כולם מתעסקים בשאלה הבאה: האם לנסות ולנצח בדרבי כדי להשאיר לעצמנו סיכוי לטופ 4, או להמשיך לשחק כמו אפרוחי טבריה כדי שליברפול (שוב) לא תיקח אליפות?
ואני אומר - who gives a fuck? הקבוצה הזו נראית כל כך מסריח כבר שלושה חודשים, ומנגד סיטי נראית כמו מכונת כדורגל שבנוסף הפעילה נייטרו על המוטיבציה שלה, כך שהחישובים מיותרים ואין לנו שום סיכוי. 4 שנים לא ניצחנו דרבי בבית, 4 משחקים לא כבשנו שער שדה, ובכלל לא היווינו יריב בשלושת האחרונים.
אחרי שמוריניו הלך הביתה, אולה הגיע והציל את המצב, הכל חזר להיות בדיוק כמו פעם - חרא. אז הבנו שאין להפנות את החיצים אלא כלפי השחקנים, שהפכו אחרי אברטון, ככל הנראה, להיות סגל מנצ’סטר יונייטד השנוא ביותר אי פעם על ידי אוהדי הקבוצה.
מי כבר גורם לנו נחת? הררה? הולך לפריז. דה חאה? השנה הגרועה בקריירה שלו - ספג 5 שערים מחוץ לרחבה ב-3 משחקים. זו כמות שספג בעונות שלמות קודם לכן. ראשפורד? אתה זוכר איך בועטים לשער חמוד? מרסיאל? אתה זוכר איך מרגיש כדור ברגל? לוקאקו? פעם בכלל הרגשת כדור ברגל? ג’סי? מאטה? אשלי ‘תן למסי’ יאנג?
טוב, לפחות יש את מקטומיניי.
4 משחקים לסיום העונה. אם ננצח את כולם, סביר שנהיה בטופ 4, כיוון שאחד מהמשחקים מול צ’לסי ומספיק שארסנל תמעד פעם אחת. כרגע אנחנו בהחלט מובילים בתחרות שבין 3 הקבוצות, מי הקבוצה הגרועה ביותר. ארסנל השתדלה מאוד עם הפסד ביתי לפאלאס, צ’לסי זרקה 2 נקודות עם תיקו מול בארנלי בברידג’, אבל שתיהן לא יכלו לתצוגה המפוארת שלנו במרסיסייד.
מה שנותר הוא ללמוד את כל המשחקים שעברנו מאז סאות’המפטון בבית, ולעשות הכל בדיוק הפוך.
והערה אחרונה - גורל האליפות לא באמת בידינו, כי מי שעשויה לעצור את סיטי זו לסטר. אבל, מה אכפת לנו לצייר חשיבות מוגזמת למשחק בין קבוצת על לקבוצת פח זבל כי זה דרבי וזה מייצר רייטינג.
מצד אחד אני חושב שאולי עדיפה ליונייטד עונת התאפסות באירופית, כי גם כך יהיה קשה מאד לסגור פערים ולהתחמש אל מול היריבות בצמרת הנמוכה והגבוהה. מצד שני, כבר היינו בסרט הזה כמה פעמים…
שאלה לאדומים פה: שלוש אליפויות רצופות נוספות לסיטי, או אחת בודדה לליברפול העונה?
מצד אחד כל המיינדסט של “חייבים להפסיד כדי שליברפול לא תזכה באליפות” סמרטוטי בעיניי.
מצד שני האמירה " חייבים לנצח כדי להשאיר סיכוי לטופ 4" קצת מנותקת מהמציאות כי הקבוצה כרגע ספק אם בטופ 6 בכלל.
אסתפק בלראות את השחקנים אשכרה רצים. ובמאמר מוסגר אני חושב שסולשיאר מנסה למצוא שיטת משחק שתתאים לסגל שלא מסוגל לרוץ הרבה עד סוף העונה ואז יהיה פרי-סיזן נורמלי והוא יוכל לחזור לשיטה האינטנסיבית שהוא מעדיף וראינו במשחקים הראשונים שלו. זה לא ממש עובד.
אני באמת חושב שמכה חזקה נוספת תחרוץ את גורל הסגל המלוכלך הזה. אני לא יכול לקבל את זה שכל כך הרבה פסולת משחקת בקבוצה הזאת והם נהנים פעם אחר פעם מ״הזדמנות להראות מה הם שווים״ של כל מאמן חדש שנוחת פה. חבורת מוצצי דם.
אני מקווה שהחרב תרד עליהם ותגדע אותם מהמועדון הזה אחת ולתמיד. כמו שליברפול חרצה את גורל מוריניו אני מקווה שסיטי תחרוץ את גורל האפסים האלה. שסולשאר יבין - צריך להתחמש בכל הכוח עם אפס סנטימנטים - אחרת תעוף הביתה כמו קודמיך.
