ההבדל הוא שמעסיק שמקבל קו״ח לא באמת יודע מה היתה הדרך לתוצאות שלך בעבודה הקודמת מעבר למסמך או קצת בירורים.
אצל צאבי ראו את זה בשידור חי בערוצים ברחבי העולם.
האליפות שלו היא אליפות ובתנאים לא קלים אבל בואו לא נשכח את היכולת ואת כמות ה1-0 או ה2-1 שיצאנו בנס.
מי בדיוק ראה את זה חוץ מאיתנו? להזכירך בפורום השכן עדיין מגרדים את הראש, ולא מבינים איך כבר ינואר שני ברצף שלא מחזירים אותו.
אני לא מדבר על הקבוצות שיפנו אליו ,אני מדבר על צ’אבי עצמו.
הדבר היחיד שהוא הוכיח לכולם זה כמה הוא רחוק מלהיות מועמד לגיטימי למועדונים גדולים.
אולי הוא כישרון מפוספס שאיכשהוא פיספס לגמרי את כל מה שפליק לא פיספס, ילך ליונייטד ויהפוך ליורש של פרגוסון, אבל סביר להניח שהוא כל-כך רחוק מהרמה הזאת שהוא יפוטר תוך חצי שנה.
השאלה היא למה הוא מרגיש את עצמו כזה שיכול לבוא לברצלונה/יונייטד/ארסנל/פסז’/סיטי/וואטאבר בלי שום ניסיון אימון אמיתי. ולא, אני לא מחשיב את מה שהוא עשה בבארסה(שקיבל בזכות ההילה שלו) ואימון בקטאר(במועדון הכי עשיר בליגה) כניסיון אימון אמיתי.
להיות עוזר בסיטי, לאמן(בהצלחה) את ברנלי, לאמן בבארסה ב’ וסלטה ויגו זה ניסיון אימון אמיתי.
ככה עובד היום שוק המאמנים, שטחי יותר ממה שאתם עושים מזה. אבל עדיין, עם כל הכבוד, לקחת אליפות בליגה הספרדית עם ברצלונה זה הישג, לא משנה כמה תנסו לגמד אותו. זה שהוא כשל אחר כך זה משהו אחר, אבל זה לא נתון שיוריד מהעובדה שהוא לקח אליפות.
בסוף בכדורגל מסתכלים על יתרונות של מאמן/שחקן כי אליהם מכוונים.
ועדיין, אפשר להתווכח אם מועדון כל יכול כמו מנצ’סטר סיטי, פריס סן ז’רמן או באיירן מינכן כן היו פונים לצ’אבי אם היו להם עוד אפשרויות אחרות. ועם כל הכבוד, צ’לסי ומנצ’סטר יונייטד הן לא דרג א’ כמו המועדונים האלה, וצ’אבי מועמד לגיטימי בשבילן.
שוב, הטענה שלי היא לצ’אבי עצמו. לא לשוק.
לגבי ההישג, כשמדובר בבארסה אתה מקבל קבוצה שהבייסליין שלה זה מקומות 1-2. וזה אומר שאם אתה נמצא מספיק זמן במועדון אתה יכול לעשות עבודה בינונית ועדיין לזכות באליפות. כל שנתיים בממוצע.
מבחינתי השיפוט על מאמן כזה או אחר לא נעשה בצורה עיוורת לפי מיקום, אלא לפי איך המיקום הזה מושג ואיך הקבוצה מתקדמת.
העובדה שבארסה של צ’אבי הייתה לא תחרותית באירופה ובעונה השלישית שלה התפרקה לחלוטין אומר בדיוק מה העבודה של צ’אבי הייתה שווה.
הישג על הנייר, סבבה. אבל אני מאמין שהחבר’ה פה בפורום מנתחים כדורגל בצורה קצת יותר עמוקה מכך.
יאן וירג’ילי עם דריבל במרכז המגרש ומסירת עומק שמובילה לפנדל עבור מאיורקה, שנכבש אחרי החמצה.
2-1 מאיורקה(נגד בילבאו).
שחקן ענק, היה לו סיבוב ראשון כמעט מושלם מהרגע שעלה לשחק. הוא מזכיר לי את לאמין בזה שהוא לא נכנס למאבקים פיזיים, ככה שהוא השתלב בקלות בליגה.
על מה אתה מדבר? הוא קיבל תקציב של בקושי 150 מליון. בסכום הזה הביאו חלוץ שכיביכול בסוף, לבה, את ראפיניה כאלטרנטיבה לאנטוני, ואת קונדה. הם כולם ביחד עלו 150. הוא לא קיבל צ׳ק פתוח ויכולת לבחור את מי שבא לו, בטח לא סטארים.
גם קיץ אחרי הוא לא קיבל כלום. קיבל שחקנים חופשיים כמו גונדוגאן ואיניגו. וחלוץ אחד רוקה ב30 מליון.
צ׳אבי ב2 וחצי עונות קיבל אולי 200 מליון. בזמן הזה גם נמכרו שחקנים.
לקח אליפות אחת בשתי עונות וחצי עם קבוצה של מושאלים וילדים.
מה? אז מסי עזב כי היה כסף? הקבוצה בקושי יכולה לרשום שחקנים כי יש מלא כסף? על מה אתה מדבר?