אם כבר קצת כיף, ובהמשך לדברים של פפ -
שמעתי השבוע בזמן שידור של אחד ממשחקי הצ’מפיונס נתון שקצת הפתיע אותי, לגבי כמות ההופעות של דורטמונד במפעל. אז הלכתי לבדוק.
אז ככה:
לריאל יש כמעט אותה כמות זכיות בליגת האלופות, כמו כמות ההופעות במפעל של: אתלטיקו (17), דורטמונד (16), ואינטר (15).
לריאל יש את אותה כמות זכיות בליגת האלופות, כמו כמות ההופעות במפעל של: מנצ’סטר סיטי ופסז’ (סימבולי משהו).
לריאל יש יותר (!!) זכיות בליגת האלופות, מאשר כמות ההופעות במפעל של: צ’לסי (13), ארסנל (13), נאפולי (11), לברקוזן (10) ורומא (8).
נתון בונוס: שיאנית ההופעות במפעל, לא תופתעו לשמוע - היא ריאל מדריד, עם 42 הופעות.
במילים אחרות: בממוצע, ריאל זוכה במפעל בכל 3 פעמים שהיא משתתפת בו. פשוט מטורף.
*[מכיוון שאני מסתכל על סך הזכיות של ריאל במפעל על כל גלגוליו, וידאתי שגם כמות ההופעות מתייחסת לכל גלגולי המפעל, ולא רק לפורמט ה"חדש" שמשנות ה-90].
סתם משהו שכיף לחשוב עליו בימים שהקבוצה שלנו קצת פחות מבריקה מבחינת יכולת, או בעצם - שתמיד כיף לחשוב עליו.
-ואם יורגן קלופ מיצה את עצמו בליברפול, אולי כבר עכשיו, לבטח בתום החוזה, הוא בוודאות לא ירצה להגיע? השאלה מהי הסיבה ומהי התוצאה. אולי כן כדי להתגמש מעט גם אם זה סקסי לחשוב על משהו כמו “מאמן מהבית” כמו צ’אבי אלונסו. לא אומר שיהיה חזק כמו ז’וזה מוריניו אבל פיגורה כזה לא יהיה סמרטוט כמו…רפא בניטס.
אבל אולי עוד “יוצא דופן” מהרשימה שלך, לא עם פלורנטינו פרס בכס הנשיאות כמובן אבל…פאביו קאפלו. וגם בפרק א’ עם לורנצו סאנז.
-הסגל שלנו רע מאוד בכל הקשור לחלק הקדמי. הטענות שלי כלפי קרלו אנצ’לוטי הן לא על משחק ספציפי, כי אני יכול את המשחק נגד ריאל סוסיאדד שנשארנו עם שחקן התקפה אחד מובהק בדקה ה-60 במשחק בית, או ההרכב ההגנתי\חילופים חסרי תעוזה, זה משהו שחסר על עצמו. גם אם הוא לא יכול להפוך את המצב מקצה לקצה הוא צריך להוציא את המיטב ממה שיש. מי האמין שאני אכתוב משפט כזה אבל ריאל מדריד מודל 2023/24 צריכה קצת מברהים דיאס בטח בזמן שוויניסיוס ג’וניור פצוע.
אנחנו לא מתקדמים בעניין של לחץ גבוה למרות שכן יש לנו את האפשרויות לכך בסגל, אנחנו משחקים נסוג, אנחנו רק מגיבים ולא עושים, אנחנו כמו קבוצה קטנה.
אפשר פשוט לפתוח טלוויזיה ולראות איך ארסנל משחקת, איך נאפולי משחקת, מפתיחת העונה אפשר אפילו לציין את אינטר שלדעתי משחקת טוב גם אם ה-1:5 על מילאן העצים אותה אולי יותר על המידה. הכדורגל לא צריך להיות כל כך רע ומבאס?.
עם המשחק השלם שלו נגד לאס פלמאס בהופעת הבכורה המחודשת בסביליה במחזור שעבר, סרחיו ראמוס רשם הישג חסר תקדים כשהפך לשחקן השדה עם הכי הרבה דקות בהיסטוריה של הליגה הספרדית ובכך עקף אגדה אחרת של ריאל מדריד - הלא הוא המלך ראול. ראמוס הגיע ל-44,076 דקות, בעוד לראול שהיה לשחקן ספסל בעונתו האחרונה במועדון, 44,035. כמובן שלראמוס יש יותר עונות מראול בלה-ליגה. ראמוס יהפוך לשחקן הראשון שחוצה את רף 45 אלף דקות המשחק. עוד שחקנים שבצמרת הם מנולו סאנצ’יס עם 43,386 דקות, פרננדו היירו עם 42,870 דקות. חואקין חמישי עם 42,136. לראול עדיין יותר משחקים מראמוס - 550 הופעות לעומת 409 של הבלם. לליאו מסי למשל 520 הופעות ליגה
נתון מדהים בעיניי:
בזמן שההתקפה שלנו מקרטעת לחלוטין והחלוץ המוביל שלנו הוא בעצם קשר, 7 מתוך 8 המבקיעים המובילים בליגה העונה הם שחקנים שעברו בריאל מדריד במשך השנים.
