כן, אצל ואלדס זה הוראה של מאמן, אבל מרסלו פשוט עשה מה שבא לו, ממש כמו בקופקבנה. כאילו זאת לא הוראה של זידאן. בסדר. גם מסי על דעת עצמו החליט להיכנס לאמצע.
דניאל אלבס היה נכנס לאמצע עוד בימיו בסביליה שלמרסלו היה גשר בשיניים. זה לא תורה מסיני. הם קיבלו חופש פעולה מהמאמנים שלהם על חשבון ההגנה, והפיקו את המירב מהם. ההבדל הוא שמרסלו גם אם הוא היה רוצה הוא לא היה יודע להגן.
אני לא יכול להשוות אותם אגב לאחד כמו קנסלו או אלכסנדר ארנולד מליברפול, שהם מגנים all around. דניאל אלבס היה המגן ההתקפי הטוב בהיסטוריה, לפחות בתקופה שלנו (כי אין לדעת מה היית מקבל מהמגנים פעם אם היו נותנים להם חופש התקפי כמו היום ומבצעים התאמות כמו היום), בלי עוררין בכלל-זה מוכח בכל פרמטר. ואני מאוד שנאתי אותו, תשאל את האנשים פה.
אני מקבל את זה שאלבס יחד עם מרסלו בקטגוריה.
שניהם לקחו את תפקיד המגן למקומות שלא ראו לפני.
מה לא הגיוני פה?
מה מיוחד במרסלו (ובאלבס)? שהוא קודם כל תוקף ואז מגן בתפקיד המגן.
ואלדז שוער שנבחר לפי משחק הרגל ולכן גם הוא פורץ דרך (מקבל).
שמתי את פפ כי בסוף ואלדז בעצמו אמר שהגיע לשיחה איתו ופפ אמר לו מעכשיו אתה עושה x. מרסלו היה כזה מאז ומעולם ובעצם כל מאמן שהרכיב אותו הסכים לשים שחקן עם יכולות התקפיות עדיפות על ההגנתיות בתפקיד שהיה נחשב עד אותה תקופה כמגן.
שמע לפחות אוהדי ריאל מגזימים לכל הכיוונים. מרסלו המגן הראשון שנכנס לאמצע, ואלדז הראשון עם משחק רגל…
היו המון מגנים שהיו יותר טובים בהתקפה מההגנה. קאפו ורוברטו קרלוס היו הבולטים שנבחרו לעמדה בגלל היכולות ההתקפיו . אחריהם הגיעו אלבס ומאייקון, ואז מרסלו. היום זה השתדרג למבנים שעושים גם וגם ברמה הכי גבוהה.
@Mendieta את מי מה-11 היית מחליף לפניו? בחר חופשי בין 2009-11.
אגב, אולי זה רק אני, אבל אני גם לא זוכר שום דבר מיוחד ממשחק הרגל של ואלדס פרט לאיזה בישול עצמי או שניים, לדעתי אתם צובעים אותו בנוסטלגיה. בטח שאני לא זוכר משחק שבו זה אשכרה השפיע באופן משמעותי על התוצאה. סה״כ זה יותר נחמד להגיד על שחקנים שהם ״אנדרייטד״ מאשר שהם סתם היו שם ותרמו תרומה מכובדת בקבוצה שגדולה עליהם בכמה מידות בסגנון אולגר או לודוביק ז׳ולי (ברור שואלדס תרם יותר מאולגר פור דה רקורד). טבעי והכל, כנראה שיש כמה וכמה שחקני ריאל שאני עושה את זה איתם.
לגבי דיון המגנים - מסכים שאלבס עדיף על מרסלו בתרומה ההתקפית ובטח שבהגנתית, אבל אף אחד לא משתווה אליו. עם זאת, אני חושב ששביט מגזים לגמרי לצד השני לגבי מרסלו - לא מכיר מגן עם מאזן דומה לזה של מרסליטו בנוקאאוט של הצ׳מפיונס, למשל, ובטח שלא אחד שהיה השחקן היוצר הראשי של הקבוצה שלו במשך שנים.
פדרו, וייה, מסצ’רנו, טורה שהיה שחקן הרכב שנה וחצי, אבידאל, כולם שחקנים מעולים והייתי מחליף אותם לפני שהייתי מחליף אותו. אתה צריך שוב לזכור שהקריירה שלו התחילה לפני 2009. אני בוחר בו על פני חצי הרכב מעונת 2006. ג’ולי, אולגר, אדמילסון, ואן בומל. הוא מבחינתי בשורה הכי חשובה. קשה לי להחליף אותו כמו שקשה לי להחליף את פיקה.
איך מגדירים בר חילוף?
הרי זה תלוי מחליף. אבידל לא בר חילוף? אפילו לא אם מדובר באלבה? (שלדעתי טוב ממנו אגב)
אם במקום ואלדז מגיע טר שטגן אז לא רק שהוא בר חילוף אלא גם שזה עדיף.
אטו לא בר חילוף? ומה אם זה סוארז במקומו?
זה תלוי הרבה יותר במחליף מאשר בשחקן עצמו.
