השחקנים הטובים באמת נשארים לאורך זמן בקבוצות הבאמת גדולות (בארסה או ריאל, סיטי סתם קבוצה של כסף ומועדון קטן). האינטרס המשותף גם של השחקנים הגדולים וגם של המועדונים הגדולים הוא להמשיך את הקשר המשותף. השחקנים שיתגלו כטובים באמת ימשיכו במועדון לאורך זמן, אלו שלא יתפזרו למקום אחר ואחרים יגיעו במקומם. החלק העיקרי של ההשקעה הוא בניית שלד כשמדי פעם יעשו שינויים במידת הצורך. ככה הפרויקט הקודם שלנו התנהל, אין צורך לחפש דוגמאות במקומות רחוקים.
לייק 1
חייב לציין שבאופן אישי אני מתעב את מסעות האוננות האלה בכל פעם מחדש על שערים שהגיעו אחרי שבעת אלפים ואחת מסירות. הפעם הראשונה שאני זוכר שדיברו על זה הייתה אי שם בשער של קמביאסו במדי נבחרת ארגנטינה במונדיאל 2010, כשהאובססיה סביב ה’טיקי-טאקה’ הייתה בשיאה. כבר אז לא הבנתי מה רוצים ממני.
מה אכפת לי איך הגיעו אל תחילת המהלך (כל עוד המהלך עצמו היה מול הגנה מסודרת)? באמצעות חילוץ כדור במרכז המגרש ותחילת בניית מהלך, אחרי שהבלמים התמסרו ביניהם למוות, או אפילו אם אחרי מספר ניסיונות פריצה שלא צלחו? בשורה התחתונה המהלך עצמו של השער מתחיל בנקודה מאוד ברורה.
בשער של פדה, ובעיקר בזווית שבה השער מצולם - זה בכלל ברור: יש בדיוק 3 מסירות שעושות את הגול. 1000 המסירות בין אלאבה לרודיגר לא רלוונטיות בשום צורה.
12 לייקים
חוץ מזה שהרבה יותר מרשים לראות מתאגרף מפיל יריב באגרוף אחד רציני ולא ב22 אגרופים קטנים…
מאז ומעולם לא היה ברור לי מה מתלהבים ממסירות בין בלמים….
לייק 1
מסירות בין בלמים וקשרים משאירים את הכדור אצלך ומניעה אותו למקומות הנכונים ומייצרת שטחים ויתרון מספרי ומשם ברגע הנכון אתה יכול לעשות פעולה מהירה לעומק ולתת גול.
בסרטון למעלה אפשר לראות איך אותן ‘‘מסירות מיותרות’’ בין הבלמים הניעו את היריבה ימינה ושמאלה ואז קיבצה את היריבה לצד ימין(שלנו) ואז משולש מהיר משחרר את הלחץ ומשאיר את צד שמאל פנוי עם הרבה שטח מה שמאפשר את אותן 3 מסירות שמביאות את השער.
בלי עבודת הכנה ואי אפשר היה לבודד את רודריגו וגרסיה בצד על מגן אחד.
2 לייקים
אוקיי, ואם הצלחת לעשות את אותו הגול בלי המסירות בין הבלמים, זה אומר שהגול פחות איכותי? אם כבר להיפך.
3 לייקים
הגול יהיה יותר איכותי אבל הרבה יותר קשה, כלומר בלי לקבץ את ההגנה שלהם לצד אחד אי אפשר לשחרר שטח בצד שני ואז במקום רודריגו וגרסיה על מגן אחד כל הצד יהיה סגור וצפוץ, כלומר סיכויים יותר קטנים לשער.
א. כמו שדוד אמר לך, וכמו שאמרת בעצמך - אם כל מה שתיארת הוא נכון, זה רק הופך את השער ה’ארוך’ לקל יותר. כלומר, מסירה אחת או שתיים שחותכות הגנה עומדת לחלוטין, היו אמורות לקבל הרבה יותר הייפ מאשר שערי המסירות האינסופיות האלה. ובכל זאת המצב הוא הפוך משום מה.