לצד ווליאן חוסה ומוראטה העתיקים יותר, יש גם שמות אקטואלים יותר כמו קובו, אריבאס, הוגו דורו.
לא היו יכולים לעזור לנו העונה?
היחידים שמערערים על זה אלה אנשי בארסה מניה שסופרים כל מיני גביעים משנות ה 40 שכבר לא קיימים כתואר שווה ערך לליגת האלופות ואז טוענים שיש להם יותר תארים,נשבע שתוייגתי בפוסט כזה שלהם מלפני כמה שנים,זכור לי במיוחד הגביע הלטיני:joy:
חד משמעית זה נקרא “להתעסק בקקה” ומי אני שאבקר את המועדון אבל רק אומר את מה שמפריע לי: טיבו קורטואה כמובן העלה סטורי תמיכה בעם ישראל בימים קשים אלה - לא מפתיע לאחר חתונתו עם מישל גרציג. ריאל מדריד לא עשתה כלום. לא צריך לכתוב נאום, לא צריך לשלוח מיליוני יורו סיוע לעוטף עזה. מספיק הצהרה של שלוש שורות עם סמל המועדון. אני מודע לכל מיני דברים כמו הספונסרים - אמיירטס למשל*, האהדה הרחבה שיש לריאל בעולם הערבי. אבל אני לא חושב שזה נקרא לערב פוליטיקה וספורט. זה היה טבח, זו מלחמה, זה לא שנחטף חייל אחד או נרצחו עשרה. רציתי לראות את הקבוצה האהובה שלי מתייחסת למה שקרה. לוקח בחשבון שאני אמוציונלי\לא מבין הכל. כתבתי את דעתי בצורה עדינה. מקווה לראות התייחסות של הליגה הספרדית עם חזרת הכדורגל - דקת דומיה, סרטים שחורים וכדומה.
*משהו שחשוב לי לציין: ריאל מדריד ‘בוחרת’ את הספונסרית שלה. אני לא אומר לשצריך ליצור עימות מדבר כזה, אבל אם לא תהיה אמיירטס - יהיו עשר חברות אחרות שיעמדו בתור וישלמו בצורה דומה, אני מבטיח.
זה לא רק הספונסרים, זה גם הציבור הערבי מהמזרח התיכון ואפריקה שאוהד את הקבוצה ומהלך שכזה יוביל לפגיעה בשווקים האלה.
אני מתחיל לחשוב שהציבור בספרד אנטישמי. לאחר שקראתי כתבה של המארקה נגד חמאס וראיתי את התגובות העוינות כלפינו שם, נכנסתי לעוד אתרים מספרד וגיליתי שם תופעה רחבה יותר. נדב אמר שיש הרבה מהגרים, ואולי זה נכון, אבל גם יכול להיות שלא והיו גם תגובות בסגנון “שיהרגו אחד את השני”.
לכן, אני גם לא בטוח שהספרדים, גם בלי שיקולים “זרים” היו מתעניינים יותר מדיי במה שקורה איתנו. מבחינתי זה לחלוטין מכניס לפרופורציות את האהדה שלי לריאל מדריד.
ריאל מדריד לא צריכה “לגנות” את החאמס, זה לא תפקידה, גם לא לקחת צד או להיות פרו ישראלית. רק לשלוח הודעת תמיכה וחיבוק לעם ישראל. אני בטוח שיש גם הרבה ערבים ואנשים מאפריקה שכאבו לראות את מה שקרה. בפרק זמן קצר מאוד יחסית ראינו התייחסות של המועדון לרעידת האדמה במרוקו - זה למשל קרה…“כוח עליון” כמו שמאור בוזגלו אמר פעם על הקורונה. פה זה לא היה אסון אלא משהו מתוכנן, התנקשות, רצח, טבח.
עשיתי הרבה מאמצים ביומיים האחרונים כדי לנסות לשנות משהו בקרב דוברי הספרדית.
זה פשוט מדהים שהעם הזה לא יודע אנגלית וחושב שהוא הכי חכם בעולם. שכחו את המחתרת הבאסקית כנראה.
בכל אופן, זה קשה, אבל העולם כולו מבין יותר ויותר מה באמת קורה. זה יגיע גם לספרד.
בינתיים הצלחתי לגרום לערוץ יוטיוב עם מעל מיליון מנויים בשפה הספרדית לפרסם הבהרה כלשהי. בינתיים הוא פרסם סרטון קצר שמבהיר שישראל נלחמת עכשיו בחמאס ולא בעם הפלסטיני. זה גם משהו.
זה מאד תלוי, אני רואה לא מעט טלויזיה
בגדול השמאל הקיצוני (שמתעסק בעיקר בניתוחים לשינוי מין) עם הפלסטינאים ומגנה עם ‘אבל’ או מגנה ‘אלימות משני הצדדים’, מייצר סימטריה וכו’. השמאל הרגיל מגנה, אבל יש מתח מאז פרשת פגסוס.
