לרגל סיום השנה האזרחית, ובעקבות פוסטים וכתבות דומות מאינספור מקומות ברחבי האינטרנט, מעניין אותי לדעת מה הדעות של אנשים בפורום הזה.
אז הנה השאלה -
מה הרכב העשור שלכם?
תוסיפו הסברים, במיוחד במקרים לא ברורים מאליהם (יש כמה שחקנים שכנראה די ברור שהם בהרכב, אז עדיף פחות להתמקד בהם).
מה הקריטריונים? מה שתרצו, כל עוד יש בהם היגיון מינימלי.
אתם רוצים לתת משקל גדול יותר לכמות השנים של שחקן מסוים בעשור האחרון? אחלה.
אתם חושבים ששחקן ששיחק רק שנתיים בעשור הזה באחת הקבוצות, ראוי להרכב העשור? גם מצוין.
כמו כן, אין הגבלה למערך מסוים, כל עוד זה בתחום ההיגיון. כנראה שלא יהיו 2 שחקני הגנה באף הרכב.
(למתקדמים: אולי אפשר לשים מחליפים ראשונים לכל עמדה/שחקן, אבל זה פחות קריטי)
הערה: במקור זה היה פוסט להרכב העשור שמורכב רק משחקני ריאל מדריד וברצלונה. אבל עקב בקשה, זה שונה ל"כלל השחקנים מכלל הקבוצות". ככה שאם יש מישהו שכבר הגיב בהקשר לברצלונה וריאל בלבד, הוא יותר ממוזמן להגיב שוב.
הצלע השלישית להתקפה: תכלס ניימאר הכי מתאים לאגף שמאל, אבל לדעתי סוארס החלוץ הטוב ביותר של בארסה שאני ראיתי ולגמרי מגיע לו להסית את רונלדו לאגף (נניח שזהו רונאלדו בכובע של עונת 2012)
צ’אבי: לא החלטתי אם אלונסו או הרננדז. אלונסו כי צריך יותר איזון לשלישייה ההתקפית הזו וכי הוא בנה מחדש את הקישור הלא קיים של ריאל מדריד והושיע אותנו מלידי גאגואים. הרננדז כי הציוות שלו עם אינייסטה היה חלומי.
מגן שמאלי: אלבה היה יותר יציב ופחות פציע, אבל מרסלו מצית את הדמיון. בקדנציה הראשונה של זידאן, הוא היה הפליימייקר. כל התקפה התנקזה אליו לצד שמאל. הוא חתום על הזכייה האחרונה באלופות, עם גולים סופר משמעותיים בשמינית, רבע וחצי גמר, ובישול בגמר למספרת של בייל.
קשר אחורי: בחירה קשה. בוסקטס בשיאו הוא כמו כפפה ליד במערך של בארסה, אבל באופן מוחלט לדעתי קאסמירו טוב ממנו (חטיפות, חילוצים, תאקלים…) והיה יותר קריטי לקבוצה, גם כיום.
שוער: פשוט הכי מוכשר. אני בהרגשב שריאל לקחה את הצ’מפיונס למרות ולא בזכות נבאס.
התקפה: עם שני חלוצים של 50 שערים בעונה לא צריך עוד סקורר, עדיף לשפר את יצירת המצבים או את ההגנה. גם במחיר עזיבת המערך המועדף עלי 433 לטובת 352. מסי ורונאלדו גם משלימים יפה אחד את השני, כאשר מסי חיי באגף ימין ובקישור ההתקפי, ורונאלדו באגף שמאל ובמרכז הרחבה.
אגפים: אלבס ומרסלו הם השחקנים המושלמים באגפים, מעורבים מאוד בבניית המשחק וביצירת מצבים. הם גם לא רעים בהגנה, יחסית לקיצוניים. מערך שלושת הבלמים מושלם כדי לתת להם חופש התקפי כמעט מוחלט, כאשר כל אחד מהם מסוגל להחזיק אגף שלם כמעט בעצמו (או לשתף פעולה עם מסי ורונאלדו כמו שעשו בהצלחה רבה בעשור האחרון).