כמו שתמיד טענו בריאל, הבעיה בעזיבת רונאלדו הייתה היעדר המחליף. אם באותה שנה אמבפה היה מגיע אני לא חושב שהיינו שמים לב אפילו
מסי, צ׳אבי, אינייסטה בוסקטס - לא ברי חילוף דרגה ראשונה.
פויול, אלבס, פיקה, מסצ׳רנו (תקופת זמן לא חופפת עם פויול), ואלדז - לא ברי חילוף דרגה שניה.
מבין הדרגה השניה ואלדז הוא הכי קריטי, כי אם היה מגיע במקומו איזה ליצן היינו אוכלים הרבה יותר קש. הוא לבדו מחזיק את קו ההגנה האחרון בעוד שבקו שלפניו היו לנו שלושה תותחים בכל זמן נתון.
אגב, בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף. #רקאומר.
הכל תלוי ברי החלפה עם מי.
תחליף את אינייסטה בדה בריינה או את פויול בלנגלה ותגיד לי מי לא בר חילוף…
זה לא מוריד מהגדולה של אינייסטה, רק שבר חילוף תלוי 50% בחילוף עצמו.
אולי כדאי שאני אבהיר כי יש שני מונחים שזה יכול להתייחס אליהם - חליף ביחס לאלטרנטיבות בסגל וחליף ביחס להיצע בשוק. מבחינתי ואלדס היה חליף בשני המובנים האלה בתקופה של פפ (אצל רייקארד רק במובן של אלטרנטיבות בשוק). אני חושב שבכל רגע נתון היו לפחות 10 שוערים בשוק שהחלפת ואלדס בהם לא היתה משנה באופן מהותי את ההישגים של בארסה, משהו שקשה יותר להגיד על קוטואה של היום, למשל. אפילו כשפינטו הליצן החליף אותו לא ראיתי איזה הבדל מדהים במשחק ההגנה או בכמות הספיגות הלא מחוייבות. הכל היפותטי וקשה מאד לביסוס כמובן.
אני באופן כללי חושב שההשפעה של שוער על הישגים של קבוצה היא מינורית לאורך זמן, בטח בליגה. עם ובלי קשר לפרגון היתר שאני חושב שיש פה לואלדס.
פינטו היה אגדה במשחקי גביע ופנדלים, אי אפשר לקחת ממנו את זה.
אבל מספר השבועות שבהם עמד בשער כשויקטור נפצע היוו נפילה משמעותית במשחק ההגנה שלנו, משמעותית.
לא. אבל בעונת האליפות הקודמת יש מצב לא רע שזה היה עולה באליפות. גם לא סיכוי גדול.
ברור שיש חריגים, וגם ברור שבקבוצות חלשות/הגנתיות/פחות גדולות זה יקרה יותר מאשר בריאל ובבארסה הרלוונטיות (ע״ע שמייכל ג׳וניור). גם עם אובלאק אתה מקצין כמובן. ברור שהתרומה שלו לאליפות גדולה, אבל הוא אדיר כבר שנים. ההבדל בשנה שעברה היה בזכות השיפור שמסביבו וההיחלשות של בארסה וריאל.
מדהים כמה השנים והנוסטלגיה מטשטשות את המציאות.
ואלדס היה שוער מעולה,אבל לא יציב שנוטה לעשות הרבה טעויות,״וילדוסים״ זוכרים את המילה?
שוער עם משחק רגל זה נחמד,זה סקסי אבל זה חתיכת אוברייטד,מעדיף שוער כמו קורטואה בלי משחק רגל אבל שעוצר כמעט הכל ולוקח כל כדור באוויר מאשר שוער שיוריד לי את הלב בניסיונות לשחק יפה וביציאות גרועות לכדורי גובה.
סיום הקריירה החלש של קסיאס עשה לו עוול כל כך גדול עד כדי כך שהוא מושווה לואלדס שהיה 2-3 רמות מתחת רוב הקריירה.
וילדוסים יש לכל שוער, זה לא רציני. גם לנוייר וגם לקסיאס. מסתכלים על היכולת בגדול. בגדול הוא היה שוער ענק, ואנדרייטד עצום. תוציא את קסיאס מספרד והוא בכלל מקבל נפח אחר בקריירה.
ואתה יכול להיות רגוע, מדובר בהוראה סטייל מרסלו המגן הגדול בהיסטוריה. אין באמת השוואה לקסיאס.
חייב להודות שתמיד העדפתי את קסיאס על ואלדז. היו תקופות שהייתי משתגע מההצלות הביזאריות שלו מידיי מחזור, ויותר מזה, הוא שם זין על מוריניו ועל הניסיון לייצר כאוס בין ריאל לבארסה שהוא מעבר לספורטיבי. הסיום שלו בריאל הוא תעודת עניות למועדון כשהם פשוט זורקים אותו כמו אחרון שכירי החרב, והאוהדים זרמו עם הלכלוך של מוריניו עליו.
אני לא סגור אם אמצא את כל הנתונים של ואלדז מול קסיאס במרוצת השנים, בטח לא נתוני xg ו- xga בשנים בהן לא תמיד יכולת לראות את כל השידורים בספרד, אבל זה רק מהזיכרון של השחקן היחיד שאני באמת רציתי לראות בבארסה חוץ ממודריץ’.