמחים איתי ובאים לחבק אותי, זה היה מטורף”.

ז’וזה מוריניו מסכם את הניצחון: “אני חושב שהגיע לנו לנצח, אבל אספניול לא הייתה ראויה להפסיד. הייתה לנו שליטה מצוינת, לחץ, לקחנו הרבה סיכונים, ואני חושב שהגיע לנו לנצח, אבל קבוצה שמשחקת כמו אספניול, מגנה כמו שעשתה ומבצעת התקפות מתפרצות בצורה מסוכנת, מאורגנת היטב - אני חושב שקשה להם לחזור הביתה בידיים ריקות. אבל אני חוזר, הגיע לנו..”

עוצמת הגנה: “כשמדברים על מערך הגנה, יש דבר אחד שאני אף פעם לא יכול להתעלם ממנו: המצב הפיזי. אני חושב שלא היו להם שחקנים במונדיאל, והם עובדים יחד הרבה זמן, וזה ניכר. לא ציפיתי שג’וד בלנגאם יוכל לשחק כל כך הרבה זמן; יש שחקנים מתחתיו, וכשזה מגיע ללחץ כמו שאני אוהב ללחוץ, חסרות לנו דקות וקילומטרים של זמן אימון ומשחק. זו הסיבה שהניצחון הזה יהיה כל כך משמעותי עבורנו; זה ניצחון בזכות הספסל. ספסל מתוסכל לא עוזר בכלל, ואחד עם רוח קבוצתית כמו שיש לנו - יכול לעזור לך לנצח”.

על היכולת החלשה של ויניסיוס: "אני מסתכן שתחזור חודשים אחורה ותעלה את המילים שלי מהתקופה שהייתי יריב של ויני. עכשיו ויני הוא שחקן שלי. הוא לא קדוש, אבל מה שהם עושים לו זה יותר מדי. בדקה הראשונה. זה משהו שיש לו דפוס, זה חוזר על עצמו מיריב ליריב. עושים עליו עבירה ולרוב אין צהוב. או שיש חילוף ומישהו אחר עולה בלי כרטיס צהוב ואתה עושה לו עבירה. הוא צריך הרבה שליטה רגשית.

“אמרתי לו שאם הוא כובש שער, הוא צריך להיזהר מאיך שהוא חוגג. אנחנו בעידן חברתי של אנטי-בריונות, ועם ויני, אנחנו עדיין מתמודדים עם בריונות, מצד היריבים ומהאוהדים. אנחנו צריכים לחנך אותו ולהכין אותו כמה שיותר, וזהו”.

על ג’וד בלינגהאם: "הוא חזק מאוד פיזית ומנטלית; מבחינתי, זו העמדה שלו. הוא בחור שכובש שערים. אם הוא משחק כקשר הגנתי או כקשר מרכזי, אנחנו מאבדים את הנוכחות שלו מול השער, ואני אוהב את ג’וד הזה. כשהוא בכושר פיזי מעולה, הוא נותן לך 90 דקות של עבודה איכותית.

"היום התחלנו עם ברנרדו סילבה ופדה מאחוריו, ואנחנו מאבדים קצת מהנוכחות ההתקפית של פדה. הבעיטה שלו שפגעה בקורה… אם הוא משחק עם אורליאן טשואמני או אדוארדו קמאבינגה, הוא יכול להגיע לעמדה הזו לעתים קרובות יותר. עם ברנרדו, הוא בתפקיד יוצר המשחקים, ואנחנו מאבדים קצת מפדה. אנחנו עדיין לומדים להכיר אחד את השני, ועדיף שנעשה זאת בלי לאבד קרקע..

על החלוץ קרלוס אספי: "הוא בחור ממש כיפי. אנחנו גרים יחד בוולדבבאס. ארוחת בוקר יחד, צהריים יחד, ערב יחד. הצוות שלי, הוא וקוקו. הוא בחור ממש כיפי, תארו לעצמכם, מחר ההצגה שלו כשחקן המועדון, איזו דרך להציג אותו בפני הנשיא ומשפחתו.

“הוא חי חלום, אבל הוא לא עובד כאילו הוא על הירח. הוא עובד קשה בצורה מדהימה. הייתה לו במשחק הזה מסירה לאחור שמשאירה את קיליאן אמבפה עם בעיטה נוחה לשער; הוא שחקן מצוין. כששמענו שגונסאלו עשוי לנסוע לפולהאם, ג’וני הציע כמה שמות, דיברנו על פרופילים שונים, ואחרי שניתחנו אותם כראוי, אנחנו מאוד מרוצים ממנו. אנחנו צריכים אותו במשחקים כאלה”.

