שחקן שב 7 עונות בפרמיירליג נמצא בממוצע של מעל 20 שערים לעונה(ועוד מספר דו ספרתי בבישולים), רק להזכיר לך.
אני לא מזלזל במוחמד סלאח השחקן אלא אם כן הוא עומד לשחק נגדנו. אני מזלזל בנתון ה-XG שאנשים זורקים אותו על אוטומט לדעתי (לא מדבר כאן על מישהו ספציפי) כדי לחזק את התזה שלהם. אני מעדיף מראה עיניים. לא חושב שההגנה שלנו חזקה בקטע היסטורי, רחוק מזה. בהתחשב בנסיבות אנחנו באמת אחלה. לא רק שוער שהוא כל יכול, להיעדרות של אדר מיליטאו אני לא מתייחס כי אנטוניו רודיגר לא היה משחק אילולא - אלא הקישור האחורי לפעמים חסר.
זה בעיקר רלוונטי לברצלונה שבחודש האחרון מייצרת המון מצבים וכן גם נתנה מאניטה לבטיס אבל בואו נלך למספרים האלה כל הזמן ונחשוב שהיא קבוצת התקפה טובה כמו מנצ’סטר סיטי או אפילו ארסנל. זה לא נכון. סתם נזכר עכשיו בשני גולים שספגנו העונה. השטות שעשינו נגד חטאפה אחרי אי הבנה בחלק האחורי או בקלאסיקו גם כן קומדיית טעויות ואילקאי גונדואן נשאר לו רק לדחוף את הכדור ממטר.
לייק 1
שמע הוא יכול מפה לשם לסיים שלוש עונות עם צ׳מפיונס, שתי אליפויות וגביע. הטענה שבעונה הזו נקודת הפתיחה שלו היא הרבה מעל היריבות היא לא נכונה. התחלנו את העונה בידיעה שלבארסה יש הגנה מעולה שכמעט לא ספגה שערים ועם כוונון התקפי נכון הם בדרך לאליפות בטוחה. שיווענו לאמבפה שלא הגיע. לא חשבנו שאחרי הפציעות של השוער הטוב בעולם בפער (אפשר להכניס לשם גם את יקירך עם הפנים היפות) והבלם הראשי שלנו שעשה התקדמות, מגן ימני שפרש ולא הודיע - ההגנה שלנו תשתפר.
ובכלל - אין דבר כזה אשם אם זה כישלון ואפס קרדיט אם זו הצלחה. הוא הבוס והכל בסופו של דבר באחריותו.
עונה שעברה הייתה כישלון מוחלט. העונה שלפני כן הייתה כישלון גם כן עם אינספור מזל. זו הייתה דוגמא מעולה לאיך המבנה של ליגת האלופות הוא מקרי, ואיך משחק הכדורגל הוא מקרי. אני מסרב לתת לו קרדיט על הצלחות שכל מי שעיניו בראשו ראה שריאל הייתה באופן סיסטמטי הקבוצה הפחות טובה על הדשא ואיכשהו תמיד הצליחה בשן ועין להיגרר עד לזכייה בגביע.
דווקא העונה הנוכחית, השלישית, היא היחידה שבה אני חושב שאפשר להגיד שהכדורגל טוב יותר מהצפוי ובינתיים אני נותן לו קרדיט עליה. אבל צריך לזכור שעברו בינתיים כולה 4 חודשים, ובחצי מהתקופה הזו נראינו פח אשפה בדיוק כמו בשנים הקודמות עם מערך יהלום מגוחך משנת תרפפ"ו.
3 לייקים
לייק רק על כך שאתה מסוגל לתת קרדיט על מה שכן מגיע קרדיט. אני חושב שאתה קשה מדיי איתו, ולא לוקח בחשבון שהסגל שלנו בעונות הקודמות לא באמת היה שייך לטופ האירופי, וזה שלקחנו ליגת האלופות במזל זה רק בגלל שזו הדרך היחידה שלנו לקחת ליגת האלופות עם הסגל הזה.
העונה הוא מצליח להציג כדורגל טוב למרות מכת פציעות אדירה. בתחילת העונה סבלנו מחוסר תיאום וכעת זה נראה יותר טוב. אני לא חושב שמערך היהלום (שבאף מצב לא היה נראה כיהלום רגיל) כשלעצמו היה כזה נורא.