ב. יותר מזה - אם זה היה הסיפור, וההערכה הייתה על בניית השער בצורה שבה תיארת (וגם זה בהנחה הלא מובנת מאליה שהכול מכוון מראש, ולא מה שסביר יותר - שהשטחים נוצרים בלי התערבות של שום יד מכוונת*) - אז בזה היו אמורים להתמקד, ואת זה היו צריכים לספר ולהדגיש.
אבל לא. מה שמדגישים ו’מקדשים’ בשערים האלה, זה את מספר המסירות שהקבוצה הצליחה לעשות בלי שהיריבה הצליחה לחטוף, בלי שום קשר לטיב המסירות או לאיך הן השפיעו על קידום המהלך. כאילו זה הישג מעניין בפני עצמו להתמזמז עם הכדור במסירות רוחב אינסופיות, לרוב גם בלי לחץ אמיתי של הקבוצה המגנה.
*הנקודה הזו היא עוד סיבה למה קשה לי להתחבר אל הז’אנר הזה. שום-דבר לא ישכנע אותי שמוחות הכדורגל המבריקים של אלאבה ורודיגר כיוונו וכיווצו את המשחק ימינה בכוונה, על-מנת לפנות שטחים בקצה השמאלי הרחוק לרודריגו וגארסיה. שחקנים כאלה פשוט לא חושבים כ"כ הרבה מהלכים קדימה. המסירות של הבלמים מאחור מיועדות לפינוי שטח עבור המסירה-שתיים הבאות, לא עבור 3 ו-4 מהלכים קדימה.
יש מעט-מעט מאוד מוחות כדורגל שיודעים לעשות דברים כאלה באופן מכוון, ואף-פעם בלי יוצא מן הכלל, הם לא יבוזבזו על עמדת הבלם.
4 לייקים
אני חושב שזה נתון לא חשוב שמייחסים לו חשיבות כלשהי בכל עידן הטוויטר ויש עוד כמה כאלה. אותי מרשים לראות קבוצה עושה 3-4 התקפות ברצף כלומר שהיריבה לא מצליחה לגעת בכדור ולצאת מהרחבה שלה. אין את הקטע המלא ביוטיוב אבל המשחק הזה מוקלט אצלי עוד מימי הגולד העליזים: למשל השער השני של רונאלדו בשלושער שלו ב-4:3 נגד מנצ’סטר יונייטד באולד טראפורד. ריאל הניעה כדור איזה שתי דקות, מאיקר קסיאס והבלמים, לואיס פיגו קיבל את הכדור בצד שמאל, עשה הטעייה וכמעט כבש - הכדור פגע במשקוף. ריאל המשיכה, הכדור עבר לצד שני ובסוף זינדין זידאן הכניס כדור עומק גאוני לרוברטו קרלוס שיישר רוחב לרונאלדו שרק דחק לרשת. לדעתי האישית הנעת הכדור שלנו היא סתמית. ב-2021/22 וגם הלאה, רוב המשחקים עם מעל 65% החזקת כדור הסתיימו בכלום.
לייק 1
ליתר דיוק, יש רק מוח כדורגל אחד כזה שראיתי אי פעם, אחד גמד בשם מסי. הוא השחקן היחיד שבאמת יכולתי להגיד שניתן לראות שהוא פועל מתוך מחשבה של 3-4 מהלכים קדימה. אף שחקן אחר לא עושה את זה, וזה כולל בערך את כולם. החכמים ביותר חושבים 2 קדימה. אחרים חושבים צעד אחד. הרוב לא חושבים בכלל.
אז להגיד שמהלכים שלמים של עשרות מסירות מתוכננים מראש? זה לא רציני.
6 לייקים
לא בהכרח, זה משחק קבוצתי וכשכל הקבוצה מעורבת לדעתי זה שער יותר יפה.