השופט: “אני לא אומר את זה כי ניצחנו, אבל אני חושב שלשופט היה משחק נהדר. אני אומר את זה מהספסל; אולי מחר אראה את זה מהמשרד ואשנה את דעתי, אבל אני חושב שהוא עשה עבודה פנטסטית בלי VAR, שום דבר מחוץ לרחבה, שום דבר שיכול להכריע משחק או ניצחון. אני מכבד את דעתו של מנולו מאמן אספניול”.

איך מנהלים כל כך הרבה שחקנים חדשים? - “הדבר הקשה הוא לפתוח את המשחק עם אחד עשר שחקנים ולהשאיר שנים עשר על הספסל. ויש פציעות… ולעתים גם נצטרך להשאיר כמה בבית. אמרתי לשחקנים שאני לא יכול לתקן את זה, שאני לא יכול לפתוח משחק עם 14 או 15; הם אלה שצריכים להילחם בתסכול. אם הם לא עובדים קשה, אם הם מאבדים מוטיבציה… אני לא אומר שניצחנו בגלל החמישה שעלו היום, אבל כל החמישה עלו כדי לעזור, עם תחושה טובה. אמרתי להם מהיום הראשון שגם במשחקי ידידות, ריאל מדריד לא יכולה להרשות לעצמה לא להילחם כדי לנצח”

לכבוד המשחק היום נגד מאלגה - במארקה חזרו לשנים של דין האוסן בקבוצה וראיינו מאמנים שונים ודמויות שליוו אותו על אופיו הייחודי. הנה כמה אנקדוטות:

אדם מאמנו הראשון מספר על היום הולדת: “המפתח לכך שדין נמצא איפה שהוא היום הוא המנטליות שלו, מוסר העבודה שלו ויכולתו להקשיב. הוא היה דוגמה אישית, כי לרוב הילדים בגילו יש הסחות דעת אחרות, והוא תמיד עבד קשה. הגיע שלב שבו הוא אמר שהוא רוצה להיות כדורגלן. למעשה, כשהוא חגג את יום הולדתו עם שאר הילדים בקבוצה, הוא היה היחיד שלא שתה משקאות מוגזים; יתרה מכך, הוא אפילו לא אכל את עוגת יום ההולדת שלו”.

דודה הפורטוגלי שחקן עבר מכובד במאלגה שהפך למנהל האקדמיה: “דין היה ילד שאמר להוריו כל יום שהוא צריך ללכת לישון עד 21:00 כדי שיוכל לישון עשר או 12 שעות. הייתה לו מנטליות, אפילו בגיל הזה, שקשה למצוא אצל מקצוען כיום”.

הבלם החל לבלוט אך מאלגה לא יכלה לחדש את חוזהו בשל בעיות כלכליות. כבר היו הרבה מועדונים גדולים שביקשו את הבלם המרכזי המבטיח. “זה היה כשהוא היה באקדמיית הנוער. היינו במצב כלכלי קשה מאוד ולא היו לנו את האמצעים לחדש את חוזהו.יכולנו לשכנע אותו רק על ידי כך שניתן לו את מה שמגיע לו מבחינת כישורים ספורטיביים. זו הסיבה שביקשתי ממנולו, שהיה המנהל הספורטיבי באותה תקופה, להעלות אותו לאימונים עם הקבוצה הבוגרת. הוא היה בצד במהלך האימון הראשון, שהיה בעצם משחק אימון, עד שהמאמן העלה אותו למגרש. במהלך הראשון הוא שלט בכדור ופגע בחלוץ, והמאמן אמר, ‘ילד, אתה בחוץ’”.

בדרך לאחד האימונים דין ואביו היו מעורבים בתאונת דרכים קשה. האוטו נהרס כנוגן ולמזלם לא קרה להם כלום. “‘יש מכונית על הכביש שאולי הרוסה, ואחד הילדים שלך נמצא בה’”, סיפר דודה שנאמר לו. “אתה לא מאמין ומנסה לברר מה קרה. זמן קצר לאחר מכן, נודע לנו שאחרי התאונה, שהייתה חמורה אלמלא המכונית היוקרתית שבה נהגו…מכונית של חבר לקבוצה עצרה, ודין ביקש מהם להסיע אותו לאימון, כי הוא לא יכול להיעדר”.

אלכס סאנטיסטבן סוכנו לשעבר: “ז’וזה מוריניו אמר לו (ברומא) שהוא סומך על האיכות שלו, שגילו לא משנה לו, שהוא צריך לשחק בלי לחץ וליהנות. לבסוף, דין הצליח ללכת לרומא ושיחק הרבה משחקים ומילא תפקיד בולט מאוד”.

