החלק שבאמת עצוב לי, זה שזה לא היה המשחק הכי מדהים (לפחות פוטנציאלית) של ריאל ולא ריאל מדריד הכי מאיימת איתה נפגשנו בכמה וכמה שנים האחרונות, ועדיין התבטלנו באופן מוחלט דווקא בתחום שאמור להיות הלחם, החמאה והסטייק שלנו - מרכז המגרש.
תוסיפו לזה את המזל שמשיכת החולצה של ראקיטיץ’ לא זכתה לשריקה, ומצבנו בכלל לא מעודד להמשך.
אם לפני כן חשבנו שלפחות בבית אנחנו “מוגנים”, מסתבר שזה לא ממש נכון, אפילו מול קבוצה לא מתבנקרת ושמשאירה שטחים לרוץ בהם.
נ.ב. נשבר לי מהילדותיות של סוארס. כמו שאמרתי בהקשר לווידאל - אמוציות זה אחלה, טמטום זה…טמטום. לרוץ לשחקן, אחרי שלא קיבלת קרן (שגם לא הגיעה לך), ולדחוף אותו סתם, זה כבר משהו בחיווטים. לא סובל את ההתנהגות הזו.
נ.ב.2. כשצריך להחמיא אז מחמיאים - אחלה משחק לפיקה אתמול. עכשיו רק מקווה שהוא יזכור להופיע גם למשחקים אחרים.
ריאל חלשה מאד, די צפויה ולא מפחידה באף פיקסל במגרש מראה דומיננטיות במגרש/מקדש. מי חולל את המקדש? ואלוורדה (לא השחקן הלוחמני), איזו רפיסות רעיונית. בא לי לכעוס על מישהו, אז אכעס על הפרעוש כי הקבוצה שלו: תתעורר ראבק! אתה מרוצה מהכישלון המחשבתי הזה? תרים את הקבוצה מבפנים, תעשה קבוצת וואטסאפ עם דה יונג ובוסטקס-תתחילו להעלות את חוכמת המשחק, כי כרגע ירדנו לרמה שלוש יחידות.
אגב
זה שפיקה מיגדלור הגנתי זה סבבה, אבל אוריינטציה של להציל את ההגנה בקלאסיקוס זה ממש לא אתוס הגנתי שיסייע לנו.
אגב 2
הכניסה של קארבחל בפאטי רק הזכירה כמה הילד ילד, וכמה חבל שאין את דקו שיבוא לקרוע את האפס הזה במכות. בשביל ההרתעה…
בניית הסגל הייתה גרועה, גריזמן לא מתאים לשחק בכנף בשום צורה, על דמבלה אי אפשר לסמוך בשום צורה ופאטי כפרה עליו, אבל רק חגג 17 הילד.
בנוסף, ואלוורדה לא מאמן מספיק טוב ויצירתי ל433, הוא לא מתאים לנו, אבל הוא פה ובתקווה שרק עד סיום העונה ואז נוכל לדבר אולי על דרך חדשה.
אבל מה עושים כרגע עד לסיום העונה? חוזרים ל442 יהלום. זה אולי לא ברסאי קלאסי ולא מה שאנחנו רוצים לראות כמודל או לטווח הארוך אבל הדבר היחיד שהיה דומה לקבוצה בתקופה של הבאסקי היה אותו 442 עם פאוליניו אחרי הכאפה שקיבלנו מניימאר.
בוסקטס
ארתור דה יונג
וידאל
מסי סוארז
זה ההרכב שלי מעתה למשחקים הגדולים, בעיקר בחוץ. זכור לי ניסיון בודד אחד של המערך הזה בשנה שעברה מול בטיס בחוץ אחרי הכאפה שקיבלנו מהם בבית רק עם ראקי במקום ההולנדי. זה היה נחמד, אפילו נחמד פלוס, ניצחנו גם 4-1.
עם הסגל והמאמן הנוכחי זה הפתרון היחיד שאני חושב שנתן לעשות כדי לנסות איכשהו להתחרות במשחקים הגדולים השנה. עוד לא מאוחר, הלוואי ומישהו שומע…
כפי שאני רואה את הדברים גריזמן צריך להיות שחקן ספסל. אגב, גם בעונה הראשונה של ואלוורדה, אם דמבלה לא היה נפצע לחצי שנה על ההתחלה כנראה שלא היינו רואים את אותו 442 יהלום “המופלא”, ולמעשה, לדעתי אחרי שהוא חזר מפציעה וקוטיניו הוחתם רק הדרדרנו כאשר זנחנו את אותו מערך.
דה יונג: “אם אתה בארסה ואתה משחק בבית, אתה תמיד צריך לנצח”.
ואלוורדה: ״חלוקת נקודות בקלאסיקו שיויוני זה נורמלי. נורמלי לסבול בליגה מול קבוצה כמו מדריד. מה שלא נורמלי זה להכניס להם חמישיה ולהיות 17 נקודות מעליהם בטבלה״.
