פוצ’טינו טוב באי זכיה בתארים.
אתה זוכר מי היה המעסיק שלו וכמה תארים טוטנאהם זכתה בלעדיו?
זכור לי שבפורום שלכם, הוא די היה פנטזיה.
אני לא רציתי אותו, ועדיין לא רוצה אותו.
אגב, כבר שנה שהוא לא מאמן של קבוצה.
הוא גם לא יגיע לברצלונה. אל דאגה, הרגשה שלי שאולה יפוטר והוא יתמנה במקומו. מאמן כמוהו לא ישאר הרבה זמן מחוסר עבודה.
בבקשה, לא.
פוצ’טינו לא מתאים. כל התקופה שהוא אימן את טוטנהאם לא יכולתי לסבול את הכדורגל שלהם. אידיאלית, הייתי שמח לראות את טן האח עם צ’אבי כעוזר מאמן.
אני בכנות חושב שאנחנו לא מדברים על קוקוריה מספיק. בניגוד ללא מעט מושאלים יוצאי לה מאסיה הבן אדם עושה חיל בכמעט כל קבוצה בה הוא דרך (שנה אחת באייבאר ונתחיל שנה שלישית בחטאפה אם אני סופר נכון) אתמול כבש שער מצויין בניצחון 3-0 של חטאפה על בטיס.
בכללי היה נחמד לעשות דירוג אקסים מהלב מאסיה ולראות מי באמת הצליח לעומת היתר.
מסכים שלא מדברים עליו מספיק.
האמת שבכל הדיבורים של “חבל שהוא לא נשאר בברצלונה”, אני לא משוכנע באיזו עמדה הוא היה יכול לשחק אצלנו (מוציא שנייה את עניין המעמדות והבאנקרים). בחטאפה - מגן שמאלי הוא לא, גם לא ממש קיצוני. הוא יותר…אמממ…סרג’י רוברטו משופר. וכשאני אומר “משופר”, אני מתכוון לזה שרוברטו לפעמים קשר ולפעמים מגן, וקוקורייה הוא גם קשר, גם מגן, גם קיצוני וגם מתחת לחלוץ. וכל זה באותו משחק. יכול להיות שבקבוצה כמו ברצלונה הוא היה מוכוון לעמדה אחת ספציפית בלבד, ואז ההשפעה שלו הייתה דווקא פחות מורגשת.
כל זה לא סותר בכלל את זה שהיה לו אחלה משחק אתמול (נגד בטיס), בלשון המעטה, ובכללי הוא די עושה חיל בגולה.
אני עדיין לא השתכנעתי מספיק לגביו, כי חטאפה היא סוג של “השלם גדול מסכום חלקיו”, וכי אולי הבעיה היא נטו אצלי.
אמממ…אפשר לנסות. אבל מאיפה מתחילים, ואיך מגדירים הצלחה?
אני טיפה נעלב. אני די דיברתי עליו פה. כל פעם אומרים לי שאני לא מבין כלום ושהוא לא לרמה. אז הפסקתי…
אם אני לא טועה, הוא לרוב מתופקד בתור קשר ולא מגן. אבל לדעתי הוא טוב יותר מדין ובטח מפירפו.
היה לנו גם הזדמנות להחזיר אותו שנה שעברה, אבל היי הוא לא בריזלאי ולא עולה 100000 מילארד אירו והגרוע מכל הוא בוגר לה מאסיה שזה בכלל אות קלון אצל ברתומאו, אז ההנהלה שלנו לא סופרת אותו. דרך אגב מישהו זוכר אם בכלל עשינו אליו כמה גרושים?
מתנצל אם נעלבת, למרות שלא ראיתי שהוא עלה פה בדיון מזה כמה חודשים.
לשאלה של @Eyal המדד הוא על פניו דיי סובייקטיבי וזה חלק מהדיון שהיה נחמד להעלות פה. מי הצליח מכל בוגרי הלה מאסיה שהועזבו ולמה.
יש לי הרגשה שתיאגו מקום ראשון בכל אחד מהשירותים בכל מקרה.
סאמפר כי הוא משחק לצד אינסטה וזה תמיד תענוג
כי הוא הבן של מאזינייייייווווו?
אוקיי. אז מאיפה (כלומר - מאיזו שנה) להתחיל?
ועוד משהו לגביי קוקורייה - ברצלונה וחטאפה הן סוג של הפכים, בקונספט במשחק. קוקורייה מעולה בלרוץ כמו פסיכופת בקבוצה שלא רוצה את הכדור אצלה, ואוהבת ללחוץ עד שהיא נופלת מהרגליים. חוץ מזה שהכל עובר דרכו, משהו שבלט במיוחד אתמול. בברצלונה, גם עוד 5 שנים, הוא לא היה יכול להיות בתפקוד הזה, ובמעמד הזה, ובסגנון המשחק הזה. הוא גג היה יכול להיות כינור רביעי/חמישי, ובקבוצה שהכדור כל הזמן אצלה.