קישור: שחזור של מרכז המגרש המיתולוגי של ברצלונה. במערך קצת פחות שמרני הייתי שמח להוסיף לפה את מודריץ’ ואלונסו המצוינים.
הגנה: מערך שלושת הבלמים מבליט מצוין את האתלטיות של הבלמים של ריאל, והכיסוי של בלם נוסף מאפשר לפצות על חוסר אינטיליגנציית המשחק של כמה מהם.
שוער: על טעם ועל ריח. שנאתי את היהירות שלו כשרק הגיע, אבל כיום אני חושב שרק פז"ם ותארים מפרידים בינו לבין תואר השוער הגדול בהיסטוריה של ברצלונה. היכולת כבר שם, שלוש שנים לפחות.
• סוארס הוא החלוץ הכי טוב בשתי הקבוצות בעשור האחרון לדעתי, לצד רונאלדו שזז הצידה מידי פעם הם מרכיבים חוד התקפה מאוד מגוון שמסוגל להבקיע ולמסור ברמה הכי גבוהה שיש.
• מסי שחקן חופשי מאחור שמשתתף בהנעת הכדור ונע לכיוון ה15-20 מטר משער היריב ומאיים בכל דרך אפשרית.
• הקישור הטוב ביותר (זה של 10/11 בכל מקרה), משלימים אחד את השני ומייצרים הנעת כדור על גבול המושלמת.
• אלבס ומרסלו יכולים בכל קו להחזיק אותו כמעט לבדם, מבחינה התקפית בוודאי, גם בהנעת כדור מסודרת ובהגנה, משאירים את הקישור והחלק ההתקפי לדאוג בעיקר לאמצע.
• צמד הבלמים של ריאל בימיהם היפים יותר היו צמד מדהים.
פפה בעצמו חזק, מהיר וחכם, כאשר נגמל מנסיונות החיסול היה בלם בטופ של הטופ.
הייתה לי התלבטות בין וראן לפפה אך וראן שיחק פה 2 עונות יותר ממנו בעשור הנוכחי, כמו כן פפה התעלה על עצמו בשנים האחרונות בקבוצה והיו לו כמה שנים לא יציבות ועצבניות.
גם בקישור הייתה לי התלבטות, הייתי אומר שלאינייסטה מגיע יותר להיות בהרכב מאשר לבוסקטס אבל אני שונא את הרכבי העונה למניהם שעושים בצורה לא הגיונית עם 5 חלוצים ו-3 קשרים התקפיים אז החלטתי לתת לבוסקטס את הכבוד.
על מודריץ’ אי אפשר לוותר לטעמי, הוא היה השליט בקישור של ריאל מדריד אלופת אירופה במשך 4 שנים ונתן עונות אדירות למרות הנפילה ביכולת בשנה וחצי האחרונות.
לגבי ההתקפה, לא רואה מצב בו סוארז לא חלק מהרכב שכזה, לפעמים מרגיש לי שיש מין חוסר הערכה של אוהדי ברצלונה כלפי סוארז, לטעמי מדובר בחלוץ ענק, היסטורי ואחד הגדולים שהיו פה.
ועוד משהו קטן, מישהו הזכיר פה את צ’אבי אלונסו, מדובר בשחקן אולי האהוב עליי בכל הזמנים, אבל הוא שיחק פה רק 4 עונות בעשור הנוכחי ולכן היו קשרים דומיננטיים ממנו ב-2 הקבוצות שהגיע להם המקום לפניו.
התקפה די בנאלית. עלכל מילה על מסי מיותרת, המתחרה העיקרי של סוארז זה בנזמה (), ובגזרת רונאלדו, אני לא חושב שניימאר היה בספרד מספיק שנים כדי להוכיח שהתיאום שלו עם שני האחרים מתקרב לרמה שיכולה לערער בכלל על המקום של אחד הגולרים הגדולים בהיסוטוריה.
בקישור לא ברור לי למה מישהו יוציא את אחד מהשלישייה הגדולה בכל הזמנים, חוץ מלדחוף בכוח שחקנים של ריאל. זה נחמד לחפש פה איזון בין שתי הקבוצות, אבל הקישור של ברצלונה של מחצית העשור הראשונה היה ככל הנראה הכי גדול בהיסטוריה. עם כל הכבוד למודריץ’, העובדה בשטח היא שבברצלונה בגדול הוא היה מחמם את הספסל. אלא אם כן היו משחקים ב3-4-3, ושם הוא בהחלט היה יכול לתת ערך מוסף.
