עם כל הכבוד לולאדס, ויש הרבה, הוא גם לא היה השוער הטוב בספרד בזמנו
תחליף בין קאסיאס וואלדס בתקופה הרלוונטית והדומיננטיות שלנו הייתה עוד יותר גדולה.
אלוהים כמה פעמים איקר הציל ללבנים את התחת.
שלא לדבר על בופון, שבשיאו באמת היה אולי השוער הטוב בהיסטוריה.
אני מסכים שאיקר היה בכללי שוער יותר טוב ממנו. אבל אתה פה לצערי ממשיך עם הגישה המזלזלת בואלדס.
ואלדס היה השוער הכי טוב לברצלונה כי הוא היה עם משחק הרגל הכי מתאים לברצלונה. אני מודה כל יום* שואלדס היה שוער ברצלונה ולא מישהו אחר. ואלדס כמו ששביט אמר היה מהשוערים ששינו את המשחק, עם ההבנה של משחק הרגל שלו, וכמו שיוסי כתב למעלה הבין מצוין מה פפ דרש משוער ברצלונה. אתה מוזמן לראות את הסרט שעשו על פפ והפפ טים בשביל להבין כמה ואלדס היה חשוב לשיטה של ברצלונה.
ואלדס היה השוער הכי טוב בשביל ברצלונה בכל הזמנים. וכן כנראה גם לנצח היה השוער הכי אנדרייטד שהיה בכל הזמנים… ומה שעצוב שזה מגיע לפעמים הכי הרבה מאוהדי ברצלונה שלא יודעים להעריך אותו מספיק.
נ.ב כמה שזה ישמע אולי מוזר, תחזור לקלאסיקו של ה3-1 בברנבאו בעונה של מוריניו ותבין בדיוק את הטעות שלו בדקה השנייה ואיך ואלדס המשיך לשחק, באותו סגנון, למרות הפאשלה שלו, ותבין יותר טוב למה אני מתכון.
אני ממש לא מזלזל במה שהוא נתן לקבוצה, ומכיר בחשיבות משחק הרגל שלו.
הוא לא היה שוער רע בשום מובן- הוא היה אחלה, ואני שמח שהיה לנו אותו- אבל לא השתכנעתי שהקבוצה ההיא לא הייתה טובה יותר עם איקר או בופון בשער במקומו.
ראיתי את כולם בלייב, ואת התרומה של כולם.
תראה את הסרט על הפפ טים ותבין יותר טוב ממה שאני מנסה להסביר. איקר כבודו במקומו מונח, אני לא יכנס לאיזה ויכוח סרק עליו כי המטרה שלי זה לא חס וחלילה לזלזל באיקר אלא בעיקר לתת כבוד לואלדס.
ראיתי אותו מספר פעמים כמובן (:
אני מבין אותך.
מעבר להכול, הוא היה השוער הנורמלי הראשון במועדון מזה הרבה זמן אחרי רצף שוערים מזעזע.
הוא ייצב את העמדה, היה נוכחות דומיננטית בהגנה, וחד משמעית למשחק הרגל שלו היה תפקיד מאוד חשוב.
הוא גם בכללי היה שוער אחלה.
עם כל זה, אם אני מתעלם מהסנטימנט האישי שלי (שזה גם קשה), הייתי כנראה מעדיף את איקר/ג’יג’י.
אני חושב שאפשר שהיה לעבוד איתם על אספקט משחק הרגל, ושבאחרים הם היו שוערים, שוב, עם כל הכבוד, משמעותית טובים יותר.
אז נסכים שלא להסכים, למזלי זה ויכוח אקדמי, כי אין לי יותר מידי ספקות שאם היית יכול לשנות את השוער של ברצלונה באותם זמנים, זה היה נגמר לא טוב מבחינתנו. תודה לך ויקטור שוער אדיר אבל עם אישיות די בעיתית… אבל זה דיון אחר.
ממש ממש איך שאני זוכר את זה ולמה אני כל כך אוהב את ואלדס. הוא היה אחלה שוער אחרי כל הנפילות שתהרגלנו אליהם בין הקורות.
למה? לא היה חסר לי כלום.
אמנם לא מדדו אז Xg ושערים צפויים להצלות, אבל אני מעריך שלא היה הבדל גדול בינו לבין השניים האחרים, גם אם אני מסכים שבהצלות הם היו קצת טובים ממנו.
זה לא מספיק לי בשביל להחליף שוער שעשה פה היסטוריה והתאים בשלמות לקבוצה שמסביבו.