במילים אחרות - הרבה פעמים אומרים על בוגרי לה-מאסיה שקשה להם להצליח במקומות שהם לא ברצלונה. אולי קוקורייה מצליח דווקא בגלל שזו לא ברצלונה.
השאלה היא האם ברצלונה הנוכחית היא בברצלונה אליה אנחנו צריכים להשוות. הוא מהשחקנים הבודדים בחטאפה חוץ מניום וקוצ’ו שיש טעם כלשהו שהכדור אצלם, ובנוסף הוא לוחץ מצויין בלי כדור.
בגדול זה כמעט כל מה שהייתי רוצה מג’ורדי אלבה.
לא משווה לברצלונה הנוכחית, אבל גם בהסתכלות של לא מעט שנים אחורה, אני לא רואה לו מקום שלא מפחית משמעותית מהתרומה שלו, ומה"מעמד" שלו תוך כדי המשחק, ביחס למה שקורה בחטאפה. בברצלונה הוא לא יכול “להשתלט” על המשחק, כמו אצל הקבוצה ממדריד, ובמקרה כזה - יכול להיות שהוא יהיה הרבה פחות משמעותי. אולי אולי אצל לוצ’ו, כפועל שחור אה-לה ראקיטיץ’, זה היה יכול לעבוד.
היית רוצה את זה מאלבה, אבל אלבה לא יכול לעשות את מה שקוקורייה עושה (לא מבחינת יכולת או כישרון, אלא מבחינת תפקוד), גם אם הוא היה רוצה.
אני מבין את עיניין הדומיננטיות, אבל זה קצת מזכיר לי מעבר של שחקנים גדולים למסגרת הברסאית. נגיד דני אלבס שעבר מסביליה לבארסה או הנרי מארסנל לבארסה כן הקטינו מעט את הדומיננטיות שלהם ואת האחיזה שלהם בכדור כדי להתאים את עצמם לקבוצה. קוקו עוד גדל בקבוצה, וגם בלט לטובה בבארסה ב’ אני חושב שהוא כן יכול היה לעשות את המעבר הזה. אין לדעת אם זה היה עובד או לא, אבל אני לוקח אותו במקום פירפו עם שתי ידיים בלי להתבלבל כל יום בשבוע.
במקום פירפו? כן. אבל או שאנחנו מתייחסים למציאות (שבה אם קוקורייה כן היה חוזר לברצלונה, הוא היה רואה דקות כמו פירפו, ואז אין לו שום השפעה ושום טעם), או שאנחנו מתייחסים ל"מה אם?". בנוגע לאפשרות השנייה, כמאמר שגיא כהן - לא יודע. לא יודע.
לקחת שחקן, שעושה 26 דברים במשחק, מקבוצה שמשחקת בצורה מסויימת, ולשים אותו בקבוצה שמשחקת הפוך לגמרי ולהגיד לו לעשות רק 5 מהדברים האלו? יכול לעבוד מאוד. יכול להיות גם שלא.
(אני כמובן מנתק את הפן הכספי מהדיון, כי על זה אין עוררין).
אם זה אני מסכים לחלוטין. תחת ואלורדה וסטיין הוא היה נזרק ליציע. בדיוק כמו שדין ופירפו ושחקנים אחרים בעמדות אחרות התיבשו אצלם בספסל.
מעניין אם קומאן יהיה כמו סטיין וואלורדה בתחום הזה…
שוב, אם משווים לברצלונה הנוכחית כלום לא עובד, ואני אפילו לא רוצה להפנות את הדיון לאידיליה ברמת עידן פפ, אלא קרויפיסטי “מציאותי” כתקופת רייקארד לדוגמא. אני לגמרי רואה איך במצב בו יש מאמן שמאמין ברוטציה ברמה כלשהי קוקו יכול ומצליח להשתלב. שוב, לא יודע אם יהיה באנקר ברמה של חטאפה, אבל בכל הנוגע להחלפת משמרות באגף שמאל? לגמרי.
עוד לא דיברנו על גרימאלדו אפילו.
טוב, הבנו שקצת קשה למצוא שמות בוגרים לפי מחזורים. יש רעיון אחר?
כי דווקא בא לי לפתח את זה.
נלך פשוט, עשור אחרון (או לפחות תחילת עידן רוסל), וממש ברמה של טופ 10 או טופ 5 של המוצלחים ביותר. המדדים: דרג הקבוצה, כמה משותף ובסוף גם סטטיסטיקות בולטות.
אפשר להתווכח על המודל אבל אני כן רוצה שזה יהיה סובייקטיבי קצת. ככה יווצר דיון.