אנצ’לוטי מאמן חביב שיש לו יתרונות וחסרונות. הוא מאוד גמיש באיך שהוא משחק (שינה את המערך מספר פעמים העונה בהתאם לפציעות), הוא יודע להוציא את הגרסאות הטובות מהשחקנים שלו בדרך קבע, יודע איך להסתדר עם כוכבים, ובסך הכל אישיות חיובית. מנגד הוא משחק כדורגל לא יעיל מספיק לטעמי, כאחד שמעדיף פוזישנל פוטבול. אז טקטיקן גדול הוא לא אבל בסך הכל יש לו גם יתרונות.
2 לייקים
אתה מתעלם מהתואר הקטן הזה שנקרא אליפות. אני זוכר טוב מאד את הלך הרוח לפני אותה עונה. לא הייתה ציפייה לקחת אליפות.
לייק 1
למה לא נכונה ?
אני עוד מלפני תחילת העונה כותב שיש לנו סגל הרבה יותר איכותי מברצלונה ושזה יהיה כישלון גדול אם קרלו לא יקח אליפות, הרוב אצלנו וכל אוהדי ברצלונה לא הסכימו איתי אז, אבל אני הייתי מאוד עקבי בדעות שלי, מניח שאפשר לטעון עכשיו שצדקתי, אז מבחינתי זאת לא אליפות שקרלו אמור לקבל יותר מדי קרדיט, במיוחד עם איך שאנחנו משחקים רוב הזמן, מגיע לו קרדיט שבניגוד להרבה עונות הוא לא איבד(עדיין) אליפות בטוחה, אם יקח אליפות אז מבחינתי זאת אליפות צפויה מראש ובהחלט לא אליפות של מאמן.
אגב, הייתי היחיד שהיה אז בעד החזרה של אנצ’לוטי כשכולם כאן פינטזו על קונטה, אנצ’לוטי אז התאים הרבה יותר מכל המאמנים שהיו זמינים בשוק כדי לאמן את הסגל ההוא במצב אז, הרוויח את העונה השנייה ביושר, אבל חייב היה לעזוב בסיום העונה שעברה, גם הסגל השתנה ויש סגל משובח שמאמן טוב ויסודי יכול להוציא ממנו הרבה יותר.
קרלו מקבל אצלי קרדיט על הרבה דברים, אבל לא על אימון יוצא דופן או כדורגל איכותי.
2 לייקים
בעונת הדאבל קרלו אנצ’לוטי “גילה” את ויניסיוס ג’וניור והפך אותו לוורלד קלאס פחות או יותר, וזה משמעותי מאוד, משהו שצריך להוסיף כמעט לצד ארון התארים. מעבר לאליפות שהייתה בסדר למעט ה-4:0 ההוא - מה לעשות, שלא היו יריבות אי אפשר להמציא - היה גם סופרקופה, הכדורגל היה סבבה בחצי הראשון של העונה, חזרנו ליהנות פה ושם. ה-14 כמעט ולא קשור לקרלו אנצ’לוטי ועדיין לא צריך להתנצל ואי אפשר לומר שזה כישלון מוחלט נו באמת. לא פשוט לאבד בקיץ דמויות כמו זינדין זידאן והקפטן סרחיו ראמוס.
פרסמתי את זה בדף הפייסבוק שלי, בן חבר קרוב שלי. רציתי גם להגיע אבל הוא הודיע לי מאוחר ולא יכולתי לבטל את העבודה| גם פרסמנו בקבוצה את קמפיין גיוס ההמונים שלו, אותו פתחה משפחתו כמובן, הוא צריך לעבור שיקום ארוך וקשה פיזית ומנטאלית. הכנסנו אותו לקבוצת הוואטספ של אוהדי ריאל מדריד לבקשתו. אני חושב שהראייה שלו נפגעה לצערנו הרב, אבל ספר עם הקדשה זה אחלה רעיון
לייק 1
היום עשינו פרק מיוחד בפוד קלאסיקו - סיכום חצי עונה בספרד. בחרנו את השחקן המצטיין - הסגן של ג’וד בלינגהאם, השחקן המאכזב, הרגע הגדול - די ברור לכם, המשחק המהנה האחר, רגע השפל, מטרות ל-2024 - זה צריך להסתיים באליפות, וכן הלאה.
בכל מקרה כמה מילים בכלליות: אני חושב שריאל מדריד, ביחס לבעיות שזוהו עוד בקיץ וכמובן אינסוף הפציעות, אני אפילו לא מדבר כבר על טיבו קורטואה - הכדורגל לא תמיד היה גדול אבל לפרקים בהחלט לא רע, היינו יציבים, הקבוצה הוציאה כמעט את המיטב. אני מסתכל על הטופ באירופה, יודע שאנחנו רק בדצמבר והחוכמה היא מרץ-אפריל, אבל אם נדבר על מה שיש עד עכשיו ולא “פוטנציאל”\תקרה כמו מנצ’סטר סיטי - אז אף קבוצה לא בהכרח עולה עלינו.