אתם מדברים על ואלדז כאילו הוא היה השוער היחידי בעולם אם איזה משחק רגל בסיסי, סהכ הכל ביקשו ממנו לשחק מסירות, מבטיח שהיו בזמנו לפחות 10 שוערים בליגות הבכירות שיכלו לעשות את זה יותר טוב. את שאר האיכויות שלו כולנו מכירים טוב, הוא אפילו לא היה בטופ 3 בדורו.
ג’וזפה הסיפור שפרסמת לא אומר כלום ושום דבר על ואלדס.
סהכ הכל שפפ ביקש ממנו למסור לבלמים. ואלדז שינה את ההיסטוריה או התפקיד? לא, פפ יכל לבקש את זה מכל שוער שעמד שם. חלקם היו יותר טובים וחלקם קצת פחות.
לשוער שלכם היה את החלק הכי קטן בלי ספק בגדולה של ברצלונה של פפ. יותר קטן ממאמני הכושר אפילו.
אין צורך לעשות רומנטיזציה סטייל דור רומנו לכל דבר.
מה שהכי כואב לי זה שפפ עזב אותנו לבאיירן בזמנו ועשה מנויר שוער עם משחק רגל טוב יותר מואלדס. בזמנו נויר היה מנהל התקפה כמו בוסקטס היום, באותו המקום במגרש זה היה משוגע לחלוטין.
ונויר שוער טוב יותר מואלדס, כמעט בכל האספקטים. ואלדס היה חריף מאוד ביציאה של אחד על אחד, אבל היו לא הרבה וילדוזים חוץ מזה.
מצחיק בכלל הטרלתי וניסיתי להפוך את ואלדס למה שעושים אוהדי ריאל על מרסלו (המגן ההתקפי הראשון ששינה את פני הכדורגל לא כי הוא ידע להגן, אלא ידע להתקיף הרבה יותר מאלבס, מאייקון, רוברטו קרלוס וקאפו), אבל התפתח אחלה דיון.
התרומה הרצינית שלי-ואלדס היה שוער מעולה באחד על אחד, בעיני הכי טוב, אבל היו לו בעיות בכדורי גובה. אין ספק שהוא אנדרייטד עצום שלא מעריכים, להיות שוער בקבוצה כמו ברצלונה שהסגנון משחק שלה מאוד מפקיר והיא בנויה על לקבל 3 ולשים 4 זה מאוד קשה. ספק אם שוערים אחרים שעל הנייר יותר טובים ממנו, כמו טר שטגן למשל, היו מתמודדים עם הלחץ המנטאלי הזה. היום אם אני צריך לבחור, אני בוחר בואלדס על פני טר שטגן. הוא לא שוער שקופא, והוא מתעלה ברגעי האמת, והוא היה מביא לנו יותר נקודות בימים האלה מטר שטגן. הוא לקח אם אני לא טועה הכי הרבה תארי זאמורה, וכןלם יודעים שזה לא בגלל שההגנה של ברסה הייתה בטון.
ויותר מזה, היה לו משחק רגל מעולה. באותו זמן מה שהוא קיבל את עצמו לא היה פשוט בכלל, והוא אכל את זה בלי מלח. פפ חיפש שוער נורמלי תקופה בסיטי.
קשה לי להסכים עם זה. כשהכדור אצלך זו ההגנה הטובה ביותר, ובארסה של פפ החזיקה בכדור יותר טוב מכל קבוצה אחרת באותו זמן. אני לא מוריד מויקטור, אבל להגיד שהייתה לו הגנה ברמה של מה שמאטס צריך להתמודד איתו היום זו כבר הטרלה בפני עצמה (ולא שאני אומר שאמרת כזה דבר 
).
בכלל טר שטגן הוא השוער עם משחק הרגל הכי טוב שראיתי בחיי, מפחיד אותי לחשוב איך הוא היה נראה אתכם בתקופת השיא של הפפ טים.
לא יודע… הגנה שכוללת את פויול, אלבס, אבידל/אלבה, פיקה בשיאו, כשלפניהם בוסקטס בשיאו, ואתה מוסיף לכל זה את הסגנון של פפ עם החזקת הכדור האינסופית וההתנפלות והלחץ על הכדור ברגע שמאבדים אותו - קשה לי לקרוא לזה משהו אחר חוץ מ"הגנה טובה".
זאת הייתה הגנה של דפיקות לב. חוץ מזה הוא היה שוער מעולה לפני פפ, גם אז הייתה לנו הגנת ברזל?
אגב אני לא משווה בין ההגנות, אני אומר שהיום ואלדס בגלל האופי שלו היה יותר טוב מטר שטגן.
הקבוצה של רייקארד היתה חזקה מאוד בהגנה, בעיקר מרקס ופויול המכונות אבל לא רק. בעיניי, ואלדס הוא לחלוטין הקיילור נאבאס שלכם - לא אנדרייטד ולא נעליים, אלא פשוט שוער לא רע וטרמפיסט.