אבל לא זה העניין, מהלך כזה מביא אותך למצב שממנו קל להבקיע, בלי ההכנה המקדימה יהיה מאוד קשה להבקיע נגד קבוצה מסודרת הגנתית.
לא איכפת לי מה מדגישים, אני לא עוקב אחרי עיתונאות הספורט כלל, אני רק הגבתי כדי לכתוב את דעתי שהנעת הכדור מאחורה היא לא מיותרת היא זה שמייצרת את מרבית המצבים יחד עם התקפות מתפרצות וכדורים נייחים, שערים מכלום זה רק גאונים של אחד לדור.
מי אמר שהבלמים חושבים 4 צעדים קדימה ? הם חושבים על המסירה הבאה ולא יותר, תוך כדי הנעת הכדור נוצרים המצבים האלה שאפשר לנצל אותם, במקרה שלנו מי שעשה את השער הוא פדה, לא רק בגלל שהבקיע אלא כי הוא היה זה ששיחרר את הפקק בצד בדהירה שלו ושיחרר את הכדור לצד שמאל לשטח שנוצר.
תצפה שוב בשער של ברייטון, זה לא טיקי טאקה של פעם, זה כדורגל מודרני ומדהים, התחילו מכדור שוער הניעו את הכדור והגיעו 3 פעמים למצב התקפי טוב, ואז הם שמו לב שההגנה מוכנה ואין מספיק שחקנים של ברייטון ברחבה, אז 3 פעמים החזירו את הכדור לאחורה והתחילו שוב, פעם מצד שמאל ופעמיים מצד ימין, עד שבפעם הרביעית שהם הגיעו למצב תקיפה באגף שמאל השחקן ראה שיש מספיק שחקני ברייטון כדי להבקיע את השער והלכו עד הסוף הבקיעו.
אם היו תוקפים את השער כבר בהתקפה הראשונה שלהם כשההגנה הייתה מוכנה הסיכויים שלהם לשער היו קטנים מאוד.
תראה כמה ברייטון עם השחקנים האלמונים שלה אחרי שמכרה את כל הכוכבים מבקיעה ואז תבין איזה שיטה היא הכי טובה.
5 לייקים
אבל אף אחד לא אמר, יכול להיות שדמיינת שמישהו אמר.
2 לייקים
אז תגיד טיטי, מה אתה רוצה מאיתנו?
אני מבין כמובן את החשיבות בהנעת הכדור והמשחק מצד לצד וקדימה ואחורה, על-מנת לייצר שטחים - אם אלו שטחים עבור המסירה הקרובה, ואם אלו שטחים שינוצלו בהמשך המהלך. אני לא צריך שתסביר לי את זה.
אבל כל עוד מדובר בפעולה שאיננה מכוונת, ולא הייתה שום כוונה תחילה של יצירת שטחים בעומק המגרש של היריבה - מה בדיוק מרשים כ"כ בה? למה מראים לי 7000 מסירות משמימות לפני תחילת המהלך של השער, כאילו גלומות בהן איזושהי ‘גאונות’?
ויותר מזה - אם השטחים האלה נוצרו ‘בטעות’ - מה אכפת לי איך הם נוצרו? באותה מידה הם יכלו להיווצר באמצעות חטיפת כדור שהותירה שטח מסויים בהגנה לא מכוסה, באמצעות אותן מסירות אינסופיות, או באמצעות שחקן הגנה שחלם לרגע.
(מהבחינה הזו, דווקא תנועה חכמה של שחקן התקפה שמושכת איתה שחקני הגנה ומפנה שטחים, הרבה יותר מרשימה בעיניי מאשר העובדה שהבלמים מצליחים להתמסר ביניהם בלי לאבד את הכדור, ועל הדרך נוצרים מזה שטחים. בדיוק באותה מידה שאני אעדיף כל יום שער בצ’יפ מכוון מ-20 מטר, מאשר כל הרמה שהפכה בטעות לשער, גם אם היא מ-30 מטר).