הוא סיפר כי מוריניו אמר לאימו של האוסן: ‘גברתי, בתוך מגרש האימונים, הבן שלך הוא גבר, לוחם, גלדיאטור, ועוד שחקן רומא, אבל בחוץ הוא תמיד יהיה הבן שלך, הילד הקטן שלך, והילד היקר שלך’".

חלון ההעברות של קיץ 2026 הסתיים לו וריאל מדריד ביצעה רכש נפלא – שישה שחקנים חדשים הגיעו יחד עם אנדריק ששב מהשאלה. לדעת רבים ריאל כן חסרה את רודרי ומעט פספסה אבל לא בוכים על חלק שנשפך. לכבוד כל המחמאות מכלי התקשורת והחיבור הדי מהיר והסקרנות שיש לנו לגבי שחקני הרכש – אתם מוזמנים לדרג את קיץ 2026 לעומת הקייצים הגדולים של ריאל מדריד בשנות ה-2000. אנחנו נסקור את האירועים אבל בקצרה ורק את השחקנים העיקריים והמשמעותיים נזכיר.

-קיץ 2000 הביא למהפכה בכדורגל העולמי עם תחילת עידן הגלאקטיקוס. לא רק לואיס פיגו קשר הכנף הנפלא וסוג של סמל של ברצלונה הצטרף אלינו – אלא גם קלוד מקאללה שביסס את מעמדו כקשר מרכזי נפלא, וכן סנטיאגו סולארי מאתלטיקו מדריד שירדה ליגה ויתברר כאחלה סופר-סאב.

-קיץ 2009 מרגיש כמו קיץ שאין שני לו כשריאל מדריד יצאה למסע רכש כמו במנג’ר וקיבצה את מיטב כוכבי תבל, הכדורגל כמו הפלייסטיישן: כריסטיאנו רונאלדו היהלום שבכתר, קאקה, צ’אבי אלונסו, קארים בנזמה וגם שמות צנועים יותר כמו אלבארו ארבלואה. רבע מיליארד יורו הוציאה ריאל מדריד. ומישהו היה חייב ללכת כמובן, בין היתר ווסלי סניידר ואריאן רובן שפרחו במקומות אחרים.

-קיץ 2010: ז’וזה מוריניו הגיע כדי לעשות סדר. ריקארדו קרבאליו הגיע כעוגן הגנתי מצ’לסי ורשם עונה נהדרת, סמי קדירה השתלב טוב מאוד ואסור לפספס את מסוט אוזיל ואנחל די מאריה שהיו חלק גדול מהקישור ההתקפי. אחד עם מהירות וזריזות באגף והשני עם מסירות סרגל ושיתוף פעולה מדהים עם כריסטיאנו. מנגד, פצע אמיתי בלב עם עזיבתם של האגדות ראול וגוטי – שניהם תוך יממה אחת.

-קיץ 2013: בדקה ה-90 צירפה ריאל מדריד את גארת’ בייל שחקן העונה באנגליה, ה-BBC קם לתחייה. ולא רק. אמנם אסייר ייראמנדי לא עמד בציפיות של יורו הצעירות ולא ממש היה היורש של צ’אבי אלונסו, אבל איסקו היה שווה כל יורו ודני קרבחאל חזר הביתה. מנגד: ריאל גם איבדה שמות גדולים וכוחות בהתקפה כמו גונסאלו היגואין ומסוט אוזיל.

-קיץ 2014: עזיבתו של די מאריה “משבשת” קצת את הקיץ, אבל הצטרף קיילור נאבאס מלבאנטה אחרי שהצטיין במונדיאל, אפרופו מצטיין מונדיאל מה נגיד על אלוף העולם טוני קרוס, וגם חאמס רודריגס שסיים כמלך השערים עם שישה במדי קולומביה, ולקינוח צ’י’צ’ריטו כסופר-סאב.

-קיץ 2016: לסגל חזק מאוד של ריאל מדריד הצטרפו אלבארו מוראטה שחזר אחרי שתי עונות גדולות ביובנטוס, וכן ילד הפלא מרקו אסנסיו שפתח את דרכו במועדון בסערה. שני שחקנים שהיו כוח עצום ב-“ריאל מדריד B”. מוראטה הבקיע אשכרה 20 שערים בכל המסגרות באיזה חצי ממספר הדקות של בנזמה.

-קיץ 2023: ריאל מדריד נפרדת מקארים בנזמה וזה מרגיש לנו בכלל לא טוב עם הכישלון הקבוע בהחתמת קיליאן אמבפה – אלא שג’וד בלינגהאם התברר מ-DAY 1 כשחקן סנסציוני שמשנה קבוצה והשתלב בצורה מדהימה, וכמובן סגירת המעגל המדהימה של חוסלו חודשיים אחרי שירד ליגה עם אספניול. חזר הביתה ויהיה גיבור חצי הגמר. לא נשכח עוד שחקנים חשובים כמו ברהים דיאס ש"התבשל" במילאן ועשה את עונת חייו כאן, ארדה גולר כפרוספקט לעתיד, פראן גארסיה חזר לקבוצה בה גדל והיה אחלה גיבוי, וגם קפה לאווירה הטובה והחיוכים.