מנצ’סטר סיטי - מאבדת הרבה נקודות, נראית פגיעה. לא אומר שאנחנו פייבוריטים מולה תיאורטית, אבל…
ליברפול - משחקת נפלא, אבל לא מנצחת את הגדולות ואין לה את ליגת האלופות אלא רק הליגה האירופית.
באיירן מינכן ופריז סן ז’רמן - ליגות פחות טובות, סליחה צ’אבי אלונסו, וקיליאן בקושי עלה לשלב הנוקאאוט.
אינטר עם מספרים מפלצתיים אבל סיימה שנייה בשלב הבתים ולא מרגיש לי שהם בהכרח יעיפו אותנו, ארסנל משחקת מעולה לפרקים אבל גם אנחנו מרשימים.
לא רציתי לקטוע את הדיון בפורום הכללי אז מעביר לכאן:
לפני היציאה לפגרה יצא ששני שחקנים עם פז"ם במועדון, שניים לא ממש מוערכים שסופגים לא מעט עלבונות - היו הגיבורים. לוקאס ואסקס ניצח לריאל מדריד את אלאבס עם שער בנגיחה ברגע האחרון, הזוי, וסרג’י רוברטו כבש צמד עבור ברצלונה ב-2:3 על אלמריה. וכך התפתח ככה בלי תכנון מוקדם דיון בפוד קלאסיקו מי שחקן יותר טוב. לדעתי אין כאן שאלה על אף שאני מסכים שלסרג’י יש רגעים יפים שנחקקו בזיכרון. לוקאס היה קשר מחליף מעולה (בעונת הדאבל עם זינדין זידאן ובעיקר בעונה השנייה בה שיחק המון) ומצליח מאוד גם כמגן. נכס לסגל. לא רק מדרידיסטה ואחלה גבר. שחקן כדורגל מעולה. וגם לו יש רגעים אייקונים - הפנדל בגמר כשסיבב את הכדור על האצבע - איך הוא העז, הפנדל שהצליח לסחוט נגד יובנטוס…מה דעתכם?
בדיוק לפני שנה כתבתי לאתר “וואלה! ספורט” ערב החזרה מהפגרה לאחר המונדיאל. ריאל מדריד הייתה שנייה בטבלה וצמודה לברצלונה. כל “הבקשות” ו"התחינות" לשנה החדשה לא התממשו - אולי קארים בנזמה הבקיע אבל זה לא היה מספיק, על ההגנה לא ניתן היה לסמוך, ויניסיוס ג’וניור בעיקר רב עם יריבים ואחרים בסגל חוו ירידה עצומה ביכולת. ריאל אמנם ניצחה 0:2 את ויאדוליד במשחק הקאמבק אבל מיד לאחר מכן נכנעה 2:1 בוויאריאל. הקבוצה שלנו לא היוותה יריב. הפער הלך וצמח כשריאל ניצחה רק בחמישה מעשרת משחקי הליגה הבאים כולל תיקו 1:1 ביתי מול עשרה שחקנים (אלבאקו רודריגס הקאנטראנו השווה - זוכרים?) והנפת דגל לבן בבניטו ויאמרין עם 0:0 נגד בטיס. היא הגיעה לקלאסיקו במרץ בפער עצום וגם בו הפסידה בצורה אכזרית.
הפעם, עם ההודעה על הארכת חוזהו של קרלו אנצ’לוטי, היכולת הפנטסטית של ג’וד בלינגהאם, הפצועים שאמורים לחזור וגם לוח המשחקים הקצת יותר נוח על הנייר - זה חייב(!!!) להיות אחרת
לייק 1
חמישה רגעים עצובים עבורי מריאל מדריד ב-2023:
-הפרידה מאזן הזאר - ואני בכלל לא צוחק. הוא היה כישלון כל-כך גדול, מושא ללעג. מי האמין שזה יהיה ככה. באמת שחיבבתי אותו וזה לא הצליח. ברור שזה היה צעד נכון וצמצום נזקים וכסף אבל זו טרגדייה ספורטיבית שיש מעטות גדולות ממנה.