בכל מקרה, כך או כך - הדבר המרשים בשערים הללו הוא אותו שחקן שמזהה נכון את השטחים הריקים, ומצליח לנווט את המהלך לשם בצורה מהירה ומדוייקת. וזה תמיד יהיה נכון - בלי שום קשר לאיך השטחים נוצרו.
מה שהופך את תהליך ההוכחה של הקביעה הנחרצת שלי להרבה יותר קל ופשוט 
וקצת יותר ברצינות - זה נכון שמסי הוא הראשון והעיקרי שקפץ לי לראש בהקשר הזה, אבל אני לא חושב שהוא ממש היחידי. לדעתי גם צ’אבי ואינייסטה, מודריץ’, זידאן ואפילו גוטי - ראו את המשחק אחרת משאר השחקנים וידעו לזהות לאן המשחק ינטה, ולפי זה לנווט את הכדור בהתאם. המון פעמים אפשר לראות את מודריץ’ לדוגמה הולך הפוך מאשר הפעולה ה’מתבקשת’, בדיוק מהשיקולים הללו (ובדיעבד מתברר שהוא צדק, כמובן).
הסברתי מה אני רוצה במדוייק, אבל אתה מבין מה שאתה רוצה כפי שהוכחת במלל שהגיע אחרי הציטוט הנ’'ל.
לא יודע לאן אפשר להתקדם מכאן.
גם מסי שאתם אוהבים להזכיר כאן היה חייב חבורת מניעי כדור סביבו כדי לקבל את הכדור בשטח שהכי נוח לו כשההגנה יצאה משווי משקל כדי לעשות את המהלכים הנדירים שלו.
וכן, הוא יכול לשבור הגנה לבד בלי עזרה, אבל בלי אותה הנעת כדור לפני המהלכים שלו הוא לא היה מגיע לאותם מספרים מפלצתיים.
2 לייקים
סיטי קבוצה גדולה כבר יותר מעשור. אם אתה לא סופר קבוצות כאלה בתור קבוצות גדולות, כמה כבר קבוצות גדולות באמת יש?
לקחתי את באיירן בתור דוגמה לקבוצה גדולה שלא יהיה ניתן להתווכח.
יש בסגל שלה 6 שחקנים ששיחקו בה גם לפני 5 שנים - מולר, נויר, קימיש, גורצקה, גנאברי וקומאן.
נויר בתור שוער הוא סיפור מיוחד, בוא נדבר על שחקני שדה.
היית קורה היום ל 5 האחרים השלד של באיירן? למיטב הבנתי כולם חוץ מקימיש לא בטוחים בהרכב.
עכשיו תיקח קבוצה גדולה אחרת ותבדוק את הסגל שלה מלפני 5 עונות. לא בארסה או ריאל. יובנטוס? יונייטד? ארסנל? אינטר? בלי לבדוק, יהיו בה עוד פחות שחקני הרכב שהיו כאלה גם לפני 5 שנים.
לייק 1
רואים בבירור שהם מנסים לבודד שחקן באגף שמאל פעמיים, ללא הצלחה. רואים שרודריגו עושה תנועה מהאגף כדי למשוך איתו שחקן/למצוא שטח יותר אטרקטיבי ואז המהלך המעולה של פדה שעשה את השער.
שואלים את טיטי מה הוא רוצה בזמן שלא הוא בא וטען שהמלך הוא כביכול עירום. טיטי רק הסביר למה במקרה הזה היה פה אחלה גול של הקבוצה.
לייק 1
סיטי קבוצה גדולה אבל מועדון קטן. אף אחד לא חולם לשחק שם בגלל השם הגדול, ההיסטוריה או האוהדים שלהם.