לא ברורים לי גם הדיבורים על אופי, ממה שאני זוכר (עבר הרבה זמן) ואלדס תרם הרבה מעצמו לדפיקות הלב במשחקים גדולים כקטנים, ולא רק בכדורי גובה.
ואת זה אתה אומר על אחד שזכה חמש פעמים בפרס הזאמורה (4 מתוכם ברצף תחת פפ, ואחד תחת רייקארד), כן? כשלקאסיאס יש רק תואר אחד, אגב.
טרמפיסט הוא ממש לא היה. תשאיר שם את בוננו או רושטו ומי יודע איפה היינו היום…
לא אמרתי שהוא שוער רע (מה שרושטו בהחלט היה), אבל אם היית מחליף באיזה שוער מדרידאי אקראי מהדור (המוצלח מאד) של אותה תקופה, כנראה היית מקבל אותה תוצאה. הוא חד משמעית היה השחקן הכי חליף ב-11 בתקופת פפ. הזאמורה הוא לא תואר אישי באותו האופן שהפיצ’צ’י הוא כזה, כבר כתבו לפניי היטב.
הוא היה הכי לא חליף שיש. לפניו ברצלונה הכירה בעיקר פלופים, והוא החוליה הראשונה בכל השיטה של פפ. בעיניי מדובר בשוער הכי מושלם לברסה-כמו שאמרתי האחד על אחד הכי טוב שראיתי, ללא ספק, ובקבוצה כמו ברצלונה שמשחקת לחץ גבוה הוא נתקל לא מעט במצבים כאלה. שוער שידע להנהיג את ההגנה ולא להיות קפוא על הקוו כמו הרבה גולים עם טר שטגן. הוא ידע לשחק עם בייצים, לטוב ולרע, וזה מה שעזר לנו לפתח את המשחק שהיום אנחנו לא מוותרים עליו. היו לו אינסטינקטים מטורפים והצלות משוגעות. לא חושב ששוער טרמפיסט היה נשאר בקבוצה הטובה בעולם כל כך הרבה שנים, כאילו מדובר באיזה אדן או לופז. הוא שוער הרבה יותר טוב מהם.
היה לו מזל רע עם הקריעת רצועה לפני שעזב.
תגיד את זה לחלוצים שמשחקים עם קישור והתקפה פח.
גם לחלוץ וגם לשוער יש צורך בצוות מסייע טוב כדי להשיג את התואר. ועם זאת, מסי יש רק אחד. את המספרים שהוא ניפק לאורך השנים לא ראיתי אף חלוץ אחר לפני כן מנפק בכזו עקביות. גם רונאלדו נתן מספרים גדולים. ולשניהם היו קבוצות מצויינות שתמכו בהם.
תראה, בסוף אם הוא היה חוטף עוד שער פה ושער שם הוא היה עלול להפסיד את הזאמורה והקבוצה כנראה עדיין הייתה זוכה באליפות.
חוץ מזה, להגיד שהייתה לו התרומה הכי מעטה (לא אתה אמרת, נכון), אפילו פחות ממאמני הכושר…
קשה לי לאמר עד כמה זה מנותק מהבנה של מרקם קבוצתי. הן מבחינה חברתית והן מבחינת הביטחון ששוער טוב מקנה לקבוצה שלו כשהוא משחרר אותם להתעסק בכדורגל ולא להכנס לפאניקה מיותרת עם צהובים ונגיעות יד (ע״ע לנגלה).
ואלדז בהחלט היה פורץ דרך! הוא היה השוער הראשון ששמו דגש על משחק הרגל שלו, אני פשוט קצת לא בטוח אם את הקרדיט אני נותן לואלדז על פריצת הדרך או לפפ, בסוף הייתה פה יותר החלטת מאמן.
פה זה דומה ושונה ממרסלו. אני כלל לא בטוח שמרסלו היה המגן השמאלי הטוב בהיסטוריה של המשחק, זה לא הופך אותו לפחות אגדי. יש שחקנים ששינו את המשחק, שצורך המשחק שלהם הכניסה ערך מוסף לתפקיד שלא היה קיים לפני. מרסלו כזה, לפניו תפקיד המגן היה הגנתי הרבה יותר ובטח שלא כלל תנועה למרכז אלא רק על הקו, היום זה כבר נפוץ הרבה יותר.
גם ואלדז כזה, אם כי שוב, אצלו מדובר יותר על החלטת מאמן ולא על החלטה שלו כי מדובר בצורת משחק שלמה, בניגוד למרסלו שראה את השטחים ונכנס לשם בעצמו.