-קיץ 2026: על הקיץ הזה כבר דיברנו. קיץ בצלמו ובדמותו של ז’וזה מוריניו. ריאל מדריד סטתה מהדרך הרגילה והעקשנות שלה וצירפה שחקנים מנוסים מעל גיל 30 כמו ברנרדו סילבה שהצטרף בחינם, דנזל דומפרייס, הגיעו סה"כ שלושה שחקני הגנה יחד עם איברהים קונאטה וכמובן מארק קוקורייה אחרי מונדיאל אדיר – ולמזלינו נרכש לפני המונדיאל. קרלוס אספי יהיה ה-9 מהספסל, הגיע במבצע זריז מיד לאחר שמכירת גונסאלו גארסיה הבשילה, ויאן דיומאנדה שחקן מסקרן מאוד עם כישרון עצום. העזיבה של דני קרבחאל כואבת בלב, פחות מקצועית, וכמובן חסר קשר מרכזי.

כנראה שאת תואר הקיץ המאכזב לוקח ובגדול קיץ 2019, מזל שישנו רודריגו. אדן הזאר ולוקה יוביץ’, מי שהיה בין חמשת השחקנים הטובים בעולם ועשה ככל העולה על רוחו בפריימרליג, וגם חלוץ מבטיח מהבונדסליגה שהיה צריך להיות המחליף שמעולם לא היה לקארים בנזמה – זה מספיק כדי לדבר? מעל 300 מיליון יורו – שיא מועדון, והרבה כסף שהלך לפח. מזל שאדר מיליטאו היה טוב כשהיה בריא וגם לו לקח למעלה משנה, ושפרלאן מנדי שיחק מדי פעם. גם רינייר “כיכב”.

חלון ההעברות הכי טוב של ריאל מדריד בשנות ה-2000 הוא:

  • קיץ 2000 - פרויקט הגלאקטיקוס התחיל, היידה פיגו, וולקאם מקאללה
  • קיץ 2009 - אין ולא יהיה כמו “המפץ הגדול” והחתמת כוכבי תבל - כריסטיאנו
  • קיץ 2010 - זמן מוריניו - אוזיל ודי-מאריה מצטרפים
  • קיץ 2013 - הקיץ של הדסימה: בייל, איסקו, וגם קרבחאל שחזר הביתה
  • קיץ 2014 - ברוך הבא אלוף העולם טוני קרוס, וגם קיילור, חאמס
  • קיץ 2023 - היי ג’וד, חוסלו סוגר מעגל, ברהים מתקאמבק..
  • קיץ 2026 - נראה שרק רודרי היה חסר. ברנרדו, קוקורייה, דומפרייס..
  • קיץ אחר - פרט
0 מצביעים

בחרתי 2009, כי זה באמת היה קיץ מדהים, גם רונאלדו, גם בנזמה ששניהם זכו בכדור הזהב, אבל ובעיקר גם קאקה וגם אלונסו, שניים מהשחקנים האהובים עליי אז ומאז ומעולם(אלונסו הגיע מליברפול אבל לא ממש כאב כי הגיע לאלונסו להגיע לריאל אחרי מה שסבל מבניטז), קאקה אומנם לא הצליח פה, אבל אז הוא היה השחקן הכי טוב שהוחתם באותו קיץ לדעת רבים.
אבל, אני חייב לציין שהקיץ האחרון מאוד מיוחד מבחינתי גם, ברנרדו אהוב ליבי הגיע, ראיתי כמעט כל דקה שלו, למרות שכל פעולה גאונית שלו פגעה בסופו של דבר בסיכויים של ליברפול שלי שול קלופ לקחת אליפות עדיין התענגתי מכל הטעיה קטנה, מכל השתחררות מלחץ והנונשלנטיות שלו כאילו הוא בבועה ששם הזמן יותר איטי מאצל שאר השחקנים, עכשיו הוא בצבע הנכון סוף סוף.
אני יושב לראות כדורגל כדי לראות שחקנים כמו מודריץ’ ואנייסטה, זה הכיף שלי, ברנרדו שם, לא ממש באותה מדרגה אבל הכי קרוב שיש היום לשם יחד עם פדרי.

2 לייקים

לא לערבב בשר וחלב… לא דומים ולא מגרדים את הקרסוליים שלהם