את ההגנה היה לי הכי הרבה בעיה להרכיב. פויול גם לפני הפרישה היה על הספסל עם הרבה פציעות, אבידל פרש עוד לפניו, וצמד הבלמים פיקה וראמוס הם שני הבלמים הכי מושמצים בטופ האירופי כבר עשור ברצף. מבחינת יכולת. אם פויול היה ממשיך לשחק בלי פציעות, כנראה שהייתי משתמש בהגנה של ספרד במונדיאל עם ראמוס בימין פיקה ופויול; אבל בגלל שזה לא רלוונטי בסופו של דבר כן הלכתי עם צמד המושמצים, בגלל שבמשחקים הגדולים בסופו של דבר הם כן מגיעים (לרוב). והעובדה שהם עושים עבודה לא רעה בספרד ביחד. בגזרת המגנים אני סתם לא אוהב את אלבס ומרסלו. באותה מידה הם יכלו להחליף את השניים שרשמתי, וכל ציוות של שניים מארבעתם היה בסדר מבחינתי.
בעמדת השוער, ועם כל הכבוד לשאר השוערים aעמדו בשערי הקבוצות העשור האחרון, טר שטגן רמה מעל כולם.
בסופו של דבר יצא לי 72% שחקני ברצלונה ו28% שחקני מדריד. זה די מסתדר עם אחוזי האליפויות בעשור הזה: 70% לבארסה ו20% למדריד.
השאלה מה האלטרנטיבה. איקר היה חלש/מחליף בעונותיו האחרונות, בראבו לא באותה ליגה, גם לא ואלדס שהיה רלוונטי פחות מחצי עשור. קיילור? לא מגרד את שטגן גם אם היה פה 20 שנה מתוך 10.
תראה, אין בעיה עם מה שאתה אומר, וכל דעה בדיון הזה לגיטימית (טוב, כמעט כל דעה).
אבל אם לדעתך טר שטגן לא “ראוי” להרכב העשור (למרות שהוא ב-100% מההרכבים פה, ככה שזה מעניין לשמוע/לקרוא דעה שונה), בגלל מיעוט שנים, אז מי כן?
כמו שאורי רשם - לאפשרויות האחרות אין טענה יותר טובה לכתר, בלשון המעטה.
פסלו את פויול מכל מיני סיבות: כמה באמת הוא שיחק בשנים האלו בעשור הנוכחי, כמה הוא היה פקטור, האם ביחס לשנים שהוא שיחק יש מועמדים “מתאימים” יותר, ואולי גם בגלל זיכרון קצר וסיבות נוספות אחרות.
העניין הוא שלא רק אמרו “לא פויול”, אלא גם “כן מישהו אחר”, וזה מה שאני מנסה להבין - אם לדעתך טר שטגן הכי טוב מכל האפשרויות האחרות, אז מה זה משנה כמה שנים הוא שיחק?
החל מ2011 מסצראנו היה הבלם הבכיר יותר לצד פיקה כתוצאה מפציעות חוזרות ונשנות של פויול שנמשכו עד 2014 אז פרש מכדורגל, בפועל השנים הגדולות של פויול היו בין 2004-2010 (וכמובן גם לפני אבל בשנים האלה הוא לקח 2 צ’מפיונס ו4 אליפויות).
טוב זורם איתכם על טר שטגן, באמת בגלל שאין אופציות אחרות) אבל מה קשור אלבס? סל הכל נתן שתי עונות, אלבה נותן יותר עונות ועם הרבה יותר יציבות גם בהגנה וגם בהתקפה מבחינת מספרים
), ובגזרת רונאלדו, אני לא חושב שניימאר היה בספרד מספיק שנים כדי להוכיח שהתיאום שלו עם שני האחרים מתקרב לרמה שיכולה לערער בכלל על המקום של אחד הגולרים הגדולים בהיסוטוריה.