דוגמא נהדרת לשלד שרץ בצורה טובה. את שאר השלד הם מנסים לבנות היום. אתה יכול להוסיף לרשימה הזאת שחקנים כמו דייויס שאם ישאר שם (בתקווה שלא) זה גם שחקן לעשור, דה ליכט או מוסיאלה. כל עוד שהשחקנים האלה לא מתפתים לעזוב לליגה יותר גדולה ורלוונטית, אלה לחלוטין שלד לעשור, כמו יתר השחקנים שהזכרת.
אני חושב שההנהלה החדשה שלהם יותר “פזרנית” כמו שראינו במקרה קיין. אבל הרכש שנעשה שם עד הקיץ היה קפדני ולא מתפשר, ובהחלט החזיק אותם בטופ למרות שאין למועדון הזה את אותו כח משיכה או יכולת כלכלית כמו הבזבזניות הגדולות באמת.
אני בכוונה מדבר על שני המועדונים האלה כי הם הפיניקל ששחקן כדורגל יכול להגיע אליו. אלה הקבוצות הכי אהודות ומשם יוצאים כל הזוכים בתארים האישיים למיניהם כל עוד לקבוצה הייתה שנה סבירה. אין לאף שחקן שמרוויח טוב באחת מהקבוצות האלה שום סיבה לעזוב לאף מקום אחר, וכל עוד שהשחקן משחק טוב אין למועדון רצון להיפטר ממנו.
שאר הקבוצות שהזכרת הן פשוט עוד קבוצות גדולות. היונייטד ספציפית מועדון באותו סדר גודל אבל הקבוצה לא רלוונטית.
לייק 1
הסתכלתי על הסרטון ששלחת עוד 3 פעמים כדי לנסות ולראות את מה שראית.
בכנות אין לי מושג על מה אתה מדבר.
מה שאני רואה בסרטון זה את אלאבה, רודיגר, טשואמני וקרוס מתמסרים ביניהם בניסיון (ובסדר הזה):
א. לא לאבד את הכדור.
ב. לנסות למצוא דרך להעביר את הכדור קצת קדימה, לא משנה איך. ובטח שאין כאן איזשהי נטייה מיוחדת שמאלה.
האם רודריגו בזמן הזה עושה תנועה כדי לנסות לפנות שטח, כי הוא שחקן אינטילגנט? כן.
האם זה אומר שיש כאן איזה ‘מאסטר מיינד’ מאחורי כל המהלך, שראוי להערכה מיוחדת? בפירוש לא.
מה שעושה את השער הזה זה שתי מסירות מהירות בצד ימין, שמיד אחריהן המסירה הנהדרת של פדה שמאלה (בעקבות תנועה יפה של גארסיה ורודריגו), וכמובן ההצטרפות הנהדרת לא פחות של פדה מיד אחרי המסירה שלו, והסיומת מהמדרגה הראשונה. עוד 1000 מסירות בין קרוס לאלאבה לא היו מעלות או מורידות כלום.
המלך אכן עירום, ואתם בכוח מנסים להפוך מסירות טריוויאליות בין בלמים לאיזו יצירת מופת.
3 לייקים
זה איש קש שהכנסת ואתה תוקף אותו מבלי לשים לב שלא זו הטענה. אף אחד לא טוען שהם ציירו על הלוח את הגול ואז הלכו לבצע אחד לאחד במגרש.
מה שאני מוצא כאן אלו עקרונות משחק נכונים (מיקום, מסירות, מציאת שטחים, תנועה נכונה…) שמובילים לשער הזה. לכן נוצר השטח בצד שמאל, מה שלא היה בתחילת המהלך, כשניסו לחפש את רודריגו בפעם הראשונה. אחר כך הופכים צד ואז רואים את פדה מקבל כדור מהבלם כשהוא אחורי יותר מקרבחאל (קשה להגיד שזה קרה סתם, הרי המהלך התחיל מכדור אמצע ולא מבלאגן), עושה איתו ועם צ’ומה משולש ומקבל כדור לשטח. משם בלינגהאם רץ ימינה נגד הכיוון תוך שהמגן לא מוריד ממנו עין וצריך לבחור אם הוא תוקף את פדה או אותו. פדה נשאר עם שטח לרוץ בו ואז מוסר מצויין לרודריגו ומשם עקיפה, שתי מסירות ואז גול.