לא שזה ישנה משהו אבל הרכב רע , ליאנג אין מקום גם על הספסל אז בטח שלא קיצוני ימני שתורם כלום ושום דבר. קשר אחורי אין בהרכב הזה ועל פרד אי אפשר לסמוך אפילו שיחזיק בכדור.
הכי אופטימי שלי זה 0-0 , נסיים עם תבוסה.
אם היינו חושבים שמישהו ימכור אותנו בתחילת המשחק היינו שמים את הצ’יפים על פוגבה. דה חאה עם המשחק הכי ביזיוני שלו מאז שהגיע.
אולה עם ניהול משחק מחפיר עוד לפני הגולים, ממי חשב שתבוא הישועה מבינוניים כמו לינגארד ויאנג.
עוד 3 משחקים לפרוטוקול.
שמע צ’לסי גרועה מאוד, אבל אתה רואה אותנו מנצחים את האדרספילד? אנחנו בשיא הרצינות משחקים ברמה של פולהאם וברייטון (במצבה הנוכחי, כשלא כבשה מאז כ"ט בנובמבר פחות או יותר). המשחק הערב לא מבאס ולא מפתיע, אבל בחייאת - אנחנו לא ברמה של ליגת האלופות, ולא של טופ 6. לא מבין איך וולבס כל כך רחוק מאיתנו.
אתה צודק בכל מילה, נכון לרגע זה נראה שמינוי סולשאר בכיוון 180 מעלות מהתקופה היפה שלו. יש תחושה שחלון העברות הזה יחרוץ את גורל סולשאר וודוורד והגלייזרים שיעבירו את השליטה לסעודים.
אתמול השחקנים הסמרטוטים שלנו החליטו במחצית הראשונה שהם באים לשחק על ה"כבוד" שלהם ( כאילו נשאר ממנו משהו ) אז בשילוב מחצית ראשונה גרועה של סיטי ראינו ניסיונות עקרים לעשות משהו בהרכב העלוב הזה שהעלנו.
כמובן שהיה ברור שבמחצית השנייה הבדלי הרמות יתגלו ואז כבר יגיעו הגולים וסף השבירה הנמוך, לצערנו חטפנו אותם לא ממהלכי כדורגל אלא משערים ששוער לא אמור לחטוף ( שתיהם נראים כאילו דה חאה מוכר אותנו ).
פרד פשוט גרוע, הוא מפספס מסירות קלות ששחקן נוער מסוגל למסור לרגל- לא ברור מה ראו בו כשהביאו אותו.
סמולינג ויאנג- שניים שהיו יחסית בסדר גמור אתמול אבל הם מספרים את כל הסיפור כשאנחנו כבר כמה שנים עולים איתם למשחקי דרבי שאין להם מקום בהם.
קשה להאמין שלינגארד מקבל מקום בהרכב אחרי שהוא נותן משחקים כאלה, אם סולשיאר לא סומך על מרסיאל וסאנצ’ז אז שיעלה את גרינווד/צ’ונג - מה כבר יש להפסיד פה ( שום תרומה התקפית ).
הסיכויים שלנו לטופ 4 פחות מעניינים אותי, אין תקווה בקבוצה הזו כרגע.
לינגארד , אני לא יודע מה הוא מביא לקבוצה ? מה התרומה שלו ? בזבוז מקום בסגל, אני חושב שהוא השחקן עם התפוקה הנמוכה ביותר שמשחק בליגה מקצוענית, אולי זה מה שקורה כשכדורגל הוא תחום העיסוק המשני שלך - אחרי אופנה.
ראיתי תמונה שלו עם ראשפורד באיזשהו בילוי, שניהם נראים כמו שני ילדים מפגרים שאיבדו פרופורציה, זה מה שיש היום במועדון.
אחרי כל הפסד הילדים רצים לרשת החברתית להזדהות עם האוהדים, פעם אחרי פעם אחרי פעם, בלי סוף, בלי בושה.
המועדון הזה היה פעם מסוג המועדונים שחולמים להגיע אליהם, וכשמגיעים אליהם אתה צובט את עצמך כדי לבדוק שאתה לא חולם, וכשאתה מבין שאתה לא חולם אתה עושה הכל כדי להצליח ולשמור על המקום שלך. יונייטד היום ? כל שחקן עושה טובה, כל שחקן מפלרטט עם כל אירופה. לוקאקו, פאקינג לוקאקו מפלרטט עם הליגה האיטלקית , פוגבה עם כל צרפתי ודה חאה מסרב לחתום חוזה, אפשר לצרף לרשימה את את הררה. סאנצז היה מוכן להגיע רק בתנאי שכל שבוע הוא מקבל וילה על 10 דונם.
פעם קראנו לסיטי מועדון של שכירי חרב, אבל למען האמת אף פעם לא היה להם שכירי חרב ברמה שיש אצלנו. חייבים להחזיר את הנדמה למועדון וזה חייב להתחיל בגישה, המנטליות חייבת להשתנות , פרגי הבין את זה ב92, נקווה שנפסיק את הקרקס הזה וננקה את הזבל החוצה.