זה לא לגמרי נכון, גם אם מסתכלים על זה מנקודת מבט רציונאלית פרופר. השאלה היא מה היא פונקציית המטרה שלך.
אם המטרה שלך היא כלכלית טהורה, להיות רווחי ותו לא - אז אתה כמובן צודק.
אבל אם המטרה שלך היא הצלחה ספורטיבית, גם אם על חשבון רווחיות מסויימת - אז אכן יש שחקנים שלא ניתן למדוד את שוויים בכסף.
אוהבים לטעון כאן בפורום, ובצדק, שהדרך הטובה ביותר להצלחה ספורטיבית היא השקעה משאבית גדולה. וזה ככל הנראה די נכון - הקורולציה הגבוהה ביותר להצלחה ספורטיבית היא אכן שווי הסגל. אין מועדון מצליח ברמות הגבוהות ביותר, שהוא לא גם בטופ 25 של השקעה ברכש. אבל השקעת משאבים גדולה היא לא גורם שיכול להסביר לבדו הצלחה, כפי שתוכיח הטבלה הבאה שכבר הבאתי כאן בעבר בדיון אחר (סכום הוצאה כולל על הסגל הנוכחי, במיליוני אירו):
קבוצות בינוניות כמו יונייטד, טוטנהאם וצ’לסי נמצאות בטופ ההוצאות (שלא לדבר על כל שאר הבינוניאדה האנגלית שנמצאת כאן ברשימה), ובכל זאת לא מצליחות לתרגם את זה להצלחות ספורטיביות מיוחדות. בשביל להגיע להצלחה ספורטיבית, דרושים כידוע עוד גורמים רבים - כמו ניהול ספורטיבי ומקצועי נכון, מאמן טוב, וכן - גם התאמה של שחקנים ספציפיים למועדון הספציפי ולפרוייקט הספורטיבי הספציפי שנבנה.
הצלחה במקום X היא לא ערובה להצלחה במקום Y - אם מבחינת דינמיקות בחדר ההלבשה, התאמה לשאר השחקנים בקבוצה, הסתגלות למדינה ולשפה, ועוד - ולכן לא ניתן להמיר שחקן x בשחקן y רק כי לשניהם יש אותו שווי כספי מוערך. בסוף סגל מונה 25 שחקנים (אלא אם את צ’לסי), ועל המגרש משחקים בכל רגע נתון רק 11. לעשות ‘מאניבול’ בכדורגל זה הרבה יותר מורכב (אם בכלל אפשרי) מאשר בספורט סטטיסטי כמו בייסבול.
מועדון שרואה בעצמו מועדון על, ורוצה להישאר כזה - לא יכול להרשות לעצמו למכור את הכשרונות הגדולים שלו, שכבר הוכיחו את עצמם כמתאימים ותורמים למועדון ולפרויקט הספורטיבי.
יש סיבה למה בנפיקה נשארת בנפיקה, למרות שהכניסה כבר מאות מיליונים ממכירות שחקנים.
יש סיבה למה דורטמונד לא טורפת את עולם הכדורגל, למרות שהייתה יכולה לכאורה להיראות כיום כך:
עסקאות כאלה, בין היתר, מעצבות גם את שרשרת המזון של הכדורגל העולמי, ויש להן משמעות מעבר לערך הכספי שעובר בהן.
מבחינת יונייטד בזמנו, למכור את כריסטיאנו ב-94 מיליון היה מהלך סביר כלכלית לכאורה (נעזוב רגע את זה שפרגוסון ויונייטד לא באמת רצו למכור, ונסתכל על העסקה כשלעצמה), אבל בפועל המשמעות הייתה מעבר של טאלנט חד-פעמי אל קבוצה יריבה, ושריאל הוא המועדון הבכיר אליו שחקנים שואפים להגיע, גם על חשבון מנצ’סטר יונייטד. מאז, אגב, יונייטד כידוע לא הצליחה לשקם את עצמה (כמובן שזו לא הסיבה היחידה או אפילו המרכזית, אבל הייתה לכך תרומה מכרעת).