מבין שלטעמך כל מה שקרה עד שפדה מקבל את הכדור הוא חסר חשיבות. אפשר לרדד גם את הקבוצה של מוריניו ל2-3 מסירות שמובילות לגול במתפרצת. כנראה שזה קצת יותר מזה. שחקנים לא נמצאים איפה שהם נמצאים סתם.
יופי של גול של הקבוצה.
לייק 1
אם שוער, שחקן הרכב אחד, ועוד 4 מתנדנדים בין הרכב לספסל היא דוגמא נהדרת לשלד שרץ כבר 5 שנים אז קטונתי.
אם הייתי בוחר טווח של 7 שנים, היה רק שוער פלוס שני שחקני שדה. בטח גם אז היית מדבר על בניית סגל לעשור בבאיירן.
יש לי שאלה פשוטה. לדעתך, כמו שחקנים שעכשיו בריאל יהיו עדיין בריאל ועדיין רלוונטיים ברמה הגבוהה ביותר בעוד 5 שנים?
זו שאלה שמאוד מסובך לענות עליה מכיוון שיש כל כך הרבה משתנים בכדורגל. למשל די מריה שפתאום מחליט שהוא לא מוערך מספיק ואז עוזב, מגיע חאמס במקומו, מתחיל נהדר ואז קורס, או איסקו שמגיע לפסגת הכורגל ואז קורס. מצד שני שחקנים כמו למשל מרסלו שהגיעו על הדרך בעסקת גאגו הגדול שהתברר כפלופ והתפתחו להיות אגדה, או בנזמה.
מאוד קשה לדעת מי ימכר, מי יצליח ומי יקרוס. כרגע אני מקווה שממי שבינתיים בקבוצה בערך 5 שחקנים כן יצליחו להוביל את הקבוצה שנים קדימה לטופ. כרגע אני תולה ציפיות בקמא, טשואמני, פדה, בלינגהאם, מיליטאו (סימן שאלה בעקבות הפציעה), ויני ורודריגו. לגבי האחרון יש לי הרבה יותר סימני שאלה מהיתר, אבל הפוטנציאל שם. לא כל הרשימה הזאת תשרוד את ההרכב בריאל בעשור הקרוב, אך מצד שני חלקה בוודאות כן בין אם נאהב את זה ובין אם לא. מבין השחקנים האלה כולם הוכיחו את עצמם ברמות הגבוהות. בין אם זה היה בליגת האלופות עם ריאל, במונדיאל, או בליגות הגדולות. התקוות שאני תולה מבוססות על משהו.
אל תשכח שהשלד לא הושלם ואנחנו עדיין עם סגל חסר ובמהלך בניה. בהתקפה חסרים לנו לפחות שני שחקנים, מדברים על מגנים חדשים, ובאיזשהו שלב גם נצטרך להחליף את הבלם שלצד מיליטאו. בפרויקט הקודם שלנו לקחו כמה שנים מהתחלתו בקיץ 2009 ועד שהגיעו מודריץ’ וקרוס, שהיוו מרכיב מאוד חשוב בשלד הזה, זה לא נבנה ביום אחד ועוד יהיו שינויים.
לשחקנים כמו גנאברי קומאן וגורצקה יש עוד לפחות 5 שנים בטופ. זה וואחד שלד. לפני 7 שנים הייתה להם בוצה אחרת לגמרי, זו הייתה הבוצה של רובן וריברי (אל תתפוס אותי על ציר הזמן, לא בדקתי), בסך הכל הם בונים עדיין את הקבוצה.