-ההפסד 2:1 בקלאסיקו בליגה בקאמפ נואו - המערך ההגנתי שלא מתאים, הפער העצום מברצלונה וכמובן הדרך - השער של מרקו אסנסיו שנפסל…
-התבוסה באיתיחאד למנצ’סטר סיטי - מותר להפסיד לקבוצה טובה יותר אבל אסור לסיים ככה, עם פוטנציאל לעשירייה. זה כתם שחור ענק מבחינתי, אני לא שוכח ולא סולח כמה שזה ילדותי.
-הפציעות של טיבו קורטואה ואדר מיליטאו - מבחינתי טיבו הוא כמו קפטן ללא סרט, מנייה בטוחה, השחקן הטוב בעולם בעמדה שלו. שתי פציעות הרסניות כאלה בפרק זמן כל כך קצר…
-הבכי של ויניסיוס ג’וניור במאסטייה לא יוצא לי מהראש. מותר להגיד שהוא מתעסק בשטויות, מותר לא לחבב אותו, ליריבים מותר טראש-טוק. הגזענות היא מכה. והוא לקח ללב.
הרגעים המשמחים של ריאל מדריד ב-2023 - נכתב מהטלפון בבלומפילד - תהיו נחמדים:
-ה-0:4 על ברצלונה בגומלין בקאמפ נואו. כמה חיכינו לניצחון גדול כזה, היסטורי. לקרוע אותם לגזרים, לפרק. ריאל מהירה, קטלנית ומלאת תשוקה בהתקפה. קרלו הטריל בחדר: “שיקרתי. זה לא היה הגמר”.
- הרמונטדה 2:5 באנפילד - עוד משחק לרשימה, הסברה מצוינת למה אנחנו המלכים של אירופה. ולא משנה שליברפול בעונה רעה. ערב למזכרת. ויניסיוס ג’וניור שואו. Asi, Asi, Asi Gana El Madrid
- הניצחון הדרמטי על ברצלונה העונה (1:2) כנקמה על ההפסד בליגה אשתקד. אחלה ג’וד, מניין זה בא. כמה עוצמה. השער הראשון, האמונה שאפשר אפילו לנצח.
- הצטרפותו של ג’וד בלינגהאם - אף אחד לא חשב שהוא יהחה כלכך טוב, אבל היה ברור שמדובר פה בכוכב. אחד השחקנים הגדולים בעולם מגיע. ועושה הכל נכון. כאילו נולד פה.
-הרבה שחקנים האריכו חוזים. אני הולך עם הרגע הזה בו נאצ’ו “ניצח את כולם”, בחר להמשיך וקיבל את סרט הקפטן. מדרידיסטה עצום. בונוס: הארכת חוזהו של פדה
בטח שמתם לב שכל פוסט שני בטוויטר הוא על ארדה גולר? כאילו מדובר במסי מינימום, כשבתכלס אף אחד לא ראה אותו עדיין משחק מלבד קליפים של 3 דקות ביוטיוב שגם שם לא ממש הרשים? זה כזה מטומטם.
לייק 1
בטח שמתם לב שעבר האולטימטום שריאל הציבה לצב, מעניין מה עכשיו.
אולי נזכה בהאלאנד ? או שיקבעו אולטימטום חדש ? 
האולטימטום הזה הסתבר כבר מלפני שבועיים שהיה הנפצה.
יש שקט מסביב לכל העסק הזה, שקט כבד באופן מחשיד. לי אישית ירד מכל העניין, כשיהיה משהו נדע.
לייק 1
אחרי שהתברר שג’וד הוא הבינגו של העשור ובדרך להיות שחקן היסטורי בריאל, ובהתחשב שבשמאל יש לכם את וניסיוס (לטעמי רודריגו עדיף עליו) אני חושב שאין שום צורך בצב.
תביאו את האלאנד פלוס כמה שיפורים נקודתיים ופה ושם, והליגה (וקצת אירופה) סגורה לחמש שנים, אם לא עשור.
סיוט.
2 לייקים
אנחנו צריכים את אמבפה יותר בשביל הסטייטמנט. הוא הפוסטר החזק ביותר היום. זה איפשהו רכש היברידי בין בקהאם לרונאלדו…
כמובן שלא יזיק גם לקבל שחקן של 50 שערים בעונה…
מסכים עם הניתוח של @Niro מלפני כמה זמן שפלורנטינו חרמן על יהלום עם אמבפה במקום רודריגו לשנים קדימה. האלאנד לא משתלב באותה קלות, גם אם מקצועית אני מעדיף אותו (כולל טקטית עם מערכים עדיפים אחרים). זה מה יש.
3 לייקים